במהלך הלידה, לקראת יציאתו של התינוק לאוויר העולם, עשויה המיילדת לבצע חתך חיץ, המכונה גם אפיזיוטומיה (Episiotomy).
בעבר, חיתוך חיץ היה מבוצע באופן שגרתי כמעט בכל יולדת לפני לידה ראשונה, מתוך מחשבה כי חתך שכזה מקטין את הסיכון לקרעים חמורים המערבים את הסוגרים של פי הטבעת (קרעים מדרגה שלישית ורביעית). במהלך השנים נסתרה טענה זאת במספר מחקרים ובעקבות כך שיעור האפיזיוטמיה ירד בהדרגה משנה לשנה וכיום מבוצע רק בכ־15% מהלידות.
איך מתבצע החיתוך?
פתח הנרתיק מוקף בשרירים טבעתיים, הממשיכים ומקיפים גם את פי הטבעת ובכך יוצרים את צורת המספר 8. קיימים שני סוגי חיתוך חיץ:
חתך חיץ מרכזי - מחבר בין הנרתיק בקו ישר לבין נקודה מסויימת לכיוון פי הטבעת. זהו החתך הנפוץ פחות.
חתך חיץ אלכסוני - חתך אלכסוני, בדרך כלל בצד ימין של הנרתיק, בשעה שבע, שנועד למנוע התרחבות החתך לפי הטבעת. צורת חיתוך זו היא המקובלת בישראל.
האם החיתוך כואב?
אם ניתנה לך זריקת אפידורל, בדרך כלל לא תרגישי בכאב בזמן החיתוך. ללא אפידורל, מקובל לבצע אילחוש מקומי על מנת להפחית את הכאב.
מה מצפה לך בלידה? כל מה שחשוב לדעת על כל אחד משלושת שלבי הלידה. למדריך המלא
 |
מהן הטענות בעד ביצוע חתך יזום?
• מניעת קרעים בפי הטבעת (דרגה שלישית ורביעית).
• יצירת חתך מבוקר ונקי לעומת קרע או קרעים עצמוניים (ספונטניים) בלתי סדירים.
• מניעת קרעים קדמיים באזור הקליטוריס ופי השופכה.
• מניעת נזק לשרירים של רצפת האגן, שעלול להוביל לתחלואה רבה.
• מניעת נזק לעובר על ידי קיצור השלב השני של הלידה, כאשר העובר משדר סימני מצוקה.
האם חתך חיץ מונע קרעים בדרגה שלוש וארבע?
קרע של פי הטבעת עלול לכלול את רירית החלחולת (הרקטום), ובמקרה כזה מדובר באחד הסיבוכים הקשים של לידה נרתיקית. קרע כזה עלול להוביל לחולשת פי הטבעת ולחוסר שליטה חלקי או מלא ביציאות.
במחקרים רבים נדונה השאלה האם חתך חיץ אכן מפחית את השכיחות של סיבוך זה. עדיין אין מספיק מידע התומך בהשערה שחתך חיץ אמצעי או אמצעי־צדדי אכן מגן על פי הטבעת בלידה רגילה או בלידה עם מכשירים, ראשונה או שאינה ראשונה.
עם זאת, על־פי תוצאות של מספר מחקרים בעלי תבניות שונות, מתחזקת הסברה כי ביצוע חתך אמצעי־צדדי לא זו בלבד שאינו מפחית את הסיכון לנזק, אלא ייתכן שאף מגביר אותו.
מה טוב יותר: קרע עצמוני או חתך יזום?
• אין עדויות לכך שחתך חיץ מקטין את הכאב לטווח קצר או ארוך לאחר לידה לעומת קרע עצמוני, וייתכן שההפך הוא הנכון.
• אין הוכחה מבוססת לכך שחיתוך חיץ מזרז חזרה לקיום יחסי מין או מקטין את הכאב בעת קיום היחסים. חיתוך אמצעי־צדדי קשור להחלמה ממושכת ובעייתית יותר.
• אין ככל הנראה הבדל בשיעורי זיהום מפצע של חיתוך חיץ לעומת קרע עצמוני.
• אין עדות לכך שקל יותר לתקן חתך חיץ לעומת קרע עצמוני. יישום מוגבל של חיתוך חיץ מקטין את השיעור הכולל של משך תיקון וכמות חוטי תפירה.
למעשה, אין כל הוכחה לכך שחיתוך החיץ עדיף על פני קרע עצמוני מבחינת כל המדדים שנבדקו של חומרת הנזק לחיץ. בנוסף, קיים הסיכון לאיבוד דם - כמות הדימום לאחר הלידה עולה באופן משמעותי לאחר ביצוע חתך חיץ.
האם חיתוך מקטין קרעים באיזור השופכה והדגדגן?
ביצוע חיתוך חיץ מפחית את שיעור הקרעים באזור פי־השופכה והדגדגן, אם כי קרעים באזור זה מלווים בשיעור נמוך של כאב או תחלואה אחרת.
האם פעולת החיתוך מסייעת לרך הנולד?
אין כל עדות לכך שחתך חיץ מפחית את שכיחות הופעת דימום בחדרי המוח של עוברים במשקל נמוך, או שהוא משפר מדדים אחרים המייצגים את מצב העובר.
בנוסף לכך, במרבית המחקרים לא התקבלה הוכחה כי חתך חיץ מקצר את אורך השלב השני של הלידה. אין מידע מספק באשר ליתרונות של ביצוע חתך חיץ במצבים של מצוקה עוברית או כליאת כתפיים.
אחרי החתך - כמה זמן יש כאבים?
כאבים משמעותיים המקשים על ישיבה מרגישים בדרך כלל במשך יומיים עד שבוע. תחושה לא נעימה באזור עשויה להימשך שבועיים עד חודש. כאבים לסירוגין או בקיום יחסי מין מתוארים בטווח גדול. יש הסובלות מאי־נוחות במשך כמה חודשים, ויש המתלוננות על כאב עד שנה.
האם ניתן לקבוע מראש אם לעשות חתך חיץ?
באופן כללי נראה כי יש להפחית בביצוע חתך חיץ במידת הניתן, אך שוב - בסופו של דבר זו החלטה מתקבלת במהלך הלידה לפי שיקול דעתם של המיילדת או של הרופא. אלו מעריכים האם הרקמות רכות מספיק כדי לאפשר לתינוק לעבור בתעלת הלידה מבלי שייגרם קרע.
שכיחות החיתוך גבוהה יותר בלידה הראשונה, כאשר יש צורך בלידה מכשירנית וכאשר יש חשד לתינוק גדול. עם זאת, עיסוי פרינאום בשבועות שלפני הלידה עשוי לסייע במניעת החתך.
האם ניתן להפחית את הסיכוי לחתך?
יש טענה שתרגול השרירים של רצפת האגן בשיטת פאולה או בשיטות אחרות יכול להפחית את שיעור החתך. מקובל להמליץ על עיסוי אזור החתך בשמן נבט חיטה החל משבוע ה־35 להריון כדי להגמיש את האזור.
יש המציעים גם להשתמש בבלון (epi-no) אשר ניתן לנפחו בהדרגה עד לגודל של ראש של תינוק. עם זאת אין מחקרים מבוקרים טובים שהוכיחו יעילות של אחת מהשיטות שהוזכרו.
בשורה התחתונה - לחתוך או לא לחתוך?
בהסתמך על המידע הקיים, חתך חיץ מונע קרעים באזור פי־השופכה והדגדגן, אך אינו משיג אף אחד מהיתרונות האחרים לאם או לוולד המיוחסים לו. בנוסף לכך, חתך חיץ מגביר את שיעור אובדן הדם בלידה, מגדיל את עומק הנזק לחיץ ומעלה את הסיכון לפגיעה בפי הטבעת.
לפיכך, נראה כי יש להפחית באופן הדרגתי ביצוע פעולה זו, אולם חשוב לזכור כי ביצוע של חתך חיץ נתון בסופו של דבר לשיקול דעתם של המיילדת או של הרופא. במרבית המקרים של לידה מכשירנית, בייחוד ביולדת בלידה ראשונה, יבוצע חתך חיץ.
ד"ר רוני לוי הוא מנהל חדרי לידה ומיון יולדות במרכז רפואי קפלן, מקבוצת כללית
פרופ' אדי ויסבוך הוא מנהל היחידה לרפואת האם והעובר ומנהל מחלקות היולדות במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית