משך ההיריון משתנה בין יונקים שונים. בעוד שהפילה נושאת את עוברה במשך 22 (!) חודשים (בכל זאת הפילון שוקל כ־90 קילוגרמים בלידתו), הרי שאוגרים ועכברים מושכים היריון לא מעבר לכ־20 יום.
אצל בנות אדם אורך ההיריון בערך 40 שבועות מאז הווסת האחרונה (שהתקיימה לפני הביוץ וההתעברות) ועד הלידה. למעשה, מועד הלידה התקין הוא בין שבוע 37 ועד שבוע 42 להיריון. ואכן, אצל רוב הנשים תתפתח לידה באופן טבעי וספונטני בין השבועות האלה.
מהן הסיבות לזירוז לידה?
לעתים התהליך מסרב להגיע למרות שגיל ההיריון כבר ממש נושק לשבוע 42, או שקיימות סיבות אחרות לזרז את הלידה לפני המועד. יש סיבות רבות לזירוז הלידה.
סיבות עובריות - למשל עיכוב גדילה תוך־רחמי, מיעוט מי שפיר, חוסר בתחושה של תנועות עובר או ניטור דופק עובר חשוד.
סיבות אימהיות - רעלת היריון, סוכרת היריון בלתי מאוזנת או מחלות או מצבים אימהיים אחרים שבהם המשך ההיריון עלול להיות מסוכן לאם או לעובר.
במצבים הללו ימליץ הצוות הרפואי המטפל על זירוז לידה או על השראת לידה שניתן לבצע בשיטות מגוונות, כפי שמפורט בהמשך.
זירוז לידה מצליח?
ההצלחה של זירוז הלידה (השראת הלידה) תלויה בגורמים רבים, ובייחוד במדד הבשלות הצווארית: מהי הפתיחה של צוואר הרחם? מהי המחיקה? מהו מיקום צוואר הרחם (אחורי או קדמי)? מהו גובה החלק המוביל? מהי רכות הצוואר? כל הנתונים הללו נסכמים למדד בשלות הצוואר המכונה בישופ.
בנוסף, מידת ההצלחה תלויה בגורמים נוספים, ביניהם: גיל ההיריון, האם מדובר בהיריון עם עובר יחיד או היריון עם תאומים, האם זאת לידה ראשונה או לידה חוזרת, האם בוצע ניתוח קיסרי בעבר.
יחסי מין יכולים לעזור? הרעיון בקיום יחסי מין בהיריון הוא ברור: נוזל הזרע מכיל פרוסטגלנדינים טבעיים, שגורמים להתכווצויות של הרחם ומסייעים בהכנת הרחם ללידה. אולם, מספר עבודות ניסו לבחון את ההשפעה של סקס לא מוגן (שיחשוף את היולדת לנוזל הזרע המכיל פרוסטגלנדינים) על משך הלידה ולא הראו קשר מובהק. קבוצת חוקרים ממלזיה חילקה נשים לשתי קבוצות: קבוצה אחת של 108 נשים הרות קיבלה ייעוץ לקיים יחסי מין סמוך ללידה, וזאת לעומת קבוצת ביקורת של 102 יולדות שלא קיבלה ייעוץ כזה. רוב היולדות (יותר מ־60%) שקיבלו המלצה לקיים יחסי מין סמוך ללידה אכן עשו זאת, לעומת פחות מ־40% בקבוצת ההשוואה. יחד עם זאת לא היה כל הבדל בין הקבוצות לגבי מועד הלידה או תחילת לידה עצמונית. גם אורגזמה לא נמצאה כמזרזת לידה. יכול להיות שיחסי מין דווקא מסכנים את ההיריון? סקס בלתי מוגן לא נמצא כגורם שמסכן את ההיריון, ושיעור הסיבוכים כגון ניתוחים קיסריים או סיבוכים עובריים לא היה שונה בין הקבוצות. מה לגבי שיטות טבעיות אחרות? לא נמצאה עדות מחקרית לקשר מובהק בין הליכות או מאמצים לזירוז לידה. לא קיימים מחקרים מבוקרים שמראים יעילות של שיטות טבעיות נוספות לזירוז לידה כמו שיאצו, רפלקסולוגיה או הומאופתיה. יחד עם זאת נראה כי שיטות אלה לא יכולות להזיק. |
שיטות רפואיות לזירוז לידה
השיטות השונות להפעלת לידה מתחלקות לשיטות מכניות, שיטות תרופתיות ושילוב של שתי השיטות:
• סטריפינג.
• קטטר בלוני.
• פרוסטגלנדינים (כמו פרופס, מיזודל).
• פיטוצין.
סטריפינג: הפרדת קרומים ידנית
על השיטה: סטריפינג היא שיטת זירוז מכנית ידנית. משתמשים בשיטה הזאת רק כאשר קיימת פתיחה מסוימת של צוואר הרחם, המאפשרת לרופא להכניס אצבע או שתיים ובתנועות סיבוביות לבצע הפרדה של קרומי השק העוברי מדפנות הרחם.
פעולת סטריפינג גורמת לשחרור של פרוסטגלנדינים טבעיים (אנדוגניים) המביאים לשיפור התנאים הצווארים (מובילים להבשלת צוואר הרחם) ולצירים שיובילו לקידום תהליך הלידה. ייתכן פרק זמן של יממה ויותר עד תחילת ההשפעה והופעת צירים ולעתים נדרשת חזרה על הפעולה.
זה כואב? סטריפינג עלולה להביא לתחושה של אי נוחות ואף לכאב. זה תלוי בפתיחה הקיימת, במידת הסטריפינג המבוצעת וכמובן בסף הכאב של היולדת. לא תמיד מדובר בפעולה עם אי נוחות משמעותית.
יעילות: בוצעו מספר מחקרים שהשוו זירוז סטריפינג לשיטות תרופתיות של השראת לידה, והיא נמצאה שווה לשיטות האחרות מבחינת שיעור הניתוחים הקיסריים, הזיהומים והסיבוכים העובריים.
ממחקרים עולה שביצוע סטריפינג משבוע 37 היה קשור בפחות היריונות שנמשכו מעבר למצופה (מעבר לשבוע 42). החיסרון: סטריפינג גורם לאי נוחות של היולדת ולסיכון יתר לדימום.
קטטר בלוני
על השיטה: בזירוז בלון מחדירים קטטר דק (בדומה לקטטר שתן) לתוך תעלת צוואר הרחם. לעתים משתמשים בקטטר יעודי עם שני בלונים.
ניפוח הבלון שבקצה הקטטר באמצעות נוזל מימי (סליין) יוצר לחץ על צוואר הרחם. הלחץ מעורר הפרשה של פרוסטגלנדינים וגורר התחלה של דינמיקה צווארית, דהיינו פתיחה של צוואר הרחם ומחיקה שלו.
ה"בלון" נפלט לרוב תוך 12-6 שעות, ואם הוא לא נפלט באופן עצמוני הוא יוצא על־ידי הרופא לאחר 24-12 שעות (תלוי בסוג הבלון).
זה כואב? זירוז עם בלון הוא שיטה לא נוחה לעתים. אבל חשוב לציין שהיולדת אינה מוגבלת לשכיבה או לצום ויכולה לעשות הכול עם הבלון, כולל פיפי כמובן, כי הוא לא נמצא בשלפוחית השתן אלא בצוואר הרחם.
יעילות וסיבוכים: שימוש בבלון לזירוז לידה נחשב לבטוח ויעיל. לעיתים לא שכיחות עלולים להיות סיבוכים כמו היפוך מצג של העובר, ירידת מים או דימום.
פרוסטגלנדינים לריכוך צוואר הרחם
על השיטה: פרוסטגלנדינים הוא חומר ממשפחת ההורמונים המצוי ברקמות הגוף: בזרע, ברחם ועוד. פרוסטגלנדינים גורמים להתכווצויות הרחם ומסייעים בהכנת הרחם ללידה. בזמן הלידה הם מרככים את צוואר הרחם ומקדמים את המחיקה והפתיחה שלו.
השימוש בפרוסטגלנדינים יכול להיעשות באמצעות ג'ל, נר וטבליות, אולם הדרך הנפוצה ביותר היא באמצעות תכשיר שמחדירים לתוך הנרתיק קרוב לצוואר הרחם. התכשיר (פרופס - propess או מיזודל - misodel) משחרר פרוסטגלנדינים בצורה מבוקרת במשך 24 שעות.
מטרת השימוש היא לגרום לשיפור בתנאים הצוואריים (במדד בישופ) על ידי ריכוך של צוואר הרחם ועידוד התפתחותם של צירים. תלוי בצורת החומר המוחדר, ייתכן שיהיה צורך במתן מנות חוזרות.
זה כואב? תופעת לוואי עלולה להיות צירים תכופים וכואבים.
יעילות וסיבוכים: התרופה הנחשבת יעילה, אולם ייתכנו סיבוכים כמו גירוי יתר של הרחם להתכווצויות, מה שעלול לגרום לשינויים בניטור העובר.
בשל הסיכון לגרימת התכווצויות חזקות מדי של הרחם, צריך להיזהר מלהשתמש בתרופה בנשים ולדניות (שזו לא הלידה הראשונה שלהן) ובנשים שעברו ניתוח קיסרי.
פיטוצין (סינטוצינון)
על השיטה: התרופה פיטוצין ניתנת בעירוי והיא מהווה חיקוי של הפעילות המכנית של הרחם על ידי חיקוי האוקסיטוצין, הגורם להתכווצויות ברחם. פיטוצין ניתנת בדרך־כלל בחדר הלידה תוך כדי ניטור העובר.
זה כואב? בהעדר תנאים צוואריים תקינים הטיפול בפיטוצין עלול להיות ממושך וכרוך באי נוחות עד כאב אם הצירים יהיו סדירים, ואף בשיעור מוגבר יחסית של ניתוחים קיסריים.
יעילות וסיבוכים: השימוש בפיטוצין יעיל במיוחד כאשר כבר יש הבשלה טובה של צוואר הרחם, זאת אומרת כשיש פתיחה ומחיקה, אבל עדיין אין מספיק צירים. לכן, פיטוצין ניתנת בדרך־כלל כשלב שני לאחר הכנת צוואר הרחם על־ידי קטטר בלוני או על־ידי פרוסטגלנדין.
הסיבוך העיקרי בשימוש בפיטוצין הוא עלייה בסיכון לקרע של הרחם, בייחוד לנשים שעברו ניתוח קיסרי, נשים ולדניות או נשים בהיריון מרובה עוברים. לכן, אצל נשים אלו נוקטים בזהירות יתר והמינון שניתן הוא נמוך יותר.
פרופ' אייל שיינר הוא מנהל מחלקות נשים ב' ויולדות ד׳ וסגן מנהל המרכז הרפואי־אוניברסיטאי סורוקה, מקבוצת כללית
פרופ' אדי ויסבוך הוא מנהל היחידה לרפואת האם והעובר ומנהל מחלקות היולדות במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית
