קדחת מערב הנילוס

יש כמה סוגי יתושים שמעבירים את המחלה, בעיקר ממשפחת הכולכית (Culex) שכוללת את הכולכית המצויה - סוג היתוש הנפוץ ביותר בעולם.

המחלה מתפשטת בעיקר בעונת הפעילות של היתושים (חודשי הקיץ ותחילת הסתיו, לרוב מסוף יוני ועד סוף נובמבר), אך מקרים בודדים של תחלואה ייתכנו לאורך כל השנה. בקיץ 2024 נצפו מקרי תחלואה מוקדם מהצפוי - קרוב לוודאי בגלל ההתחממות הגלובלית.

האם קדחת הנילוס מידבקת​?

נוסף על הדבקה מעקיצת יתוש תוארו גם דרכי הדבקה אחרות, נדירות, ממנות דם ומהשתלת איברים, אך ככלל המחלה אינה עוברת מאדם לאדם.

איך נראה יתוש שמעביר את קדחת הנילוס? איך נראית עקיצה?

יתוש שנגוע בנגיף נראה כמו כל יתוש אחר. אין גם כל הבדל בין מראה העקיצה שגרם לה יתוש נגוע לבין עקיצה שנגרמה מיתוש שאינו נגוע.

מהם התסמינים של קדחת מערב הנילוס?

בני אדם שנדבקים בקדחת מערב הנילוס אינם מפתחים בדרך כלל תסמינים (סימפטומים​​) כלשהם.

בכרבע מהמקרים מופיעות מחלת חום, עייפות, חולשה, כאבי ראש, כאבי מפרקים ולעיתים גם שלשול​ופריחה.

עד כמה נפוצה פריחה במקרים של קדחת הנילוס? 

בכשליש מהמקרים מלווה את המחלה פריחה, בעיקר בגו ובגפיים. לעיתים מלווה הפריחה בגרד. ברוב המקרים חולפת הפריחה בתוך פחות משבוע.​

מהם הסיבוכים העיקריים?

רק בחלק קטן מהמקרים (כ־1% מהנדבקים) עלולה להופיע מחלה חמורה שפוגעת במערכת העצבים וגורמת לדלקת קרום המוח ולדלקת ברקמת המוח (אנצפליטיס).

התסמינים לפגיעה מוחית הם חום, כאבי ראש, קושי להתרכז, הפרעות בזיכרון, רעד, חולשה בגפיים (שיתוק רפה), בלבול והכרה מעורפלת. ​לעיתים לא יופיעו הסימנים האלה עם תחילת המחלה, אלא רק לאחר כמה ימים של חום גבוה. ​

קדחת מערב הנילוס בצורתה הקשה עלולה לגרום לפגיעות נוירולוגיות ארוכות טווח ואף למוות. גם בקרב מי שמחלים מהמחלה הקשה עלולים להישאר נזקים שאריתיים קבועים.

מהם סימני האזהרה שמחייבים לפנות לרופא?

כל מחלת חום שכוללת תסמינים של פגיעה נוירולוגית (בלבול, דיסאוריינטציה, איטיות חריגה במחשבה ובתגובות, שיתוק חדש) מחייבת לפנות בדחיפות לרופא.

מי מצוי בסיכון גבוה לסבול מהמחלה בצורתה הקשה?

המחלה פוגעת לרוב בבני 60 ויותר ובמדוכאי חיסון (למשל, מושתלי איברים).

מה מידת הסיכון של ילדים, תינוקות ובזמן היריון?

המחלה בילדים ובתינוקות לרוב קלה מאוד ולכן אינה מאובחנת. 

לא ידוע על פגיעה בעובר בנשים הרות שנדבקו בהיריון​.

כמה זמן נמשכת המחלה?​

תקופת הדגירה - מרגע העקיצה ועד להופעתם של סימני המחלה - נעה בין 5 ימים ל־21 יום (בדרך כלל 6 ימים). כאמור, רוב הנדבקים אינם מפתחים את תסמיני המחלה, ובמקרים שבהם מתפתחים תסמינים מדובר לרוב במחלת חום קלה, דמוית שפעת, שחולפת בתוך 3 עד 6 ימים.

לעומת זאת, מחלה שבה נפגע המוח עלולה להיות ממושכת (כמה שבועות), והפגיעות הנוירולוגיות עלולות במקרים רבים להיות קבועות.

איך מאבחנים את קדחת מערב הנילוס?

לרוב, מחלת חום קלה ​לא תאובחן​ ותחלוף מעצמה. לחולים קשים, שמגיעים לאשפוז בשל תסמינים נוירולוגיים, עושים ניקור מותני ​(דיקור להוצאת נוזל שדרה) ובודקים אם מצויים בו נוגדנים לנגיף. כמו כן בודקים הימצאות נוגדנים לנגיף בדם.

נוסף על כך ניתן לעשות בדיקה מולקולרית (PCR) שבאמצעותה ניתן לגלות ישירות את הנגיף בדם ובשתן בזמן אמת.

יש להדגיש כי מכיוון שמדובר במחלה שלא ניתן לטפל בה, לרוב אין ערך לאבחונה בקהילה בחולים קלים, ויש למקד את מאמצי האבחון בחולים שמגיעים לאשפוז. מדובר בחולים קשים, לרוב עם סימנים נוירולוגיים.

למרבה הצער, אין טיפול לקדחת מערב הנילוס. חולים קשים יש לאשפז כדי לתת להם טיפול תומך: נוזלים, שמירה על דרכי אוויר פתוחות ושמירה על מדדים חיוניים שונים.

לאורך השנים נעשו ניסיונות לטפל במחלה בתכשירים שונים, אך לא הוכחה יעילותו של אף אחד מהם. ניסויים קליניים שמתחילים כעת בכמה בתי חולים באזור המרכז אמורים לשפוך אור על שאלת מציאתו של טיפול.​

האם יש חיסון למחלה?

לא.

מה לעשות אם נעקצתי?

שום דבר מיוחד. יש לנהוג כפי שנוהגים בכל עקיצה אחרת.

איך נמנעים מעקיצות יתושים?

בהיעדר טיפול הדרך היחידה להתגונן מפני קדחת מערב הנילוס היא למנוע את עקיצות היתושים. 

את המניעה הזאת יש לעשות בכמה רמות: החל מהרמה הארצית, עבור דרך הרמה של הרשויות המקומיות וכלה ברמת הפרט.

• הרמה הארצית ורמת הרשויות המקומיות: מקווי מים עומדים הם מוקדים להתרבות יתושים ולכן מחייבים טיפול. המשרד להגנת הסביבה אחראי לניטור מדגמי של אזורים שונים ברחבי הארץ לאיתור יתושים נגועים שעלולים להעביר את המחלה. אם נמצא מוקד נגוע, מועבר המידע לרשות המקומית כדי שתעשה פעולות הדברה.

חשוב שגם הציבור ידווח לרשות המקומית על קיומם של מים עומדים ושל מפגעי יתושים במרחב הציבורי, נוסף על פעולות הניטור היזומות בשגרה.

נוסף על כך, משרד הבריאות מקבל דיווח על כל חולה שאובחנה אצלו קדחת מערב הנילוס, והמידע הזה מועבר למשרד להגנת הסביבה כדי שיוכל למצוא את מקור ההדבקה וליזום פעולות מנע.

• הרמה האישית: ניתן למגן את הבית באמצעים שונים (רשתות, מתקנים מפיצי ריח שדוחה יתושים, קוטלי יתושים אלקטרוניים, שימוש במאווררים וכדומה). כמו כן מומלץ למרוח על עור חשוף חומרים דוחי יתושים - בעיקר בשעות החשכה (שהן שעות הפעילות של היתושים) ובמיוחד בעת פעילות בחוץ. רצוי ללבוש בגדים ארוכים במידת האפשר.

מעבר לכך יש לרוקן מאגרי מים קטנים​ בחצרות ובמרפסות (למשל בתחתיות של עציצים, בצמיגים ישנים, במרזבים) שמשמשים את היתושות להטלת ביצים.

ניתן להיעזר ב​המלצות של משרד הבריאות למיגון אישי וכן בהנחיות של המשרד להגנת הסביבה.

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית​​​