את בהיריון? קיבלת את התוצאות של בדיקות המעבדה ואת רואה הרבה אדום בעיניים, ממש כמו בטופס המצורף למעלה? זה לא בהכרח אומר שמשהו לא בסדר.
ערכי הנורמה (הנקבעים לאוכלוסייה הכללית), שמופיעים לצד תוצאות הבדיקות של נשים בהיריון, אינם משקפים בהכרח את טווח הנורמה בעת היריון, שיכול להיות שונה. לכן כאשר נשים בהיריון צופות בתוצאות של בדיקות המעבדה, הן עלולות לעיתים לחשוש שהערכים אינם תקינים משום שהם חורגים מהנורמה.
כדי להסיר ספק ודאגה: כך תפענחי את בדיקות דם השגרתיות בתקופת ההיריון.
ספירת דם
כדוריות דם לבנות - WBC, white blood cells
מספר הלויקוציטים (תאי הדם הלבנים) גבוה יותר אצל אישה הרה, ורמות של 14,000 עד 16,000 נחשבות נורמליות בהיריון. בלידה ובמשכב לידה המספר יכול להגיע באופן תקין עד ל־25,000.
כדי להעריך את התוצאות חשוב להתייחס גם לנסיבות שבהן נלקחה הבדיקה ולמגמה של עלייה או של ירידה.
נויטרופילים PMN, neutrophils
בהיריון ניתן לראות שינוי ביחס בין הנויטרופילים ללימפוציטים: יש עלייה בשיעור היחסי של הנויטרופילים וירידה בשיעור היחסי של הלימפוציטים.
לימפוציטים lymphocytes
בהיריון ניתן לראות שינוי ביחס בין הנויטרופילים ללימפוציטים: יש עלייה בשיעור היחסי של הנויטרופילים וירידה בשיעור היחסי של הלימפוציטים.
ספירת כדוריות דם אדומות RBC, red blood cells
בתקופת ההיריון מספר כדוריות הדם האדומות יהיה נמוך יחסית לנורמה המופיעה בבדיקת הדם.
המוגלובין HB, hemoglobin
אישה הרה מוגדרת "סובלת מאנמיה" כאשר הערך של ההמוגלובין נמוך מ־11 גרם/דציליטר (או המטוקריט קטן מ־33%). הסיבה המרכזית לירידה בשיעור ההמוגלובין בהיריון: נפח הדם עולה החל מהטרימסטר הראשון ומגיע בשבועות השלישי והרביעי ל־40% עד 45% מעל לנפח שהיה לפני ההיריון - מה שמפחית את השיעור היחסי של ההמוגלובין בדם.
בהיריון ישנה אומנם עלייה בנפח הדם - העלייה היא הן בכמות הפלזמה (נוזל הדם) והן במספר האריתרוציטים (תאי הדם האדומים) - אולם העלייה בכמות הפלזמה היא רבה יותר - מה שגורם לכך שריכוז ההמוגלובין בנשים הרות יורד מעט.
יכולות להיות סיבות נוספות לאנמיה ובהן, בין היתר, חוסר בברזל, חוסר בוויטמין B12 ובחומצה פולית, אובדן דם, הרס של כדוריות דם.
המוגלובין גבוה מ־16 נדיר בהיריון ומצביע על פוליציטמיה (ריכוז עודף של כדוריות אדומות), שבהיריון יהיה בדרך כלל משני לעישון כבד, למחלת לב כרונית או למחלת ריאה כרונית ולירידה בחמצון.
המטוקריט HCT ,hematocrit
ההמטוקריט מצביע על מידת הנפח של הכדוריות האדומות בדם.
נפח הדם בהיריון עולה החל מהטרימסטר הראשון ומגיע בשליש השלישי להיריון לרמות של 40% עד 45% מעל לנפח הדם שלפני ההיריון. התהליך נובע הן מהעלייה בפלזמה (נוזל הדם) והן מהעלייה באריתרוציטים (תאי הדם האדומים). בשל העלייה הגדולה יותר בפלזמה ההמטוקריט בנשים הרות יורד מעט.
הנפח של כדוריות הדם MCV, mean corpuscular volume
נפח הכדוריות האדומות יכול להיות מעט גבוה יותר מהסף התקין לאישה שאינה בהיריון. ערכים תקינים של MCV לתקופת ההיריון הם סביב 81 עד 99. ערך גבוה יותר יכול להצביע על מחסור בוויטמין B12 או על מחסור בחומצה פולית.
ערך נמוך מהנורמה יכול להצביע על מחסור בברזל או על פגם גנטי בייצור ההמוגלובין, כמו, למשל, במקרה של מחלת התלסמיה. נשים ממוצאים מסוימים, שה־MCV שלהם נמוך מ־78 ושאין להן תיעוד של MCV תקין לפני ההיריון, יופנו לבדיקה נוספת לשלילת תלסמיה.
בדיקה של כמות ההמוגלובין הממוצעת (mean corpuscular hemoglobin ובקיצור: MCH) ובדיקה של ריכוז ההמוגלובין הממוצע בכדורית דם אדומה (mean corpuscular hemoglobin concentration ובקיצור: MCHC)
אלה הם מדדים שמשקפים את הכמות ואת הריכוז של ההמוגלובין בכל כדורית דם אדומה. ערכי הנורמה של MCH בהיריון דומים לאלה של אישה שאינה הרה (בין 27.5 ל־33.2 pg). כך גם ערכי ה־MCHC, שטווח הנורמה שלהם באישה שאינה בהיריון דומה לזה שבאישה הרה (בין 31 ל־37 mg/dl). חריגה מהנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה.
בדיקת השונות של נפחי תאי הדם האדומים RDW ,red cell distribution width
ערכי הנורמה של RDW בהיריון דומים לאלה של אישה שאינה בהיריון (11 עד 16). חריגה מהנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. שונות בקוטר של הכדוריות האדומות הוא הדבר הראשון שמתגלה באנמיה הנובעת מחוסר ברזל.
טסיות PLT ,platelets
ממוצע הטסיות (טרומבוציטים) נמוך יותר בהיריון, בעיקר עקב העלייה בנפח הדם והדילול. התופעה שכיחה יותר בטרימסטר השלישי. ערך הנמוך מ־150,000 טסיות למיקרוליטר מוגדר "טרומבוציטופניה" (שיעור נמוך של טסיות).
בדרך כלל בהיריון חלה ירידה קלה במספר הטסיות. הירידה הזאת היא חסרת משמעות קלינית וחולפת אחרי משכב הלידה. אך לעיתים ירידה במספר טסיות, ובייחוד כאשר היא חדה יותר, עלולה להיות קשורה לרעלת היריון או למחלה על רקע חיסוני.
בכל מקרה, כאשר רמת הטסיות נמוכה מ־80,000 עד 100,000 יש בעייתיות במתן אפידורל.
ערך הגבוה מ־450,000 טסיות למיקרוליטר מצביע על טרומבוציטוזיס (רמה גבוהה של טסיות). הסיבות לכך יכולות להיות חוסר בברזל, דימום, מחלות זיהומיות, מחלות של רקמת החיבור וגידולים.
נפח ממוצע של טסיות MPV ,mean platelet volume
ערכי הנורמה של MPV בהיריון דומים לאלה של אישה שאינה בהיריון (4 עד 13 fl). חריגה מהנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה.
רטיקולוציטים reticulocytes
בהיריון תקין ניתן לראות עלייה במספר הרטיקולוציטים (תאים אדומים צעירים) בשל העלייה בייצור הרטיקולוציטים במח העצם.
תפקודי קרישה
פיברינוגן fibrinogen
במהלך ההיריון יש עלייה ביכולת של הגוף ליצור קרישי דם אך גם לפרק אותם. הדבר מוביל לשינויים בפקטורי קרישה ובהם עלייה בפיברינוגן כך שהערך יכול לנוע בין 300 ל־600 והוא נחשב לתקין בהיריון. ערך שהוא מתחת ל־300 יכול להצביע על בעיה.
PTT ,PT ,INR
ערכי הנורמה של PTT ,PT ,INR בהיריון דומים לאלה של אישה שאינה בהיריון. חריגה מהנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה.
כימיה
ליפידים
במהלך ההיריון, ובמיוחד בטרימסטר השלישי, יש עלייה של כלל השומנים בדם, לרבות טריגליצרידיםוכולסטרול (LDL ו־HDL).
ממוצע הכולסטרול בהיריון עומד על 267 ±30 מיליגרם/דציליטר.
136±33 - LDL
HDL - 81±17
TG - 245±73
לאחר הלידה צפויה ירידה בכל הערכים. הנקה אף מאיצה את התהליך.
נתרן Na
רמת הנתרן עשויה להיות נמוכה מעט מהנורמה עקב העלייה בנפח הפלזמה. רמות של עד 130 נחשבות לתקינות בהיריון.
אשלגן K
רמת האשלגן עשויה להיות נמוכה מעט מהנורמה עקב העלייה בנפח הפלזמה.
סידן Ca
רמת הסידן הכוללת יורדת בהיריון עקב הירידה ברמות האלבומין. רמת הסידן היוני בדם, לעומת זאת, אינה משתנה.
מגנזיום Mg
רמת המגנזיום יורדת בהיריון.
ALP ,Alkaline Phosphatase
אלקליין פוספטז הוא אנזים שנמצא בכמה רקמות בגוף, ובכלל זה בכבד, בעצמות ובכליות. רמת ה־ALP כמעט מוכפלת בהיריון עקב הפרשה של הורמון דומה מהשליה.
Albumin
אלבומין הוא חלבון הנוצר בכבד, ותפקידו העיקרי הוא לשמור על נפח תקין של נוזלים בכלי הדם. ריכוז האלבומין יורד בהיריון. בשלבי הריון מתקדמים הוא יכול לרדת עד 3.0 גרם/דציליטר.
גלוקוז (בצום)
רמת גלוקוז בצום הגבוהה מ־126 מיליגרם/דציליטר נחשבת לסוכרת. רמת גלוקוז בצום מעל 95 מיליגרם/דציליטר מצריכה התייעצות עם רופא נשים. עקב העלייה ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון יש בתחילת ההיריון ירידה בערכי הגלוקוז בצום, כך שערכים שנחשבים נמוכים (מתחת ל־70 מיליגרם/דציליטר) שלא בזמן היריון נחשבים לתקינים בהיריון.
תפקודי כליה
עקב העלייה בנפח הדם ובסינון הכלייתי צפויים להופיע השינויים הבאים:
Creatinine (קריאטינין)
רמת הקריאטינין יורדת במהלך ההיריון. רמה הנמוכה מהנורמה נחשבת לתקינה.
Urea (שיינן)
רמת השיינן מייצגת את כמות החלבון שהאדם צורך ואת הפרשתו דרך הכליות. הרמה יורדת במהלך ההיריון. רמה הנמוכה מהנורמה נחשבת לתקינה.
Uric acid (חומצת השתן)
הרמה של חומצת השתן יורדת במהלך ההיריון. רמה הנמוכה מהנורמה נחשבת תקינה. עם זאת, במחצית השנייה של ההיריון רמתו קרובה לנורמה של אישה שאינה בהיריון. עלייה ברמה של חומצת השתן עלולה להיות קשורה להתפתחות של רעלת היריון.
בדיקת שתן
גלוקוז
מטרת הבדיקה היא לגלות הימצאות של סוכר בשתן - מה שעלול להצביע על רמות גבוהות של סוכר בדם. בהיריון ניתן לעיתים לראות גלוקוז בשתן באופן פיזיולוגי עקב העלייה בסינון הכלייתי והירידה בספיגה חזרה. במקרה כזה יש לערוך בדיקות כדי לשלול סוכרת.
חלבון
הפרשת החלבון בשתן גבוהה יותר בהיריון. מטרת הבדיקה היא לגלות מוקדם ככל האפשר התפתחות של רעלת היריון. באיסוף שתן במשך 24 שעות ערך של עד 300 מיליגרם חלבון נחשב תקין.
ניתן להעריך את כמות החלבון המופרש בשתן באמצעות בדיקה מדגמית של היחס בין אלבומין לבין קריאטינין בשתן. יחס של עד 30 מיקרוגרם/מיליגרם נחשב תקין.
שונות
B12
רמות הוויטמין B12 נמוכות יותר בהיריון בשל הירידה בכמות החלבונים שקושרים את ההורמון בדם.
אנמיה כתוצאה ממחסור בוויטמין B12 אינה שכיחה ויכולה להתפתח אחרי כריתת קיבה, מחלות דלקתיות של המעי, כריתת מעי ובעיות ספיגה שאופיניות לנשים אחרי גיל הפוריות או בנשים צמחוניות או טבעוניות.
שקיעת דם ESR ,Erythrocyte sedimentation rate
שקיעת דם מוחשת באישה בריאה בהיריון עקב העלייה הנורמלית ברמות הפיברינוגן. לפיכך שקיעת דם אינה נחשבת למדד אמין לתחלואה אצל נשים הרות.
C reactive protein ,CRP
CRP הוא חלבון שמצביע על תהליך דלקתי. הוא יכול להיות מוגבר אצל נשים בריאות בהיריון ולפיכך אינו נחשב מדד אמין לתחלואה.
פרופ' אדי ויסבוך הוא מנהל היחידה לרפואת האם והעובר ומנהל מחלקות היולדות במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית