מחלת חזרת

מהי חזרת?

חזרת (באנגלית: Mumps) היא מחלה זיהומית מידבקת שנגרמת מנגיף (וירוס). לפני עידן החיסונים הייתה חזרת מחלת ילדים נפוצה מאוד, אבל עם השנים היא הפכה לנדירה יחסית.

מהם סימני החזרת?

תקופת הדגירה (הזמן שחולף ממועד החשיפה לנגיף ועד לתחילת המחלה) היא ארוכה יחסית: 14 עד 25 ימים. הממוצע הוא 17 ימים.

הסימנים הראשונים של המחלה הם לרוב חום, כאבי ראש, כאבי שרירים, חולשה וחוסר תיאבון. כ־48 שעות לאחר הופעת הסימנים הראשונים מופיעים התסמינים הטיפוסיים של מחלת החזרת: נפיחות ורגישות בצידי הלסת התחתונה ומתחת לתנוכי האוזניים.

הנפיחות בצידי הלסת נובעת מהתנפחות של בלוטות הרוק, שבהן "מתיישבים" הנגיפים (ישנם שלושה זוגות עיקריים של בלוטות רוק: בלוטות מֵיצַד האוזן, הבלוטות התת־לסתיות והבלוטות התת־לשוניות. ישנן גם בלוטות נוספות על הלשון, על הלחיים, על השפתיים ועל החך). הנפיחות של בלוטות הרוק היא שמקנה לפנים את המראה המעוגל וה"חזרזירי" שמטשטש את קו הלסת.

לנפיחות עלולים להתלוות כאבים ורגישות באזור הנפוח וכן כאבים בבליעה. ב־90% מהמקרים החזרת היא דו־צדדית בגלל התנפחות של בלוטות הרוק שבשני צידי הלסת.

משך המחלה הוא בין 7 ל־10 ימים, והיא חולפת מעצמה, ללא טיפול. לעיתים מי שנדבק עובר את המחלה באופן א־תסמיני, ואז העדות היחידה לכך שחלה היא הימצאותם בדם של נוגדנים לנגיפי המחלה.

איך מאבחנים חזרת?

אבחון של חזרת מבוסס על התמונה הקלינית שלה, כלומר הנפיחות האופיינית של בלוטות הרוק. עם זאת יש לזכור שלא כל מקרי החזרת גורמים לדלקת תסמינית של בלוטות הרוק ושלא כל דלקת של בלוטות הרוק נגרמת מחזרת.

כשיש חוסר ודאות בנוגע לאבחנה, ניתן להסתמך על בדיקה מולקולרית (PCR) של הרוק.

מבדיקת נוגדנים בדם קשה יותר להסיק מסקנות מכיוון שאוכלוסיית המדינה מחוסנת ברובה. משמעות הדבר היא שלא ניתן לדעת אם נוגדנים שנמצאים בדם נובעים מהמחלה או מקבלת החיסון.

יש טיפול למחלה?

לא. מדובר במחלה נגיפית שחולפת מעצמה. יש להעניק טיפול תומך בלבד (הורדת חום, שיכוך כאבים).

זה מידבק?

חזרת היא מחלה מידבקת מאוד. חולה מדביק את סביבתו באמצעות שיעול ועיטוש שמפזרים טיפות רוק זעירות באוויר. תיתכן הדבקה גם במגע ישיר או באמצעות חפצים שנושאים טיפות רוק של החולה.

חולה יכול להדביק את סביבתו בחזרת כמה ימים (עד שבוע) לפני שמופיעים תסמיני המחלה, שכן הנגיף כבר מצוי באותו השלב בהפרשות הרוק. הפרשת הנגיף ויכולת ההדבקה שלו פוחתות באופן משמעותי בין היום ה־6 ליום ה־9 לאחר התנפחותן של בלוטות הרוק.

עיקר התחלואה - בקרב מי שאינם מחוסנים - היא בסוף החורף ובתחילת האביב. החולים בעידן שלפני החיסון היו ברובם ילדי בית הספר. המחלה הייתה נדירה בקרב תינוקות שכן הם מוגנים בזכות הנוגדנים שקיבלו מהאם בזמן ההיריון.

מהם סיבוכי החזרת?

ייתכנו כמה סיבוכים, שכיום הם נדירים, אך היו שכיחים לפני שפוּתח החיסון:

• דלקת קרום המוח ודלקת המוח (אנצפליטיס). בניגוד לדלקת קרום המוח החיידקית, דלקת קרום המוח עקב חזרת היא מחלה קלה יחסית המתבטאת בחום, בכאבי ראש ולעיתים בהקאות. כמו כן תיתכן פגיעה בשמיעה. יש לציין כי לפני שפותח החיסון הייתה חזרת הסיבה הנפוצה ביותר לדלקת קרום המוח בילדים.

• דלקת האשכים. דלקת האשך מתבטאת בנפיחות של האשך ומלוּוה בכאבים וברגישות למישוש. הדלקת מופיעה לרוב באשך אחד, אך לעיתים גם בשניהם. לדלקת עלולים להתלוות גם חום, בחילות והקאות. הסימפטומים חולפים בתוך כמה ימים, ובניגוד לחשש הנפוץ, הרי למעט במקרים נדירים ביותר הדלקת אינה גורמת לעקרוּת.

• דלקת בשחלות מופיעה לרוב אצל חולות שנדבקו לאחר גיל ההתבגרות. הדלקת מאופיינת בכאבי בטן, והיא חולפת ללא טיפול מיוחד וללא פגיעה בפריון.

• חירשות. לפני עידן החיסון היה נגיף החזרת הגורם השכיח ביותר לחירשות נרכשת (חד־צדדית או דו־צדדית) בגיל הילדות. הסיבוך הזה הוא נדיר, ולרוב יש בחלוף הזמן שיפור במצב השמיעה, אך גם בהחלט ייתכן שיישאר נזק קבוע.

• סיבוכים נדירים נוספים הם דלקת הלבלב, דלקת מפרקים וכן דלקת נגיפית של שריר הלב. הסיבוכים האלה לרוב חולפים מעצמם בלי לגרום לנזקים קבועים כלשהם.

מה בנוגע לנשים בהיריון?

לא ידוע על פגיעה כלשהי בעובריהן של נשים הרות שחלו בחזרת.

איך מונעים את המחלה?

הדרך היעילה ביותר והבטוחה ביותר למנוע את המחלה היא באמצעות חיסון. החיסון נגד חזרת הוא מסוג חי־מוחלש, והוא חלק מהחיסון המשולש (MMR - נגד חצבת, נגד חזרת ונגד אדמת) או מהחיסון המרובע (MMRV - נגד חצבת, נגד חזרת, נגד אדמת ונגד אבעבועות רוח).

כל אלה הם חיסונים חיים שנכללים בשגרת חיסוני הילדות שניתנים לכל ילדי ישראל בגיל שנה ובכיתה א.

יעילות החיסון היא כ־80% לאחר מנה אחת וכ־90% לאחר המנה השנייה.

מי אינו יכול לקבל את החיסון?

בטיפת חלב מבררים אם לילד המתחסן יש התוויות־הנגד לחיסון (דהיינו סיבות שבגללן אסור לו לקבל את החיסון). התוויות־הנגד הן נדירות וכוללות בעיקר תגובה חמורה (אנפילקסיס) למנה קודמת של החיסון הזה, מצבים של דיכוי חיסוני חמור של הילד (אך לא של בני ביתו) והיריון.

עם זאת יש לציין כי אם אישה הרה חוסנה בטעות - אין הצדקה לשקול הפסקת היריון שכן אין ראיות לכך שהחיסון פוגע בעובר.

מחלת חום קלה (חום שנמוך מ־38 מעלות), זיהום קל בדרכי הנשימה העליונות או דלקת אוזניים אינן התוויית־נגד למתן החיסון.

חיסון אחרי חשיפה לחזרת

כאשר אדם שלא חוסן בעבר נחשף לחולה חזרת, ייתכן שמתן חיסון כבר לא ימנע את המחלה, אם כי הוא עשוי להקל על התסמינים. יתר על כן, מכיוון שלא כל חשיפה גורמת להדבקה, מתן החיסון יכול להקנות הגנה מפני חשיפות עתידיות.

מי שחלה בחזרת או חוסן נגדה נחשב למוגן לכל החיים. רק לעיתים נדירות מופיעה חזרת פעם שנייה או לאחר קבלת חיסון.

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית. כמו כן היא משמשת יועצת בקהילה בכללית בתחום של מחלות זיהומיות ושל שימוש באנטיביוטיקה