מהי הפטיטיס B (צהבת B)?
דלקת כבד נגיפית B היא מחלה זיהומית של הכבד שנגרמת מנגיף ששמו כשם המחלה: הפטיטיס B (באנגלית: Hepatitis B Virus, HBV).
מהם הסוגים האפשריים של הפטיטיס B?
הפטיטיס B יכולה להיות לעיתים נדירות מאוד מחלה חריפה, אך לרוב מדובר במחלה כרונית.
מהם התסמינים של הפטיטיס B?
הפטיטיס B כרונית
אם מתפתחת מחלה כרונית, צפוי הנדבק להיות ללא שום תסמינים במשך שנים רבות ואפילו במשך כל חייו (ובמקרה כזה מדובר במחלה שבאה לידי ביטוי בממצא מעבדתי בלבד).
אם מתפתחים תסמינים, הם יכולים לנוע על פני מנעד רחב: החל מאי־נוחות בבטן ובטן תפוחה, עבור דרך חולשה ועייפות וכלה בתסמינים חמורים של פגיעה קשה בכבד, שעלולים להיות לה סיבוכים שונים כמו שחמת הכבד וסרטן הכבד.
הפטיטיס B חריפה
תסמיני המחלה החריפה מופיעים עד 6 שבועות לאחר ההדבקה וכוללים חום, חולשה, בחילות, הקאות, שתן כהה, גוון צהוב של העור ושל לחמיות העיניים. בבדיקות מעבדה יראו עלייה משמעותית באנזימי הכבד ובבילירובין.
במקרים קיצוניים יסבול המטופל מאי־ספיקת כבד עד כדי הזדקקות להשתלת כבד. לאחר כמה שבועות 90% יחלימו לחלוטין, ו־10% יפתחו נשאוּת או מחלה כרונית.
מתי יש לפנות מייד לרופא?
יש כמה מצבים שמחייבים פנייה מיידית לרופא:
• חשיפה לנגיף ההפטיטיס B של מי שאינו מחוסן מפני הנגיף לצורך קבלת חיסון סביל (HBIG).
• הופעת סימנים מחשידים למחלת כבד כרונית כפי שתוארו לעיל.
• הימצאות גוש בבדיקת הדמיה של הכבד.
כיצד נדבקים בהפטיטיס B?
ההדבקה מתרחשת בעקבות מגע של דם נגוע עם דם בריא, ביחסי מין ובמעבר היילוד בתעלת הלידה של אם נגועה.
איך מאבחנים?
האבחנה נעשית באמצעות בדיקת דם.
• בדיקת Bc Ab מעידה על חשיפה לנגיף אך לא ניתן ללמוד ממנה אם הנבדק חולה במחלה או החלים ממנה.
• בדיקת Bs Ag מעידה על נשאוּת של הנגיף, אך לא ניתן ללמוד ממנה אם הנגיף רדום או פעיל.
• בדיקת Bs Ab מעידה שהנבדק מחוסן מפני הנגיף (בעקבות קבלת חיסון או בעקבות החלמה מהמחלה).
מי שקיבל תוצאה חיובית בבדיקת Bs Ag - שמשמעותה היא שהוא נשא של הנגיף - צריך להמשיך את הבירור כדי לוודא אם מדובר בנגיף פעיל. מדובר בבדיקת Be Ag ובבדיקת HBV DNA PCR וכן בבדיקה להימצאות נוגדנים לדלתא (זיהום על שתוקף חולים בהפטיטיס B פעילה).
אם אחת או יותר משלוש הבדיקות האלה חיובית, יש לשקול מתן טיפול תרופתי. את התרופות להפטיטיס B רושם רופא מומחה בתחום.
כדי לאמוד את מידת הפגיעה בכבד כתוצאה מהמחלה יש להשלים בדיקה מקיפה של תפקודי הכבד, אולטרסאונד של הכבד ובדיקות נוספות לפי שיקול דעתו של הרופא.
איך מטפלים?
הפטיטיס B כרונית
בשלב הכרוני של המחלה (שמתגלה לאחר שלפחות אחת משלוש הבדיקות שצוינו לעיל יצאה חיובית, ויש עדות לפעילות של הנגיף) מומלץ לתת טיפול אנטי־נגיפי כדי לעצור את התרבות הנגיף וכך למנוע או לפחות להאט את הנזק לכבד.
הטיפול האנטי־נגיפי כולל שימוש בתרופות שונות ובהן אנטקוויר (השם המסחרי: ברקלוד), למיבודין (השם המסחרי: זפיקס), טנופוביר (השם המסחרי: ויראד) או זריקות אינטרפרון.
במקרים קשים, שבהם גרם הנגיף לאי־ספיקת כבד או לסיבוכים מסכני חיים אחרים, יש לשקול את האפשרות להשתיל כבד.
הפטיטיס B חריפה
כשמדובר במחלה החריפה מקובל לטפל בתסמינים, לתת טיפול תומך ובהתאם לחומרת המחלה להוסיף גם טיפול אנטי־נגיפי.
המחלה עלולה לחזור?
מי שהחלים מהפטיטיס B ופיתח נוגדנים (בדיקת HBSAB חיובית) מחוסן מפני המחלה ולרוב לא יזדקק לטיפול ולא יצטרך להיות במעקב.
עם זאת יש לזכור שבמצבים של דיכוי חיסוני (למשל בעקבות טיפול כימותרפי או לאחר טיפול ממושך בסטרואידים) עלולים גם מחלימים לסבול מהתלקחות של המחלה. במקרים כאלה מומלץ לקבל טיפול מונע להפטיטיס B ולהתמיד בטיפול הזה כל עוד נמצאים במצב של דיכוי חיסוני.
במקרה של הפטיטיס B כרונית יש צורך במעקב ולעיתים אף בטיפול לכל החיים. מדובר, בין היתר, בטיפול אנטי־נגיפי שכולל את השימוש בתרופות שונות ובהן אנטקוויר (השם המסחרי: ברקלוד) ולמיבודין (השם המסחרי: זפיקס).
מהם הסיבוכים האפשריים של הפטיטיס B?
הפטיטיס B כרוני
• שחמת הכבד על כל סיבוכיה (מיימת, דליות בוושט, אנצפלופתיה (פגיעה במוח הנגרמת כאשר הכבד אינו מפרק כראוי רעלים המצטברים בגוף) ופגיעה בייצור החלבונים ובפינוי הרעלים על ידי הכבד. במקרים כאלה ניתן טיפול תומך, ואם זה מתאפשר - משתילים כבד.
• הפטומה (HCC) – התפתחות של גידול ממאיר בכבד. במקרה כזה ניתן לטפל, בין היתר, באמצעות ניתוח (כריתת הגידול או השתלת כבד), הקרנות וכימותרפיה.
הפטיטיס B חריפה
כאמור, במקרים קיצוניים עלולה המחלה החריפה לגרום לאי־ספיקת כבד עד כדי הזדקקות להשתלת כבד. אך לרוב 90% יחלימו לחלוטין לאחר כמה שבועות, ואילו 10% יפתחו נשאוּת או מחלה כרונית.
כיצד חיים עם הפטיטיס B?
חשוב לשמור על אורח חיים בריא ועל שגרת חיים רגילה. ברוב המקרים גם בשלב הכרוני של המחלה יש שנים ארוכות ללא תסמינים כלל.
חשוב מאוד לקיים יחסי מין מוגנים אם בן הזוג או בת הזוג אינם מחוסנים כדי למנוע הדבקה. על כל חולה בהפטיטיס B כרונית גם להזהיר את כל מי שעלול לבוא במגע עם הדם הנגוע שלו (אחות שלוקחת דם, רופא שיניים וכדומה).
חשוב להיות במעקב של רופא מומחה. תדירות המפגשים עם הרופא נקבעת על פי חומרת המחלה.
אם הרופאים ממליצים לקבל טיפול אנטי־נגיפי, יש להתמיד בטיפול ולעשות בדיקות דם תקופתיות.
האם אפשר למנוע את המחלה?
כן! הדרך הכי טובה להתמודד עם הפטיטיס B היא באמצעות חיסון. החיסון ניתן בשלוש מנות בחצי השנה הראשונה של החיים ומונע הידבקות לכל החיים. החל מ־1992 נמצא החיסון נגד נגיף ההפטיטיס B בתוכנית החיסונים של רוב מדינות העולם ובהן ישראל.
מי שלא התחסן בינקותו, יכול לקבל את החיסון בכל שלב של החיים. החיסון מומלץ לכל אחד ובמיוחד למי שנמצאים בסיכון להדבקה כמו אנשי צוות רפואי, תיירים שנוסעים למדינות אנדמיות (מדינות שבהן נפוצה המחלה) וגברים שמקיימים יחסי מין עם גברים.
גם מתחסנים מבוגרים - כמו התינוקות - מקבלים שלוש מנות חיסון. החיסון השני ניתן 30 יום לאחר החיסון הראשון, והחיסון השלישי ניתן 180 יום לאחר החיסון הראשון. כבר אחרי שתי מנות חיסון אפשר למצוא נוגדנים בדם. המנה השלישית משמשת בוסטר ומאריכה את תוקף החיסון לכל החיים.
נוסף על החיסון הפעיל שניתן בילדות המוקדמת קיים חיסון סביל שמכיל רמה גבוהה של נוגדנים לנגיף. החיסון הסביל (HBIG) ניתן אך ורק לאדם לא מחוסן שנחשף לחולה במחלה. מתן החיסון הסביל מונע הידבקות.
חיסון סביל ניתן לתינוקות שנולדו לאם שחולה בהפטיטיס B (החיסון ניתן להם בחדר הלידה מייד לאחר הלידה). כמו כן הוא ניתן למי שנדקר ממחט נגועה או לאחר קיום מגע מיני לא מוגן עם אדם שנושא את הנגיף.
את החיסון הסביל יש לקבל בתוך 24 שעות מהחשיפה. הוא ניתן בחדרי המיון (וכאמור גם בחדרי הלידה).
ד"ר יפה אשור היא סגנית מנהל המרכז הרפואי סורוקה מקבוצת כללית ומומחית למחלות כבד
