אקו לב במאמץ

שמות נוספים של הבדיקה: אקוקרדיוגרפיה במאמץ, אקוקרדיוגרם במאמץ, סטרס אקו, אקו דובוטמין, Stress Echocardiography

מהי בדיקת אקו לב במאמץ?

אקו לב במאמץ הוא בדיקה שבמהלכה נבדק תפקוד הלב בעזרת מכשיר אולטרסאונד, הן במנוחה (בדיקת אקו לב רגילה) והן לאחר מאמץ גופני. ההשוואה בין הממצאים מאפשרת לאבחן מחלת לב - אם יש כזו - ולהעריך את חומרתה.

ההשוואה מאפשרת לאבחן מחלת לב איסכמית - מחלה שבה נגרמות היצרויות בכלי הדם שמזינים את שריר הלב. כמו כן מאפשרת ההשוואה לגלות עלייה חריגה בלחץ הדם בתוך כלי הדם בריאות ולהעריך באופן מדויק יותר בעיות במסתמי הלב (מחלת לב מסתמית).

בדיקת אקו לב במאמץ נעשית בדרך כלל על הליכון חשמלי ולאחר בדיקת אקו לב במנוחה. במקרים שבהם הנבדק אינו יכול לעשות את המאמץ שנדרש ממנו (להגיע לדופק מטרה) הוא מקבל תרופה שמשפיעה על הלב כמו מאמץ גופני.

מתי צריך לעשות את הבדיקה?

הבדיקה נעשית לאנשים שמתלוננים על כך שבעת מאמץ הם חשים כאבים בחזה או סובלים מקוצר נשימה. מטרת הבדיקה במקרים כאלה היא לבדוק אם הם סובלים מבעיה בעורקים שמזינים את שריר הלב.

הבדיקה נעשית גם לאנשים שסובלים מבעיה ידועה בלב. במקרה כזה מטרת הבדיקה היא לקבוע אם יש צורך בצנתור או בניתוח. סיבה נוספת שבגללה עושים בדיקת אקו לב במאמץ היא הרצון להעריך אם ליבו של הנבדק יוכל לעמוד בניתוח מתוכנן שאינו ניתוח לב.

צריך הכנה מוקדמת?

לפני הבדיקה על הנבדק להיות בצום במשך שעתיים, אך מותר לו לשתות מים. אם הנבדק נוטל תרופות באופן קבוע, עליו להתייעץ עם הרופא מה לעשות. לעיתים צריך להפסיק נטילת תרופות מסוימות היות שהן משפיעות על קצב הלב ועלולות לשבש את הבדיקה. צריך להגיע לבדיקה בבגדי ספורט נוחים ובנעליים שמתאימות למאמץ הגופני הנדרש.

שימו לב: ההנחיות לקראת הבדיקה עשויות להשתנות ממרפאה למרפאה.  

איך עושים את הבדיקה?

השלב הראשון הוא בדיקת אקו לב במנוחה. לקראת הבדיקה על הנבדק להסיר את הבגדים מפלג גופו העליון ולהישכב על מיטת הבדיקה. הבודק - רופא או טכנאי - מורח על בית החזה של הנבדק ג'ל מיוחד ומצמיד את המתמר לבית החזה. תמונת הלב המתכווץ מופיעה על מסך הטלוויזיה ונשמרת בזיכרון של המכשיר.
לפני שהנבדק מתחיל במאמץ מחברים לבית החזה שלו מדבקות של מכשיר אק"ג. לאחר מכן מתחיל הנבדק במאמץ הגופני - לרוב הליכה על הליכון חשמלי.

במהלך המאמץ הגופני עוקבים - באמצעות מכשיר האק"ג - אחרי הדופק של הנבדק. כמו כן עוקבים אחרי הרגשתו הכללית ומבקשים ממנו לדווח אם הוא חש כאבים בחזה, סחרחורת או קוצר נשימה משמעותי. אם הרגשתו טובה, מבקשים ממנו להמשיך במאמץ עד שהוא מגיע לדופק המטרה.

דופק המטרה נקבע לפי מינו של הנבדק ולפי גילו, ולכן הדופק שאליו שואפים להגיע משתנה מאדם לאדם. כאשר הדופק מגיע למהירות הרצויה, מופסקת הפעולה של המסילה הנעה, והנבדק שוב עובר בדיקת אקו לב.

אם הנבדק מתקשה להגיע לדופק המטרה באמצעות מאמץ גופני, הוא מקבל את התרופה דובוטמין בעירוי לווריד. לשם כך מחדירים צינורית דקה לווריד בידו של הנבדק - בדומה לאופן שבו עושים בדיקת דם. התרופה מאיצה את הדופק ומגבירה את עוצמת ההתכווצות של שריר הלב כפי שקורה במאמץ גופני.

את תוצאותיה של בדיקת האקו לב, שנעשית לאחר שהנבדק הגיע לדופק המטרה (באמצעות מאמץ או באמצעות תרופה), משווים על מסך הטלוויזיה לתוצאותיה של בדיקת האקו לב שנעשתה במנוחה. רופא קרדיולוג מנתח את תוצאות הבדיקה, והנבדק מקבל את סיכום התוצאות בכתב.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

כ־20 דקות.

ירדימו אותי?

לא.

זה כואב? איך ארגיש במהלך הבדיקה?

הבדיקה לא מכאיבה, עם זאת, נבדק שעושה את המאמץ הגופני עשוי לחוש דפיקות לב מואצות, דופק לא סדיר וחום, וייתכן שנשימתו תהיה כבדה. למי שאינם בכושר, הבדיקה יכולה להיות לא נעימה ומאמצת מבחינה גופנית.

אם יש צורך בדובוטמין להאצת הדופק, הוא ניתן באמצעות אינפוזיה. זו עלולה להכאיב קלות למשך זמן קצר. מי שמקבל דובוטמין עלול לחוש תופעות לוואי קלות וחולפות כמו כאב ראש, בחילה, רעד בידיים וצורך לתת שתן בדחיפות. התופעות האלה חולפות בתוך דקות ספורות.

איך ארגיש אחרי הבדיקה?

זמן קצר לאחר הפסקת המאמץ (או לאחר שהדובוטמין מפסיק להשפיע), יחזרו הדופק והנשימה לקצב הרגיל שלהם, וקרוב לוודאי שההרגשה תהיה בדיוק כפי שהייתה לפני הבדיקה.

האם יש לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים?

מדובר בבדיקה בטוחה מאוד שאצל מרבית הנבדקים אינה גורמת לתופעות לוואי, ואין לה סיבוכים. עם זאת, האצת הדופק יחד עם העלייה בעוצמת ההתכווצות של הלב עלולות לגרום לעיתים נדירות לכאבים בחזה, לקוצר נשימה, לסחרחורת או להפרעות בקצב הלב. במקרים נדירים עוד יותר עלול הנבדק לסבול מהפרעה בזרימת הדם בעורקי הלב ואף מהתקף לב.

נוסף על כך, לדובוטמין עלולות להיות תופעות לוואי כמו בחילה, אי־שקט, רעד בידיים ותחושה של צורך דחוף לתת שתן. התופעות האלה חולפות בתוך דקות ספורות.

מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?

אם לא מתעוררות תופעות לוואי ולאחר מנוחה קלה - כן.

מתי אקבל את תוצאות הבדיקה?

רופא קרדיולוג, מומחה למחלות לב, יפענח את תוצאות הבדיקה ויעביר דיווח כתוב וחתום לרופא המטפל בתוך כמה ימים. הרופא שהפנה אותך לבדיקה ישוחח איתך על תוצאות הבדיקה ועל משמעותן בעבורך. לעיתים עשוי הקרדיולוג לשוחח איתך על תוצאות הבדיקה מיד לאחר סיומה.

סימני אזהרה לאחר הבדיקה שמחייבים התייחסות רפואית

אם ישנם סיבוכים, הם יופיעו בדרך כלל במהלך הבדיקה עצמה ולא אחריה. עם זאת יש לפנות לרופא אם מופיעים לאחר הבדיקה כאבים בחזה, קוצר נשימה ודופק לא סדיר או מואץ.

איך מפרשים את תוצאות הבדיקה שקיבלתי?

הבדיקה נעשית לא פעם כדי לקבל תשובה לשאלה ספציפית בנוגע לצורך בהתערבות כמו צנתור וניתוח לב. לכן יש לגשת עם התוצאות לרופא שהמליץ לעשות את הבדיקה. הרופא ינחה אותך בנוגע להמשך הטיפול המומלץ.

אילו טיפולי המשך צפויים לי לאחר הבדיקה?

אם מתברר מהבדיקה שהנבדק סובל מבעיה משמעותית כמו מחלת לב איסכמית (הפרעה בזרימת הדם בעורקים הכליליים שמזינים את הלב), מחלת לב מסתמית, אי־ספיקת לב או יתר לחץ דם ריאתי עורקי, עשוי הרופא להמליץ, בין היתר, על טיפול בתרופות, על צנתור טיפולי (למשל, להרחבת העורקים הכליליים או להשתלת מסתם אאורטלי) או על ניתוח לב כמו ניתוח מעקפים.

ד"ר מאשה קרופניקוב היא מומחית לרפואת משפחה