מהי לימפאדמה?
לימפאדמה (שנקראת בעברית בצקת לימפטית, באנגלית: Lymphedema) היא מצב שבו נוזל לימפטי (שהוא שקוף ומכיל חלבונים רבים) מצטבר בחלל הבין־תאי באיברים שונים, וכתוצאה מכך נוצרת בצקת (נפיחות) באזור שבו הוא מצטבר.
הבצקת מופיעה בדרך כלל בידיים וברגליים, אך יכולה להופיע גם במקומות אחרים, ובהם בבטן, בחזה, בגב ובפנים.
יד או רגל בצקתיות הן לא רק בעיה אסתטית אלא גם בעיית בריאות קשה. בצקת ברגל, למשל, עלולה להקשות על ההליכה ולפגוע בכושר הניידות.
בצקת ביד עלולה לפגוע ביכולת לעשות פעולות יום־יומיות - מה שפוגע מאוד באיכות החיים. יתר על כן, לימפאדמה עלולה לאפשר הופעה של זיהומים בעור ושל פצעים קשי ריפוי.
האם אתם זכאים לפיזיותרפיה לימפטית במסגרת הסל? בידקו עכשיו
|
מהי מערכת הלימפה?
מערכת הלימפה ממלאת שני תפקידים חיוניים: היא אוספת נוזלים עודפים מהתווך הבין־תאי ומחזירה אותם למערכת הדם וכן היא מסננת ומסלקת מתוכם פסולת: נגיפים, חיידקים, תאים סרטניים וחומרים אנאורגניים שונים. היא עושה זאת, בין היתר, באמצעות תאי דם לבנים שמצויים בה. במילים אחרות: המערכת הלימפטית היא חלק חיוני ממערכת החיסון של הגוף. ניקוז לקוי של הנוזלים בגלל פגיעה במערכת הלימפה עלול לגרום לבצקת ולזיהומים.
ממה נגרמת לימפאדמה?
לימפאדמה עלולה להיגרם בגלל פגם מולד במערכת הלימפה (לימפאדמה ראשונית) או בגלל פגיעה כלשהי במערכת הלימפה (לימפאדמה משנית).
מערכת הלימפה עלולה להיפגע כתוצאה מניתוחים - בעיקר ניתוחים לכריתת גידולים סרטניים שכוללים הוצאה של בלוטות לימפה (מבית השחי, מהמפשעה וכדומה). אחד המקומות הנפוצים ביותר להופעת לימפאדמה הוא היד לאחר כריתה של בלוטות הלימפה בבית השחי של נשים שחלו בסרטן השד.
עם זאת, מערכת הלימפה עלולה להיפגע גם מניתוחים שאינם קשורים לטיפול בסרטן (למשל ניתוחים קוסמטיים, ניתוחים של מערכת הדם וניתוחים אורתופדיים), מהקרנות, מזיהומים (שושנה), מכוויות, מטראומות (חבלות), ממחלות (כמו אי־ספיקה ורידית כרונית) ומהיעדר תנועה במשך זמן רב (בגלל שיתוק או בגלל חבלות חמורות).
לימפאדמה תורשתית (ראשונית) באה לידי ביטוי בפגם במערכת הלימפה, למשל מחסור בצינורות לימפה, מחסור בבלוטות לימפה או בלוטות לימפה לא מפותחות. הבצקת הלימפטית עלולה להופיע מיד לאחר הלידה, אך גם בשנות הילדות או בתקופת הבגרות.
מהם התסמינים?
הסימן העיקרי לבצקת לימפטית הוא נפיחות באחד מאיברי הגוף, לרוב בגפיים. לנפיחות הזאת מתלווים לעיתים קרובות תסמינים נוספים כמו תחושת אי־נוחות (בגלל מתיחת העור) וכבדות באזור הבצקת.
אם הבצקת אינה מטופלת, היא עלולה להפוך לנוקשה יותר ויותר ולכואבת - מה שגורם למגבלות תנועה משמעותיות.
אם הבצקת נמשכת זמן רב, עלולה הנפיחות לתפוח עוד ועוד ולגרום להתעבות העור, להתקשותו ולהתקפלותו. כמו כן תיתכן דליפה של נוזל לימפטי מהעור.
זיהומי עור בחולי לימפאדמה
מאחר שאצל חולי לימפאדמה עלולים להופיע זיהומים של העור, עליהם לשים לב להופעתם של תסמיני זיהום - חום, אודם מקומי בעור, צמרמורת, בחילה והרגשה כללית רעה - ולדווח עליהם מיד לרופא המטפל. במקרה הצורך עשוי הרופא להורות על טיפול אנטיביוטי כדי לשים קץ לזיהום.
כדי למנוע זיהומי עור חייבים חולי לימפאדמה לשמור בקפידה על שלמות העור באזורים הבצקתיים. במילים אחרות, עליהם להימנע ככל האפשר מחבלות ומחתכים - בין היתר באמצעות הימנעות מגילוח האזורים האלה והימנעות מלקיחת דם מאותם האזורים. נוסף על כך עליהם לשמור על לחות העור.
איך אני לעומת האחרים?
מעריכים שבין 2% ל־3% מהאוכלוסייה בעולם סובלים מבצקת לימפטית (בין 140 מיליון ל־200 מיליון בני אדם).
כמה זמן זה נמשך?
בצקת לימפטית היא מחלה כרונית שאי־אפשר להחלים ממנה. עם זאת, ניתן לטפל בה, להפחית את חומרתה ואת פגיעתה באיכות חיים ולמנוע זיהומים.
איך מאבחנים?
אבחון הלימפאדמה נעשה בדרך כלל באופן קליני - לפי המראה האופייני של הבצקת. דרך נוספת לאבחון לימפאדמה היא באמצעות בדיקת הדמיה למערכת הלימפה (לימפסינטוגרפיה).
איך מטפלים?
כאמור אי־אפשר לרפא בצקת לימפתית. מטרת הטיפול היא לבלום את החמרת הבצקת ולאחר מכן להפחית את חומרתה כדי לשפר את איכות חייו של המטופל.
את הטיפול השמרני בלימפאדמה נותנים פיזיותרפיסטים שעברו הכשרה מיוחדת. מדובר בטיפול משולב שכולל ניקוז לימפטי, חבישות לחץ, תרגילי התעמלות והדרכה לטיפול עצמי.
הרופאים שמאבחנים את המחלה ומנהלים את הטיפול בה - בעזרת הפיזיותרפיסטים - יכולים לבוא מתחומים שונים, ובהם רפואת משפחה, כירורגיית כלי דם, רפואת עור, אונקולוגיה ואורתופדיה.
ניקוז לימפטי
ניקוז לימפטי הוא טכניקת עיסוי שמיועדת להעביר נוזל לימפטי מאזורי הבצקת אל חלקי גוף נטולי בצקת שבהם מערכת הלימפה פועלת באופן תקין. העיסוי גם מרכך את העור ומקל על הכאבים.
• בדקו את הזכאות שלכם לניקוז לימפטי בסל הבריאות
מכשירי לחץ
נוסף על העיסוי הידני ניתן להיעזר גם במכשירי לחץ פנאומטיים כמו לימפה פרס - בהמלצתו ובפיקוחו של הפיזיותרפיסט המטפל.
- בדקו את הזכאות שלכם להחזר על מכשיר לימפה פרס
חבישות לחץ
לחבישות לחץ - באמצעות תחבושות ושרוולי לחץ מיוחדים - יש תפקיד חשוב ביותר בהורדת הנפיחות ובשמירה על המצב המשופר שמושג לאחר העיסוי. את אביזר הלחץ מתאימים בתום תהליך הטיפול.
- בדקו את הזכאות שלכם לחבישות לחץ בסל הבריאות
התעמלות
גם תרגילי התעמלות - שאותם לומד המטופל לעשות בהדרכת הפיזיותרפיסט - מסייעים לנקז את הנוזל הלימפטי ולהפחית את הבצקת.
תוצאות הטיפול השמרני ניכרות לרוב בתוך זמן קצר וכוללות הפחתת הנפיחות, שיפור אסתטי ותפקודי ומניעת סיבוכי זיהום. עם זאת יש להדגיש שהצלחת הטיפול לטווח הארוך תלויה במידה רבה בהקפדתו של המטופל לטפל בעצמו לפי ההוראות שקיבל ולשמור על אורח חיים בריא.
אם הטיפולים השמרניים אינם מביאים את התוצאה המיוחלת, ניתן לנקוט גישה לא שמרנית: ניתוחים לימפטיים.
ישנם כמה סוגי ניתוחים לטיפול בבצקת לימפטית - כולם כרוכים בסיכונים, וגם אם הם עולים יפה, אין בהם כדי לפתור באופן מוחלט את הבעיה, ובעקבותיהם יש להמשיך בטיפולים שמרניים. הניתוחים העיקריים שבשימוש הם ניתוחי כריתה של הרקמה הבצקתית והעברה או השתלה של בלוטות לימפה.
ניתוח לכריתת הרקמה הבצקתית מחייב החלמה ארוכה בתנאי אשפוז וכרוך לעיתים קרובות בצלקות ובאובדן תחושה באזור המנותח. יתר על כן, לא פעם הניתוחים אינם פותרים באופן מוחלט את הבצקות, ויש צורך בניתוחים חוזרים.
זה חד־פעמי? זה יחזור?
בצקת לימפטית היא מצב כרוני שלא ניתן לרפא אותו ושמחייב טיפול מתמשך. את הטיפול יכולים להעניק אנשי מקצוע, אך ישנה גם אפשרות נוספת - שהמטופל ילמד כיצד לטפל בעצמו.
עלולים להיות סיבוכים?
אם הבצקת הלימפטית אינה מטופלת כראוי, עלולה הנפיחות להחמיר בהדרגה ולהזדהם. התוצאה עלולה להיות עיוות של האזור הבצקתי, הגבלות תנועה קשות (אם הבצקת היא ברגליים), ירידה בתפקוד היום־יומי, החלמה איטית של פצעים ובמקרים קיצוניים אף התפתחות של גידולים ממאירים.
מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?
אם מופיעים אודם מקומי, חום או צמרמורות, מומלץ לפנות לרופא המטפל מחשש שהתפתח זיהום שמצריך טיפול אנטיביוטי.
בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?
כאמור, בצקת לימפטית היא מצב כרוני. אולם אם מקפידים על טיפול נכון, ניתן להשיג בתוך זמן לא רב הפחתה של הנפיחות - מה שמבטיח שיפור תפקודי ואסתטי.
איך לומדים לחיות עם לימפאדמה כרונית?
על המטופל לקבל הדרכה מפורטת בנוגע לדרכי הטיפול בבצקת הלימפטית ולהקפיד ליישם אותן. עליו ללמוד כיצד לעסות את עצמו וכיצד לחבוש את עצמו באמצעות תחבושת לחץ או באמצעות שרוול.
עליו להימנע מפציעות שמועדות לזיהומים (ולכן אסור לו, בין היתר, לגלח את האזור הבצקתי או לדקור אותו (למשל לשם נטילת דם). נוסף על כך, עליו להקפיד על משקל גוף תקין (שכן השמנה מחריפה את הבצקת הלימפטית), להימנע משהות בטמפרטורות קיצוניות ובעיקר חמות כמו בסאונה ובג'קוזי.
על המטופל להיות במעקב אצל הפיזיותרפיסט המטפל ולהחליף את אביזרי הלחץ (שרוול, גרב או כפפה) על פי הצורך - שכן הם נוטים להתבלות - ולדווח לרופא המטפל על כל שינוי במצב.
על חולי לימפאדמה להתעמל באורח סדיר בהתאם להנחיות הפיזיותרפיסט שכן כיווץ השרירים בעת פעילות ספורטיבית פועל כמו משאבה ומסייע להזרים את הנוזל הלימפטי.
ריקי אורן היא פיזיותרפיסטית מוסמכת בטיפול לימפתי ומנהלת מכון פיזיותרפיה של כללית בקריית־גת
ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית ברפואת משפחה
פרופ' ארנון כהן הוא מומחה ברפואת עור ומין בכללית