בצקת ברגליים (נפיחות ברגליים)

​מה זה?

בצקת ברגליים (רגליים נפוחות; באנגלית: Edema of legs) נובעת מהצטברות נוזלים ברקמות של הגפיים התחתונות.

צריך להבדיל בין רגליים נפוחות בגלל בצקת לבין רגליים שנפוחות מסיבות אחרות.

רגליים שנפוחות בגלל בצקת אפשר לאבחן בדרך פשוטה: לוחצים באמצעות אצבע על הרגל. אם רואים גומה - כמו הגומה שנוצרת אם לוחצים על בצק טרם אפייתו - מדובר בבצקת. אם בזמן הלחיצה לא נוצרת גומה, קרוב לוודאי שהסיבה לנפיחות אינה קשורה לנוזלים אלא לשינוי ברקמת הרגליים, למשל בעור או בתת־עור.

במקרה שלא מדובר בבצקת גם ניתן לחוש במקרים רבים בעור נוקשה.

ההערכה היא שכ־1.5% מהאוכלוסייה סובלים מבצקות בדרגות חומרה שונות.

ממה נגרמת בצקת ברגליים?

בצקת נוצרת כאשר נוזלים מכלי הדם זולגים החוצה אל הרקמות הסמוכות.

מדוע נוזלים יוצאים מכלי הדם?

נוזלים "מסתובבים" בגוף באופן קבוע, בעיקר במחזור הדם. הדם זורם מהלב (החדר השמאלי) דרך העורקים אל הרקמות השונות, ומהן בחזרה, דרך הוורידים ומערכת הלימפה, אל הלב (החדר הימני), וממנו לריאות. מהריאות עובר הדם שוב לחדר השמאלי, ואז מתחיל המחזור הזה מחדש.

אם יש חסימה או דליפה בדרך מהרגליים ללב, תיווצר בצקת.

אלה הן נקודות החסימה/דליפה האפשריות: 

• תיתכן חסימה בוורידי הגפיים (בגלל קרישי דם שגורמים לפקקת), וכן ייתכנו היצרות בווריד הנבוב והיצרות בוורידים באזור הכבד.

• דליפת נוזלים יכולה להתרחש גם מסיבות הקשורות ללב: אי ספיקה של החדר הימני, אי־ספיקה של המסתם התלת־צניפי, יתר לחץ דם בעורקי הריאות.

כאשר יש "פקקת" בווריד בגפיים, בדרך כלל מדובר באחת מהרגליים, ולכן רואים בצקת חד־צדדית (נפיחות) רק ברגל אחת. זוהי בצקת אסימטרית.

יש סיבות אפשריות נוספות לדליפת נוזלים אל מחוץ לכלי הדם, וגם בגללן נגרמת בצקת: 

למשל, ירידה ברמת החלבונים בדם, עלייה בחדירוּּת של כלי הדם הקטנים (הנימים), הפרעות שונות לזרימת הדם בוורידים או לזרימת הלימפה וכן עודף נוזלים. מידע מפורט על הסיבות האלה ראו בהמשך. 

גם אם הבצקת נובעת מבעיה כללית ולא מבעיה ספציפית ברגליים, כוח הכובד גורם לכך שהיא נוטה להופיע קודם ברגליים - כשמדובר במטופלים שהולכים או יושבים. כשמדובר במטופלים שוכבים, עלולה הבצקת להופיע באזור הגב התחתון (סקרום) ולא ברגליים.

בצקת בכל הגוף נקראת אנאסרקה (anasarca).

מהם המצבים שעלולים לגרום להופעת בצקות?

להלן רשימה חלקית של מצבים שעלולים לגרום להופעת בצקות ברגליים או בכל הגוף:

• שימוש בתרופות מסוימות - למשל להפחתת לחץ דם, נגד כאבים וסטרואידים.

• אי־ספיקה ורידית ברגליים. הבצקת יכולה להיות סימטרית (בהיקף דומה בשתי הרגליים) או אסימטרית (משמעותית יותר ברגל אחת מאשר ברגל האחרת).

• פקקת ורידית בעקבות היווצרותם של קרישי דם בוורידי הרגליים או בוורידי האגן. מצב כזה מחייב להתחיל מייד בטיפול בתרופות מדללות דם כדי למנוע את התפשטות הפקקת בתוך הווריד ונדידה של הקרישים לכלי הדם בריאות. נדידה כזאת היא מצב מסכן חיים המכונה "תסחיף ריאה".

• לחץ על הוורידים ברגליים - למשל בגלל ציסטה על שם בייקר מאחורי הברך או בגלל בלוטות לימפה מוגדלות במפשעה.

• מצבים רפואיים שבהם ישנה ירידה ברמות החלבונים בדם: תת־תזונה, אי־ספיקת כבד (למשל בגלל שחמת), מחלות כליה שבהן ישנה הפרשה של חלבונים רבים לשתן.

• עודף נוזלים כתוצאה מאי־ספיקת לב או מאי־ספיקת כליות. בעיקר אי־ספיקת לב ימנית גורמת להופעת עודף נוזלים - החל מבצקות ברגליים וכלה באנאסרקה. אי־ספיקת לב ימנית יכולה להיגרם - בין היתר - מלחץ ריאתי מוגבר בעקבות מחלות ריאה שונות.

• היריון.

• לעיתים בצקת היא חלק מהתסמונת הקדם־וסתית.

• תגובות אלרגיות.

• תת־פעילות של בלוטת התריס.

• תהליכים זיהומיים או דלקתיים עלולים לגרום גם הם לנפיחות מקומית ברגל אחת או בשתיהן.

• מחלות דלקתיות שמלוות בווסקוליטיס - דלקת בכלי הדם.

• לעיתים, עקב נטייה משפחתית להיווצרות רקמת שומן עודפת ברגליים, עלול מראה הרגליים להטעות וליצור את הרושם שמדובר בבצקת. ניתן להבחין בין המצב הזה, המכונה בשפה הרפואית ליפידמה, לבין בצקת באמצעות בדיקה גופנית מדוקדקת.

• במקרים מסוימים מדובר בבצקת אידיופטית (שאין לה סיבה נראית לעין). המצב הזה שכיח יותר אצל נשים ואינו מסכן את בריאותן.

• הנוזלים עולים מהרגליים אל הלב בזכות פעילות גופנית. אנשים שעובדים בעמידה במשך שעות ארוכות או יושבים במשך זמן רב, למשל בנסיעות ובטיסות, מצויים בסיכון גבוה לסבול מבצקת ברגליים. אנשים כאלה צריכים להקפיד ללכת במשך כמה דקות בכל שעה.

מהם סימני האזהרה שמחייבים לפנות מייד לרופא?

סימני האזהרה כוללים החמרה פתאומית בחומרת הבצקת (במיוחד אם היא מלוּוה בכאבים והיא חד־צדדית), כאב, אודם או חום מקומי באחת הרגליים, עליית חום הגוף אל מעל ל־38 מעלות ללא סיבה נראית לעין. התופעות האלה עלולות להצביע על התפתחות של זיהום.

גם הופעה פתאומית של בצקת ברגל אחת אצל מי שלא סבל מבצקות לפני כן מחייבת פנייה מיידית לרופא היות שהיא עלולה להצביע על פקקת בוורידי הרגליים.

איך מאבחנים את הסיבה לבצקת?

מאחר שלבצקות ברגליים יכולות להיות סיבות שונות ומגוּונות, נדרשות לעיתים בדיקות שונות כדי להגיע לאבחנה המדויקת. לאחר איסוף המידע הרלוונטי וביצוע בדיקה גופנית יחליט הרופא אם יש צורך בבדיקות נוספות בהתאם לאבחנות שבקיומן הוא חושד.

איסוף המידע מתחיל בסקירת ההיסטוריה הרפואית של המטופל, כולל תרופות שהוא נוטל בהווה.

יש לוודא את המיקום המדויק של הבצקת ולבדוק אם היא סימטרית.

אם הבצקת היא בצד אחד בלבד, יש לבדוק אם מדובר בדלקת מקומית או בפקקת ורידית. אם מדובר בבצקת סימטרית, יש לבדוק אם קיימים תסמינים נוספים המעידים על אחד או יותר מהמצבים הבאים: אי־ספיקת לב, אי־ספיקה ורידית, אלרגיה, מחלות כליה, מחלות כבד וכדומה.

יש לבדוק מהו המיקום המדויק של הבצקת ומהו אופיה: האם היא גומתית? האם קיימים שינויים בעור ו/או ברקמה התת־עורית? יחד עם הבדיקה הגופנית של הבצקת יש לבדוק את הלב, את הריאות ואת הכבד. בדיקה מקיפה כזאת עשויה להפחית את מספר האבחנות האפשריות ואף להביא לאבחנה המדויקת.

החשש העיקרי של מטופלים שסובלים מבצקת חד־צדדית ללא עדות לזיהום הוא שמדובר בפקקת בוורידים העמוקים. ניתן לאשר או לשלול את האבחנה הזאת באמצעות בדיקות הדמיה כמו אולטרסאונד דופלר של ורידי הרגליים או של האגן.

כאשר הבצקת היא דו־צדדית, עשוי הבירור הרפואי לכלול בדיקות דם שונות שמטרתן לבחון את תפקודי הכבד, את רמת החלבון בדם ובשתן ואת תפקודיה של בלוטת התריס.

הסיבה הכי נפוצה לבצקות סימטריות ברגליים ללא מעורבות של איברים נוספים היא אי־ספיקה ורידית. ניתן לבדוק אם זו אכן הסיבה באמצעות אלטרסאונד דופלר של הוורידים ברגליים.

כדי לברר אם הבצקת נוצרה עקב בעיה בלב ניתן לעשות בדיקת אקו לב. זו נותנת תמונה של חדרי הלב ושל המסתמים וכן היא מאפשרת להעריך את לחצי הדם בכלי הדם בריאות.

איך מטפלים בבצקת ברגליים?

הטיפול בבצקת נקבע על פי הסיבה שבגללה הופיעה הבצקת.

• אם הבצקת נובעת מבעיה בלב או בכליות, הטיפול בה הוא להפחית את צריכת המים והמלח וליטול תרופות משתנות (שמגבירות את הפרשת השתן).

• אם הסיבה לבצקת היא דליפת נוזלים, יש להימנע מעמידה ממושכת, להגביה רגליים בזמן ישיבה ממושכת ולהימנע מביגוד שעלול להגביל את זרימת הדם בוורידים כמו חגורות הדוקות.

הרמת הרגליים כמה פעמים ביום מעל לגובה הלב עשויה לתרום להפחתת הנפיחות. לשם כך יש לשכב על הגב (על שטיח או על מזרן) ולהשעין את הרגליים על כיסא או על שולחן.

נוסף על כך רצוי להיעזר בגרביים אלסטיים שמונעים - באמצעות הלחץ שהם מפעילים - הצטברות של נוזלים ברגליים.

אנשים רבים נמנעים משימוש בגרביים אלסטיים מאחר שלא נוח להשתמש בהם: הם לוחצים, וקשה לגרוב אותם. אולם יש להבין ששימוש נכון ויומיומי בגרביים האלה מביא לרוב לשיפור ניכר בחומרת הבצקות ומפחית את הסיכון להופעת זיהומיים משניים בעור.

גרביים אלסטיים צריכים להיות מותאמים לפי מידה. יש לברר עם הרופא האם מומלץ לגרוב גרביים עד לגובה הברך או עד לגובה הירך. כל חצי שנה מומלץ להחליף את הגרביים בגלל בלאי וירידה באלסטיות שלהם. אחת לשנה ניתן לקבל מקופת החולים מרשם לגרביים.

• אם המטופל נוטל תרופות שעלולות להחמיר את הבצקת, יש, כמובן, לנסות להפסיק את השימוש בהן.

• במצבים שנובעים מאי־ספיקת לב ניתן להיעזר בתרופות משתנות שמסייעות לגוף להיפטר מעודפי הנוזלים. אולם תרופות משתנות אינן עוזרות בדרך כלל למצבים כמו אי־ספיקה ורידית, פקקת או זיהום מקומי.

כמה זמן זה נמשך?

רוב הטיפולים נגד בצקת משפיעים בהדרגה. השיפור במצב תלוי מאוד בסיבה הראשונית להופעת הבצקת. אם המחלה שגרמה לבצקת חלפה, גם הבצקת תיעלם בהדרגה.

הבצקת עלולה לחזור?

מאחר שבצקת אינה מחלה אלא תסמין שיכול להעיד על סדרה ארוכה של מחלות אפשריות, הרי היעלמותה וחזרתה תלויות במצב המחלה שחוללה אותה.

אולם אם הסיבה לבצקת היא פקקת ורידית, הרי גם לאחר טיפול בפקקת והיעלמות קריש הדם בווריד עלולה להישאר בצקת מקומית, חד־צדדית וכרונית. הסיבה לכך עלולה להיות היווצרות של אי־ספיקה ורידית כתוצאה מנזק מכני מקומי בשסתומי הווריד.

עלולים להיות סיבוכים?

הבצקת אינה מסכנת חיים, אך לרוב מפריעה מאוד לאיכות החיים. למשל, היא עלולה להקשות על נעילת נעליים ועל הליכה ואף לגרום לכאבים (תחושת לחץ) מקומיים. יתר על כן, בצקת מגדילה את הסיכון לזיהומים כמו צלוליטיס ברקמות הרכות של הגפיים התחתונות. 

ד"ר מנחם נהיר הוא רופא בכיר במערך​ הקרדיולוגיה של המרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית