תופסים גובה

​מהלך הגדילה התקין בילדים מתאפיין בארבע תקופות גדילה:

הגדילה ברחם - תקופת ההריון.

הינקות - מהלידה עד גיל כמה חודשים.

ילדות - עד תחילת ההתבגרות.

התבגרות - מתחילת ההתבגרות ועד סיום הגדילה.

באיזה גיל מפסיק תהליך הגדילה?

סיום הגדילה לא מתרחש בגיל מסוים, אלא נקבע עם התגרמות סחוס הגדילה שבעצמות הארוכות.

איך מודדים את קצב הגדילה?

במושג גדילה אנו מתייחסים לשינויים בגודל איברים שאותם ניתן למדוד בקילוגרמים או בסנטימטרים. לדוגמה, אורך התינוק או משקל התינוק או היקף הראש.

כמו בין מבוגרים, כך גם בין ילדים בריאים בגילאים השונים יש הבדל במידות הגוף. טווח הנורמה של הגובה ושל המשקל בגילאים שונים בבנים ובבנות הוא רחב. כדי להעריך אם ממדי הילד הנבדק מצויים בטווח התקין, משווים אותם למדדים המצויים בעקומות הגדילה.

כדי להעריך אם דגם הגדילה של הילד תקין, יש לעקוב באופן סדיר אחר משקלו ואחר הגובה שלו. לשם כך יש לעשות מדידות תקופתיות ומדויקות של הגובה ושל המשקל ולציין את התאריך בעת המדידה. בעזרת המדידות האלה ניתן לצייר את קו הגדילה של הילד על עקומת הגדילה. סטייה של קו הגדילה מהדגם התקין יכולה להיות הביטוי הראשון למחלות כלליות או להפרעות הורמונליות.

מהם הגורמים שיקבעו את הגובה של הילד שלי?

התורשה - הגורם החשוב ביותר המשפיע על קומתו של האדם הוא התורשה, אולם לא מדובר בגן אחד שמקבל הילד מכל הורה, אלא במערכת של גנים שיחסי הגומלין ביניהם משפיעים על התוצאה הסופית.

עם זאת, הגדילה מושפעת מגורמים רבים נוספים ובהם תזונת הילד, מצבו הבריאותי הכללי ומצבו של המערך ההורמונלי שלו. מהדברים האלה עולה שהגדילה היא מדד חשוב המעיד על מצב בריאותו של הילד.

1. ההורמונים - קיימים הורמונים רבים המשתתפים בתהליך הגדילה. החשובים שבהם בחיים העובריים הם: IGF-2 ,IGF-1, אינסולין והלפטין. הגורמים ההורמונליים העיקריים מהלידה ועד תחילת גיל ההתבגרות הם הורמון הגדילה, IGF-1 (עיקרי), טירוקסין והורמון בלוטת התריס (משני). בגיל ההתבגרות יש להורמוני המין תפקיד מכריע בגדילה נוסף על הורמון הגדילה ועל טירוקסין. ויש עוד הורמונים המשתתפים בתהליך הגדילה בשלב הזה ובהם הלפטין ואינסולין.

2. מחלות גנטיות - מחלות גנטיות שונות משפיעות אף הן על הגדילה. בחלק מהמקרים מדובר במחלות עצם שפוגעות בהתארכות העצמות. קיימות גם תסמונות גנטיות שונות שהביטוי שלהן הוא קומה נמוכה. בחלק מהתסמונות האלה הסיבה להפרעה בגדילה ידועה, אך ברובן הסיבה לקומה הנמוכה אינה ידועה.

3. סביבה - גם לסביבה יש השפעה מכרעת על תהליך הגדילה. ההשפעה הזאת נותנת את אותותיה בכל תקופות הגדילה, אך ההשפעה העיקרית היא בחיים העובריים.

4. תזונה - לתזונה השפעה מכרעת על הגדילה בכל שלביה ובעיקר בתקופות שבהן הגדילה מואצת כמו בגיל ההתבגרות. תזונה מאוזנת, המכילה כמויות מספיקות של כל אבות המזון, ובהם ויטמינים ומינרלים, חשובה להשגת משקל תקין, לגדילה האורכית ולבניית מסת העצם והשרירים. לכן מצבים של חסר תזונתי ממושך הם משמעותיים ועלולים לבוא לידי ביטוי בהפרעה בצמיחה. גם מחלות כרוניות קשות - כמו מחלת לב, מחלת כליות, מחלת דם או מחלה של מערכת העיכול הפוגעת בספיגה של חומרי המזון - עלולות לגרום להפרעה בגדילה.

איזה גובה נחשב לנמוך?

ילד מוגדר "נמוך" אם גובהו נמצא מתחת לאחוזון 10 בעקומות הגדילה המתאימות לאוכלוסייה שאליה הוא שייך. אם גובה הילד נמצא מתחת לאחוזון 3 לגיל ולמין, מוגדרת קומתו "נמוכה באופן קיצוני". זוהי כמובן הגדרה סטטיסטית ושרירותית, ולכן קומה נמוכה היא מושג יחסי.

ההגדרה של קומה נמוכה שונה בארצות שונות, כיוון שהנורמות של גובה ושל קצב גדילה שונות בין גזעים שונים באזורים שונים בעולם. ההבדלים האלה נובעים משוני גנטי וכן מתזונה שונה. לכן בארצות קולטות עלייה כמו ישראל קשה להגדיר את אוכלוסיית הנורמה.

האם תינוק נמוך יגדל להיות גבר נמוך?

יש תינוקות שנולדים קטנים לגיל ההריון, זאת אומרת שמשקלם ו/או אורכם בלידה הם פחות מאחוזון 3 לגיל ההריון. כ־85% מהתינוקות האלה גדלים בקצב מואץ לאחר הלידה ומדביקים את הפער. רובם עושים זאת עד גיל חצי שנה, וחלקם - עד גיל שנתיים. 15% הנותרים שלא הדביקו את הפער עד גיל שנתיים, כבר לא יעשו זאת בהמשך.

האם אפשר לטפל בילדים שקומתם הוגדרה נמוכה?

כאשר ההפרעה בגדילה היא מאפיין של מחלה כרונית, עיקר הטיפול הוא במחלה הבסיסית יחד עם מתן דגש על מתן תזונה מספקת.

בחסר של הורמון בלוטת התריס מטפלים באמצעות הורמון חלופי שניתן בכדורים. עם תיקון החסר יחול בדרך כלל שיפור מרשים בקצב הגדילה.

ילדים שקומתם נמוכה בכל תקופת הילדות - אך אינם סובלים מהפרעה הורמונלית כלשהי או ממחלה כללית אחרת - חווים לרוב האצה ניכרת בגדילה בגיל ההתבגרות. לכן במקרים כאלה אין צורך בהתערבות, וניתן להסתפק במתן הסברים ותמיכה לילד ולמשפחתו.

לעיתים האיחור בהתבגרות ובגדילה גורמים לדימוי גוף נמוך, לחוסר ביטחון ולבידוד חברתי. כשהמצוקות האלה קשות, ניתן לטפל בילד לתקופה קצרה באמצעות הורמון מין.

מתי ממליצים על טיפול בהורמון גדילה?

הטיפול בהורמון גדילה ניתן לילדים שזיהו אצלם חסר של ההורמון הזה. הטיפול מיועד להאיץ את גדילתו של הילד, לשפר את קומתו ולהביאה אל התחום התקין בהתאם לגילו ולקומת הוריו ולהשיג קומה סופית תקינה.

להורמון הגדילה - נוסף על תפקידו בוויסות הגדילה - יש השפעות על ויסות היחס בין רקמת השומן לרקמת השריר בגוף ועל חילוף החומרים. בילדים שגדילתם תקינה למרות חסר מוכח של הורמון הגדילה (למשל ילדים שעברו כריתה של בלוטת יותרת המוח), ישקלו הרופאים מתן הורמון גדילה בשל ההשפעות שיש לו על היחס בין רקמות הגוף השונות ועל חילוף החומרים. 

הורמון הגדילה מיוצר כיום בשיטות של הנדסה גנטית, והטיפול המקובל הוא בזריקה תת־עורית יומית הניתנת לפני השינה.

אין הסכמה בינלאומית מהו המינון המיטבי לטיפול בחסר בהורמון הגדילה. כאשר החסר בהורמון הגדילה מלוּוה בחסר של הורמונים נוספים המופרשים מבלוטת יותרת המוח, יש לתת טיפול לכל החסרים.

ילדים נמוכי קומה שנולדו קטנים לגיל ההריון ולא הדביקו את הפער בגובה מטופלים אף הם בהורמון גדילה. מינהל התרופות האמריקני (ה־FDA) אישר לטפל באמצעות הורמון גדילה גם בילדים נמוכי קומה מסיבה לא ידועה, אשר קומתם נמצאה מתחת לממוצע לגילם ב־2.5 סטיות תקן לפחות, וקומתם הסופית צפויה להיות פחות מ־160 ס"מ בבנים ופחות מ־148 ס"מ בבנות. 

טיפול בהורמון גדילה בהתוויה של קומה נמוכה מסיבה לא ידועה מעורר שאלות קשות - מוסריות, אתיות וכלכליות. הטיפול יקר, מצריך זריקה יומית במשך שנים, והתוצאה הסופית (כמה סנטימטרים ירוויח הילד מהטיפול) עדיין אינה ניתנת לניבוי. גם אין עדיין די נתונים על תופעות הלוואי המאוחרות של טיפול ממושך בהורמון גדילה באוכלוסיית הילדים, ולא יודעים מהי ההשפעה הפסיכולוגית של טיפול ממושך בהזרקות לילד שהוא בעצם בריא לגמרי.

בתחילת הטיפול יש להיות ערניים לתופעות לוואי שיכולות להיגרם מהטיפול. את המעקב יש לעשות במרפאה אנדוקרינית במהלך הטיפול בהורמון הגדילה.

בשנתיים הראשונות לטיפול צפוי קצב גדילה מהיר פי שניים עד פי ארבעה מהקצב לפני טיפול. ניתן לצפות שהתוספת בגובה תהיה של אחת עד שתי סטיות תקן מהקומה לפני הטיפול. התגובה בשנה הראשונה לטיפול היא טובה יותר ככל שגיל המטופל צעיר יותר, ככל שרמות הורמון הגדילה נמוכות יותר וככל שמשך הזמן שבו סבל המטופל מחסר בהורמון גדילה היה ארוך יותר. הטיפול נמשך עד תום הגדילה של העצמות: 14 בבנות ו־16 בבנים.

פרופ' משה פיליפ הוא מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה ולסוכרת
ומנהל המרכז הארצי לסוכרת נעורים במרכז שניידר לרפואת ילדים