חיפוש

dsdsdsd
שתי כפות ידיים מחזיקות תרופות
חזרה לחיפוש

אומפרזול Omeprazole

על התרופה

  • הערה כללית

    המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.

  • למה היא מיועדת?

    אומפרזול (Omeprazole) היא תרופה ששייכת למשפחה של תרופות שנקראות PPI (מעכבי משאבות הפרוטונים). היא משוּוקת בישראל בשמות המסחריים הבאים: אומפרזול, אומפרדקס (Omepradex), אומפרדקס Z, לוסק (Losec).

    בעבר שוּוקה התרופה גם בשם המסחרי אומפרה או אמפרה 20, אך שיווק התרופה בשם המסחרי הזה הופסק.

    אומפרזול מעכבת הפרשת חומצה במערכת העיכול ומשמשת לטיפול במצבים הבאים:

    • כיב (אולקוס) בקיבה או בתריסריון.


    • כיב קיבה שנובע מפעילותו של החיידק הליקובקטר פילורי. הטיפול בהליקובקטר פילורי כולל גם נטילת אנטיביוטיקה.

    • ריפלוקס קיבתי־ושטי במבוגרים. אומפרזול משמשת הן כדי למנוע את הריפלוקס והן כדי לטפל בו.

    • ריפלוקס קיבתי־ושטי חמור אצל ילדים בני שנה ויותר.

    • תסמונת זולינגר־אליסון הגורמת להפרשת־יתר של חומצה בקיבה, להופעת כיבים בקיבה ולשלשולים בשל הפרשת החומר גסטרין מגידול בקיבה או בלבלב.

    • כיב קיבה וכיב תריסריון הנובעים מנטילת נוגדי דלקת לא סטרואידיים (NSAID).

    האם השימוש באומפרזול מסוכן?
    אומפרזול היא אחת התרופות היעילות ביותר להפחתת החומציות בקיבה. השימוש בה נחשב לבטוח, כל עוד נוטלים אותה במינון המומלץ שלה ולמשך הזמן כפי שהנחה הרופא.

    במקרים מסוימים ינחה הרופא ליטול את התרופה למשך זמן רב ואף באופן קבוע. יש רופאים המכנים אומפרזול "תרופה לכל החיים", אך הדבר לא תמיד נכון, ובכל מקרה, כשנוטלים תרופות באופן ממושך יש להיות במעקב אצל הרופא ולעשות בדיקות בהתאם להנחיותיו.

    בניגוד לחששות בציבור מנזקים כתוצאה מנטילת תרופות מהמשפחה הזאת (משפחת PPI), אומפרזול אינה תרופה שגורמת לנזקים בלתי הפיכים ואינה גורמת לסרטן. עם זאת, אם סובלים מתסמינים של כיב קיבה (אולקוס), יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

    במיוחד יש לדווח לרופא המטפל אם סובלים מאחד או יותר מהתסמינים הבאים הבאים: ירידה לא מכוּונת במשקל, הקאות חוזרות, קשיי בליעה, דם בקיא, צואה דמית או שחורה. התסמינים האלה אינם נגרמים מאומפרזול, אך הם עלולים להעיד על ממאירות (סרטן) או על מחלה אחרת בקיבה או במערכת העיכול ולכן דורשים אבחון והתייחסות רפואית.

    אם נוטלים אומפרזול לאורך זמן בגיל מבוגר, תיתכן עלייה בסיכון לאוסטאופורוזיס, ולכן יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל, להקפיד על תזונה מתאימה (שתהיה עשירה בוויטמין D ובסידן, בהתאם להמלצות של דיאטן קליני) ולעשות בדיקה לצפיפות העצם.

    לאזהרות נוספות הנוגעות לשימוש ממושך ולא ממושך באומפרזול יש לעיין במדריך הזה ובעלון לצרכן של התרופה.

    אפשר לתת אומפרזול למבוגרים ולילדים, ולעיתים רופאי ילדים מומחים בתחום הגסטרואנטרולוגיה אף רושמים אומפרזול לתינוקות.

    אם השימוש באומפרזול אינו מביא לשיפור במצב ואינו מקל על התסמינים, יש לפנות לרופא המטפל ולקבל את המלצותיו בנוגע להמשך השימוש בתרופה. ייתכן שהוא ייתן הפניה לבדיקה של גסטרואנטרולוג.

  • בתוך כמה זמן מתחילה התרופה להשפיע?

    אומפרזול מתחילה להשפיע בתוך שעה מנטילתה.

  • מהו משך ההשפעה של התרופה?

    אומפרזול פועלת לרוב עד 24 שעות ממועד הנטילה שלה. נטילה ממושכת, במשך כמה ימים, גורמת לדיכוי טוב יותר של הפרשת החומצה בקיבה בהשוואה לנטילה חד־פעמית של התרופה, ולכן מומלץ ליטול אותה מדי יום - למשך הזמן כפי שהורה הרופא.

  • כיצד ניתנת התרופה?:

    • תרחיף

    • כמוסות

    • קפליות

  • האם נדרש מרשם לרכישת התרופה?

    אריזה מוקטנת של 14 כמוסות לוסק 20 מיליגרם: לא נדרש מרשם רופא.

    כל שאר התכשירים - אריזה של 30 כמוסות לוסק 20 מיליגרם, אריזה של 30 קפליות אומפרדקס במינון של 10 מיליגרם, 20 מיליגרם ו־40 מיליגרם ותרחיף - מחייבים מרשם רופא.

מינון והוראות שימוש

מבוגרים

  • מהו המינון השכיח?

    את המינון ואת משך השימוש קובע הרופא המטפל.

    אם התרופה נרכשת ללא מרשם רופא

    המינון המרבי: 20 מיליגרם ביום במשך 14 ימים בלבד. אם לאחר 14 ימים אין שיפור בתסמינים, יש לפנות לרופא המטפל.

    אם התרופה מתקבלת במרשם רופא
    • כיב קיבה וכיב תריסריון: 20 עד 40 מיליגרם פעם ביום במשך 4 עד 8 שבועות.

    • כיב קיבה שנובע מהימצאות החיידק הליקובקטר פילורי (הטיפול ניתן בשילוב עם אנטיביוטיקה: קלריתרומיצין או אמוקסיצילין או מטרונידזול או טינידזול): 20 מיליגרם פעמיים ביום.

    • טיפול בריפלוקס קיבתי־ושטי: 20 עד 40 מיליגרם פעם ביום במשך 4 עד 8 שבועות.

    • מניעת ריפלוקס קיבתי־ושטי: 20 עד 40 מיליגרם פעם ביום. הרופא המטפל הוא שקובע כמה זמן יימשך טיפול המניעה.

    • תסמונת זולינגר־אליסון: 60 מיליגרם פעם ביום. המינון המרבי: 120 מיליגרם בחלוקה לשתי מנות ביום.

    • כיב קיבה או כיב תריסריון בשל נטילת תרופות נוגדות דלקת ממשפחת ה־NSAID (הן לטיפול והן למניעה): 20 מיליגרם פעם ביום במשך 4 עד 8 שבועות. טיפול מניעה יכול להיות ממושך. הרופא המטפל קובע כמה זמן הוא יימשך.

  • הוראות שימוש

    • מומלץ לעיין בעלון לצרכן המצורף לתרופה.

    • אם רוכשים את התרופה ללא מרשם, יכולים להשתמש בה רק בני 18 שנים ויותר במשך 14 ימים בלבד.

    • אם רוכשים את התרופה לאחר קבלת מרשם, יש להשתמש בה בהתאם להנחיות הרופא. לעיתים יהיה צורך ליטול את התרופה לאורך זמן.

    • אם נוטלים את התרופה לאורך זמן, יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל ולעשות בדיקות בהתאם להנחיותיו.

  • האם יש ליטול עם מזון או על קיבה ריקה?

    יש ליטול אומפרזול על קיבה ריקה, כחצי שעה לפני האוכל. לתינוקות ולילדים אפשר להשתמש בהכנה נוזלית. הרופא המטפל קובע את המינון, והרוקח יסביר כיצד למדוד את המנה המדויקת לילד.

  • מתי לקחת את התרופה?

    אם התרופה ניתנת פעם ביום, מומלץ ליטול אותה בבוקר, אך ניתן גם ליטול אותה בערב, אם זה יותר נוח. אם נוטלים את התרופה פעם ביום, יש להקפיד על שעת נטילה קבועה. אם נוטלים את התרופה פעמיים ביום, יש ליטול אותה בבוקר ובערב.

  • האם מותר לחצות, לכתוש, לרסק או ללעוס?

    כמוסות לוסק יש לבלוע בשלמותן. מי שמתקשה לבלוע את הכמוסה יכול לפתוח אותה ולבלוע את תכולתה או למצוץ את הכמוסה וכך לבלוע את תכולתה. אפשר לערבב את התכולה במיץ תפוזים או ביוגורט. יש להשתמש בתערובת בתוך 30 דקות.

    קפליות אומפרדקס יש לבלוע בשלמותן. אסור לכתוש, לרסק, לחצות או ללעוס אותן.

  • איך לאחסן את התרופה?

    כמוסות לוסק: יש לשמור את התרופה במקום יבש ובטמפרטורה שאינה גבוהה מ־25 מעלות צלזיוס. לאחר פתיחת הקופסה בפעם הראשונה יש ליטול את התרופה בתוך 3 חודשים.

    קפליות אומפרדקס: יש לשמור את התרופה באריזה המקורית ובטמפרטורה שאינה גבוהה מ־25 מעלות צלזיוס.

    תרחיף אומפרזול: את התרחיף רוקחים במעבדה מיוחדת לרקיחת תרופות. יש לשמור אותו לפי ההנחיות הכתובות על התווית שמודבקת לבקבוקון מיד לאחר מילויו.

ילדים

  • מהו המינון השכיח?

    טיפול בדלקת הוושט כתוצאה מריפלוקס (1 עד 16 שנים)

    5 עד 10 קילוגרם
    : 5 מיליגרם פעם ביום.

    10 עד 20 קילוגרם: 10 מיליגרם פעם ביום.

    20 קילוגרם ויותר: 20 מיליגרם פעם ביום.

    התרופה אינה רשומה בארץ לתינוקות בני פחות משנה. נדרש אישור מיוחד לטיפול בתינוקות בני 0 עד 1 שנים.

  • הוראות שימוש

    • מומלץ לעיין בעלון לצרכן המצורף לתרופה.

    • אם רוכשים את התרופה ללא מרשם, יכולים להשתמש בה רק בני 18 שנים ויותר במשך 14 ימים בלבד.

    • אם רוכשים את התרופה לאחר קבלת מרשם, יש להשתמש בה בהתאם להנחיות הרופא. לעיתים יהיה צורך ליטול את התרופה לאורך זמן.

    • אם נוטלים את התרופה לאורך זמן, יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל ולעשות בדיקות בהתאם להנחיותיו.

  • האם יש ליטול עם מזון או על קיבה ריקה?

    יש ליטול אומפרזול על קיבה ריקה, כחצי שעה לפני האוכל. לתינוקות ולילדים אפשר להשתמש בהכנה נוזלית. הרופא המטפל קובע את המינון, והרוקח יסביר כיצד למדוד את המנה המדויקת לילד.

  • מתי לקחת את התרופה?

    אם התרופה ניתנת פעם ביום, מומלץ ליטול אותה בבוקר, אך ניתן גם ליטול אותה בערב, אם זה יותר נוח. אם נוטלים את התרופה פעם ביום, יש להקפיד על שעת נטילה קבועה. אם נוטלים את התרופה פעמיים ביום, יש ליטול אותה בבוקר ובערב.

  • האם מותר לחצות, לכתוש, לרסק או ללעוס?

    כמוסות לוסק יש לבלוע בשלמותן. מי שמתקשה לבלוע את הכמוסה יכול לפתוח אותה ולבלוע את תכולתה או למצוץ את הכמוסה וכך לבלוע את תכולתה. אפשר לערבב את התכולה במיץ תפוזים או ביוגורט. יש להשתמש בתערובת בתוך 30 דקות.

    קפליות אומפרדקס יש לבלוע בשלמותן. אסור לכתוש, לרסק, לחצות או ללעוס אותן.

  • איך לאחסן את התרופה?

    כמוסות לוסק: יש לשמור את התרופה במקום יבש ובטמפרטורה שאינה גבוהה מ־25 מעלות צלזיוס. לאחר פתיחת הקופסה בפעם הראשונה יש ליטול את התרופה בתוך 3 חודשים.

    קפליות אומפרדקס: יש לשמור את התרופה באריזה המקורית ובטמפרטורה שאינה גבוהה מ־25 מעלות צלזיוס.

    תרחיף אומפרזול: את התרחיף רוקחים במעבדה מיוחדת לרקיחת תרופות. יש לשמור אותו לפי ההנחיות הכתובות על התווית שמודבקת לבקבוקון מיד לאחר מילויו.

אזהרות ותופעות לוואי

  • הערה לסעיפי היריון והנקה

    המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.

  • האם התרופה מותרת בהיריון?

    השימוש באומפרזול מותר בזמן ההריון לנשים הסובלות מכיב קיבה, מכיב תריסריון או מדלקת בוושט עקב ריפלוקס. עם זאת, נטילת אומפרזול במהלך ההריון מחייבת המלצה של הרופא המטפל ומעקב שלו.

  • האם התרופה מותרת בהנקה?

    התרופה כמעט שאינה מופרשת לחלב האם. עם זאת, נטילת אומפרזול במהלך ההנקה מחייבת המלצה של הרופא המטפל ומעקב שלו.

  • האם מותר לשתות אלכוהול כשמטופלים בתרופה?

    לא ידוע אם אלכוהול משפיע על התרופה. עם זאת, שתיית אלכוהול עלולה לגרום לבחילות ולהקאות ולהחמיר תסמינים במערכת העיכול.

  • האם מותר לנהוג כשמטופלים בתרופה?

    ככלל התרופה אינה אמורה להשפיע על יכולת הנהיגה. עם זאת, לעיתים רחוקות היא עלולה לגרום לסחרחורות ולהפרעות בראייה. במקרה כזה אסור, כמובן, לנהוג ולהפעיל מכונות מסוכנות.

  • מתי אסור להשתמש?

    • אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התרופה או לתרופות אחרות השייכות למשפחה של מעכבי משאבת הפרוטונים כמו פנטופרזול, לנסופרזול, רבפרזול, אסומפרזול.

    • אם סובלים מכאבים במהלך בליעת מזון, מהקאות דמיות או מצואה דמית או שחורה.

    • אם נוטלים תרופות מסוימות. פירוט מובא בסעיף "תגובות בין־תרופתיות".

  • אזהרות חשובות

    • ההיסטוריה הרפואית. לפני שמתחילים להשתמש באומפרזול יש לדווח לרופא המטפל על ההיסטוריה הרפואית: מחלות ומצבים רפואיים בהווה ובעבר. כמו כן יש לדווח לו על כל תרופה נוספת שנוטלים, כולל תוספי תזונה.

    • הפרעות במערכת העיכול. אם בעת שמטופלים בתרופה - או עוד קודם לכן - סובלים מהפרעות משמעותיות במערכת העיכול כמו דם בצואה, צואה שחורה, הקאות, הופעת דם או נקודות חומות בהקאה יש לדווח על כך מיד לרופא המטפל.

    • ירידה במשקל. אם בעת שמטופלים באומפרזול - או עוד קודם לכן - יורדים במשקל באופן משמעותי בלי לשנות את התזונה, יש לדווח על כך בדחיפות לרופא המטפל.

    שלשולים חריפים. אם בעת שמטופלים בתרופה מתפתחים שלשולים קשים וחריפים, יש לדווח על כך לרופא המטפל. הרופא עשוי להורות במקרה כזה לעשות תרבית צואה כדי לשלול את האפשרות לזיהום במערכת העיכול.

    • משך הטיפול. אסור לחרוג מתקופת הטיפול שעליה הורה הרופא המטפל. במקרים מסוימים עשוי הרופא להורות על שימוש קבוע בתרופה.

    • רכישה ללא מרשם. ניתן לרכוש את התרופה ללא מרשם באריזות ייעודיות של 14 קפליות לטיפול בצרבות הנובעות מריפלוקס (לבני 18 שנים ויותר). בתרופה שנרכשה ללא מרשם ניתן להשתמש במשך 14 ימים לכל היותר. אם לאחר 14 ימים עדיין סובלים מצרבות, יש לפנות לרופא המטפל.

    • תסמיני זאבת בעור. לעיתים נדירות עלולה התרופה לגרום להתפתחות של תסמיני זאבת בעור. אם בעת שמטופלים בתרופה מתפתחת פריחה על העור המלוּוה בכאבי מפרקים, יש לדווח על כך לרופא המטפל.

    אוסטאופורוזיס (בריחת סידן) ועלייה בסיכון לשברים. שימוש ממושך בתרופה (יותר משנה) מעלה את הסיכון לאוסטאופורוזיס. התוצאה היא סיכון מוגבר לשברים. אם סובלים מאוסטאופורוזיס יש לדווח על כך לרופא המטפל. הרופא עשוי לרשום במקרה כזה תוסף תזונה המכיל סידן וּויטמין D וכן להפנות לבדיקה של צפיפות העצם.

    • ירידה ברמות המגנזיום בדם (היפומגנזמיה). לעיתים נדירות עלול שימוש ממושך בתרופה לגרום לירידה ברמות המגנזיום בדם. הסיכון לכך עולה אם נוטלים תרופות נוספות שגורמות לירידה ברמות המגנזיום בדם כמו הידרוכלורותיאזיד. יש לדווח לרופא אם סובלים מתסמינים של היפומגנזמיה כמו כאבי שרירים, התכווצויות שרירים, רעד, הפרעות קצב, פרכוסים ושינויים במצב הרוח.

    • אי־ספיקת כבד. יש לדווח לרופא המטפל אם סובלים מאי־ספיקת כבד. במקרה כזה עשוי הרופא להורות על לקיחת מינון מופחת של אומפרזול.

    • אי־ספיקת כליות. לעיתים נדירות עלול השימוש בתרופה לגרום לאי־ספיקת כליות. הרופא המטפל עשוי לקבוע שיש לעשות בדיקות דם תקופתיות כדי להעריך את תפקוד הכליות.

    • חוסר בוויטמין B12. שימוש ממושך בתרופה עלול לגרום לירידה בספיגה של ויטמין B12 ממערכת העיכול. בשימוש ממושך צפוי הרופא המטפל לקבוע שיש לעשות בדיקות דם כדי לעמוד על הרמות של הוויטמין בדם.

    הפרעה בבדיקות מעבדה. שימוש בתרופה עלול להשפיע על תוצאותיהן של בדיקות דם המיועדות לקבוע את שיעורו של מרכיב בשם CGA (שמשמש אינדיקציה לקיומם של גידולים מסוגים מסוימים). אם עומדים לעשות בדיקות לקביעת הרמות בדם של המרכיב הזה, יש לדווח לרופא שנוטלים אומפרזול. ייתכן שהרופא יורה להפסיק את נטילת התרופה לפני הבדיקה.

  • מהן תופעות הלוואי האפשריות?

    תופעות לוואי שמחייבות לפנות מיד לרופא
    מוצגת כאן רשימה של תופעות לוואי אפשריות של אומפרזול שמחייבות להפסיק את השימוש בתרופה ולפנות מיד לרופא. יש לציין שמדובר בתופעות לוואי שברובן אינן שכיחות ובחלקן אף נדירות.

    • תסמינים של רגישות־יתר: תסמינים בעור (כמו פריחה, נפיחות, אדמומיות, גירוי); נפיחות של אחד או יותר מהאיברים הבאים: הפנים, העפעפיים, השפתיים, הלשון, הגרון; קשיי נשימה, צרידות, לחץ בחזה. לתסמינים האלה עלול להתלוות חום גבוה.

    • תסמינים של תסמונת סטינבס־ג'ונסון או של תסמונת TENS כמו התפרצות פתאומית של פריחה, עור מגורה ואדמומי, הופעת שלפוחיות על העור, קילוף של העור, הופעת כיבים בפה, באף או בעיניים.

    • תסמינים של אי־ספיקת כבד כמו עייפות ניכרת, חולשה, בחילות, הקאות, חוסר תיאבון, צואה בהירה, שתן כהה, הצהבה של העיניים או של העור (צהבת).

    • תסמינים של אי־ספיקת כליות כמו קושי לתת שתן, אי־מתן שתן, בצקות בגפיים, דם בשתן.

    • תסמינים של רמות מגנזיום נמוכות בדם (היפומגנזמיה) כמו כאבי שרירים, התכווצויות שרירים, רעד בידיים, חוסר תיאבון, בחילות, דופק מוגבר, דופק איטי, פרכוסים.

    • תסמינים של רמות נתרן נמוכות בדם (היפונתרמיה) כמו יובש בפה, צמא מוגבר, בלבול, חולשה, שינויים במצב הרוח, חוסר תיאבון, חולשה ניכרת, דופק מהיר, סחרחורות, עילפון.

    • צואה שחורה, דם בצואה.

    • כאבי בטן עזים.

    • הקאות.

    • שלשולים חריפים.

    • ירידה במשקל בלי שמשנים את התזונה.

    • קושי לבלוע.

    • חום גבוה, צמרמורות.

    • דימומים וחבורות בעור.

    • כאבים בעצמות.

    • סחרחורות ועילפון.

    תופעות לוואי שכיחות של אומפרזול
    כאבי ראש, כאבי בטן, עצירות, שלשולים, בחילות.

    תופעות לוואי לא שכיחות של אומפרזול
    ישנוניות, הפרעות שינה, סחרחורות, פריחה בעור, גרד בעור, הרגשה כללית לא טובה, עלייה ברמות של אנזימי הכבד בדם.

    תופעות לוואי נדירות של אומפרזול
    זיהום במערכת העיכול (מחיידק בשם קלוסטרידיום דיפיצילה), ירידה במספרים של תאי הדם, תגובות של אלרגיה, תסמונת סטיבנס־ג'ונסון, רמות נמוכות של נתרן בדם, רמות נמוכות של מגנזיום בדם, ראייה מטושטשת, שינויים בחוש הטעם, אי־שקט, בלבול, הזיות, הפרעות שינה, דיכאון, קוצר נשימה, יובש בפה, נשירת שיער, אי־ספיקת כליות, אי־ספיקת כבד, צהבת, זיעה מוגברת, רגישות לאור השמש, תסמיני זאבת בעור, גדילת שדיים אצל גברים (גינקומסטיה), חולשת שרירים, כאבים במפרקים, חוסר תיאבון, דם בשתן, ירידה בצפיפות העצם, ורטיגו, צפצופים באוזניים.

  • תגובות בין תרופתיות

    לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים, כולל תוספי תזונה.

    תרופות שאסור ליטול יחד עם אומפרזול
    תרופות לטיפול ב־HIV: נלפינביר ואטזנביר. הסיבה: אומפרזול עלולה להפחית את הרמות של התרופות האלה בדם ולפגוע ביעילותן.

    תרופות נוספות שיש להן אינטראקציות עם אומפרזול
    • תרופות מסוימות מהמשפחה של TKI לטיפול בסרטן. אומפרזול עלולה להפחית את הספיגה של התרופות האלה ולהפחית מיעילותן. כמה מהתרופות האלה, כמו ארלוטיניב, מומלץ שלא ליטול עם אומפרזול. הרופא עשוי לאשר מתן אומפרזול עם תרופות אחרות מהמשפחה הזאת, כמו גפיטיניב ופזופניב, אך במקרה כזה הוא יורה שהן לא יילקחו ביחד, אלא שתהיה הפרדה בנטילה.

    • פניטואין, תרופה לטיפול באפילספיה. אומפרזול עלולה להעלות את רמות התרופה בדם. אם הרופא מאשר את השילוב יש לעקוב אחרי רמות הפניטואין בדם.

    • דיגוקסין, תרופה לטיפול באי־ספיקת לב. השילוב עם אומפרזול עלול להעלות את רמות הדיגוקסין בדם. אם הרופא מאשר את השילוב יש לעקוב אחרי רמות הדיגוקסין והמלחים (נתרן, אשלגן ומגנזיום) בדם.

    קלופידוגרל, תרופה לדילול הדם. השילוב עלול לפגוע ביעילות הקלופידוגרל. הרופא עשוי לאשר את השילוב, אך גם עשוי לרשום תרופה אחרת ממשפחת ה־PPI כמו פנטופרזול.

    • דיאזפם, תרופה נוגדת פרכוסים. השילוב עלול להעלות את רמות הדיאזפם בדם ולהחריף את הסיכון לתופעות לוואי שלה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

    • וורפרין, תרופה נוגדת קרישה. השילוב עלול לשנות את רמות הוורפרין בדם. אם הרופא מאשר את השילוב יש לעשות בדיקות INR לבדיקת קרישיות הדם.

    • טקרולימוס, תרופה למניעת דחייה של איברים מושתלים. השילוב עם אומפרזול עלול להעלות את רמות הטקרולימוס בדם. הרופא עשוי לאשר את השילוב אך גם עשוי לרשום תרופה אחרת כמו פנטופרזול או פמוטידין.

    • מתוטרקסט, תרופה לטיפול בדלקת מפרקיםבפסוריאזיס ובסוגים מסוימים של סרטן. השילוב עם אומפרזול עלול לגרום לרעילות של מתוטרקסט. הרופא עשוי לאשר את השילוב (ואז יעקוב אחרי רמות המתוטרקסט בדם), אך גם עשוי לרשום טיפול תרופתי אחר.

    • קלריתרומיצין, אנטיביוטיקה ממשפחת המקרולידים. השילוב עם אומפרזול עלול לגרום לעלייה ברמות האומפרזול בדם. בדרך כלל ניתן לשלב את שתי התרופות האלה במטופלים שסובלים מהליקובקטר פילורי.

    • תרופות נוגדות פטריות ממשפחת האזולים:
    א. ווריקונזול. תיתכן עלייה ברמות האומפרזול והווריקונזול בדם. הרופא עשוי לאשר את השילוב, אך להורות על מינון מופחת של אומפרזול.

    ב. פוסקונזול. השילוב עם אומפרזול עלול להפחית את רמות הפוסקונזול בדם. מומלץ להימנע מהשילוב הזה.

    ג. איטרקונזול וקטוקונזול. השילוב עלול לגרום לירידה ברמות האיטרקונזול והקטוקונזול בדם. הרופא עשוי להמליץ על תרופה אחרת נגד פטריות.

    • לבותירוקסין, הורמון של בלוטת התריס. השילוב עם אומפרזול עלול לפגוע ביעילות ההורמון. ניתן לשלב את התרופות אך יש לעקוב אחרי התפקוד של בלוטת התריס, במיוחד בתחילת הטיפול או לאחר העלאת המינון.

    • ריפמפיצין, אנטיביוטיקה לטיפול בשחפת. השילוב עלול להפחית מהיעילות של אומפרזול. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

    סנט ג'ון וורט (היפריקום, פרע מחורר), תרופה לטיפול בדיכאון. השילוב עלול להפחית מהיעילות של אומפרזול. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

    • תכשירי ברזל. אומפרזול עלולה להפחית את ספיגת הברזל. הרופא עשוי לאשר את השילוב, אך יעקוב אחרי רמות ההמוגלובין ואחרי הרמות של תאי הדם האדומים.

    תרופות שבשילוב עם אומפרזול מעלות את הסיכון להיפומגנזמיה
    • תרופות משתנות ממשפחת התיאזידים כמו הידרוכלורותיאזיד וכן משתנים אחרים כמו פורוסמיד. ייתכן הרופא יאשר את השילוב, אך יעקוב אחרי רמות המגנזיום בדם.

    • סטרואידים, כמו פרדניזון, בשימוש ממושך. השילוב מעלה את הסיכון לאוסטאופורוזיס ולשברים.

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש

נגישות