סיבוכי הסוכרת: איך למנוע נזקים ותופעות לוואי

​​​​​​​​​ תוכן ​העניינים:

טרשת עורקים

אי־ספיקת לב​​

פגיעה בראייה

פגיעה בכליות​

פגיעה עצבית (נוירופתיה עצבית)

פגיעות נוספות

סיבוכים בטווח הקצר

סיבוכים אקוטיים שנובעים מרמות גבוהות של גלוקוז בדם

​מהם סימני האזהרה שמחייבים טיפול מיידי?

​

​​​אנשים רבים​​ שחיים עם סוכרת לא מרגישים כשרמות הגלוקוז (סוכר) בדם שלהם עולות. מלבד מקרים קיצוניים - כשרמות הגלוקוז כבר גבוהות מאוד - קשה לדעת ללא מ​דידה ומעקב מסודרים מה באמת קורה בכלי הדם.​​

סוכרת שאינה מטופלת עלולה לגרום לסיבוכים רבים הנובעים מהרס של כלי הדם בגלל הצטברות הסוכר בהם. הסיבוכים משתנים ממטופל למטופל ורובם מורגשים רק כשהמחלה מבוססת וממושכת. חלקם הגדול קשור בגורמי סיכון נוספים (למשל עישון, יתר לחץ דם או השמנת־יתר).

הבשורות הטובות הן שאיזון טוב של הסוכרת, הקפדה על אורח חיים בריא (כולל תזונה מתאימה, ביצוע פעילות גופנית, הימנעות מעישון, טיפול תרופתי מתאים ​ ושינה מספקת) ומעקב מסודר עשויים להפחית את הסיבוכים, למנוע אותם, למתן אותם ובמקרים רבים לטפל בהם בצורה מוצלחת. חולי סוכרת שמנהלים אורח חיים נכון מעלים את הסיכוי שלהם לאיכות חיים טובה לאורך שנים.

נתייחס תחילה לסיבוכים לטווח ארוך.​

בחזרה למעלה

טרשת עורקים

למה זה קורה?

סוכרת מאיצה תהליכי טרשת עורקים שמתרחשים אצל כולנו. טרשת העורקים באנשים שסובלים מסוכרת היא גורם סיכון גבוה להתקפי לב ולאירועים מוחיים.​

איך אפשר למנוע?

טיפול טוב בסוכרת ובגורמי סיכון אחרים (למשל עישון) יכול לסייע במניעה של טרשת העורקים. 

​כיום ידוע כי לכמה מהתרופות לסוכרת יש תפקיד גם במניעת טרשת עורקים, ולכן חשוב​ לשאול​ את הרופא המטפל על זכאות לקבל אותן. זה חשוב במיוחד עבור מי שכבר סובל מטרשת עורקים (למשל מי שעבר אירוע לבבי או אירוע מוחי או שסובל מחסימות בכלי הדם ברגליים).​

בחזרה למעלה

אי־ספיקת לב

למה זה קורה?

חולי סוכרת סובלים בשכיחות גבוהה יותר מאי־ספיקת לב - הן מסוג של אי־ספיקת לב עם תפקוד ירוד של חדר שמאל (HFref) והן מסוג אי־ספיקת לב עם תפקוד תקין של חדר שמאל (HFpef). 

איך אפשר למנוע?

מלבד איזון הסוכרת, קיימות כיום תרופות לסוכרת שהוכח כי הן משפרות את מצב אי־ספיקת הלב ויש התוויה לתת אותן במצב זה. יש לשאול את הרופא המטפל על הזכאות לקבלן.

בחזרה למעלה

פגיעה בראייה

למה זה קורה?​

סוכרת היא גורם מרכזי לעיוורון במבוגרים והסיבה השכיחה ביותר לעיוורון במדינות מפותחות. היא גם גורם סיכון לפגיעה בחדות הראייה, לעכירות העדשה (קטרקט), ולעלייה בלחץ התוך־עיני (גלאוקומה). 

סוכרת גורמת לנזק בכלי הדם הקטנים של הרשתית, אותה רקמה בחלק האחורי של העין שאחראית על קליטת הראייה והעברתה לעיבוד במוח.

איך אפשר למנוע?
טיפול בסוכרת ואיזונה וכן מעקב סדיר אצל רופא עיניים לפחות אחת לשנה יכולים לסייע במניעת פגיעה בראייה ובמניעת עיוורון.

בחזרה למעלה

פגיעה בכליות

למה זה קורה?

סוכרת היא הגורם השכיח בעולם המערבי לאי־ספיקת כליות, לדיאליזה ולהשתלת כליות.

הכליות אחראיות, בין היתר, על סינון הדם בגוף שלנו ועל הפיכה של פסולת ועודפי מים לשתן שמופרש החוצה מהגוף שלנו. הסוכרת פוגעת בכלי הדם הקטנים של הכליות, ועם השנים עלול להיגרם נזק משמעותי בתפקוד של מערכת סינון הדם בכליות ובהפרשת השתן.

הפגיעה הראשונית של סוכרת בכליות מתבטאת ברוב הפעמים בהפרשת חלבון בשתן בכמות גבוהה מהתקין. ככל שרמת החלבון בשתן גבוהה יותר כך הפגיעה בכליות חמורה יותר.

בדומה לסיבוכי הסוכרת האחרים, הפגיעה בכליות היא איטית והדרגתית. בממוצע חולפות כעשר שנים מרגע שמגלים את הסוכרת ועד להופעת התסמינים הראשונים של מחלת הכליה. אפשר ומומלץ לאבחן פגיעה ראשונית בכליות שנים לפני שנגרם נזק משמעותי, בעזרת בדיקת אלבומין - בדיקת שתן לגילוי חלבון - שאותה מומלץ לבצע לפחות אחת לשנה.

אלה הדברים שמעלים את הסיכון לפגיעה כלייתית בחולי סוכרת:

• חוסר איזון של רמות הסוכר בדם.

• עישון.

• השמנת־יתר.

• סיבוכי סוכרת אחרים ובמיוחד פגיעה סוכרתית בעיניים.

• יתר לחץ דם.

איך אפשר למנוע?

אבחון מוקדם באמצעות בדיקות שתן תקופתיות, טיפול טוב בסוכרת ובגורמי הסיכון ואורח חיים בריא יכולים לעזור במניעת פגיעה כלייתית ובמניעת הידרדרות במצב הכליות לאורך זמן.

בשנים האחרונות ישנן תרופות חדשות לסוכרת שהוכח כי הן מונעות את ההידרדרות בתפקודי הכליה ובהפרשת החלבון בשתן. חשוב לברר מול הרופא המטפל אם אתם זכאים לקבל אותן. ​

• איזון הסוכרת - חשוב להתייעץ עם הרופא בנוגע לאיזון תרופתי של הסוכרת. את האיזון בודקים בבדיקת המוגלובין מסוכרר. רמות נמוכות מ־7 רצויות אם ניתן להגיע אליהן ללא השפעות לוואי. במטופלים מבוגרים או במצבים ייחודיים היעדים לאיזון שונים, ולכן רצוי להתייעץ עם הגורמים המטפלים כדי לקבוע תוכנית לאיזון הסוכרת.

• איזון לחץ הדם - באמצעות אורח חיים בריא​​ ותרופות במידת הצורך.

- בסוכרת ללא הפרשת חלבון גבוהה נשאף להפחתת לחץ הדם אל מתחת ל־140/90.

- בסוכרת עם הפרשת חלבון גבוהה מקובל ​להמליץ על לחץ דם הנמוך מ־130/80, אם אין תופעות לוואי משמעותיות כתוצאה מהפחתת לחץ הדם.

- תרופות מסוימות נגד יתר לחץ דם הוכחו כמפחיתות נזק לכליות כאשר יש הפרשת־יתר של חלבון בשתן. תרופות אלה יינתנו לפעמים כדי להגן על הכליות גם אם לחץ הדם לא גבוה מאוד, כדי להשיג השפעה מגוננת ומעכבת החמרה כלייתית.

• שמירה על אורח חיים בריא
- הפסקת עישון.

- אכילה נכונה, כולל הפחתה בצריכה של מלח ושל מזון מעובד שמכיל מלח וסוכר. רצוי להתייעץ עם דיאטנית כדי להתאים את התזונה באופן אישי למשקל ולרמות הסוכר. 

- הפחתת משקל במקרה של השמנת־יתר היא כיום חלק חשוב בטיפול בסוכרת. קיימות היום תרופות לסוכרת שיש להן השפעה משמעותית על הורדה במשקל. יש לברר מול הרופא המטפל אם אתם זכאים להן.

בחזרה למעלה​

​​​פגיעה עצבית (נוירופתיה עצבית)

למה זה קורה?

סוכרת פוגעת בעצבים התחושתיים באיברים שונים בגוף, בעיקר בידיים וברגליים. הפגיעה הזאת עלולה להתבטא בכאבים, בתחושת שריפה או חום, בתחושת קור או בירידה כללית בתחושה במקומות הפגועים.

הירידה בתחושה מפחיתה ביכולת להרגיש בפגיעה בשלמות העור (לא מרגישים אבן קטנה שנכנסת לנעל או פצע קטן של עור יבש) ולכן מהווה סיכון לפצעים כרוניים ולקושי בריפוי שלהם.

פצעים שלא ניתן להרגיש יחד עם פגיעה במנגנוני ריפוי הפצע, שמתרחשת גם היא לפעמים בסוכרת, עלולים לגרום לפצעים כרוניים ועמוקים. פצעים פתוחים עלולים להוביל לזיהום, ובמקרים מסוימים גם לצורך בכריתה של אזורים נגועים ברגליים. סוכרת היא הסיבה המובילה לכריתת רגליים בעולם המערבי.

ככל שהפגיעה התחושתית מתקדמת יותר, כך עולה גם הסיכון לפגיעה פיזית ברגליים או בידיים.

איך אפשר למנוע?

גילוי מוקדם של סוכרת ואיזון קפדני של רמות הסוכר יכולים להפחית את הסיכון לנוירופתיה סוכרתית. כמו כן חשוב לטפל בגורמי סיכון נוספים לפגיעה עצבית סוכרתית כמו מחלת לב וכלי דם, עישון, יתר לחץ דם, השמנת־יתר ועלייה בשומני הדם.

חשוב לעקוב בצורה מסודרת אחר התחושה בכפות הרגליים, לעשות ניקיון ובדיקה עצמית יומיים של כפות הרגליים ולעבור בדיקה תקופתית במרפאה. בדיקת תחושה שנעשית בביקור שגרתי אצל האחות או אצל הרופאה יכולה לאתר את הבעיה בשלב מוקדם. איזון הסוכרת באמצעות טיפול יכול להפחית את הסבל.​

​טיפול ומעקב עצמיים בכף הרגל

• הימנעות מפעילות שעלולה לפגוע בשלמות העור וכפות הרגליים - אל תלכו יחפים, היזהרו כשאתם מניחים בקבוק חם על הרגליים או כשאתם נכנסים לאמבטיה או מניחים רגליים מתחת לזרם מים חם. הירידה התחושתית מונעת תחושת טמפרטורה, וכווייה עלולה לגרום לפצע קשה לריפוי.

• גזיזת ציפורניים בתשומת לב - הירידה התחושתית עלולה להוביל לחוסר תחושה בעת פגיעה באצבע. לעיתים כדאי שאדם אחר יגזוז בזהירות את הציפורניים.

• שטיפה ובדיקה יומית של כפות הרגליים - שמירה על ניקיון כפות הרגליים וטיפול בפטרת וביבלות יכולים למנוע סיבוכים. לכן מומלץ לשטוף ולבדוק את כפות הרגליים מדי יום. בדיקה מכוונת יכולה לעזור באיתור פצעים בשלב מוקדם ובטיפול בהם לפני שהם מסתבכים.

• שימוש בנעליים ובגרביים נוחים - ללא לחץ מקומי על כפות הרגליים, עם חלוקת משקל טובה ומאוזנת ובלי תפרים, חורים או כל דבר אחר שעלול לגרום לגירוי או לפציעה של העור. מדרסים יכולים לעזור במניעת לחץ על אזורים שבהם עור פגוע. יש בשוק מגוון נעליים מיוחדות למניעת פצעים בכפות הרגליים.

חשוב לקנות נעליים בשעות אחר הצהריים או הערב, זמן שבו הרגליים נפוחות יותר, כדי להתאים את רוחב הנעל לרוחב המקסימלי של כף הרגל ולמנוע לחץ עליה. ​

• בדיקת כפות הרגליים במרפאה - חלק ממעקב הסוכרת המבוצע בדרך כלל על ידי האחות המרפאה כולל בדיקה של כפות הרגליים. ניתן לעקוב אחר שלמות העור, ובעיקר לבדוק תחושה. את הירידה התחושתית ניתן לאבחן תקופה ארוכה לפני שהיא מורגשת. חשוב לבקש לבצע את הבדיקה בכל מעקב סוכרת במרפאה.

• טיפול בכאב בכפות הרגליים - חשוב לזוז ולבצע פעילות גופנית כדי להפחית את הכאבים. קיימות תרופות רבות להפחתת כאב נוירופתי סוכרתי. הטיפול הוא אישי, ולפעמים לוקח זמן עד שמוצאים את הטיפול הנכון. כדאי להיות בקשר קבוע עם הרופא כדי לנסות אפשרויות שונות עד לשיפור במצב.

בחזרה למעלה​​

​פגיעות נוספות

• ירידה קוגניטיבית. חשוב לעקוב אחרי המצב הקוגניטיבי ולגלות אם יש בעיה בשלב מוקדם ככל שניתן.

• הפרעות בתפקוד המיני. פגיעה שיכולה לקרות בנשים או בגברים. כדי לטפל בבעיה, מלבד איזון הסוכרת, ניתן לפנות למרפאות המתמחות בנושא.

בחזרה למעלה​

סיבוכים בטווח הקצר

רוב האנשים שסובלים מסוכרת מרגישים טוב. עם זאת, סוכרת עלולה לגרום לתחושות ולסיבוכים בטווח הקצר, במיוחד כשרמות הסוכר נמוכות מאוד או גבוהות מאוד. 

ברמות סוכר גבוהות, הסוכר שזולג ממחזור הדם אל השתן גורם לתכיפות במתן שתן, להתייבשות, לירידה במשקל ולהרגשה כללית רעה. במקרי קיצון עלולות רמות סוכר גבוהות מאוד להיות מסוכנות. טיפול בסוכרת יכול למנוע את התחושות האלה ואת הסיכונים המיידיים. 

סימפטומים שצריך לשים לב אליהם:
• תכיפות במתן שתן.

• צימאון ושתייה מוגברת.

• ירידה במשקל.

• עליית סוכר לרמות מסוכנות עם פגיעה במצב ההכרה עד כדי סכנת חיים.

• רמות נמוכות של סוכר (היפוגליקמיה) עקב הטיפול התרופתי בחלק מהתרופות.

בחזרה למעלה​

סיבוכים אקוטיים שנובעים מרמות גבוהות של גלוקוז בדם

חמצת קטוטית (DKA) 

מתרחשת בעיקר בסוכרת מסוג 1. לעיתים קרובות זהו הביטוי הראשון של המחלה. חמצת קטוטית עלולה להופיע גם אצל חולי סוכרת מסוג 1 שהפסיקו את הטיפול באינסולין.

הסבר קצר: כאשר קיים מחסור קיצוני באינסולין, הגוף מרגיש רעב (כיוון שבהיעדר אינסולין התאים לא מקבלים גלוקוז) והוא מפרק שומנים כדי להשיג מקור אנרגיה. תוצר לוואי של פירוק השומנים הוא היווצרות של גופי קטו שמורידים את רמת ה־PH בדם. משמעות הדבר: הדם הופך להיות חומצי יותר.

למצב הזה קוראים "חמצת מטבולית". זהו מצב חירום רפואי שמלווה בהתייבשות ובשינויים מסוכנים במאזני המלחים (בעיקר אשלגן) בדם.

​Hyper Osmolar Hyperglycemic Syndrome 

מתרחשת בעיקר אצל חולי סוכרת מסוג 2. אצל הסובלים מתסמונת זו רמות הסוכר גבוהות ביותר - בדרך כלל יותר מ־600 מ"ג/ד"ל. התסמינים העיקריים הם התייבשות קשה, ירידה במצב ההכרה ולעיתים סיבוכי לב וכלי דם עקב קרישיות־יתר.

בחזרה למעלה​

​​​מהם סימני האזהרה שמחייבים טיפול מיידי?

ירידה של רמת הסוכר לערך נמוך מדי (היפוגליקמיה) בעקבות הטיפול התרופתי. הסימנים להיפוגליקמיה הם דופק מהיר, חולשה, רעד ואפילו ערפול ואובדן הכרה. הטיפול המיידי הוא צריכה מהירה של גלוקוז באוכל או במשקה, ובמקרה קיצוני - הזרקת גלוקגון. 

​גם רמות גבוהות מדי של סוכר בדם עלולות לגרום לטשטוש ולאובדן הכרה ומחייבות פנייה מיידית לעזרה רפואית.

בחזרה למעלה​​

ד"ר אסי סיקורל הוא מומחה ברפואת משפחה בכללית

ד"ר עידית ליברטי מנהלת את מרפאת הסוכרת במרכז הרפואי סורוקה, מקבוצת כללית