צלוליטיס ואריזיפלס

תוכן העניינים
מה זה?
מה גורם לצלוליטיס ולאריזיפלס?
מהם התסמינים?
כמה זמן זה נמשך?
איך מאבחנים?
איך מטפלים?
זה חד־פעמי? זה יחזור?
עלולים להיות סיבוכים?
מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?
בתוך כמה זמן ''אחזור לעצמי''?
איך לומדים לחיות עם צלוליטיס ועם אריזיפלס?

מה זה?

צלוליטיס (באנגלית: Cellulitis) ואריזיפלס (באנגלית: Erysipelas, "שושנה") הם זיהומי עור שנגרמים מחיידקים. עם זאת יש כמה הבדלים ביניהם.

אריזיפלס הוא זיהום שמתפתח בשכבות העור העליונות, ולכן האזור הנגוע מורם ובעל גבול חד.

בצלוליטיס הזיהום הוא בשכבות עמוקות יותר של העור ולכן גבולות האזור הנגוע מטושטשים יותר.

צלוליטיס ואריזיפלס מתפתחים לרוב בשוקיים, אך עלולים להתפתח גם באזורים נוספים כמו הפנים, פי הטבעת ודופן הבטן. לנשים שעברו כריתה של בלוטות הלימפה בבית השחי בעקבות גידול בשד יש נטייה ללקות בצלוליטיס ביד (בצד שבו נעשתה הכריתה).

מה גורם לצלוליטיס ולאריזיפלס?

לאריזיפלס גורמים בדרך כלל חיידקי סטרפטוקוקוס.

לצלוליטיס עלולים לגרום שני סוגי חיידקים: גם חיידקי סטרפטוקוקוס וגם חיידקי סטפילוקוקוס זהוב (Staphylococcus aureus).

עם זאת ישנם חיידקים נוספים שעלולים לגרום לצלוליטיס ולאריזיפלס - במיוחד לאחר חשיפה למים, נשיכות של בעלי חיים, ואצל מי שמערכת החיסון שלו מוחלשת או שהוא סובל ממחלות רקע שונות.

ישנם כמה מצבים רפואיים שבהם קיים סיכון מוגבר ללקות בצלוליטיס או באריזיפלס:

• פגיעה בשלמות העור כמו פצע, עקיצה של חרק, שריטה, ניקוב העור בעקבות הזרקת סמים.

• מחלות עור דלקתיות כמו אקזמה.

• פגיעה בעור בעקבות טיפול בקרינה.

• זיהומי עור כמו פטרת (בעיקר בין אצבעות הרגליים) או אימפטיגו.

• בצקת כרונית, למשל עקב אי־ספיקה ורידית ברגליים.

• פגיעה בדרכי הלימפה, לרוב כתוצאה מניתוחים שכוללים הוצאה של בלוטות לימפה.
בחזרה למעלה

מהם התסמינים?

• שתי המחלות גורמות לעור אדמומי, לחום ולנפיחות מקומית באזור הנגוע. כאמור, באריזיפלס האזור הנגוע הוא לרוב מורם ובעל גבול חד יותר.

• הבצקת עלולה לגרום להיווצרות של שקעים סביב זקיקי השיער, וכתוצאה מכך עלול העור לקבל מראה של קליפת תפוז.

• הזיהום עלול לגרום לדלקת בכלי הלימפה. זו באה לידי ביטוי בפסים עדינים בעלי גוון אדום על פני העור ובנפיחות של בלוטות הלימפה האזוריות (למשל במפשעה).

• היווצרות שלפוחיות בעור באזור הנגוע.

• היווצרות דימומים תת־עוריים באזור הנגוע.

• הפרשה מוגלתית או שקופה מהאזור הנגוע.
בחזרה למעלה

כמה זמן זה נמשך?

הטבה במחלה מושגת לרוב לאחר יומיים־שלושה של טיפול אנטיביוטי וחולפת לאחר שבוע־שבועיים. בהדרגה יורדת גם הנפיחות.
בחזרה למעלה

איך מאבחנים?

האבחנה היא קלינית, כלומר על סמך התסמינים האופייניים שאותם רואה הרופא במהלך בדיקה גופנית. חשוב ליידע את הרופא בנוגע לקיומן של מחלות עור אחרות כמו פטרת ובנוגע לקיומן של מחלות רקע כמו סוכרת. כמו כן יש לומר לרופא אם הזיהום התפתח בעקבות חשיפה למים או עקיצה של חרק.

לעיתים יסמנו הרופא או האחות את גבולות האזור הנגוע בעזרת טוש כדי לאפשר מעקב אחרי מצבו של הנבדק: האם האודם נסוג או התרחב. מכך ניתן ללמוד אם חל שיפור במצב או אם ישנה החמרה.

כאשר עולה החשש שלא רק העור זוהם אלא גם העצם (מדובר בזיהום חמור יותר שדורש טיפול ממושך מאוד באנטיביוטיקה), ניתן לבדוק זאת באמצעות צילום רנטגן או מיפוי עצמות.

במקרים קשים או חריגים לוקחים תרביות: מנסים לגדל במעבדה את החיידק שגרם לזיהום ולזהותו. ניתן לקחת תרבית מפצע פתוח או מהפרשה שמפריש העור הנגוע. מנבדקים שסובלים מחום ומצמרמורת ניתן לקחת בדיקת דם מיוחדת לתרבית.
בחזרה למעלה

איך מטפלים?

אם הצלוליטיס הופיעה באחת הגפיים (יד או רגל) יש להחזיק אותה בהגבהה. את היד מגביהים באמצעות סד, ואת הרגל ניתן להגביה בעת ישיבה או שכיבה (הרמת הגפה הפגועה מסייעת ליציאת הנוזלים שגורמים לבצקת וכן ליציאת הרעלנים שמייצרים החיידקים). נוסף על כך יש צורך בטיפול אנטיביוטי.

במקרים קלים של צלוליטיס ושל אריזיפלס ניתן לטפל במרפאות של כללית. אולם במקרים קשים יותר, שבאים לידי ביטוי בחום או בהתפשטות מהירה של הזיהום (במיוחד אצל מי שמערכת החיסון שלהם פגועה), יש לטפל בבית חולים. 

אם הזיהום התפתח בגלל בעיה רפואית מסוימת כמו בצקת ברגליים או זיהום פטרייתי, יש, כמובן, לטפל באותה הבעיה ולא רק בזיהום שהתפתח בעור.

אם מתפתח אבצס (כיס של מוגלה) או נמק של הרקמה, יש צורך בטיפול כירורגי מיידי שכולל את ניקוז המוגלה ואת הסרת הרקמות שעברו נמק.

אם הצלוליטיס חוזר על עצמו שוב ושוב, ניתן לשקול טיפול אנטיביוטי מונע: מתן אנטיביוטיקה במינון נמוך באופן קבוע.
בחזרה למעלה

זה חד־פעמי? זה יחזור?

הזיהום עלול להופיע באופן חד־פעמי, אך אצל אנשים מסוימים, במיוחד אלה שסובלים מבצקות ברגליים או מסוכרת, ייתכנו זיהומים חוזרים.
בחזרה למעלה

עלולים להיות סיבוכים?

לצלוליטיס ולאריזיפלס עלולים להיות סיבוכים קשים ומסוכנים. מהסיבה הזאת יש לטפל בדחיפות בזיהומי העור האלה. אלה הם הסיבוכים האפשריים:

• התפשטות של הזיהום לזרם הדם. התפתחות כזאת מלווה לרוב בהרגשה כללית לא טובה, בחום ובצמרמורת. מצב כזה עלול להיות מסכן חיים ומחייב טיפול באשפוז.

• היווצרות של אבצס או של נמק.

• פגיעה בכלי הלימפה באזור הנגוע והיווצרותה של בצקת קבועה - במיוחד אצל מי שסובלים מאירועים חוזרים. המצב הזה נקרא לימפאדמה​.

• התפשטות הזיהום לאיברים הסמוכים כמו עצמות או מפרקים. מצב כזה מחייב לרוב טיפול אנטיביוטי ממושך.
בחזרה למעלה

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

סימני האזהרה כוללים עליית חום, צמרמורות, הרגשה כללית לא טובה, התפשטות מהירה של הזיהום, היעדר שיפור במצב לאחר יומיים של טיפול אנטיביוטי, כאבים קשים באזור הנגוע.
בחזרה למעלה

בתוך כמה זמן ''אחזור לעצמי''?

הצלוליטיס צפוי לחלוף בתוך 5 עד 10 ימים לאחר התחלת טיפול אנטיביוטי מתאים.
בחזרה למעלה

איך לומדים לחיות עם צלוליטיס ועם אריזיפלס?

כדי למנוע התפרצויות חוזרות של צלוליטיס ושל אריזיפלס יש לשמור על שלמות העור. לשם כך יש לוודא שהוא אינו מתייבש ונסדק ולטפל בפטרת ובבצקת - אם אלה קיימות. 

נוסף על כך יש לשקול טיפול אנטיביוטי מונע במקרה שהצלוליטיס או האריזיפלס חוזרים על עצמם.
בחזרה למעלה

ד"ר מאשה קרופניקוב היא מומחית לרפואת משפחה

ד"ר מרים קרנר היא מנהלת המרפאה הדרמטואונקולוגית בבית החולים העמק