כלבת (באנגלית: Rabies) היא מחלה ויראלית שקיימת מאז שחר האנושות ועדיין ממשיכה להדאיג ולעשות כותרות, גם כאן בישראל.
מרגע התפרצות המחלה (והופעת התסמינים שלה) קיים סיכוי אפסי להינצל ממוות. הבשורות היותר טובות: ישנו חיסון שניתן לקבל לאחר הנשיכה ואשר מונע את התפתחות המחלה.
מצב הכלבת בישראלב־2017 נרשם מספר שיא של 74 חיות נגועות בכלבת בישראל (לנתונים העדכניים ביותר של כלבת בישראל). מאז קום המדינה מתו כ־30 אנשים מכלבת - המקרה האחרון אירע ב־2004. לפי דיווחים, מדי שנה מתים בעולם כ־50 אלף איש מכלבת, מרביתם בהודו ובאפריקה. הכלב היה עד שנות ה־50 של המאה הקודמת הנשא והמפיץ העיקרי של נגיף הכלבת בישראל. עם חקיקת החוק לחיסון כלבים ב־1956 הפכו חיות הבר למפיצות העיקריות של המחלה בישראל. בשנים האחרונות יש יותר מקרים של כלבים חולים - משוטטים או כלבי בית - שננשכו ונדבקו. בחו"ל קיימים בעלי חיים נוספים כמו עטלפי פירות וחרקים, דביבונים, בואשים, זאבי הערבות ונמיות שמפיצים את הנגיף. רוב המקרים בישראל שבהם אובחנה מחלת הכלבת בבעלי חיים בשנים האחרונות היו בצפון: רמת הגולן, העמקים, הגליל המערבי וראש פינה. עם זאת, קיימת סכנה מתמדת שבעלי חיים יעבירו את המחלה לאזורים אחרים בישראל. |
מהם התסמינים של מחלת הכלבת?
סימנים בבני אדם
הסימנים הראשונים של כלבת דומים מאוד לסימפטומים של שפעת: חולשה כללית או חוסר נוחות, חום מלוּוה בכאבים או כאבי ראש. ייתכנו גם עקצוץ חריג או תחושת צריבה באזור הנשיכה. בהמשך מופיעים חרדה או בלבול, הזיות ולבסוף שיתוק בשרירי הנשימה והמוות הבלתי נמנע.
סימנים בבעלי חיים
הסימנים העיקריים בבעלי חיים הם שינויים בהתנהגות. בעל חיים יכול להפוך לידידותי במיוחד (כמו שועל שנכנס לחצר או לבית) או לפחדן במיוחד (למשל כלב ידידותי שבורח לפתע מבעליו).
ברבות מהחיות נראים אישונים מורחבים והתנהגות של טירוף (ריצה למרחקים ארוכים, נשיכה של כל מה שנקרה בדרכם). בסוף המחלה יוצא לעיתים קצף מהפה, ישנה רתיעה ממים (מאוד כואב לבעל החיים חולה לבלוע, ולכן הוא נמנע משתיית מים למרות הצמא) ושינויים בקול.
על סמך השינויים בהתנהגות של בעל החיים יכול רופא וטרינר לחשוד שמדובר בכלבת. עם זאת, בחלק מהמקרים אין סימנים לפני המוות. במקרים כאלה הדרך היחידה לאבחן את המחלה היא לאחר מותו של בעל החיים - בבדיקה פתולוגית של המוח.
כמה זמן נמשכת תקופת הדגירה?
תקופת הדגירה (פרק הזמן שבין ההידבקות בנגיף לבין הופעת התסמינים הראשונים) יכולה לנוע בין שבוע לשנה, ובדרך כלל היא אורכת 1 עד 3 חודשים מרגע הנשיכה.
ככל שהנשיכה רחוקה יותר מהראש, כך לוקח לנגיף יותר זמן להגיע אל המוח. במילים אחרות: ככל שהנשיכה רחוקה יותר מהראש, כך מתארכת תקופת הדגירה. קצב ההתקדמות של הנגיף במערכת העצבים הוא כסנטימטר ליום.
איך נדבקים בכלבת?
וירוס הכלבת מועבר לרוב בנשיכה מבעל חיים (יונק) נגוע לאדם או לבעל חיים אחר (הווירוס מצוי ברוק). הווירוס יכול לעבור גם בשריטה ובמקרים נדירים בהתעטשות או בהתזת רוק מבעל חיים נגוע לפצעים פתוחים או לריריות של העיניים או של הפה או של האף.
איך מתפתחת המחלה?
לאחר שהנגיף נכנס לגוף הוא עובר אל השריר ומשם מתקדם באיטיות דרך עצב השריר במעלה מערכת העצבים עד למוח. פרק הזמן מרגע החשיפה לנגיף ועד להתפרצותו נקראת תקופת הדגירה, ובמהלכה לא מופיעים תסמינים אצל מי שננשך. בעל החיים או האדם הנגועים נקראים נשאים.
כאשר נגיפי הכלבת מגיעים אל המוח, הם משתכפלים ומתפשטים במהירות וגורמים להתמוססות של אזורים שלמים במוח ולבסוף למוות.
בעל חיים נשך אותי. מה לעשות?
אלה הן הפעולות שיש לעשות:
1. לשטוף בהקדם וביסודיות במשך כ־15 דקות את אזור הפגיעה במים זורמים ובסבון כדי לנטרל את הרוק של בעל החיים הפוגע.
2. לחטא את האזור הפגוע באלכוהול 70% או בתמיסת יוד.
3. לפנות בהקדם האפשרי לבדיקה בלשכת הבריאות הקרובה. בשעות שבהן שלשכת הבריאות סגורה יש לפנות לחדר מיון בבית החולים הקרוב.
יחסנו אותי גם?
אם יש חשש להדבקה בכלבת יינתן חיסון סביל, שמטרתו למנוע את התפתחות המחלה הקטלנית.
חיסון סביל מכיל נוגדנים מוכנים. הוא ניתן כשנדרש טיפול מיידי, ולכן לא ניתן להמתין עד שהגוף ייצור את הנוגדנים בעצמו. החיסון הסביל אינו טיפול נגד כלבת ואינו מקנה הגנה כלשהי לאחר שהנחלה כבר פרצה.
החיסון מורכב מארבע זריקות תוך־שריריות. הזריקה הראשונה ניתנת בסמוך ככל האפשר לנשיכה, ולאחר מכן ניתנות עוד 3 זריקות: ביום ה־3, ה־7 וה־14 לאחר הזריקה הראשונה.
בכל אירוע של נשיכה חובה לבדוק אם חיסון הטטנוס עגיין בתוקף. אם החיסון הקודם ניתן 5 שנים קודם לכן או אף במועד מוקדם יותר, יש לקבל מנת דחף. את מנת הדחף יש לקבל גם אם לא ידוע המועד של מתן חיסון אחרון.
ברוב המקרים של נשיכה משמעותית שגרמה נזק לרקמה יש לשקול מתן אנטיביוטיקה למשך 3 עד 5 ימים.
רשימת לשכות הבריאות שבהן ניתן חיסון נגד כלבת.
האם יש חיסון שניתן לקבל מראש כדי למנוע כלבת? למי הוא מומלץ?
כן. חיסון מניעתי (פעיל) נגד כלבת מומלץ למי שבא באופן שוטף במגע עם בעלי חיים (יונקים) חולים ועם בעלי חיים אסופים. זהו חיסון שמכיל נגיף מומת, ומטרתו היא לעודד את הגוף לייצר נוגדנים נגד המחלה.
החיסון מומלץ לקבוצות האלה:
• וטרינרים.
• עובדי מעבדות שבודקים את נגיף הכלבת.
• עובדים שבאים במגע עם בעלי חיים שעלולים להיות נגועים בכלבת (ובכלל זה מתנדבים שמטפלים בכלבים בכלביות השונות).
החיסון המונע ניתן בסדרה של 3 זריקות : המנה השנייה ניתנת שבוע לאחר המנה הראשונה, ואילו המנה השלישית ניתנת בין שבועיים לשלושה שבועות לאחר המנה השנייה.
תוקף החיסון : 2 מנות מקנות הגנה לשנה. קבלת מנה שלישית (לפחות שבועיים אחרי המנה השנייה) מקנה הגנה לכל החיים.
עם זאת, אדם שחוסן ב־3 מנות וננשך עדיין זקוק לזריקה אחת נוספת או לשתי זריקות נוספות של חיסון שמורכב מנגיף מומת, אך הוא אינו זקוק לחיסון סביל (נוגדנים מוכנים).
מדוע יש להטיל הסגר על בעל חיים שנשך?
לאחר דיווח על נשיכה תוציא לשכת הבריאות צו להסגרתו של בעל החיים הנושך. תקופת ההסגר על פי חוק היא 10 ימים מיום ההסגרה.
ההסגר מאפשר לווטרינר לעקוב אחרי בעל החיים הנושך ולזהות הופעה של סימני כלבת. אם ימות בעל החיים בתוך עשרת הימים, תיעשה בגופתו בדיקה שלאחר המוות לאבחון המחלה (באמצעות זיהוי הנגיף בביופסיה של המוח). אם הכלב לא הראה סימני מחלה בתוך 10 ימים ולא מת במהלכם, ניתן להסיק כי לא הייתה לו אפשרות להעביר את המחלה בעת הנשיכה.
במקרה שבו עולה חשד לכלבת, והכלב נשלח להסגר או לבדיקה, יש לוודא שקיים מידע על האנשים ועל בעלי החיים שהיו איתו במגע במהלך השבועיים האחרונים.
אימוץ כלבים הוא פעילות מבורכת, אולם יש להקפיד שכלבים שנאספו באזורים נגועים ישהו לפחות 60 יום בתצפית שבמהלכם יחוסנו ויסומנו כחודש לפני העברתם לבעלים.
מה לעשות אם אני חושד שבעל חיים חולה בכלבת?
אם בעל החיים שייך לך, יש לפנות מייד לווטרינר. יש לוודא שבעל החיים לא יברח עד שהווטרינר יבדוק אותו.
אם מדובר בבעל חיים משוטט או בחיית בר, יש להודיע באופן מיידי לווטרינר העירוני. יש להימנע ממגע עם בעל החיים החשוד, ויש למנוע מאנשים ומבעלי חיים לבוא עימו במגע.
בכל מקרה שבו כלב מת לאחר שהפגין סימנים עצביים או שעלה חשד לכלבת, יש להקפיד שגופתו תגיע למעבדה לכלבת במכון הווטרינרי לשלילת החשד.
לאיתור וטרינר קרוב אליכם.
מדוע חיית המחמד שלי צריכה לקבל חיסון נגד כלבת?
חיות המחמד עלולות להידבק מנשיכות של חיות בר נגועות או מבעלי חיים אחרים לא מחוסנים וכך להעביר את המחלה לסובבים אותן. בישראל חלה חובה על הבעלים לחסן נגד כלבת כל כלב המצוי ברשותו. אין חובה לחסן בעלי חיים אחרים, אבל מומלץ לחסן חתולים וחמוסים.
ד"ר ביביאנה חזן היא מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי העמק, מקבוצת כללית