שם הבדיקה
בדיקת נתרן (Sodium).
בדיקת נתרן בדם היא חלק מהבדיקות:
• כימיה בדם
• אלקטרוליטים בדם
מה בודקים?
את שיעור הנתרן בדם.
מהו נתרן?
יוני הנתרן הם היונים החיוביים העיקריים שנמצאים בנוזל שמחוץ לתאים. הנתרן והכלור הם רוב המלחים בדם.
התפקיד העיקרי של הנתרן הוא לשמור על פיזור תקין של מים בגוף ולשמור על הלחץ האוסמוטי של הפלזמה. תפקיד חשוב נוסף שלו הוא לשמור על מאזן החומצה־בסיס בגוף.
לנתרן יש השפעה על נפח התאים, והוא אחראי על הכנסה של חומרים לתאים ועל הוצאתם מהם. בכך הוא מגן על הגוף מפני אובדן מוגזם של נוזלים, משמר את שרירי הגוף ומסייע לתפקוד של מערכת העצבים.
מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
• במסגרת בדיקות להערכת התפקוד של הכליות ושל הלב וכן כדי להעריך את הסיבות ללחץ דם גבוה.
• כדי לבחון את משק הנוזלים בגוף במצבי חירום כמו התייבשות.
• במסגרת בדיקת מעקב למטופלים בתרופות ללחץ דם גבוה, לאי־ספיקת לב, למחלות כליה או לבעיות הורמונליות שונות.
מהן הנחיות לבדיקה?
אין הנחיות מיוחדות לבדיקה זו.
קיבלת הנחיות אחרות מהרופא/ה? יש לפעול לפיהן.
מהם ערכי הייחוס (טווח הנורמה)?
135 עד 145 מא"ק לליטר.
מהי המשמעות של ערכים שנמוכים מערכי הייחוס?
ערכים שנמוכים מערכי הייחוס מצביעים על רמה נמוכה של נתרן בדם (היפונתרמיה). המצב הזה עלול לרמז על הבעיות הבעות:
א. עודף מים בגוף כתוצאה משתייה מופרזת ומהירה של מים או כתוצאה מאי־ספיקת לב או מאי־ספיקת כליות או בגלל פגיעה בתפקוד הכבד (צמקת הכבד - צירוזיס).
ב. הפרשה מוגברת של נתרן בשתן או בזיעה כתוצאה מטיפול תרופתי או בשל בעיות הורמונליות שונות (כמו תת־פעילות של בלוטת התריס, הפרשה מוגברת של ההורמון האנטי דיורטי [ADH] או חוסר בהפרשת אלדוסטרון).
מהי המשמעות של ערכים שגבוהים מערכי הייחוס?
ערכים שגבוהים מערכי הייחוס מצביעים על רמת נתרן גבוהה בדם (היפרנתרמיה).
ברוב המקרים מעידה היפרנתרמיה על חוסר בנוזלים בגוף כתוצאה מאחת או יותר מהסיבות הבאות: שתייה לא מספקת, שלשולים, הקאות, נטילת תרופות, כוויות נרחבות.
במקרים אחרים עלולה היפרנתרמיה לרמז על פגיעה בתפקוד הכליות ועל חוסר יכולתן לרכז נוזלים.
ערכים שגבוהים מערכי הייחוס עלולים לרמז גם על בעיות הורמונליות שונות כמו סוכרת תפלה (בגלל חוסר הפרשה של ההורמון ADH), הפרשת־יתר של ההורמון קורטיזול ("תסמונת קושינג") או הפרשת־יתר של ההורמון אלדוסטרון.
שימו לב • חריגה מערכי הנורמה אינה מעידה בהכרח על בעיה רפואית. • ערכי הנורמה לאוכלוסייה הכללית אינם בהכרח רלוונטיים לכולם. הטווח התקין עשוי להשתנות מאדם לאדם לפי מאפיינים אינדיווידואליים כמו מין, גיל, היריון ומצב רפואי. • בכל מקרה של חריגה מערכי הנורמה מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל או הרופאה המטפלת.
|
ד"ר צביקה ליס הוא רופא משפחה בקבוצת כללית
ד"ר ילנה קרן־טרדאי היא מנהלת המעבדה לביוכימיה במערך המעבדות על שם פרוז'ינין במחוז ירושלים של קבוצת כללית
* המידע המופיע במדריך הוא לידיעה כללית בלבד. יש לעיין בתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות
