קדחת דנגי

תת־המשפחה של נגיפי הדנגי כוללת ארבעה סוגים שונים, שכל אחד מהם עלול לגרום למחלה בבני אדם.

הידבקות ב​זן אחד של נגיף הדנגי מקנה הגנה ארוכת טווח מפני הדבקה עתידית באותו הזן, אך אינה מקנה חסינות מהידבקות בזנים האחרים. עם זאת, במהלך חצי השנה שלאחר ההידבקות בזן כלשהו של דנגי ישנה חסינות מפני כל ארבעת הזנים.​

היכן בעולם קיימת קדחת דנגי?

מבין המחלות הנגיפיות שמועברות באמצעות יתושים - דנגי היא המחלה הנפוצה ביותר בעולם: מדי שנה חולים בה כ־50 מיליון בני אדם בכ־100 מדינות: באזורים הטרופיים והסאב טרופיים, מצפון לקו המשווה ומדרומה לו, ביבשות אמריקה, אסיה, אפריקה, דרום אמריקה ומרכזה.

הפיזור הנרחב של המחלה נובע מהתפוצה הנרחבת של היתושים שמעבירים אותה: מדובר ביתושים ממשפחת אדס שאליה משתייך גם יתוש הנמר האסיאתי (שנקרא גם אדס מפוספס).

גם בשלוליות וגם במלון 5 כוכבים

היתושים האלה מתרבים בעונות הלחות והחמות ובתקופת המונסונים, ואז אכן יש עלייה בדיווחים על התפרצויות של המחלה. אצלנו העונה החמה והלחה היא בחודשי הקיץ, אך במקומות אחרים בעולם מדובר בחודשים אחרים. התוצאה היא שבכל רגע נתון ישנו מקום כלשהו בעולם שבו פעיל נגיף ​הדנגי.

היתושים מתרבים הן במקווי מים טבעיים והן במקווי מים מלאכותיים: שלוליות, אזורים מוצפים, מים עומדים בעציצים ובצמיגי גומי ואפילו באגרטל תמים בבית מלון 5 כוכבים. היתושים האלה פעילים (עוקצים) בעיקר בשעות היום.

בסימן עלייה חדה

בעשורים האחרונים ישנה עלייה חדה במספר חולי הדנגי בעולם, וכבר לא מדובר רק במחלת טבע וג'ונגלים אלא במחלה שנפוצה גם בערים.

יש סיבות רבות לעלייה בשכיחות המחלה, ובהן ​​​ההתחממות הגלובלית, שגורמת, בין היתר, ליותר אירועי קיצון ובהם שיטפונות שמותירים אחריהם אזורים מוצפים רבים, שבהם משגשגים היתושים מפיצי ​המחלה.

סיבה נוספת לעלייה בשכיחות המחלה היא הגידול החד במספר התושבים בעולם - מה שמגדיל את צפיפות האוכלוסין ובמיוחד באזורים שהם נטולי סניטציה הולמת.

האם יש קדחת דנגי בישראל?

כל מקרי הדנגי שאובחנו בישראל היו בקרב מטיילים חוזרים.

בין ינואר 2023 לסוף מאי 2024 דוּוח על 87 מטיילים ​חוזרים שאובחנה אצלם קדחת ​דנגי​.

אומנם יתוש הנמר האסיאתי, שהוא אחד ממעבירי הנגיף, מצוי ​בישראל, אך בארץ אין בינתיים מסת חולים או נגועים שמאפשרת היווצרות של מעגל הדבקה רצוף. כתוצאה מכך גם אין התפרצויות מקומיות של קדחת ​דנגי.​

החדשות הרעות הן שבמאי 2024 אובחנה קדחת דנגי אצל שלושה ישראלים שחזרו מחופשה בשארם א־שייח'. מדובר או​מ​נם בחו"ל, אבל זהו חו"ל קרוב מאוד. האם אנו צפויים להתפשטות קדחת דנגי צפונה, לגבולות ישראל? עדיין אי־אפשר לדעת.

​איך נדבקים בקדחת דנגי?

נגיף הדנגי עובר לאדם בעת "ארוחת דם" של יתושה נגועה שעקצה אותו. הנגיף מגיע לזרם הדם של הנעקץ ומתרבה בו במשך כ־7 ימים.

יתושה שאינה נגועה הופכת לנגועה לאחר שהיא עוקצת אדם נגוע. יש אפוא צורך בשני תנאים כדי שמחלת הדנגי תופץ: נוכחות של היתושים מפיצי המחלה ונוכחות של בני אדם נגועים. אין אפשרות להדבקה ישירה בין בני אדם או בין בני אדם לבעלי חיים ללא תיווך של היתושים המתאימים.

מהם התסמינים של קדחת דנגי?

לקדחת דנגי יש קשת רחבה של תסמינים אפשריים: החל ממחלה א־תסמינית (רק לכרבע מהנדבקים יש תסמינים כלשהם) וכלה במחלה מסכנת חיים.

המחלה התסמינית הקלאסית מתבטאת לרוב בכ־4 עד 7 ימי דגירה בעקבות עקיצה שלרוב אינה זכורה ואינה מורגשת. התסמינים אינם ספציפיים וכוללים חום, חולשה קשה, כאבי ראש, כאבים בארובות העיניים, בחילות, הקאות וכאבי בטן​.

תסמינים נוספים הם אודם בלחמיות העיניים וכאבים עזים בגב, בשרירים ובמפרקים (מה שנתן למחלה את השם העממי "המחלה שוברת העצמות"). לרוב מופיעה גם פריחה על פני כל הגוף (למעט כפות הידיים והרגליים).

​משך המחלה הוא בממוצע כ־6 ימים, וייתכן גל חום נוסף לפני ההחלמה (זוהי אפוא מחלה דו־שלבית).​ המחלה חולפת מעצמה ללא סיבוכים וללא טיפול ספציפי, אך ייתכנו תשישות וחולשה לאחר ההחלמה.

מהי מחלת דנגי דימומית?

המחלה הקשה והמסוכנת - מחלת דנגי דימומית (Dengue Hemorrhagic Fever) - היא נדירה הרבה יותר. המחלה מתחילה כמו המחלה הקלאסית, אך לאחר ירידת החום - לרוב בתוך 3 עד 7 ימים מתחילת המחלה - חלה החמרה: צניחה בלחץ הדם עד כדי היווצרות הלם, אי־שקט, הזעה מרובה, פגיעה בכבד, דימומים ממערכות גוף שונות: עור, ריריות, מערכת העיכול.

הדימומים נובעים מפגיעה בכלי הדם ומעלייה בחדירותם ובאי־יציבותם.

גם למחלת דנגי דימומית אין טיפול ספציפי. את החולים במחלה מאשפזים בבית חולים ונותנים להם טיפול תומך בלבד: בעיקר חמצן ונוזלים. בעזרת טיפול תומך טוב המחלה לרוב ​​חולפת בתוך 7 עד 10 ימים. עם זאת המחלה עלולה להסתיים במות המטופל - במיוחד בהיעדר טיפול רפואי תומך.

פעוטות וקשישים מצויים בסיכון מוגבר למחלה קשה. כמו כן נמצאים בסיכון מוגבר למחלה קשה מי שחלו בעבר באחד מארבעת זני הדנגי ולאחר מכן לקו בזן אחר של דנגי. עם זאת, זוהי תופעה נדירה שמתרחשת בקרב כ־3% בלבד ממי שחלו בעבר בדנגי וחלו שוב.

איך מאבחנים קדחת דנגי?

חום, פריחה, דלקת עיניים, כאבי גב וכאבי מפרקים אצל מטופל שחזר מאזור נגוע שבוע עד שבועיים לפני שפרצה מחלתו צריכים להחשיד שמדובר בקדחת דנגי.

האבחנה הוודאית נעשית באמצעות בדיקת דם לגילוי נוגדנים לנגיף או באמצעות בדיקת PCR לגילוי של חלקיקי הנגיף בדם.

כיצד מטפלים בקדחת דנגי?

 אין טיפול ספציפי למחלה אלא טיפול תומך בלבד.

יש חיסון נגד נגיף הדנגי?

כן, ובאחרונה הוא אושר לשימוש גם בישראל, אם כי הוא אינו נכלל בסל הבריאות. מדובר בחיסון חי־מוחלש שמגן מפני ארבעת הזנים של נגיף הדנגי.

החיסון נקרא קיודנגה (Qdenga),​ ומייצרת אותו חברת טקדה (Takeda). בישראל הוא רשום לבני 4 שנים עד 60 שנה.

החיסון ניתן בסדרה של שתי זריקות: את החיסון השני נותנים שלושה חודשים לאחר החיסון הראשון, והוא מיועד למי שעומד לטייל באזורים שבהם נפוצה קדחת דנגי ויודע שהוא חלה בעבר במחלה. באוכלוסייה הזאת (מטיילים שחלו בעבר) - כך הוכח - החיסון יעיל נגד כל ארבעת הזנים. בקרב מי שלא חלה אף פעם יעילות החיסון פחותה: הוכח שהוא מגן מפני שני זנים בלבד.​

אין צורך בבדיקת דם לאימות חשיפה בעבר לדנגי, אלא די בכך שהמטייל יודע שחלה בעבר במחלה ואובחן בארץ או בחו"ל. מכל מקום, בדיקת דם לאימות חשיפה בעבר לדנגי אינה כלולה בסל הבריאות, וניתן לעשותה באופן פרטי בבית החולים שיבא. 

משרד הבריאות אינו ממליץ להתחסן במהלך חצי השנה שלאחר ההדבקה בפעם הראשונה - גם לא לפני נסיעה חוזרת לאזור נגוע - שכן, כאמור, מי שחלה בדנגי מוגן במהלך אותה חצי שנה מפני כל הזנים.

כמו כל חיסון חי - אסור לתת אותו לנשים הרות או למי שסובלים מדיכוי של מערכת החיסון שלהם. 

האם ניתן לתת את החיסון לבני 60 שנים ויותר ​או למי שסובלים מדיכוי חיסוני קל?

זו החלטה שצריך לקבל הצוות הרפואי במרפאת המטיילים. 

איפה מקבלים את החיסון? 

בכל מרפאות המטייל​ים​​.

חוץ מהחיסון - מה עוד ניתן לעשות כדי למנוע את ההדבקה?

יש להימנע מעקיצות יתושים. כשנמצאים באזורים נגועים בדנגי יש להיות מרוח במשך כל היום בחומרים דוחי יתושים. נוסף על כך רצוי להימצא ​​​בחדרים ממוזגים ולישון במיטות שעטופות בכילות.

ד"ר​ בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית​​