מהי אבולה?
אבולה היא מחלה נגיפית מידבקת, קשה וקטלנית שגורמת לדימומים בכל מערכות הגוף. עד כה היא מעולם לא הצליחה לחרוג מתחום התפוצה שלה באפריקה.
ממה נגרמת אבולה?
מחולל המחלה הוא נגיף האבולה, שלו יש שישה תת־סוגים, אך רק ארבעה מהם פוגעים בבני אדם.
הנגיף תואר לראשונה ב־1976 במרכז אפריקה, ומאז גרם לעשרות התפרצויות קטנות (פחות מ־100 איש בכל התפרצות), אך שיעורי התמותה מהמחלה היו עצומים: עד כדי 90%.
ההתפרצויות האלה תמיד דעכו מעצמן בתוך כמה שבועות, כיוון שאירעו במחוזות מרוחקים שבהן אוכלוסייה דלילה שלא יצאה מאזור המחיה שלה.
התפרצות חריגה אירעה ב־2014. באותה השנה נדבקו במחלה כ־30 אלף בני אדם, וכ־50% מהם מתו בגלל סיבוכיה הקשים. בהתפרצות הזאת, שנמשכה כשנתיים, אירעו תחלואה ותמותה משמעותיות בקרב אנשי צוות רפואי שטיפלו בחולים.
מאז חזרו והופיעו התפרצויות קטנות. האחרונה שבהן הייתה ב־2023.
מהם תסמיני המחלה?
לאחר תקופת דגירה (הזמן מהחשיפה לנגיף ועד להופעת הסימנים הקליניים) שנעה בין יומיים לשלושה שבועות מופיעים הסימנים הראשונים שאינם ספציפיים: חום, חולשה, כאבי ראש, כאבי שרירים וכאבי מפרקים.
לאחר כארבעה עד חמישה ימים מהופעת הסימנים הלא ספציפיים מופיעים סימנים חמורים יותר: דימומים בעור, דימומים ממערכת העיכול, שלשולים, הקאות וכאבי בטן. ייתכנו גם קוצר נשימה, בלבול ופרכוסים. מי ששורדים את המחלה מחלימים בתוך כ־10 ימים מהופעת הסימנים הראשונים.
עם זאת, שיעורי התמותה הם גבוהים מאוד: בין 40% ל־90%. יתר על כן, מי ששורדים את המחלה עלולים לסבול בהמשך מתחלואה ממושכת שתסמיניה הם חולשה, עייפות, כאבי ראש, כאבי מפרקים, כאבי בטן, הפרעות בראייה ובשמיעה, אובדן זיכרון, דיכאון וחרדה.
איך נדבקים באבולה?
מקור ההדבקה הראשוני באבולה הוא עטלף פירות נגוע שמעביר את הנגיף לחיות בר אחרות בעת שהן טורפות אותו (ישנם בעלי חיים רבים ששמחים לצרף עטלפים לתפריט שלהם, ובהם נחשים ובני משפחת החתוליים). יש לציין שהנגיף אינו עובר באוויר מנגועים למי שאינם נגועים.
בני אדם נדבקים באבולה בעת שהם באים במגע עם בעלי חיים נגועים (באמצעות ציד, אכילת בשר הציד ומגע עם נוזלי גוף של בעלי החיים שניצודו) או עם בני אדם נגועים (בעיקר באמצעות מגע עם נוזלי הגוף הנגועים: דם, שתן, זרע, רוק, זיעה, צואה, תוכן הקאה, חלב אם, חומרי שליה). ניתן להידבק גם בעקבות מגע עם חפצים, עם בגדים ועם מצעים שחולה אבולה בא עימם במגע.
אופן ההתפשטות הזה של האבולה מסביר את מקרי ההדבקה והתמותה של מאות אנשי צוות רפואי שלא התמגנו כראוי בעת טיפול בחולים וכן את שיעורי התחלואה הגבוהים בקרב בני ביתם של חולי אבולה. יש לציין שהנגיף יכול להמשיך להתקיים בגוף גם שבועות אחרי ההחלמה ולהיות מקור להדבקות נוספות.
איך מטפלים באבולה?
הטיפול עדיין מתבסס בעיקר על מתן תמיכה אינטנסיבית: החזר נוזלים, תיקון של מאזן המלחים בגוף, תמיכה נשימתית וכד'.
אולם כיום מצויים בידי הרפואה אמצעים מתקדמים יותר לטיפול באבולה: בסוף 2020 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) שימוש בנוגדנים חד־שבטיים (נוגדנים שיוצרו מתא בודד של מערכת החיסון) שפועלים נגד אתרים ספציפיים על מעטפת הנגיף. התברר ששימוש בנוגדנים האלה שיפר את שרידות החולים, אם כי שיעורי השרידות משתנים מזן לזן של הנגיף.
איך מונעים את המחלה?
המניעה מושגת באמצעות חיסון והתמגנות.
זה כמה שנים קיים חיסון יעיל, אם כי הוא אינו יעיל נגד כל זני האבולה. החיסון מיועד לאנשים שעלולים להיחשף לנגיף, בעיקר בעת התפרצות מגפה.
רכיב חשוב נוסף במניעת המחלה הוא הקפדה על מיגון אישי: הימנעות ממגע עם נוזלי גוף של חולים ושל נפטרים וחיטוי. צוותים רפואיים שמטפלים בחולי אבולה מחויבים במיגון אישי מלא: כפפות, חלוקים עמידים לנוזלים, כיסוי מתאים לנעליים.
המלצות משרד הבריאות
יש להימנע ככל האפשר מנסיעה למדינות שבהן קיימת התפרצות של אבולה. אם בכל זאת נוסעים למדינות כאלה, יש להימנע ממגע עם בעלי חיים ועם הפרשותיהם, ומאכילת בשר ציד. במידת האפשר יש להימנע מביקור במוסדות רפואה וממגע עם חולים, עם הפרשותיהם ועם חפציהם. כמו תמיד, יש להקפיד על היגיינה אישית.
ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית
