הגעתם סוף סוף לחדר הלידה, לחוצים ומתרגשים. הצוות הרפואי נכנס לחדר ומדבר במושגים שנשמעים לכם כמו סינית. כדי להפחית את הלחץ וכדי שלא תרגישו אבודים, הכנו בעבורכם מדריך ובו הסברים על המושגים השכיחים ביותר בחדר הלידה.
זהו החלק התחתון ביותר של הרחם שבולט אל תוך הנרתיק. במהלך ההיריון יש לצוואר הרחם תפקיד חשוב בשמירה על העובר בתוך הרחם. צוואר הרחם עובר שינויים משמעותיים של מחיקה ושל פתיחה לקראת הלידה ובמהלכה - שינויים שמטרתם היא לאפשר את יציאת העובר מהרחם.
פתיחה
ההתכווצויות של הרחם גורמות לפתיחתו של צוואר הרחם כדי לאפשר את יציאת העובר. הפתיחה נמדדת בסנטימטרים. לידה פעילה מתחילה מפתיחה של כ־3 עד 5 סנטימטרים. פתיחה מלאה היא של 10 סנטימטרים.
• פתיחה לשוליים: זוהי פתיחה כמעט מלאה של צוואר הרחם (בדרך כלל של 9 עד 10 סנטימטרים).
• פתיחה גמורה: זוהי פתיחה מלאה של צוואר הרחם, כלומר של 10 סנטימטרים. בכך מתחיל השלב השני בתהליך הלידה.
• מחיקה: מידת ההתקצרות של צוואר הרחם. המחיקה נמדדת באחוזים. מחיקה מלאה היא של 100%, ומשמעותה היא שישנה מוכנות מלאה ללידה.
זהו מושג שגור בפי הצוות של חדר הלידה. ספינות הן שתי בליטות גרמיות (ischial spines) שנמצאות משני צדי האזור הצר ביותר בתעלת הלידה. ביחס אליהן מתואר מיקום הראש בתעלת הלידה: כאשר הראש מתואר במינוס יחסית לספינות, הכוונה היא שהוא עדיין גבוה בתעלה; כאשר הראש בפלוס, הכוונה היא שהוא כבר עבר את החלק הצר של התעלה לכיוון היציאה.
פקיעת מים
פקיעה של שק מי השפיר יכולה להיות באופן ספונטני או יזום בעת תהליך הלידה.
מוניטור
זהו מכשיר שאליו מחוברת היולדת לצורך מעקב ממושך אחר תדירות הצירים שלה ואחר הדופק של העובר והחיוניות שלו. שינויים מסוימים במוניטור עשויים לרמוז על מהלך לידה לא תקין, שמצריך התערבות רפואית דחופה כמו לידה מכשירנית או ניתוח קיסרי דחוף.
סקאלפ
מדובר ברישום קצב הלב של העובר באמצעות אלקטרודה שמוצמדת ישירות לראשו, בדרך כלל במקרים שבהם הניטור החיצוני (מוניטור) אינו ברור במידה מספקת בגלל סיבות טכניות.
הפעולה הזאת נעשית רק בעת לידה פעילה ולאחר פקיעה של שק מי השפיר. האלקטרודה מחוברת לראשו של העובר באמצעות מחט קטנטנה שמוצמדת לעור הקרקפת.
עירוי
באמצעות צינורית קטנה, שמוחדרת לאחת מהזרועות של היולדת, ניתן עירוי נוזלים במהלך לידה ממושכת או בלידות עם אפידורל. דרכה ניתן גם להזליף תרופות שניתנות ישירות לווריד.
זירוז
מדובר בפעולה של הפעלת לידה. ישנן כמה שיטות זירוז: בלון, מתן פרוסטגלנדינים (כמו פרופס), מתן פיטוצין, פיקוע מים.
קיימות סיבות רבות להמלצה על זירוז ובהן: היריון עודף, מחלות של האם (למשל רעלת היריון או סוכרת היריון) או במצבים שונים של העובר (כמו מיעוט מי שפיר או הפרעה בגדילה של העובר ברחם).
סטריפינג
מדובר בהפרדת הקרומים של שק מי השפיר העוברי מדפנות הרחם. מטרת המהלך הזה היא לעודד התחלה של לידה.
סטריפינג נעשה באמצעות החדרה של אצבע דרך צוואר הרחם. זוהי פעולה די כואבת אבל קצרה, שאמורה לעודד ייצור של פרוסטגלנדינים - הורמונים שמעודדים את הבשלת צוואר הרחם ואת תחילת הצירים. ניתן לעשות סטריפינג רק כאשר יש כבר פתיחה מסוימת של צוואר הרחם.
פיטוצין
זוהי תרופה שמדמה את ההורמון אוקסיטוצין שמצוי בגוף ושמעודד צירים. הפיטוצין ניתן בהזלפה איטית ומדודה לתוך הווריד כדי לעודד צירים בעת תהליך של זירוז לידה או כשהלידה אינה מתקדמת בקצב הרצוי, והצירים אינם תכופים במידה מספקת.
לאחר הלידה ניתן הפיטוצין בדרך כלל בזריקה לתוך השריר כדי לעודד את התכנסות הרחם ולמנוע דימום יתר.
פרופס
זוהי תרופה שמוחדרת לנרתיק ומשמשת לזירוז לידה, כאשר יש צורך להכין את צוואר הרחם לתהליך הלידה. התכשיר יכול להישאר בנרתיק עד 24 שעות ויכול לגרום לצירים תכופים וכואבים.
בלון
זהו אמצעי מכני להשראת לידה. מדובר למעשה בקטתר שתן שמוחדר דרך תעלת הצוואר לתוך החלק התחתון של הרחם (בין צוואר הרחם לראש העובר). המטרה היא לגרום ל״הבשלה״ (פתיחה, קיצור וריכוך) של צוואר הרחם.
הבלון נפלט לרוב מעצמו בתוך כמה שעות ויכול להישאר בצוואר הרחם גם עד 24 שעות.
אפידורל
אפידורל הוא הרדמה אזורית שניתנת בזמן לידה פעילה לשיכוך כאבי הצירים.
לחלל האפידורלי (חלל שנמצא בגב התחתון, ליד עמוד השדרה) מוכנסת מחט, ועליה מולבשת צינורית דקה שדרכה מוזלפים חומרי הרדמה שגורמים לאובדן תחושה בפלג הגוף התחתון.
פטידין
פטידין, או בשמו השגור בחדרי הלידה "טשטוש", הוא חומר מרדים שמשמש להקלה על הכאבים של צירי הלידה. ניתן לתת פטידין בזריקה לתוך השריר או בהזלפה איטית וממושכת לתוך הווריד.
גז צחוק
זהו גז שמכיל חמצן דו־חנקני ומשמש חומר "הרדמה" להרגעת כאבים. בחדר הלידה הוא משמש להקלה על הכאבים של צירי הלידה. הגז ניתן באמצעות מסיכה, והוא בטוח לשימוש ליולדת ולעובר.
חתך חיץ (אפיזיוטומיה)
מדובר בחיתוך של הפרינאום שנעשה כדי להקל על יציאת ראש העובר מתעלת הלידה. בעבר נעשה חיתוך חיץ כמעט באופן שגרתי בכל לידה ראשונה, אולם כיום הוא נעשה רק בחלק קטן מהלידות הראשונות, בייחוד כאשר קיים חשש לעובר גדול או בעת לידות מכשירניות.
מים מקוניאליים
מקוניום הוא הצואה הראשונית של היילוד. כאשר הצואה נעשית בתוך הרחם ומתערבבת עם מי השפיר, נוצרים מים מקוניאליים שצבעם חום כהה. המים האלה עלולים להיות סימן למצוקה של העובר ברחם.
ככל שהמים המקוניאליים סמיכים יותר, כך גובר הסיכון ששאיפתם לריאות של היילוד לאחר הלידה תגרום לו לקשיים בנשימה. במצב כזה ייתכן שרופא הילדים ישאב את הנוזלים מהריאות.
ניתוח קיסרי
זהו ניתוח להוצאת העובר או העוברים מהרחם דרך חתך בדופן הבטן של היולדת. ניתוח קיסרי יכול להיעשות בהרדמה אזורית או כללית. הוא יכול להיות מתוכנן מראש (אלקטיבי) או דחוף/בהול בעת שיבוש בתהליך הלידה. ניתוח קיסרי מחייב חתימה על הסכמה מדעת.
לידה מכשירנית
לעיתים, בעת קושי ביציאת העובר מתעלת הלידה, או כאשר מתרחשים שינויים במוניטור, וישנו צורך בחילוץ מהיר של העובר, יכול הרופא להחליט על לידה מכשירנית.
כיום מרבית הלידות המכשירניות נעשות באמצעות ואקום (מעין צלחת פלסטיק שמוצמדת לראש העובר), אולם ייתכן גם שימוש במלקחיים (מעין כפות שמוצמדות לראש העובר).
אפגר
אפגר הוא ציון שניתן לתינוק לאחר לידתו כדי לתאר את החיוניות שלו. מבחן אפגר נעשה בגיל דקה ובגיל חמש דקות. הניקוד המרבי הוא 10.
פרופ' אדי ויסבוך הוא מנהל היחידה לרפואת האם והעובר ומנהל מחלקות היולדות במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית
