שם הבדיקה
בדיקת המטוקריט. באנגלית: Hematocrit או HCT.
• בדיקת המטוקריט היא חלק מבדיקת ספירת דם.
מה בודקים?
את שיעור הנפח של כדוריות הדם האדומות מכלל נפח הדם.
סוג הבדיקה
בדיקת דם.
מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כאשר יש חשד לריבוי תאי דם אדומים (פוליציטמיה) או חשד לאנמיה.
מהן ההנחיות לבדיקה?
אין הנחיות מיוחדות לבדיקה זו.
קיבלת הנחיות אחרות מהרופא/ה? יש לפעול לפיהן.
מהם ערכי הייחוס (טווח הנורמה)?
נשים: 36% עד 46%.
גברים: 41% עד 53%.
מהי המשמעות של ערכי HCT נמוכים מהנורמה?
ערכים נמוכים מהנורמה בבדיקת המטוקריט (Hematocrit) עלולים להצביע על אנמיה, המתבטאת בין היתר בחולשה, בעייפות ובחיוורון.
ישנן כמה סיבות שיכולות לגרום לאנמיה וביניהן:
• דימום.
• מחלה של מח העצם או מחלה בדם (מחלה המוליטית).
• חוסר בברזל, בחומצה פולית או בוויטמין B12.
• אצל נשים הרות התוצאות נמוכות כחלק מהשינויים הטבעיים בתקופת ההיריון.
מהי המשמעות של ערכי HCT גבוהים מהנורמה?
ערכים גבוהים מהנורמה בבדיקת המטוקריט (Hematocrit) עלולים להצביע על ריבוי של תאי דם אדומים (פוליציטמיה). המצב הזה שכיח בדרך כלל אצל מעשנים ואצל חולים במחלות ריאה או במחלות של מח העצם.
ערכים גבוהים מתקבלים גם כתוצאה מהתייבשות לאחר צום ללא שתיית נוזלים, כיוון שאז הריכוז של תאי הדם האדומים בדם עולה. גם הימצאות ממושכת במקומות גבוהים, שבהם החמצן באוויר דליל יותר, גורמת לעלייה בהמטוקריט בדם.
שימו לב • חריגה מערכי הנורמה אינה מעידה בהכרח על בעיה רפואית. • ערכי הנורמה לאוכלוסייה הכללית אינם בהכרח רלוונטיים לכולם. הטווח התקין עשוי להשתנות מאדם לאדם לפי מאפיינים אינדיווידואליים כמו מין, גיל, היריון ומצב רפואי. • בכל מקרה של חריגה מערכי הנורמה מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל או הרופאה המטפלת.
|
* המידע המופיע במדריך הוא לידיעה כללית בלבד. יש לעיין בתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות
