כלבלב הו בידי בם בם, שר מתי כספי, והוא לגמרי צודק. מה זה אומר בעצם? לא ברור, אבל מה שברור הוא שמדובר באחת החיות החמודות והנאמנות ביותר שיש. אין כמו לחזור הביתה לכדור הפרווה המתוק הזה שאוהב אותך בלי תנאים. אפילו כשהוא משתין לך על השטיח או אוכל לך את הנעליים - מדובר בבעל חיים עם לב ענקי, שדרך אגב, על פי מחקר חדש, מתברר שלגדל אותו גם מועיל לבריאות הלב שלנו. אבל על כך נרחיב ממש עוד מעט.
חבר חבר, אבל אני לא הכלב שלך!
ברור שבהחזקת כלב יש אלמנט של אנוכיות: הכלב כנוע לנו וזקוק לנו, אנחנו כל עולמו. ויחד עם זאת, אנחנו נותנים לו טיפול טוב, כבוד ואהבה מעבר לצורך אנוכי. אז מדוע כדאי כל כך לגדל כלב?
1. טיפול בכלב הוא לא דבר קל: צריך לקנות לו אוכל, לנקות אותו ואחריו, לזכור מתי צריך לחסן אותו, לטייל איתו ולהשקיע בו הרבה אנרגיה. אבל זה בדיוק היתרון: העבודה הקשה הזאת מחזיקה אותנו בהיכון, בלחץ חיובי וטוב. יש לנו תכלית ומטרה, יש בשביל מה לקום, יש סדר יום.
2. החזקת כלב מעניקה תחושות טובות עם הרבה עדנה ורכות. אנחנו מטפלים במישהו, אחראים לו, ומישהו אוהב אותנו עד אין קץ.
3. החיים עם בעל חיים אהוב תורמים לתחושת רוגע ומביאים להפרשת חומרים משפרי מצב רוח כמו סרוטונין ואנדורפינים.
4. ממחקרים שונים עולה שטיפול בכלב מסייע להתמודדות עם מחלות כמו לחץ דם גבוה, מחלת לב, סוכרת, דמנציה, דיכאון, כאב בלתי נשלט ועוד.
5. הטיפול בכלב משפיע לטובה על התפקוד: הוא משמר את התפקוד של עצמאים, מונע הידרדרות בקרב אנשים מוגבלים ומשפר את איכות החיים של אנשים תשושים וסיעודיים, למשל בבתי אבות.
מחקר: מי שמחזיק כלב מפחית את הסיכון שלו למות ממחלות לב ממחקר חדש עולה שבעלי כלבים מקטינים את הסיכון שלהם למות ממחלות לב וממחלות אחרות וגם מגדילים את הסיכוי שלהם להאריך ימים. וזה לא רק הטיול עם הכלב שמשפר לנו את הבריאות, אלא גם הפן החברתי שבעניין: להחזיק כלב גורם לאדם להיות הרבה פחות בודד וכך משפיע על הבריאות הכללית שלו וגם על בריאות הלב. (או במילים אחרות ובלחן עממי: "טוב כלב חבר מחבר כלב"). אז איך נערך המחקר? צוות המחקר השוודי בדק נתונים של קצת יותר מ־3.4 מיליון אזרחים שוודים בני 40 עד 80 שנים במשך 12 שנה. למשתתפים לא הייתה היסטוריה של מחלות לב, ול־13% מהם היה כלב. החוקרים בדקו אם במהלך 12 שנות המחקר הם פיתחו מחלות כלשהן, כולל מחלות לב. ומה היו התוצאות? לבד? אמצו כלב! "לא טוב היות האדם לבדו" כתב נתן זך וצדק לגמרי - אבל הוא לא הזכיר שום דבר על אימוץ כלב. וחבל שכך, כי לפי המחקר אנשים שלא היו בשום מערכת יחסים זוגית והחזיקו כלב הפחיתו את הסיכון שלהם למות ב־33%. מי שהיה בזוגיות, דרך אגב, הפחית את שיעורי התמותה שלו רק ב־11%, אבל גם זה משהו, לא? ומה בנוגע לתמותה ממחלות לב? מי שהיה ללא זוגיות הפחית את הסיכון שלו למות מהתקף לב ב־36%, ומי שהיה במערכת יחסים הפחית את הסיכון ב־15%. התוצאות אינן מפתיעות כיוון שידוע שבדידות וחוסר באינטראקציה חברתית נחשבים לגורם משמעותי לבעיות בריאות בגיל המבוגר, ולכן הגיוני שחיית מחמד מפחיתה את תחושת הבדידות וגם משפרת את המצב הבריאותי ואת מצב הרוח. אבל איך זה קורה בדיוק? לפי הסבר אחד, בעלי כלבים הולכים יותר ברגל, ולכן הכושר הגופני שלהם טוב יותר. נוסף על כך ההליכה עם הכלב מייצרת הזדמנויות לאינטראקציות חברתיות. החוקרים הגיעו למסקנה כי מי שמחזיק כלב מפחית את הסיכון שלו למחלות לב כי הוא מפחית למעשה גורמי לחץ פסיכולוגיים כמו בידוד חברתי, דיכאון ובדידות באופן כללי. מובן שהמחקר הזה לא יכול להצביע בוודאות על קשר של סיבה ותוצאה - תמיד אפשר להגיד שההפך הוא הנכון: אנשים שמלכתחילה נמצאים במצב בריאותי יותר טוב נוטים לאמץ חיות מחמד. עם זאת, זה לא המחקר הראשון שמצביע על הקשר בין טיפול בחיית מחמד לבין הפחתת הסיכון למחלות לב, וגם ארגון הלב האמריקאי מציין שטיפול בחיית מחמד, במיוחד בכלב, כנראה קשור להפחתת הסיכון לחלות במחלות לב.
|
אז לאמץ כלכלב עכשיו?
אין ספק שהכלב גורם אושר לאדם ומשפר את הבריאות שלו. לכן הוא טוב גם לאדם המבוגר - בין אם הוא צלול ועצמאי ובין אם הוא תשוש או סיעודי. הטיפול בכלב דורש לוגיסטיקה כמו קניית אוכל, מתן חיסונים, דאגה לניקיון, יציאה פעמיים או שלוש פעמים ביום לצורך טיול נפלא עם חבר. כל אלה תורמים לפעילות הגופנית והמנטאלית של הקשיש.
גם אם תשושים וחולים?
באופן עקרוני, התשובה חיובית. עם זאת ברור שזקן תשוש, שתפקודו הגופני שברירי ומוגבל, חייב להיזהר שהיצור האהוב לא יגרום לו צרות. למשל, טיול עם כלב עלול להסתיים חלילה בשבר במפרק הירך כתוצאה מנפילה עקב משיכת־יתר של הכלב. לכן הטיפול והלוגיסטיקה ובעיקר ההליכה בחוץ צריכים להיעשות בליווי ובסיוע של בני משפחה או של מטפלת.
גם קשיש סיעודי שמרותק לכיסא גלגלים יכול ליהנות מהקשר עם כלב. בכמה בתי אבות מאפשרים לכלבים להסתובב ולשבת ליד המטופל הסיעודי, ללקק את ידו ולהרעיף עליו אהבה, והוא מחזיר בליטוף, ומערכת היחסים הזאת משפרת את מצב רוחו.
בשלבים מוקדמים של אלצהיימר, כשהתפקוד עדיין סביר, תורם הכלב לשיפור מצב הרוח ולהאטה בהידרדרות המנטלית. בשלבים מתקדמים מסייע הכלב להפגת מתח ולהרגעה.
לרשות קשישים שמתקשים לגדל לבדם כלב עומדים מתנדבים של עמותת "חברים לעת זקנה" שמסייעים להם בכך. לרשות קשישים שמתגוררים בדיור מוגן ואינם מורשים או אינם יכולים לאמץ כלב עומדת עמותת "כלבי ליטוף" שמתנדביה מבקרים אצל הקשישים ומביאים איתם את הכלבים שלהם. במהלך הביקור יכולים הקשישים לטייל עם הכלבים ולהשתעשע איתם.
ד"ר דניאל דליות הוא רופא במרכז הרפואי הגריאטרי בית רבקה מקבוצת כללית
ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית ברפואת משפחה
