שם האבחנה בעברית: לחץ דם גבוה או יתר לחץ דם
שם האבחנה באנגלית: Hypertension
שם האבחנה במערכת המחשב של הרופא (קליקס): Hypertension, Essential Hypertension, Primary Hypertension, HTN
מהו לחץ דם?
הדם נושא חמצן וחומרים נוספים שנחוצים לרקמות הגוף. הלב הוא משאבה שמזרימה את הדם לרקמות. התכווצות הלב יוצרת לחץ שדוחף את הדם לזרום בכלי הדם (בעורקים ובוורידים).
הלחץ גבוה יותר בזמן שהלב מתכווץ (סיסטולה) ונמוך יותר בזמן שהלב רפוי ומתרחב (דיאסטולה). לחץ הדם בעורקים אינו יורד לאפס, אפילו כשהלב רפוי.
יחידת המידה המקובלת ללחץ הדם היא מילימטר כספית (ממ"כ).
מהו לחץ דם תקין?
הערכים התקינים ללחץ דם הם 120 ממ"כ בזמן סיסטולה (לחץ דם סיסטולי) ו־70 ממ"כ בזמן דיאסטולה (לחץ דם דיאסטולי).
מקובל בכתיבה לרשום 120/70 ובדיבור לומר "120 על 70".
מהו לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם)?
לחץ דם שהערכים שלו הם מעל 140/90 (כלומר לחץ סיסטולי מעל 140 ממ"כ ו/או לחץ דיאסטולי מעל 90 ממ"כ) נחשב ללחץ דם גבוה (hypertension או בקיצור HTN).
מדוע נקבע שלחץ דם מעל 140/90 הוא גבוה?
הסף הזה נקבע לאחר שהתברר כי מי שיש להם לאורך זמן (שנים) לחץ דם שגבוה מ־140/90 מצויים בסיכון מוגבר לסבול ממחלות של הלב ושל כלי הדם כמו התקף לב, אירוע מוחי, פגיעה בתפקוד הכליות, פגיעה בראייה.
כמו כן נמצא שטיפול להפחתת לחץ הדם מפחית את הסיכון להופעת המחלות האלה, ולכן חשוב לאבחן לחץ דם גבוה ולטפל בו.
הגישה המקובלת היום היא להעריך את רמת הסיכון של המטופל ללקות במחלות של הלב ושל כלי הדם בהתבסס על כלל גורמי הסיכון שלו. אם הסיכון הכללי הוא גבוה, יומלץ לו על טיפול תרופתי אפילו אם לחץ הדם רק מעט מוגבר (למשל בערכים של 130/80).
מהם התסמינים של לחץ דם גבוה?
בדרך כלל אין תסמינים ללחץ דם גבוה, ולכן הוא מכונה "הרוצח השקט".
רק אם לחץ הדם גבוה במיוחד (לחץ סיסטולי קרוב ל־200) הוא עלול לגרום לתסמינים כמו כאב ראש, שינויים בראייה, כאבים בחזה וקוצר נשימה.
עד כמה נפוץ לחץ דם גבוה, ומי נמצא בסיכון מוגבר?
20% עד 40% מהמבוגרים סובלים מלחץ דם גבוה. ככל שמתבגרים כך גדל הסיכון ללחץ דם גבוה, ואחרי גיל 60 שכיחות המחלה הזאת היא יותר מ־60%. מדובר במחלה שבדרך כלל לא מחלימים ממנה אלא היא מלווה את האדם עד סוף ימיו (מחלה כרונית).
גורמים נוספים שמגדילים את הסיכון ללקות בלחץ דם גבוה הם היעדר פעילות גופנית או פעילות גופנית מועטה מדי ועודף משקל (מחסור בתנועה ועודף משקל מחריפים בדרך כלל ככל שמתבגרים).
הפחתת משקל עשויה לפתור את בעיית לחץ הדם הגבוה ללא צורך בתרופות להורדת לחץ דם.
|
מהן הסיבות ללחץ דם גבוה?
אף שמדובר במחלה שכיחה, אין תשובה מלאה לשאלה הזאת. עדיין איננו מכירים את כל הסיבות ללחץ דם גבוה.
כלי הדם עשויים מרקמת שריר. כשהשריר הזה מתכווץ, קטן הקוטר של כלי הדם. הקטנת קוטר של כלי דם גורמת להפעלת לחץ מוגבר על הדם שזורם בהם.
את מידת הכיווץ של דופנות כלי הדם קובעים הורמונים שונים, שבחלקם מופרשים מהכליות. גם כמות הנוזלים וכמות המלחים בגוף קובעות את נפח הדם שזורם בכלי הדם: ככל שכמות המים והמלח רבה יותר, כך גדל לחץ הדם. גם את כמות המים והנוזלים בגוף קובעות במידה מסוימת הכליות.
במטופלים קשישים קיים כנראה מנגנון נוסף שגורם ללחץ דם גבוה: ההתקשחות של כלי הדם.
הלב מתכווץ ומזרים אל העורקים הראשיים הרבה דם בזמן קצר (כ־70 מיליליטר במשך כחצי שנייה). אי־אפשר להזרים דם בקצב גבוה כל כך אל כל הגוף, ולכן הדם מצטבר זמנית בתוך העורקים הגדולים - שהם כלי דם גמישים שיכולים להתרחב ולהכיל באופן זמני את "עודף הדם" ולהזרים אותו בהדרגה אל המשך הצנרת – אל העורקים הקטנים יותר ולאחר מכן אל הוורידים.
אפשר להשוות את כלי הדם הגדולים לבלון: הלב מתכווץ וממלא את הבלון, ואחר כך הבלון מתרוקן בהדרגה אל המשך הצנרת.
כידוע, כשאנחנו מנפחים בלון גמיש, לא צריך להתאמץ מאוד, ואפשר להכניס נפח גדול של אוויר בלי להפעיל לחץ חזק בעזרת הלחיים. לעומת זאת, כאשר אנחנו מנפחים בלון נוקשה, הרי בשביל להכניס אותה כמות של אוויר צריך להפעיל לחץ חזק בעזרת הלחיים.
ככל שאנשים מתבגרים, כלי הדם שלהם נעשים נוקשים יותר, ולכן הדם שנפלט מהלב צריך לדחוק בכוח רב יותר את דופנות העורקים הנוקשים, ולכן הלחץ שנוצר בהם הוא גבוה.
במרבית המקרים, הסיבות ללחץ דם גבוה הן אלה שתוארו. לחץ דם כזה נחשב ל"רגיל" ונקרא גם "לחץ דם ראשוני" (Essential Hypertension או Primary Hypertension).
מהו יתר לחץ דם שניוני?
בחלק קטן מהמקרים (5% עד 15%) קיימת סיבה אחרת שגורמת לעליית לחץ הדם: בעיות בכליות, בעיות בהורמונים, נטילת תרופות ועוד. יתר לחץ דם כזה נקרא "שניוני" (secondary).
כאשר מאובחן לחץ דם גבוה, מתי נחפש סיבה מיוחדת שגורמת לו?
יש לחשוד במצבים כאלה כאלה כשמדובר בצעירים שטרם מלאו להם 40 שנים ושסובלים מיתר לחץ דם חמור (מעל 160/100) או כשמדובר במטופלים שאצלם הופיע לחץ הדם הגבוה (או החמיר מאוד) בפתאומיות.
כמו כן יש לחשוד שמדובר בלחץ דם שניוני אם ההיסטוריה הרפואית של המטופל כוללת אחד או יותר מהמצבים הבאים:
• בעיות בכליות או בדרכי השתן.
• שימוש בתרופות כמו סטרואידים או בטיפות אף.
• הופעה פתאומית של הזעה או של הסמקה או של דפיקות לב.
• בעיות בבלוטת התריס.
• נחירות ודום נשימה בשינה.
מהו לחץ דם ממאיר?
לחץ דם ממאיר (malignant hypertension) הוא לחץ דם גבוה מאוד (יותר מ־180/110) שבדרך כלל עולה בפתאומיות ובמהירות רבה.
זהו מצב חירום רפואי שבדרך כלל מתלווים אליו תסמינים (כאב ראש, הפרעות בראייה, כאבים בחזה, קוצר נשימה, ישנוניות, פרכוסים) ואשר מחייב פינוי מהיר לחדר מיון.
איך מאבחנים לחץ דם גבוה?
מאחר שברוב המקרים לא מרגישים שלחץ הדם גבוה, הרי כדי לגלות אותו צריך למדוד מדי פעם את לחץ הדם.
ניתן למדוד לחץ דם באמצעות מכשיר פשוט בביקור אצל רופא המשפחה, אבל אפשר - ואפילו עדיף - למדוד אותו בבית באמצעות מד לחץ דם ביתי שניתן לרכוש בבתי מרקחת או ברשתות הפארמה.
כאמור, ערכים מעל 140/90 מוגדרים לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם).
מדידות בתחום של 140 עד 160 על 90 עד 100 אצל רופא המשפחה מעלות חשד להערכת־יתר בגלל התרגשות ("תסמונת החלוק הלבן"). לכן במקרים כאלה מומלץ לחזור על המדידה בביקור נוסף אצל רופא המשפחה ולוודא שאכן לחץ הדם במרפאת הרופא הוא 140/90 ויותר, או לבדוק בבית - שם ערכים שמעל 135/85 מצביעים על יתר לחץ דם.
אם המטופל סובל מעודף משקל חשוב להשתמש במד לחץ דם בעל שרוול מתאים שכן שרוול קטן מדיי יגרום לקבלת ערכים שגבוהים יותר מהערך האמיתי.
חשוב למדוד כאשר המטופל במנוחה. רצוי לחזור פעם ופעמיים על המדידה בכל מועד כדי לאפשר יותר מנוחה והירגעות. במקרה של שתי מדידות עוקבות - הערכים הנמוכים יותר נחשבים נכונים יותר.
רצוי גם למדוד מדי פעם בשתי הידיים. אם מתקבלות תוצאות שונות, אז הערכים הגבוהים יותר נחשבים נכונים יותר, ולכן יש להמשיך לבדוק בזרוע שבה התקבלו הערכים הגבוהים יותר.
איך מודדים לחץ דם בבית ולמי זה מומלץ?
מתי לעשות בדיקת סקר ללחץ דם גבוה?
כל מבוגר חייב לעשות בדיקות סקר של לחץ הדם. עד גיל 40 שנים יש לעשות את בדיקת לחץ הדם מדי שלוש שנים. מגיל 40 שנים ויותר יש לעשות את הבדיקה מדי שנה.
מהו הולטר לחץ דם?
ישנו כלי אבחון נוסף שעשוי להיות שימושי אצל חלק מהמטופלים - הולטר לחץ דם. זהו מכשיר שמורכב על הזרוע למשך 24 שעות ומודד אוטומטית, שוב ושוב, את לחץ הדם הן ביום והן בלילה.
זהו כלי יעיל בשביל לקבל תמונה מקיפה יותר על לחץ הדם לאורך היממה כולה. כמו כן הוא מסייע לנטרל את המרכיב של המתח הנפשי בזמן המדידה ("תסמונת החלוק הלבן"). הסף של לחץ דם גבוה במדידת הולטר הוא 130/80 (ממוצע של היום ושל הלילה) או 135/85 לשעות היום ו־120/70 לשעות הלילה.
איך מטפלים בלחץ דם גבוה?
לאחר שצוברים כמה מדידות אפשר להעריך את משמעותו של לחץ הדם. ערכים מתחת ל־120/70 נחשבים לאופטימליים, אבל גם ערכים מעט גבוהים יותר אינם מצריכים בדרך כלל טיפול - כל עוד הם לא מעל 140/90.
כאמור, לחץ דם גבוה לאורך זמן כרוך בתחלואה של הלב ושל כלי הדם, ומטרת הטיפול היא להפחית את הסיכון ללקות במחלות האלה.
לפיכך כשמדובר במי שנמצאים בסיכון גבוה מאוד (מטופלים שההיסטוריה הרפואית שלהם כוללת מחלות של הלב ושל כלי הדם כמו אוטם שריר הלב או אירוע מוחי), הנטייה היא לתת להם טיפול להפחתת לחץ הדם - אפילו אם הערכים טרם הטיפול מוגברים במידה מתונה (130/80).
לפני שמתחילים בטיפול יש להעריך את הנזק שכבר נגרם כתוצאה מלחץ הדם הגבוה.
את הבדיקה עושים ב"איברי מטרה" - איברים שנוטים להיפגע כתוצאה מערכים גבוהים של לחץ דם: בודקים אם קיים עיבוי של דופנות שריר הלב (לפי אק"ג או לפי אקו לב), בודקים אם יש היסטוריה של הפרעות קצב כמו פרפור פרוזדורים, בודקים את תפקוד הכליות (עושים בדיקת חלבון בשתן ובדיקת דם לתפקוד הכליות) ומפנים לרופא עיניים כדי שיעמוד על מצבם של כלי הדם ברשתית.
כאשר ערכי לחץ הדם אינם מאוד גבוהים (כלומר מעל 140/90 אבל מתחת ל־160/100), השלב הראשון בטיפול יהיה בדרך כלל הנחיות לשינוי אורח החיים:
• ירידה במשקל למי שסובלים מעודף משקל (היעד הנדרש הוא BMI מתחת ל־30; היעד הרצוי הוא BMI בין 20 ל־25).
• הגבלת הצריכה של מלח: עד 5 גרם מלח ביום (שהם 2 גרם נתרן) ביום. במקביל יש להרבות בצריכת פירות וירקות ולהגביל את צריכת השומן הרווי.
• פעילות גופנית אירובית (30 דקות בעצימות בינונית, 5 עד 7 פעמים בשבוע).
• גמילה מעישון.
מתי מתחילים בטיפול תרופתי?
כשמדובר בערכים מתונים של לחץ דם גבוה (מעל ל־140/90 אבל מתחת ל־160/100) מתחילים בטיפול התרופתי, אם לא הושגו תוצאות משביעות רצון לאחר כמה חודשים של שינוי אורח החיים; מתחילים מייד בטיפול התרופתי אם מדובר במטופל שסובל מלחץ דם גבוה מאוד (יותר מ־160/100).
במבוגרים מאוד (בני 85 ויותר) - במיוחד אם הם רזים ושבריריים - הנטייה היא להמעיט עד כמה שניתן בטיפול תרופתי.
אם לחץ הדם שלהם הוא גבוה מאוד - מעל 160/90 - אין מנוס מטיפול תרופתי, אולם ההחלטה לטפל בערכים שהם מעל 140/90 אך מתחת ל־160/90 מותנית בכך שהמבוגרים מצליחים לסבול היטב את הטיפול בלי לסבול בעקבותיו מתופעות לוואי משמעותיות (כמו חולשה וסחרחורות).
התרופות המומלצות שמשמשות קו טיפול ראשון בלחץ דם גבוה הן מהמשפחה של מעכבי ACE כמו רמיפריל (השם המסחרי: טריטייס) ואנלפריל (השמות המסחריים: אנלדקס ואנלפרי) או מהמשפחה של ARB (חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין II) כמו ולסרטן (השמות המסחריים: ולסרטן, וקטור ודיובן) וכמו לוסרטן (השמות המסחריים: אוקסאאר, לוטן, לוסרטה ולוסרדקס) או מהמשפחה של CCB (חוסמי תעלות הסידן) כמו לרקנידיפין (השמות המסחריים: וזודיפ, לרקפרס) וכמו אמלודיפין (השמות המסחריים: נורווסק ואמלו) או משתנים מסוג תיאזידים כמו הידרוכלורותיאזיד (השם המסחרי: דיזותיאזיד).
ישנן תרופות נוספות לטיפול בלחץ דם גבוה. ראו את המדריך הנרחב של כללית לטיפול תרופתי בלחץ דם גבוה.
היעד הראשוני הוא להגיע לערכי לחץ דם שנמוכים מ־140/90, אבל במרבית המטופלים השאיפה היא להגיע אפילו לערכים נמוכים יותר: פחות מ־130/80, כלומר ללחץ דם סיסטולי של 120 עד 130 וללחץ דם דיאסטולי של 70 עד 80.
יש לשאוף לערכים האלה בתנאי שההפחתה בלחץ הדם אינה גורמת למטופל חולשה או סחרחורות, בעיקר בעת שינויי תנוחה (מעבר משכיבה לישיבה ולעמידה) ובתנאי שלא מדובר במטופל קשיש ו/או שברירי.
לאחר תחילת הטיפול התרופתי יש להמשיך לעקוב אחרי ערכי לחץ הדם ולבחון אם היעדים הושגו לאחר 3 עד 6 חודשי טיפול.
איזה רופא מטפל בלחץ דם גבוה? מתי צריך לפנות למומחה?
לחץ דם גבוה הוא מצב שכיח מאוד, ורופאי המשפחה בקיאים ומנוסים לאבחן אותו ולטפל בו. במרבית המקרים אין צורך במעורבות של רופא נוסף.
למקרים חריגים קיימות מרפאות ייעודיות ללחץ דם גבוה. הרופאים העוסקים בתחום הם נפרולוגים, מומחים למחלות כליה.
מי זקוק להפניה למרפאת לחץ דם גבוה?
להפניה כזאת זקוקים מטופלים שיש חשד כי הם סובלים מלחץ דם גבוה שניוני וכן מטופלים שלחץ הדם הגבוה שלהם עמיד לטיפול (כלומר, התרופות שרשם רופא המשפחה לא השיגו את היעד הנדרש).
ד"ר אהוד קדמון הוא קרדיולוג מומחה לקוצבים ולהפרעות קצב לב במערך לקרדיולוגיה של בית החולים בילינסון, המרכז הרפואי רבין, מקבוצת כללית
