נבהלתם מהסרטון המופץ באינטרנט על סכנות הסטטינים? שקלתם להפסיק בגללו טיפול בסטטינים שהרופא רשם לכם? אז בבקשה, רגע לפני שאתם עושים שטויות, קראו את הדברים האלה:
אם תשאלו את הקרדיולוגים המובילים בעולם מהם חמשת הטיפולים ששינו באופן דרמטי את פני רפואת הלב במאה האחרונה והאריכו את חייהם של מיליונים, הטיפול בסטטינים יקבל מקום של כבוד ברשימה.
מאות מחקרים רציניים הוכיחו - חד־משמעית - את היעילות של הסטטינים בהפחתת תחלואה ותמותה. לכן אין זה מפליא שהן מדורגות בראש הרשימה של תרופות המרשם הנמכרות ביותר בעולם.
אבל כשם שכל סלב נאלץ להתמודד עם עיתונות חטטנית שמנסה להטיל בו דופי, כך גם ל"תרופות סלב" יקומו תמיד מתנגדים שינסו למצוא בהן פגמים. ייתכן שגם אתם ראיתם בשנים האחרונות כתבות בטלוויזיה וסרטון שמופץ ב־YouTube על "הסיפורים" שמוכרים לכם הרופאים וחברות התרופות.
אינני יודע מי עומד מאחורי מסע ההשמצות הזה שמופץ בטלוויזיה באינטרנט נגד הסטטינים, אך אני יודע דבר אחד בוודאות: הוא גורם נזק רב. הטענה שהפופולריות של הסטטינים נובעת מקונספירציה של חברות התרופות גורמת ללא מעט אנשים לפקפק בטיפול שהומלץ להם ובמקרים מסוימים היא אף גורמת להם להפסיק את הטיפול. ממחקרים שנעשו באירופה עולה כי לאחר כל מסע המשמיץ את השימוש בסטטינים ישנה עלייה במספר המטופלים שמפסיקים להשתמש בתרופה, ובמקביל ישנה באותה התקופה עלייה בתמותה ממחלות לב.
הנה תגובה קצרה לכמה מההאשמות לכאורה שעלו בסרט:
1. "כולסטרול נחוץ לגוף לבניית ממברנות בתא וכדי ליצור הורמונים מסוימים וכן ויטמין D".
הטענה נכונה, אבל:
• גם גלוקוז ולחץ דם נחוצים לגוף. האם זה אומר שלא צריך להפחית את רמתם כאשר הם נמצאים בעודף וגורמים לנזקים?
• אין כל הוכחה שטיפול בסטטינים פוגע בייצור הורמונים וּויטמינים. גם לאחר טיפול בסטטינים נותר מספיק כולסטרול לכל הצרכים של הגוף.
• ישנן מוטציות גנטיות שגורמות לרמת כולסטרול נמוכה במהלך כל החיים. שיעור התקפי הלב אצל האנשים האלה נמוך בכ־85% מאשר אצל שאר האוכלוסייה, ולא נמצאה אצלם כל פגיעה התפתחותית או אחרת.
• במחקרים שבהם הופחתה מאוד רמת הכולסטרול בדם לא נצפתה עלייה בתופעות הלוואי.
2. "פעם הנורמה של כולסטרול בדם הייתה 280 מ"ג/ד"ל, אך מאז כל הזמן מורידים את הנורמה".
הטענה נכונה, אבל:
• כשהייתי ילד נהג אבי במכונית "סוסיתא" חורקת, ללא מזגן וללא רדיו. אני נוהג במכונית מודרנית, מרווחת ובטיחותית. פעם, כשעוד לא היו סטטינים (אלא רק ניאצין, רזינים וקלופיברט) ולא היו עדיין הוכחות בנוגע ליעילות הטיפול, ואז באמת היו נורמות אחרות ל"כולסטרול תקין". מה לעשות, התקדמנו...
• כיום יש תרופות יותר יעילות ובטוחות להפחתת רמתו של הכולסטרול "הרע" (LDL) בדם, וישנם מחקרים רבים שמוכיחים כי ככל שרמת ה־LDL נמוכה יותר, שיעורי מחלות הלב וכלי הדם נמוכים יותר, וגם התמותה פוחתת בהתאם.
• מישהו רוצה לחזור ל"סוסיתא"?
3. "כל המחקרים ממומנים על ידי חברות התרופות. אלה שולטות בתכנון המחקרים ובפרסומם. הכול קונספירציה שנועדה להגביר את הרווחים של חברות התרופות".
נכון שאת המחקרים הגדולים מממנות בדרך כלל חברות התרופות, לפחות באופן חלקי, אבל:
• ללא מימון של חברות התרופות לא יהיה מחקר רציני, והרפואה תישאר תקועה ומיושנת.
• כל מי שהשתתף במחקר רפואי מבין שלחברה המממנת את המחקר אין יד ורגל בניהולו או בפרסום תוצאותיו. את פרטי המחקר מתכננים, מנהלים וכותבים רופאים ומדענים מהבכירים והמנוסים שיש. מי שבאמת מאמין שכל אותם אלפי הרופאים והמדענים האחראים למאות המחקרים על הסטטינים הם מושחתים ומשוחדים צריך אולי לבדוק את הסיבה לפרנויה שלו.
• לא את כל מחקרי הסטטינים מימנו חברות תרופות. יש מחקרים גדולים שאותם מימנו גופים ממשלתיים ורפואיים בלתי תלויים שהניבו תוצאות חיוביות זהות (למשל: Heart Protection Study הבריטי).
• נכון שכמעט כל מחקרי הסטטינים הוכיחו שמדובר בתרופות בטוחות שמפחיתות ביעילות רבה תחלואה ותמותה, אך לא כך הדבר בנוגע לתרופות אחרות להורדת כולסטרול כמו אזטרול ומעכבי CETP. גם את המחקרים על התרופות האלה מימנו חברות תרופות. לעיתים היו אלה אותן החברות שמימנו את מחקרי הסטטינים (Pfeizer, MSD). למרות זאת - המחקרים השליליים פורסמו בעיתונים מכובדים. האם הקונספירציה עד כדי כך מתוחכמת שמחקרי הסטטינים מפוברקים לטובה, ואילו התרופות האחרות של אותן החברות "נזרקות לפח"?
• דוגמה נוספת לחוסר התלות בחברת התרופות המממנת היא המחקר PROVE-IT, שהוכיח כי אטורבסטטין במינון של 80 מיליגרם יעילה יותר מפרבסטטין במינון של 40 מיליגרם במניעת אירועי לב בקרב חולים שסובלים ממחלה כלילית. אף שאת המחקר מימנה החברה שמייצרת את הפרבסטטין (BMS), פורסם המחקר בכתב העת היוקרתי NEJM וגרם לירידה בערך המניות של BMS.
4. "קיימות שיטות חלופיות - כמו תזונה נכונה - כדי להפחית את רמת הכולסטרול בדם ולמנוע מחלות לב".
גם הטענה הזאת נכונה, וכולנו ממליצים - או לפחות אמורים להמליץ - על טיפול תזונתי ועל פעילות גופנית לפני החלטה על טיפול בסטטינים לאנשים שנמצאים בסיכון קרדיווסקולרי נמוך עד בינוני, אבל:
• מהניסיון אנחנו יודעים שבדרך כלל האנשים אינם מיישמים באדיקות את ההמלצות לאורח חיים בריא ואינם מצליחים לאזן את רמת השומנים בדמם ללא תרופות.
• אנשים שנמצאים בסיכון גבוה ללקות במחלות של הלב ושל כלי הדם אינם יכולים להרשות לעצמם את הלוקסוס לחכות כמה חודשים ולראות האם הטיפול הלא תרופתי מצליח. צריך לייצב את המשקעים על הדפנות של כלי הדם לפני שאחד מהם "יוצא לטיול" בעורקים וגורם להתקף לב או לאירוע מוחי.
• צריך לזכור שהיעילות של הסטטינים נובעת לא רק מכך שהם מפחיתים את רמת הכולסטרול "הרע" בדם אלא גם עקב השפעתם המיטיבה על דלקות ועל קרישיות־יתר - שני תהליכים שליליים שמאיצים, בין היתר, היווצרות של טרשת עורקים (הסבר קצר: דלקת אין משמעותה בהכרח זיהום. זהו תהליך שנובע מהפעלה של תאי הדם הלבנים ושל חומרים שונים, שבשגרה מיועדים להילחם בזיהומים ובתהליכים מזיקים אחרים, אבל לעיתים תוקפים את הגוף עצמו וגורמים נזקים).
ועכשיו, בואו נסכם:
1. יש אכן שימוש־יתר בסטטינים, וצריך לתת אותם רק לאנשים שמצויים בסיכון גבוה ללקות באירוע לב או באירוע מוחי.
2. רצוי שאנשים שמצויים בסיכון נמוך או בינוני ללקות במחלה של הלב ושל כלי הדם ינסו קודם כול לשפר את אורח החיים שלהם (תזונה בריאה, פעילות גופנית, הימנעות מעישון ומאלכוהול) לפני שמחליטים לתת להם טיפול תרופתי.
3. אנשים שנמצאים בסיכון גבוה ללקות במחלה של הלב ושל כלי הדם למרות ניסיונותיהם לאזן את רמת השומנים בדמם ללא תרופות אינם צריכים להסס: יש הצדקה מלאה לכך שיקבלו טיפול בסטטינים. מדובר בטיפול שעשוי להציל את חייהם!
4. תופעות הלוואי של הסטטינים אינן מסכנות חיים וחולפות עם הפסקת השימוש בתרופה. ברוב המקרים ניתן למנוע את תופעות הלוואי בשיטות שונות, אך למי שממשיך לסבול מהן ניתן פשוט להפסיק את הטיפול ולהתאים טיפול חלופי (ויש כזה). אבל מכאן ועד לחרם מוחלט? למה לשפוך את התינוק עם המים?
פרופ' יעקב הנקין הוא מנהל המרפאה לקרדיולוגיה מניעתית במרכז הרפואי סורוקה
