מדריך ללידת ואקום

נכון, עדיף ללדת בלידה רגילה מבלי שנעשית שום התערבות חיצונית, אבל לפעמים, ב־7%-4% מהלידות, אין ברירה וצריך לעזור לאישה ללדת בעזרת מכשירי ואקום (שולפן ריק) ומלקחיים.

לידות מלקחיים תוארו כבר במאה ה־16 לספירה, לידות במכשיר הוואקום תוארו מאוחר יותר - במאה ה־19. בעשורים האחרונים יש עלייה בשימוש בוואקום וירידה משמעותית בשימוש במלקחיים. 

מתי מיילדים בעזרת מכשירנים?

• כשיש שינויים במוניטור המעלים חשד לקיפוח עוברי.

• כשהשלב השני של הלידה מתארך מעבר למקובל.

• כשהיולדת סובלת ממחלת לב קשה, ורוצים למנוע ממנה מאמץ־יתר ועלייה בלחץ התוך־בטני.

• כשהיולדת מותשת ולא מסוגלת לשתף פעולה וללחוץ.

איך נעשית לידה מכשירנית?

לפני התחלת הפעולה המכשירנית יוודא הרופא מספר דברים:

• צוואר הרחם בפתיחה גמורה.

• העובר במצג ראש ולא במצג פנים.

• קרומי שק ההריון פקועים.

• שלפוחית השתן ריקה.

תשומת לב מיוחדת ייתן הצוות הרפואי למיקום של הראש בתעלת הלידה. אך ורק ראש עובר שנמצא נמוך בתעלת הלידה ניתן ליילוד באמצעות מכשירים.

המלקחיים עשויים ממתכת וכוללים שני להבים המחוברים במרכזם. הם מונחים לצד ראש העובר.

מכשיר הוואקום מורכב מכיפה עשויה ממתכת או מסיליקון. הכיפה מונחת על החלק האחורי של הגולגולת, ובעזרת צינור שמחובר למכשיר חשמלי, שיוצר לחץ שלילי, נצמדת הכיפה לקרקפת.

יילוד העובר נעשה במשיכה, בתיאום עם הצירים, כמעט ללא הפעלת כוח. בדרך כלל בלידה מכשירנית ייעשה חתך (אפיזיוטומיה) באזור החיץ (פרינאום) במהלך הפעולה.

מהם הסיבוכים של לידות מכשירניות?

ראשית, יש לקחת בחשבון שלא כל הלידות המכשירניות מצליחות, ובחלק קטן מהמקרים (כ־3%) ייתכן כישלון בניסיון החילוץ של העובר, ויהיה צורך בניתוח קיסרי בהול.

ככלל, הסיבוכים הקשורים בפעולות מכשירניות הם מועטים וחולפים ברוב המכריע של המקרים. סימנים קלים על הפנים בעקבות לידת מלקחיים, ובצקת מתחת לעור הקרקפת (Caput) לאחר לידת ואקום, נעלמים 24 עד 48 שעות לאחר הלידה. לעיתים נדירות מאוד תוארו סיבוכים של דימום תוך מוחי בלידות מכשירניות.

מבחינת האם ייתכנו סיבוכים הקשורים לקרעים בנרתיק, כמו פגיעה בסוגר של פי הטבעת.

למה לא לעשות ניתוח קיסרי במקום לידה מכשירנית?

אמנם יש עלייה בשיעורי התחלואה האמהיים והעובריים הקשורים ללידה מכשירנית, ובכדי לצמצם את שיעור הסיבוכים האפשריים תבוצע לידת ואקום יבוצע רק כאשר הראש של היילוד נמצא במקום נמוך באגן.

דווקא במצב כזה, כאשר הראש נמוך בתעלת הלידה, ייתכן קושי בחילוץ של העובר באמצעות ניתוח קיסרי, דבר שעלול להיות כרוך בסיבוכים משמעותיים לאם ולילוד. כמו כן יכולות להיות לכך השלכות לגבי הריונות ולידות עתידיים.

לעיתים קרובות, ביחוד כשהראש נמוך באגן, לידה מכשירנית היא אופציה קלה יותר ומהירה ובטוחה יותר הן לאם והן ליילוד.

ד"ר דורון דוקלר הוא מנהל מיון יולדות וחדרי הלידה במרכז הרפואי־אוניברסיטאי סורוקה, מקבוצת כללית

פרופ' אדי ויסבוך הוא מנהל היחידה לרפואת האם והעובר ומנהל מחלקות היולדות במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית