מהי מחלת אבעבועות הקוף?
את אבעבועות הקוף (באנגלית: Monkeypox) - מחלה נגיפית שהייתה עד לשנים האחרונות נדירה מאוד - גילו לראשונה ב־1958 בקרב קופי מעבדה בקונגו, ומכאן שם המחלה. זוהי עדיין מחלה אנדמית (קבועה) בטבע באפריקה - בעיקר במכרסמים.
על המקרה הראשון של אדם שחלה במחלה התקבל דיווח ב־1970. מאז היו דיווחים נוספים על בני אדם שחלו במחלה במערב אפריקה ובמרכזה.
נוסף על כך התגלו חולים במחלה גם מחוץ לאפריקה - כולם נקשרו לטיסות בינלאומיות או ליבוא של בעלי חיים. בישראל אובחן ב־2018 מקרה ראשון של אבעבועות הקוף אצל נוסע שחזר מאפריקה.
איזה נגיף מחולל את המחלה?
הנגיף מחולל המחלה שייך למשפחת הנגיפים שאליה משתייך גם נגיף האבעבועות השחורות, והמחלה שהוא גורם לה - מחלת אבעבועות הקוף - דמתה בעבר בתסמינים שלה למחלת האבעבועות השחורות, אם כי הייתה הרבה פחות אלימה מאבעבועות שחורות.
קיימים שני זנים שונים של אבעבועות הקוף: זן אחד (clade I) שמקורו במרכז אפריקה, שגורם למחלה קשה יותר, וזן אחר (clade II) שמקורו במערב אפריקה. הזן ממערב אפריקה היה אחראי להתפרצות העולמית ב־2022 והתפשט בעיקר בקרב גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים.
ההתפרצות הנוכחית אינה קשורה להתפרצות הקודמת. בניגוד להתפרצות של 2022 הזן המוביל בהתפרצות הנוכחית הוא clade I, שכולל תת־זן חדש - Ib - שמתפשט מהר יותר והוא גם אלים יותר.
ההתפרצות של 2022במאי 2022 דוּוח בבריטניה על מקרה של אבעבועות הקוף באדם ששב מניגריה. זו הייתה תחילתה של התפרצות כלל־עולמית שנמשכה עד 2023 במספר רב של מדינות ושל יבשות. ההדבקות נבעו בעיקר בעקבות מגע קרוב עם חולה, כולל יחסי מין. מספר המאובחנים היה קרוב ל־100 אלף (כולל כמה עשרות ילדים), ויותר מ־180 מהם מתו מהמחלה.
הנדבקים היו בעיקר גברים צעירים שמקיימים יחסי מין עם גברים. הזן שאחראי להתפרצות היה clade II. בעקבות ההתפרצות הזאת החל מבצע חיסון לאוכלוסייה בסיכון בארץ ובעולם. עד ל־31 באוקטובר 2022 אובחנו בישראל 262 חולים באבעבועות הקוף, והתחסנו נגד המחלה יותר מ־3,300 בני אדם. ההתפרצות של 2022 הלכה ודעכה - הודות למאמצי ההסברה והודות למבצע החיסונים בקרב האוכלוסיות בסיכון - אך זמן מה לאחר מכן נצפתה עלייה חוזרת: ממקרים בודדים באוקטובר, בנובמבר ובדצמבר 2023 ל־11 מקרים בינואר 2024. ההתפרצות של קיץ 2024
ארגון הבריאות העולמי הכריז ב־13 באוגוסט 2024 על מצב חירום עולמי בהקשר לאבעבועות הקוף (הכרזה דומה הייתה ב־2022), וזאת בעקבות התפרצות חדשה של זן חדש באפריקה.
ב־7 באוגוסט 2024 דיווח המרכז לבקרת מחלות האמריקאי שמאז ינואר 2023 חלו באבעבועות הקוף יותר מ־22 אלף בני אדם ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (לשעבר זאיר), ומתוכם מתו יותר מ־1,200 בני אדם (שיעור תמותה של כ־5%). מספרי התחלואה האלה באבעבועות הקוף ומספרי המתים מהמחלה גבוהים בהרבה מהממוצע הרגיל בקונגו.
נוסף על כך התקבלו דיווחים על התפשטות המחלה למדינות נוספות באפריקה: בורונדי, קניה, רואנדה, אנגולה ועוד. בין היתר התגלו חולים במדינות שבהן מעולם לא היו מקרים של אבעבועות הקוף.
ב־15 באוגוסט 2024 דוּוח בשוודיה על החולה הראשון באבעבועות הקוף מחוץ לאפריקה. מדובר בחולה שחזר לשוודיה מאזור באפריקה שנגוע במחלה. נכון לאמצע אוגוסט 2024 לא התגלו בישראל חולים באבעבועות הקוף.
להתפרצות הנוכחית באפריקה יש מאפיינים חדשים נוספים: הפעם המחלה מתפשטת גם באזורים עירוניים ולא רק באזורים כפריים, והמטריד מכול: כ־30% מהנדבקים הם ילדים שטרם מלאו להם 15 שנים. בקרבם גם נצפו מקרי תמותה.
• לעדכוני משרד הבריאות בנוגע למספר המאובחנים בישראל
• לעדכונים של ארגון הבריאות העולמי בנוגע למספר החולים בעולם
|
איך נדבקים באבעבועות הקוף?
דרך ההדבקה העיקרית היא מאדם לאדם - במגע ישיר עם הפריחה ועם נוזלי גוף וביחסי מין. תיתכן גם הדבקה טיפתית - מה שמסביר הדבקה בקרב בני בית. לעיתים נדירות תיתכן העברה של הנגיף מהאם לעובר/יילוד.
הסיכון עולה אם מדובר בגבר שמקיים יחסי מין עם גברים.
מהם תסמיני המחלה?
לא ברור עדיין עד כמה שונים הביטויים הקליניים של התפרצות 2024, אם בכלל, מהביטויים הקליניים של ההתפרצות ב־2022. זה מה שידוע לנו על המחלה מההתפרצות של 2022:
לאחר תקופת דגירה של 5 עד 21 ימים (בממוצע: שבוע עד שבועיים) מופיעים הסימנים המקדימים (פרודרום) שכוללים חום, כאבי ראש, כאבי שרירים, תשישות ובלוטות לימפה מוגדלות.
בשלב שלאחר מכן מופיעה פריחה, אך תיתכן הופעת פריחה ללא פרודרום, ותיתכן גם הופעת פרודרום אחרי הופעת הפריחה.
הפריחה האופיינית היא מגרדת/כואבת, יש לה צורה של נגעים עגולים שמתפתחים לשלפוחיות מוגלתיות, ובהמשך הן מתפוצצות ומגלידות.
הפריחה מופיעה בעיקר באיברי המין, בפי הטבעת וברירית הפה והלוע. תיתכן גם פריחה בשאר חלקי הגוף, אך לרוב מדובר במספר נגעים לא גדול. נוסף על כך ייתכנו כאבי גרון וכן כאבים, גרד והפרשה מפי הטבעת - גם ללא פריחה, וייתכן גם שללא חום או תסמיני אחרים.
כמה זמן נמשכת המחלה?
המחלה נמשכת לרוב בין שבועיים ל־4 שבועות, והיא חולפת בדרך כלל ללא כל טיפול.
במשך כמה זמן עלול החולה להדביק אחרים? האם יש צורך בבידוד?
חולה באבעבועות הקוף עלול להדביק מרגע הופעת התסמינים - כולל הפרודרום של חום ושל חולשה - ועד שאחרון הנגעים מתייבש ונופל וכל עוד יש לו תסמינים קליניים (כאמור, לא תמיד יש פריחה).
אלה הן ההמלצות של משרד הבריאות לבידוד של חולה בבית:
על החולה לשהות בחדר נפרד ומאוּורר, רצוי עם שירותים נפרדים. ניתן לצאת מהבית להתאווררות, ובתנאי שהנגעים מכוסים, והחולה עוטה מסכת פנים.
אם יש צורך לבני בית להיות במגע עם החולה, עליהם לעטות מסכה וכפפות בעת שהם נמצאים בקרבתו (למשל, כדי לטפל בו) וכן כשהם באים במגע עם חפצים שלו: כלי אוכל, כביסה, מצעים, מגבות וכדומה.
לאחר כל מגע עם החולה או עם חפציו יש לשטוף היטב ידיים במים ובסבון או בחיטוי אלכוהולי.
יש להקפיד על ההנחיות האלה במיוחד אם מתגוררים עם אדם מדוכא חיסון, עם נשים הרות או עם ילדים.
במהלך תקופת הבידוד בבית המענה הרפואי יתבסס ככל הניתן על רפואה מרחוק. בהגעה למרפאה במהלך תקופת הבידוד ועד סיום הבידוד יש לתעדף נסיעה ברכב פרטי ולהימנע מנסיעה בתחבורה ציבורית, כולל מוניות.
מהם הסיבוכים האפשריים של אבעבועות הקוף?
סיבוכים אפשריים של אבעבועות הקוף הם
דלקת ריאות, דלקת מוח, פגיעה בקרנית העין (עד כדי עיוורון) וזיהום בדם. באפריקה דוּוח בעבר על תמותה של כ־10% בקרב בני אדם שנדבקו במחלה, בעיקר ילדים. המתים, ברובם, נדבקו בזן המרכז־אפריקאי, שהוא - כפי שכבר צוין - קטלני יותר מהזן האחר, המערב־אפריקאי.
בהתפרצות של 2022 דוּוח על שיעורי תמותה נמוכים מאוד. בהתפרצות של 2024 באפריקה עומד שיעור התמותה על כ־5%.
אנשים שסובלים מדיכוי חיסוני, נשים הרות וילדים נמצאים בסיכון מוגבר למחלה קשה ולסיבוכים.
איך מאבחנים את המחלה?
באמצעות בדיקת מטוש מהנגעים ומהלוע. את הדגימה שולחים לבדיקת PCR לאיתור הנגיף. אם יש תלונות על תסמינים בפי הטבעת, יש לדגום גם משם.
כיצד מטפלים באבעבועות הקוף?
לחולים במחלה נותנים בעיקר טיפול תומך: תרופות להורדת חום ולשיכוך כאבים.
קיימים תכשירים אנטי־נגיפיים שמיועדים לטיפול בחולים קשים במיוחד, למשל מדוכאי חיסון, נשים הרות וילדים, אך נכון להיום התכשירים האלה אינם זמינים בישראל באופן שגרתי.
האם מחלה באבעבועות הקוף מקנה חיסון?
כן, אך לא מדובר בחיסון שנותן הגנה מוחלטת. תיתכן הדבקה חוזרת לאחר מחלה, אך אז זו תתבטא באופן קל יותר.
מה בנוגע לחיסון?
יש חיסון נגד אבעבועות הקוף.
החיסון - מסוג חי־מוחלש - מכיל נגיף שאינו מתרבה בגוף, אך יוצר תגובה חיסונית יעילה ומאושר לשימוש באירופה ובארצות־הברית.
החיסון ניתן בהזרקה לתוך העור באמה בסדרה של שתי מנות, ונדרש פרק זמן של 4 שבועות לפחות בין מנה למנה. יעילותו עומדת על כ־75% לאחר המנה הראשונה ועל כ־85% לאחר המנה השנייה. אם נדבקים לאחר קבלת החיסון, המחלה מתבטאת באופן קל יותר.
נכון למועד כתיבת שורות אלה (אוגוסט 2024) החיסון מיועד למי שגילו 18 שנים ויותר, שלא חלה בעבר ומשתייך לקבוצות בסיכון גבוה:
• גברים (כולל אנשים על הקשת הטרנסית) שמקיימים יחסי מין עם גברים שיש להם שותפים מיניים חדשים או מרובים.
• עובדי מעבדה שמטפלים באופן שגרתי בנגיף חי של אבעבועות הקוף.
• עובדי בריאות שנמצאים בסיכון לחשיפה תעסוקתית.
ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית
