מהו החיידק הטורף?
חיידק טורף הוא השם העממי שניתן לתסמונת קלינית מסכנת חיים שנקראת "Necrotizing Fasciitis", שביטויה הוא זיהום חיידקי עמוק ודוהר של רקמות רכות (תת־עור, רקמת חיבור, מעטפות השריר והשריר עצמו).
כיצד מתבטאת המחלה?
מדובר במחלה פתאומית. לרוב היא מתחילה במקום שבו נפגעה שלמות העור. זו יכולה להיות פציעה קטנה מאוד, אפילו פציעה שאינה נראית לעין. הממצא האופייני הוא כאב עז שהולך ומחריף במהירות, בתוך שעות.
במקום שבו מתפתח הזיהום ישנן תופעות מקומיות: אודם מקומי שמשנה את צבעו במהירות לסגלגל ולאפור (ביטוי לנמק מקומי) והופעת שלפוחיות מוגלתיות. כמו כן יש לזיהום סימנים מערכתיים: חום, שלשולים והקאות, הלם, הידרדרות במצב ההכרה ולבסוף - בהיעדר טיפול (ולעיתים גם במקרה של טיפול) - מוות.
מהו הגורם למחלה הזאת?
ישנם כמה חיידקים שעלולים לגרום למחלה הזאת. המחולל העיקרי שלה הוא החיידק סטרפטוקוק A (שמות נוספים שלו: GAS, Streptococcus pyogenes) שיכול להימצא בלוע ועל פני העור בלי לגרום לשום ביטוי קליני. עם זאת, המחלה עלולה להיגרם גם עקב זיהום בחיידקים אחרים. לפעמים מדובר בסוג אחד של חיידק ולפעמים מדובר בכמה סוגים של חיידקים שפועלים במשולב.
האם זה אותו סטרפטוקוק A שגורם לדלקת גרון חיידקית?
כן, אבל...
לסטרפטוקוק A יש קשת רחבה של ביטויים קליניים, שהנפוץ שבהם הוא דלקת לוע חיידקית. נוסף על כך הוא גם גורם לזיהומי עור: צלוליטיס, אריזיפלס ("שושנה") וחלק ממקרי האימפטיגו.
ביטויים נדירים יותר של החיידק הזה הם דלקת ריאות, שנית (scarlet fever) וכן זיהומים חודרניים, למשל חדירת החיידק לזרם הדם (תסמונת ההלם הרעלי, Toxic Shock Syndrom), זיהומי רחם לאחר לידה וכאמור: Necrotizing Fasciitis (ה"חיידק הטורף" בשפה העממית).
מה קובע אם החיידק יגרום רק לדלקת לוע רגילה או למחלה מסכנת חיים?
מה שקובע הוא "גורמי האלימות" של החיידק. מדובר במבנה של חלבוני המעטפת שלו שקובעים את יכולותיו השונות: לחמוק ממנגנוני ההגנה של הגוף, להפריש רעלנים (טוקסינים) ולהפריש אנזימים שונים שמפרקים רקמות בגוף.
רוב זני הסטרפטוקוק שגורמים לדלקת גרון אינם נושאים את גורמי האלימות האלה. כאמור, על פי רוב Necrotizing Fasciitis מתרחשת עקב פגיעה בשלמות העור יחד עם חדירת חיידק אלים והתפשטותו ולא כתוצאה מזיהום בלוע.
נוסף על כך קיימים גורמי סיכון של החולה עצמו שמשפיעים על הסיכון ללקות במחלה זיהומית חודרנית:
• זיהום שאירע באחרונה בשפעת או באבעבועות רוח (שתי מחלות שניתן למנוע באמצעות חיסון).
• חשיפה קרובה לחולה ב־Necrotizing Fasciitis, למשל חשיפה לבן בית חולה.
• המצב לאחר לידה.
• המצב בעקבות ניתוח או כוויות.
• התמכרות לסמים שנצרכים בהזרקה תוך־ורידית.
• קיומו של דיכוי חיסוני (למשל בעקבות HIV או קבלת כימותרפיה לטיפול במחלה ממארת).
• קיומן של מחלות רקע כמו סוכרת, מחלות לב ומחלות כבד.
למרות כל האמור לעיל יש לזכור שהמחלה עלולה לפגוע גם בצעירים בריאים, שאין להם גורמי סיכון כלשהם.
עד כמה נפוצה המחלה?
מדובר במחלה שאינה נפוצה. שכיחותם של זיהומים חודרניים מסטרפטוקוק A - זיהומים מכל הסוגים, לא רק necrotizing fasciitis - היא בין מקרה אחד לשלושה מקרים בשנה ל־100 אלף אנשים.
ב־2022 דוּוח במערב - ובכלל זה בישראל - על עלייה בשכיחות המחלות החודרניות שנגרמות מסטרפטוקוק A, אך לאחר מכן חזרה התחלואה לרמתה הרגילה. הסיבות לזינוק החד־פעמי הזה אינן ברורות לגמרי; קרוב לוודאי שמדובר בהתפשטות של זני סטרפטוקוק A אלימים.
יש טיפול?
כן. הטיפול הוא משולב: כירורגי ואנטיביוטי. יש לעשות בחדר הניתוח הטריה (סילוק) של כל הרקמות הנגועות. לפעמים מדובר בכריתה של אזורים נרחבים שעברו נמק. במקביל יש לתת לחולה טיפול בפניצילין וטיפול תומך נוסף.
גם אם ניתן טיפול רפואי מקצועי שיעורי התמותה הם גבוהים: בין 20% ל־50%. ככל שהטיפול הרפואי ניתן בשלב מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי לשרוד.
איך נדבקים במחלה ואיך נמנעים ממנה?
ההדבקה בסטרפטוקוק A היא מאדם לאדם באמצעות הפרשות מדרכי הנשימה ובאמצעות מגע ישיר עם עור החולה.
ההמלצה הרגילה - כמו למניעת כל מחלה נגיפית שגרתית - מתאימה גם לחיידק הטורף: יש לשמור על היגיינה אישית ובכלל זה על רחצת ידיים (במיוחד לאחר מגע עם מי שמשתעל או מתעטש).
יש לציין שבתחילתה של מגפת הקורונה, כשאנשים הקפידו על בידוד חברתי ועל שמירת היגיינה, נצפתה ירידה בזיהומי סטרפטוקוק חודרניים (כפי שנצפתה ירידה גם במחלות אחרות שעוברות מאדם לאדם).
נוסף על כך מומלץ לקבל חיסון נגד שפעת ונגד אבעבועות רוח - מחלות, שכפי שכבר צוין, הן גורם סיכון לחלות במחלות חודרניות שמחולל סטרפטוקוק A.
ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי מאיר, מקבוצת כללית
