צרבת: אש בוערת בחזה

​​​​כמעט כל אדם יסבול מצרבת פעם אחת לפחות במהלך חייו. הבשורה המעודדת היא שלרוב הצרבת חולפת מעצמה, אבל לעיתים היא עלולה להיות סימפטום לבעיה רצינית יותר.

מהם התסמינים של צרבת?

התסמין הראשון של צרבת (באנגלית: Heartburn) הוא תחושת כאב בוער באזור החזה, מאחורי עצם החזה. לעיתים יכולה תחושת הצריבה להמשיך לכיוון הצוואר ולהגיע עד לפה.

התסמינים מופיעים בדרך כלל לאחר אכילה, אולם יכולים להופיע גם בשעות הלילה. שכיבה או הישענות קדימה עלולות להחמיר את התסמינים.

מה קורה בגוף בזמן צרבת?

בתוך חלל הבטן, בחלקו התחתון של הוושט (הצינור ​שמחבר בין הפה לקיבה) קיים שוער (כלומר שסתום, ובשמו המלא: השוער התחתון​ של הוושט). זהו שריר טבעתי שתפקידו למנוע ממיצי הקיבה החומציים לעלות לוושט ולגרום לתחושת הצרבת.

כשבולעים את המזון, השריר של השוער התחתון הוא ​רפוי ​ומאפשר מעבר מזון ומשקה לתוך הקיבה. לאחר תהליך הבליעה חוזר השוער התחתון למצבו הרגיל (המכוּוץ). 

כשמנגנון השוער התחתון אינו מתפקד כראוי - עקב היחלשות ​השריר או משום שהשוער עלה לבית החזה, למשל עקב בקע סרעפתי - יכולים מיצי הקיבה לנוע למעלה אל תוך הוושט ולגרום לכווייה ברירית הוושט או לפציעתה. תחושת הצרבת (תחושת השריפה באזור החזה) מיוחסת לפגיעה ​הזאת.

למה מרגישים צריבה בוושט ולא בקיבה?

הקיבה מייצרת חומצה מאוד חזקה לעיכול המזון. מנגנונים שונים עוזרים לרירית הקיבה להיות עמידה לחומצה הזאת. רירית הוושט, בניגוד לרירית הקיבה, אינה רגילה להיחשף לחומצה ואינה עמידה בפניה.

יש להבין שחשיפת הוושט לתוכן קיבה (החזר קיבתי־ושטי, ריפלוקס) היא תופעה פיזיולוגית, כלומר, מופיעה אצל כל האנשים ונחשבת לתופעה טבעית. תפקוד תקין של הגוף גורם לנוזל החומצתי הזה להתפנות חזרה לקיבה בתוך זמן קצר יחסית.

אולם כשהחשיפה הזאת מתרחשת פעמים רבות ביממה ולפרקי זמן ארוכים, היא גורמת לצרבת. הסיבה: מיצי הקיבה החומציים עולים לוושט וגורמים לכווייה של ממש בתאי הוושט ומכאן תחושת הצרבת.

האם צרבת נובעת תמיד מריפלוקס (החזר) של תוכן קיבה אל הוושט?

לא.

חשיפה של הוושט לתוכן הקיבה היא הסיבה העיקרית להופעת צרבת, אולם קיימות עוד שתי קבוצות של מחלות שגורמות לתסמינים דומים:

• רגישות־יתר של הוושט הרחיקני. ​ישנם ​אנשים שסובלים מרגישות־יתר של המעטפת הפנימית של הוושט. הם ​חווים תחושה של צרבת אף שהוושט שלהם נחשף לתוכן קיבה בכמות תקינה.

• צרבת פונקציונלית. ישנם אנשים שמסיבה לא ברורה סובלים מצרבות אף שאין חשיפה פתולוגית של הוושט לתוכן הקיבה. במילים אחרות: האנשים האלה חווים תחושת צרבת גם ללא עלייה של תוכן הקיבה לוושט. 

כיצד מבדילים בין המחלות האלה לבין מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי (ריפלוקס)?

האבחנה נעשית בעזרת שתי בדיקות: אנדוסקופיה וניטור ממושך של חומציות הוושט הרחיקני.

​• בבדיקת אנדוסקופיה מוכנס לוושט - דרך הפה - צינור שבקצהו מצלמה. בעזרתה ניתן לאבחן דלקת בוושט.

• ניטור ממושך של חומציות הוושט הרחיקני (pHmetry) נעשה באמצעות חיישנים שממוקמים בוושט הרחיקני. ממקמים אותם בעזרת צינור שמוכנס דרך האף או באמצעות אנדוסקופיה. הבדיקה נמשכת בין 24 ל־48 שעות. במהלך הבדיקה מנהל המטופל אורח חיים רגיל ומתבקש לציין אירועי צרבת שפקדו אותו. המטרה: לבדוק את הקשר בין ממצאי הבדיקה לבין תחושות המטופל.

מדוע היריון מעלה את הסיכון לצרבת?

היריון מעלה את הלחץ התוך־בטני ומגביר את הסיכון להופעת צרבת. נוסף על כך, אצל אישה הרה יש ייצור מוגבר של ההורמון פרוגסטרון. ההורמון הזה גורם להרפיה של מרבית השרירים, ובהם שריר השוער.

יש לנו טיפים להתמודדות עם צרבת בהיריון.

ומדוע עודף משקל מעלה את הסיכון לצרבת?

משקל עודף גורם לעליית הלחץ בחלל הבטן וכתוצאה מכך לעליית הלחץ על איברי הבטן. לחץ על הקיבה עלול להוביל ​לפתיחת השוער שבתחתית צינור הוושט.

מהו הטיפול בצרבת? איך אפשר להעביר אותה?

ברוב המקרים צרבת היא תופעה חולפת. רוב האנשים שסובלים מצרבת יכולים להתמודד עם הרגשת חוסר הנוחות המתלווה לצרבת באמצעות שינוי אורח החיים ובעזרת תרופות שנמכרות ללא מרשם רופא.

שינוי אורח החיים כולל:

• שמירה על משקל תקין. עודף משקל גורם לעלייה בלחץ התוך־בטני - תופעה שגורמת למעבר מוגבר של תוכן הקיבה אל הוושט. ממחקרים עולה שלעודף משקל, שנפוץ בעולם המערבי, יש השפעה רבה על שכיחות המחלה ועל חומרתה.

• הרמת מראשות המיטה. אפשר לשים מתחת לרגליים של המיטה, בצד של הראש, בלוק או לבנה שיגביהו את פלג הגוף העליון בזמן השכיבה, כך שהראש יהיה מעט יותר גבוה מהרגליים. המצב הזה כשלעצמו עשוי למנוע דליפה של מיץ הקיבה לוושט.

• הימנעות מארוחות גדולות או מארוחות ליליות. יש להימנע מאכילה 2 עד 3 שעות לפני השינה.

• הימנעות משכיבה ממושכת לאחר ארוחות.

• מהמחקרים עולות מסקנות שאינן חד־משמעיות בנוגע ליעילות של הימנעות מסוגי מזון מסוימים כמו אוכל עתיר שומנים, משקאות מוגזים, אוכל חריף, פירות הדר, מיצי הדר, מנטה, אוכל שומני/מטוגן, אלכוהול, קפה.

מתי יש לפנות לרופא?

• אם הצרבת מופיעה פעמיים או יותר בשבוע או מפריעה לתפקוד היומיומי.

• אם השינוי באורח החיים והטיפול בתרופות ללא מרשם אינם עוזרים.

• אם הצרבת מלוּוה בכאבים או בקושי לבלוע.

• אם התסמינים הופיעו לראשונה בין גיל 50 לגיל 60.

• אם התסמינים מלוּוים בירידה במשקל או בחוסר תיאבון.

• אם ישנם תסמינים של דימום ממערכת העיכול כמו הקאה דמית, צואה בצבע שחור, צואה דמית או הימצאות דם סמוי בצואה.

יש לזכור שכאבים בחזה יכולים להיות התסמין הראשון להתקף לב חריף. יש לפנות מייד לרופא המטפל או לחדר מיון אם מדובר בכאבים חזקים בחזה או בכאבים בחזה שמלוּוים בתסמינים של אירוע לבבי כמו כאבים ביד או בלסת התחתונה או קוצר נשימה.

אילו תרופות ישנן לטיפול בצרבת?

נוסף על שינוי אורח החיים ניתן לטפל בצרבת גם באמצעות תרופות שונות:

• תרופות סותרות חומצה. התרופות האלה מנטרלות את חומציות הקיבה. הן מקילות במהירות על התסמינים, אך אינן מטפלות בנזק שנגרם לוושט. דוגמאות לתכשירים שמכילים סותרי חומצה: טאמס או רני. ניתן לרכוש אותם ללא מרשם רופא ולהשתמש בהם לפי הצורך, בהתאם לתסמינים.

• תרופות שחוסמות היסטמין מסוג 2 (H2 Blockers). התרופות האלה מדכאות את הפרשת החומצה בקיבה. דוגמאות לתרופות האלה: פמוטידין ורניטידין. מבין אלה ניתן לרכוש את פמוטידין במינון של 20 מיליגרם ללא מרשם רופא. 

• תרופות שמעכבות את הפעילות של משאבות המימן (PPI) בקיבה. גם התרופות האלה מדכאות את הפרשת החומצה בקיבה. דוגמאות לתרופות כאלה: אומפרזול, נקסיום, לנטון וקונטרולוק. כל התרופות האלה מחייבות מרשם רופא למעט אומפרזול במינון של 20 מיליגרם באריזה קטנה של 14 כמוסות, שאותה ניתן לרכוש מרוקח ללא מרשם.

• תרופות פרו־קינטיות. אלה מגבירות את התנועתיות של מערכת העיכול העליונה ומעכבות את מעבר החומצה לוושט. דוגמאות לתרופות כאלה: פרמין ומוטיליום. בעבר היה נהוג להשתמש בתרופות האלה באופן ממושך כדי להקל על בחילות ועל תסמינים נוספים במערכת העיכול, אולם כיום השימוש בהן מוגבל, בדרך כלל לימים ספורים בלבד.

אם התרופות ללא מרשם אינן עוזרות או שקיים שימוש תכוף בהן, יש לפנות לרופא לצורך בירור. הרופא ישקול את האפשרות לתת טיפול בתרופות מרשם.

מהי מחלת ההחזר (ריפלוקס) הקיבתי־ושטי (GERD)?

ההגדרה של מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי (ריפלוקס) היא "תוכן קיבה שעולה לוושט וגורם לתסמינים שפוגעים באיכות החיים של המטופל".

זהו מצב שמשפיע על חיי היומיום של המטופל ואף עלול לגרום לסיבוכים. בין 10% ל־20% מהאוכלוסייה סובלים מהמחלה הזאת. צרבת היא אחד התסמינים המובהקים של המחלה הזאת, אולם יש להדגיש שרוב המטופלים שחווים תחושות של צרבת אינם חולים במחלת ההחזר הקיבתי־ושטי.

הטיפול המקובל במחלה הוא מתן תרופות, אולם יש מקרים שבהם ניתוח ישיג תוצאות טובות יותר. יש לשקול את האופציה הזאת לאחר דיון עם כירורג שמתמחה בתחום הזה. הניתוח כולל, בין היתר, ביצוע פונדופליקציה - כריכת חלק מהקיבה סביב הוושט הרחיקני (הקרוב לקיבה). הפעולה הזאת מחזקת את אזור השוער בין הוושט לקיבה.

כיצד יודעים אם הצרבת קשורה למחלת ההחזר הקיבתי־ושטי?

צרבת שמופיעה פעמיים בשבוע או יותר או מפריעה לתפקוד היומיומי היא אחד התסמינים של מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי.

כדי לברר את הסיבות לצרבת יש לעיתים לעבור אחת או יותר מהבדיקות הבאות:

• אנדוסקופיה עליונה - בדיקת הוושט והקיבה בעזרת צינור גמיש שמכיל מצלמה בקצהו לצורך נטילת ביופסיה והסתכלות על רירית הוושט והקיבה.

• ניטור ממושך (למשך 24 שעות) של רמת החומציות (pH) בוושט בעזרת צינור דק שמוכנס דרך האף. הבדיקה הזאת נקראת Esophageal pHmetry.

• בדיקה של תנועתיות הוושט בעזרת צינור דק שמוכנס דרך האף.

האם צרבת עלולה להיות מסוכנת?

הסיבוכים של מחלת ההחזר הקיבתי־ושטי כוללים, בין היתר, גירוי והופעה של דלקת בוושט (Esophagitis) והיצרות של הוושט (Stricture). נוסף על כך יש לציין כי קיים קשר בין החזר קיבתי־ושטי לבין הסיכון לפתח ממאירות בוושט הרחיקני.​

במקרים מסוימים יש לבדוק את הוושט באמצעות אנדוסקופ (צינור שבקצהו מצלמה המוכנס דרך הפה בעת שהמטופל מצוי בטשטוש) כדי לוודא שלא נוצר נזק משמעותי לתאים בוושט עקב הגירוי החומצי המתמשך. 

במחלה על שם בארט מתרחש השינוי הזה בתאי הוושט הרחיקני. מצב כזה עלול, כאמור, להפוך בסופו של דבר לסרטן הוושט אם אינו מטופל ביסודיות.

מהו בקע סרעפתי ומה הקשר שלו לצרבת?

צינור הוושט עובר לאורך בית החזה באזור המכונה "מיצר" (מדיאסטינום) במקביל לקנה הנשימה ומאחוריו. הוא חודר דרך חור בשריר הסרעפת, שמפריד בין חלל חזה לחלל הבטן, ונכנס מייד לקיבה.

בקע סרעפתי הוא מצב שבו חלק מהקיבה עולה לחלל החזה. פגם מולד או עלייה בלחץ בחלל הבטן עקב השמנה הם שניים מהגורמים להתפתחות בקע סרעפתי.

אם הבקע גדול, הוא עלול להחמיר את תסמיני הצרבת עקב החלשה נוספת של הסוגר שממוקם בתחתית של צינור הוושט. במקרה של בקע סרעפתי משמעותי, יש לעיתים צורך בניתוח לסגירת החור בסרעפת ולהחזרת הקיבה לחלל הבטן.

ד"ר אורי קפלן הוא מנהל השירות הכירורגי למחלות מעבר ושט־קיבה במרכז הרפואי העמק, מקבוצת כללית