הפטיטיס C

​​​​​מהי הפטיטיס C?

הפטיטיס C (בעברית: דלקת כבד נגיפית C; נכתב גם הפטיטיס סי) היא מחלת כבד כרונית. בשנים הראשונות לאחר ההדבקה אין בדרך כלל סימנים קליניים למחלה, אך בסופו של דבר היא עלולה להתפתח למחלה קשה ואפילו מסכנת חיים.

מעריכים שיש בישראל כמה עשרות אלפי חולים בהפטיטיס C.

מה גורם להפטיטיס C?

הגורם למחלה הוא נגיף ההפטיטיס C (באנגלית: Hepatitis C Virus - HCV).

איך נדבקים?

ההדבקה בהפטיטיס C מתרחשת כתוצאה מחשיפה לדם של אדם שנושא את הנגיף, למשל בהזרקת סמים באמצעות מחט המזוהמת בנגיף, בקבלת מנת דם מזוהמת (בישראל בודקים מאז 1992 את כל מנות הדם לנוכחות הנגיף), בעת שימוש במכשור רפואי מזוהם שלא חוטא כנדרש, במהלך יצירת קעקועים באמצעות ציוד מזוהם וכדומה.

ההדבקה - כמעט בכל המקרים - כרוכה במגע של דם שנגוע בנגיף עם דם של הנדבק. לאמהות שחולות בדלקת כבד נגיפית C סיכון של 5% עד 10% להדביק את היילודים בעת שאלה עוברים בתעלת הלידה.

מהם התסמינים של הפטיטיס C?

אצל רוב האנשים אין תסמינים. לעיתים יכולים להופיע חולשה, בחילות ואי־נוחות בחלק הימני העליון של הבטן (שם ממוקם הכבד). אם המחלה מתקדמת לשחמת, מופיעים תסמינים רבים ובהם ירידה חדה במשקל, דימום ממערכת העיכול, שינויים במצב ההכרה, צבירת נוזלים ונפיחות ניכרת של הבטן (מיימת).

כמה זמן זה נמשך?

הפטיטיס C היא מחלה כרונית, שבהיעדר טיפול עלולה להימשך כל החיים. רק 15% מהנחשפים לנגיף מבריאים באופן ספונטני ללא כל טיפול.

איך מאבחנים?​

ניתן לאבחן את המחלה באמצעות בדיקת דם. הבדיקה הראשונית היא של נוכחות נוגדנים לנגיף. אם התשובה היא חיובית, יש לעשות כמה בדיקות דם נוספות כדי לברר את העומס הנגיפי. לעיתים עושים גם בדיקת PCR כדי לעמוד על המאפיינים הגנטיים של הנגיף ועל חומרת המחלה.

על מידת החומרה של המחלה ניתן לעמוד גם באמצעות בדיקת דם ספציפית (פיבוטסט), באמצעות בדיקת אולטרסאונד מיוחדת (פיברוסקן) או באמצעות חישוב מתמטי של ערכי מעבדה בסיסיים (FIB 4).

איך מטפלים?

הטיפול במחלה הוא כיום קל ופשוט וניתן בטבליות ("כדורים") שאותם יש לקחת במשך 8 עד 12 שבועות בלבד. מדובר בעיקר בתרופות אפקלוזה ומבירט. לטיפול כמעט שאין תופעות לוואי, ואם מקפידים ליטול את כל הטבליות בזמן, סיכויי הריפוי עומדים על כ־97%.

הטיפול מפסיק את התרבות הנגיף ובכך מונע את התקדמות הנזק בכבד.

לחלק מהחולים כבר יש דרגה מסוימת של שחמת, ולכן עליהם להישאר במעקב כדי לוודא שהם אינם מפתחים סיבוכי שחמת (בעיקר הפטומה, גידול ממאיר בכבד).

הפסקת ההתרבות של הנגיף עוצרת ברוב המקרים גם התפתחות של סיבוכים מאוחרים, אולם הקבוצה הזאת של חולי הפטיטיס C שהחלה לפתח סיבוכי שחמת צריכה להישאר במעקב במשך כל החיים.

ויש עוד משהו שכדאי להקפיד עליו: אומנם אין עדיין חיסון להפטיטיס C, אולם קיימים חיסונים נגד נגיפים אחרים שעלולים לפגוע בכבד: הפטיטיס A והפטיטיס B, ומומלץ לעשות אותם.

כיוון שההדבקה מתרחשת במגע של דם בדם, הרי מי שנושאים את הנגיף צריכים להימנע מלחלוק עם בני המשפחה סכיני גילוח, מברשות שיניים וכדומה כדי למנוע את הדבקתם.

ד"ר יפה אשור היא סגנית מנהל המרכז הרפואי סורוקה מקבוצת כללית ומומחית למחלות של הכבד