פריחה בעור

​פריחה (באנגלית: Rash Eruption) היא שם כללי להופעת נגעים על העור.

לרופאי העור יש מונחים מקצועיים שונים לתיאור התופעה הזאת - בהתאם לצבע הנגעים, המראה שלהם ואופי פיזורם על פני הגוף (למשל, האם הפריחה מוגבלת רק לאזורים שחשופים לשמש או שהיא מופיעה גם באזורים שמכוסים כל הזמן בבגדים).

​​ממה נגרמת פריחה?

לפריחה יכולות להיות סיבות שונות כמו מחלות זיהומיות, מחלות תורשתיות, מחלות אוטואימוניות, ממאירויות שונות, אלרגיות ומחלות אידיופטיות (מחלות שהסיבה להופעתן אינה ברורה).

מהם התסמינים של פריחה?

התסמין המרכזי הוא השינוי בצבע ובמרקם של העור (לרוב הוא נהיה אדמומי וגבשושי).

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

יש לפנות לרופא כאשר הפריחה היא על שטחי גוף משמעותיים או מלוּוה באחד או יותר מהתסמינים הבאים: 

• חום.

• צמרמורת.

• קוצר נשימה.

• נפיחות של הרקמות הרכות.

שימו לב: יש למהר לקבלת טיפול רפואי אם הנפיחות היא בשפתיים או בלשון.​

​ משך הפריחה תלוי בגורם שחולל אותה

​ כמה זמן נמשכת פריחה?

משך הפריחה תלוי בגורם שחולל אותה. כך, למשל, פריחה אלרגית צפויה לחלוף כמה ימים לאחר החשיפה לחומר שגרם לה. לעומת זאת, אם מדובר במחלת עור כרונית כמו פסוריאזיס, עלולים הנגעים להישאר במשך שנים רבות.

​איך מאבחנים?

האבחנה מתחילה באיסוף מידע ובבדיקה גופנית. חשוב למסור לרופא או לרופאה מידע רב ככל האפשר על הפריחה:

• האם היא מגרדת או כואבת?

• מתי היא הופיעה לראשונה, והאם המראה שלה השתנה במשך הזמן?

• באילו אזורים בגוף היא הופיעה?

• האם התלוו לפריחה תסמינים נוספים (כמו חום, צמרמורת או קוצר נשימה)?

• האם ישנם בני משפחה נוספים שסובלים מפריחה דומה?

• האם הפריחה היא "שידור חוזר" של פריחה שכבר הייתה פעם? אם התשובה לשאלה הזאת היא חיובית, יש לומר לרופא המטפל אם ניתן בעבר טיפול נגד הפריחה הזאת ומה הייתה מידת התועלת שלו.

נוסף על כך יש לומר לרופא אם להופעת הפריחה קדמו נסיעה לחו"ל או חשיפה לבעלי חיים, לכימיקלים, למזהמים או לתרופות.

אם התיק הרפואי אינו מעודכן, יש למסור לרופא מידע בנוגע למחלות רקע ולתרופות שניטלות באופן קבוע.​

אילו בדיקות עושים כדי לאבחן את סוג הפריחה?

בהתאם להתרשמות הרופא הוא עשוי להפנות לבדיקות נוספות:

• ביופסיה של העור

מדובר בניתוח זעיר שבו מוציאים חתיכת עור קטנה לצורך בדיקה במעבדה. את הדגימה ניתן לבדוק במיקרוסקופ וגם לעשות לה בדיקות נוספות בהתאם לחשד הקליני, למשל, בדיקות אימונו־היסטוכימיות שמתבססות על איתור חלבונים בחתך הרקמה​.

• בדיקות מיוחדות לזיהוי מחלות זיהומיות

מגדלים תרביות (על מצע מיוחד במעבדה לגילוי חיידקים מחוללי זיהומים) או נוטלים משטחים (לבדיקה מיידית במיקרוסקופ).

• בדיקות דם

• בדיקות הדמיה

לפעמים, כאשר חושדים שהפריחה אינה מחלת עור אלא תופעת לוואי של מחלה אחרת, נעזרים בבדיקות הדמיה כמו CT או אולטרסאונד כדי לברר מהי אותה המחלה.

איך מטפלים בפריחה?

הטיפול ניתן בהתאם למחלה שחושדים שהיא מקור הפריחה. הטיפול עשוי להיות מקומי, באמצעות משחות, או סיסטמי - באמצעות מתן תרופות דרך הפה או דרך הווריד. 

נוסף על כך קיימים ברפואת העור טיפולים ייחודיים כמו הרטבות, חסימות ושימוש בקרינה אולטרה־סגולה.

עלולים להיות סיבוכים לפריחה?

לרוב, הפריחות אינן מסכנות חיים, אך קיימים מצבים שבהם פריחה מפושטת מעידה על מצב מסכן חיים - למשל, כאשר היא מתלווה להתפשטות של זיהום חיידקי בזרם הדם.

הפריחות ה"שפירות" יותר עלולות לפגוע באיכות החיים. סוגים מסוימים של פריחות עלולים לשנות את צבע העור ולגרום בו לצלקות.

אם יש פגיעה בשלמות העור, ייתכן סיבוך של זיהום משני - מצב שבו חיידק חודר לרקמה דרך העור הפגוע.

אם הפריחה פוגעת בשטחי גוף גדולים, ומתלווה אליה פגיעה בשלמות העור, עלולה להיגרם הפרעה במאזן הנ​וזלים והמלחים. זהו מצב שעלול במקרים מסוימים להיות מסכן חיים.

אם הפריחה היא תופעת לוואי של מחלה כלשהי, יש לזכור שלאותה המחלה עלולים להיות סיבוכים ייחודיים משלה.

מתי זה יעבור?

מהירות ההחלמה מפריחה תלויה בגורם שחולל אותה. 

כך, למשל, פריחה שנובעת ממחלה כרונית כלשהי עלולה להימשך שנים, ואילו פריחה שמתלווה למחלה חולפת - כמו חצבת - נעלמת מייד לאחר ההחלמה מאותה המחלה. 

יש גם מחלות שבאות והולכות לסירוגין - וכך גם הפריחה שמתלווה אליהן.​

ד"ר מרים קרנר היא מנהלת המרפאה הדרמטואונקולוגית בבית החולים העמק