שיעול הוא אחד ממנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף למניעת זיהומים נשימתיים. באמצעות השיעול מסולקים ליחה, גופים זרים וזיהומים מקנה הנשימה ומהריאות.
אצל ילדים הסיבה השכיחה ביותר לשיעול היא מחלות נגיפיות של דרכי הנשימה. בכל פעם שמערכת החיסון נפגשת עם מחולל מחלה מהסוג הזה, היא מפתחת נוגדנים נגדו, כך שבפעם הבאה שייפגשו לא תתפתח מחלה כלל או שתתפתח מחלה קלה בלבד.
מאחר שילדים טרם הספיקו לפגוש הרבה סוגים של מחלות נגיפיות, יש להם נטייה רבה יותר לפתח מחלות כאלה בהשוואה למבוגרים. נוסף על כך הם חשופים יותר להידבקות משום שהם נמצאים במתחמים סגורים עם ילדים אחרים (בגן, למשל).
כן, ייתכנו סיבות נוספות לשיעול:
סטרידור
מדובר בדלקת בדרכי הנשימה העליונות שפוגעת במיתרי הקול ובסביבתם וגורמת להיצרות בקנה הנשימה העליון. סטרידור מתאפיין לרוב בשיעול יבש ונבחני.
דלקת ריאות
דלקת ריאות עלולה להיגרם מנגיף או מחיידק ויכולה להתפתח בעקבות הצטננות. דלקת ריאות לרוב מתאפיינת בחום גבוה, בשיעול רטוב ועשיר בליחה, בחוסר תיאבון ובעייפות. עלולים להתפתח גם קושי בנשימה ואפטיות.
אסתמה
אסתמה היא תגובה דלקתית בדרכי הנשימה שבאה לידי ביטוי בשיעול ממושך - עם או בלי ליחה - שמלוּוה לרוב בצפצופים ואפילו בהתקפים של קוצר נשימה.
בילדים קטנים מכונה המצב הזה לעיתים בשמות כמו "דרכי נשימה רגישות" (Hyperreactive airway disease), "צפצופים" או ברונכיטיס ספסטית.
מדובר במצב אקוטי של התכווצות הקוטר של דרכי הנשימה, שיש לו מרכיב גנטי משפחתי ברור. נוסף על כך יש לכך גם גורמים אחרים, רבים ומגוונים: החל מזיהום בדרכי הנשימה העליונות, עבור דרך חשיפה לחומרים מסוימים (כמו עשן סיגריות) ואלרגיה וכלה בדלקת ריאות.
שעלת
המחלה הזאת מתאפיינת בהתקפים של שיעול קולני ומהיר שמלוּוים בהאדמה משמעותית של הפנים ואף בהכחלתם.
לעיתים, בסוף כל התקף מופיעה שריקה בעת שאיפת האוויר בגלל המאמץ של הילד לנשום לאחר התקף השיעול. כמו כן לעיתים קרובות מסתיים השיעול בהקאה.
חיסון נגד שעלת (שניתן בטיפת חלב באופן שגרתי) הוא אמצעי חיוני למניעתה שכן מדובר במחלה מידבקת ביותר שבמקרים מסוימים אף עלולה להיות מסכנת חיים.
שאיפת גוף זר
שאיפת גוף זר למערכת הנשימה יכולה להתבטא בשיעול ומחייבת התייחסות מיוחדת. לרוב זה קורה אצל ילדים מתחת לגיל 4 שנים.
התסמינים של הימצאות גוף זר בדרכי הנשימה יכולים להופיע באופן פתאומי וחריף ולהתבטא בשיעול, בקשיי נשימה ובחנק עד כדי חסימה מוחלטת של נתיב האוויר.
ביטוי מאוחר של הימצאות גוף זר יכול להיות כל אחד מהסימפטומים החריפים שתוארו לעיל, וכן סימפטומים נוספים ובהם יריקת דם ודלקת ריאות.
גם תסמינים חוזרים ונשנים בדרכי הנשימה או כאלה שאינם מגיבים לטיפול תרופתי צריכים להעלות חשד לשאיפת גוף זר.
בתוך כמה זמן אמור שיעול לחלוף?
ניתן לחלק את השיעול באופן גס לשני סוגים עיקריים: הסוג הראשון הוא שיעול חריף שנגרם עקב מחלה חריפה וקצרה יחסית. שיעול כזה עלול להטריד אותנו עד 3 שבועות בדרך כלל. שיעול שנמשך זמן רב יותר נקרא שיעול כרוני.
מאחר ששיעול הוא מנגנון הגנה של הגוף, שמטרתו לסלק זיהומים והפרשות, לעיתים קרובות הוא יהיה התסמין האחרון שיחלוף, גם זמן רב לאחר שהמחלה עצמה חלפה.
הילד שלי משתעל כל החורף. זה נורמלי?
שיעול הוא תסמין שכיח מאוד, ואין כמעט ילד שאינו סובל מהתופעה הזאת לפחות פעם אחת בשנה. בילדים קטנים - ובעיקר בילדים שבשנים הראשונות לחייהם הולכים לגן - יש לעיתים קרובות הדבקות רבות, בזו אחר זו.
מהלך אופייני במקרים כאלה הוא גלים של הטבה ושל החמרה בשיעול בכל פעם שנדבקים במחלה נגיפית חדשה, ללא החלמה מלאה ביניהן. משום כך לא נדיר שילדים קטנים משתעלים - ברמה כזו או אחרת - במשך כל החורף ובעונות המעבר.
באילו מקרים מומלץ להתייעץ עם רופא?
במקרים הבאים יש להתייעץ עם רופא:
• חום שמעל ל־38 מעלות במשך יותר מ־24 שעות.
• קוצר נשימה.
• שיעול שהולך ומחמיר.
• שינוי במצב ההכרה, במיוחד אצל תינוקות: ישנוניות־יתר או אי־שקט (שיכולים לנבוע מקוצר נשימה ומירידה בחמצון של הדם).
• דלקת בדרכי הנשימה העליונות שאינה מחלימה בתוך שבוע עד עשרה ימים.
• כאשר מדובר בתינוקות עד גיל של שלושה חודשים.
• הקאות מרובות לאחר שיעול.
הרופא ישמע את סיפור המחלה, יעשה בדיקה גופנית
בסיסית, ואם יחשוד שמדובר בדלקת ריאות או במחלה חיידקית אחרת, ייתן הפניה לצילום
חזה או לבדיקות דם או
לשתי הבדיקות גם יחד.
עלולים להיות סיבוכים לשיעול?
ברוב המקרים דלקות בדרכי הנשימה העליונות חולפות מאליהן בלי התערבות רפואית. למרות זאת יש כמה סיבוכים שאינם נפוצים ואשר מחייבים פנייה לרופא:
1. זיהום בדרכי הנשימה התחתונות - זיהום נגיפי של דרכי הנשימה העליונות עלול להסתבך לזיהום של רקמת הריאות עצמה ולהתבטא בדלקת של צינוריות הנשימה (ברונכיטיס) ואפילו בדלקת ריאות.
הסימן לכך שהמחלה התפשטה מדרכי הנשימה העליונות לדרכי הנשימה התחתונות היא לרוב החמרה מתמשכת במצב: עלייה ברמת החום והחמרה בשיעול במקום שיפור הדרגתי.
2. אצל ילדים שסובלים מאסתמה עלול להתפתח התקף אסתמה שמלוּוה בקוצר נשימה ודורש טיפול מיידי.
איך מטפלים בשיעול?
• מנוחה
כשילד משתעל ומצונן, מומלץ שינוח כדי לעזור לגוף להתגבר על המחלה.
• שתייה מרובה
במהלך ההצטננות מאבד הגוף הרבה נוזלים בגלל הליחה, הנזלת והחום, ולכן חשוב לשתות הרבה כדי למנוע התייבשות.
אין צורך להכריח את הילד לאכול. כשילד חולה, בדרך כלל אין לו תיאבון. אין טעם להתעקש על האוכל, הוא ישלים את הקלוריות כשירגיש יותר טוב. אבל חשוב, כאמור, שיקפיד על שתייה מרובה, ורצוי כזו שמכילה מעט סוכר ומלחים.
• אינהלציות
כאשר השיעול נובע מאסתמה, מומלץ טיפול באינהלציות שמכילות מי מלח וטרבולין או ונטולין ובסטרואידים נשאפים.
טיפול כזה עוזר להקל על השיעול ועל הצפצופים באמצעות הרחבה של דרכי הנשימה (הרפיית השריר שנמצא בדופן דרכי הנשימה מאפשרת לאוויר לזרום ביתר קלות) והפחתת התגובה הדלקתית של הסימפונות.
אם התקפי האסתמה חוזרים על עצמם לעיתים קרובות, עשוי הרופא להמליץ על טיפול מונע: שימוש במשאף סטרואידים במשך כמה חודשים. אפשרות נוספת היא מתן יומי דרך הפה של תרופות נוגדות דלקת שפועלות במנגנון אחר (כמו מונטלוקאסט).
האם אנטיביוטיקה עוזרת במקרה של שיעול?
אין עדות לכך שאנטיביוטיקה עוזרת לרפא שיעול שנובע מזיהומים נפוצים בדרכי הנשימה העליונות. אנטיביוטיקה מיועדת לטיפול במחלות חיידקיות ולא במחלות נגיפיות.
דלקת בדרכי הנשימה העליונות היא לרוב מחלה נגיפית. ארגון המזון והתרופות האמריקני, ה־FDA, קבע כי הטיפול באמצעות אנטיביוטיקה נגד צינון במקרים של הצטננות קלה אינו יעיל - בייחוד אצל ילדים מתחת לגיל 6 שנים - אלא אם המחלה נמשכת יותר משבוע ימים ומלוּוה בזיהומים חיידקיים משניים.
האם סירופ נגד שיעול יכול לעזור?
אין הוכחות שסירופ נגד שיעול יעיל בריפוי המחלה, בקיצורה או במניעת סיבוכים. היתרון היחיד שיכול להיות לסירופ שיעול הוא שיפור באיכות החיים של הילד. משום כך, וגם מכיוון שעלולות להיות לסירופ שיעול תופעות לוואי משמעותיות, רופאים רבים אינם ממליצים על מתן סירופים כאלה לילדים.
מכמה מחקרים עולה שדבש יכול להקל על הסימפטומים של שיעול לילי יותר טוב מאשר טיפול תרופתי נגד שיעול.
שימו לב: אסור לתת דבש לתינוקות בני פחות משנה.
האם מכשיר אדים יכול לעזור?
אין הוכחות לכך שמכשיר אדים עוזר במקרה של שיעול, ואף תוארו סיבוכים בעקבות השימוש במכשיר אדים ביתי: דלקת ריאות בעקבות זיהום בחיידקים ששיגשגו במכשיר (חיידקי ליגיונלה פסאודומונס ואחרים). לכן איגוד רופאי הילדים אינו ממליץ להשתמש במכשיר אדים.
אבל אם בכל זאת יש לכם תחושה שמכשיר אדים עוזר לילד שלכם, ניתן להשתמש בו בתנאים הבאים:
1. אחת ליום יש לרוקן את המכשיר ממים ולייבש אותו באמצעות ניגוב קפדני.
2. לאחר מכן יש למלא בו מים רתוחים שצוננו.
3. אחת לשבוע יש לעשות ניקוי יסודי של פנים המכשיר בחומר מתאים ולאחר מכן יש לייבש אותו.
4. אחת לעונה יש לנקות את המכשיר ביסודיות ולייבש אותו לפני שמאחסנים אותו. כך יש לעשות גם לאחר שמוציאים אותו מאחסון.
שיעול אצל תינוקות
הגורמים לשיעול בתינוקות דומים לרוב לגורמי השיעול בילדים גדולים יותר, אך מפאת גילם הצעיר יש כמה נקודות שדורשות התייחסות נוספת.
ראשית, בתינוקות עד גיל שנה, ובמיוחד בחצי השנה הראשונה לחיים, נגיפים נשימתיים, בעיקר RSV, עלולים לגרום למחלה שנקראת ברונכיוליטיס - דלקת נגיפית של דרכי הנשימה הקטנים יותר.
המחלה הזאת טומנת בחובה בעייתיות שנובעת מגילם של החולים: הם יכולים לפתח קוצר נשימה קשה ואף דום נשימה. כמו כן עלולה להיווצר התייבשות על רקע אכילה מועטה או הקאות בעקבות השיעול. המצב הזה, שמתבטא, בין היתר, בשיעול קשה - עם או בלי חום - מחייב התייחסות רפואית דחופה.
חיסון RSV אינו ניתן בשגרה לכל התינוקות, משום שברונכיוליטיס פוגעת בחומרה בעיקר בפגים ובתינוקות שסובלים ממחלה כרונית ריאתית או לבבית. החיסון הזה בהחלט מומלץ לאוכלוסיות האלה.
איך מטפלים בשיעול אצל תינוקות?
קשה לטפל בתינוקות שסובלים מגודש ומשתעלים וקשה להקל עליהם. כאמור, הטיפולים נגד שיעול משפרים את איכות החיים בלבד, אך אינם מסייעים להשיג החלמה מהמחלה ואינם מפחיתים את הסיכון לסיבוכים. נוסף על כך, רוב הטיפולים האלה אסורים לתינוקות שטרם מלאה להם שנה.
ניתן להקל על הילדים באמצעות שימוש באינהלציות של מי מלח, שמסייעות להפחית את סמיכות הליחה, ולכן גם מסייעות בכיוחה. כמו כן שימוש במי מלח לאף עוזר לפתוח את דרכי האוויר, מקל על הנשימה ומשפר את התיאבון של התינוק.
טיפול משלים יכול לכלול השכבה גבוהה של התינוק. זו מסייעת להפחית את השיעול ואת הגודש.
יש המדווחים על שימוש במי אגסים (הרתחת אגסים במים ומתן כמות קטנה של המים לשתייה לאחר צינונם) או בטיפות אקליפטוס (שמן אתרי שנמכר בבית המרקחת). מטפטפים כמה טיפות על בגד הילד, על הכרית או על הסדין. עם זאת, יעילות התכשירים האלה מעולם לא הוכחה מחקרית.
יש להדגיש שוב שדבש או תכשירים שמבוססים עליו - שמועילים לעיתים קרובות במקרה של שיעול - אסורים לשימוש בתינוקות שטרם מלאה להם שנה.
הגנה על תינוקות מהידבקות
תינוקות עד גיל חצי שנה אינם יכולים להתחסן נגד שפעת. לכן מומלץ לחסן את בני הבית ואת המטפלים הקרובים כדי להגן עליהם ככל הניתן.
חלק משמעותי מהחיסונים שניתנים בשגרת טיפת חלב יכולים להפחית את הסיכון לדלקות ריאות ולסיבוכים אחרים. לכן כדאי להקפיד על מתן החיסונים בשגרה במועדם.
דגש חשוב נוסף הוא בנוגע לחיסון נגד שעלת שניתן בגיל חודשיים, 4 חודשים ו־6 חודשים (ויש עוד מנות שניתנות בהמשך). החיסון מתחיל להגן מפני המחלה לא לפני המנה השנייה. לעומת זאת, המחלה מסוכנת יותר ככל שהיא פוגעת בתינוק צעיר יותר.
לכן מומלץ לכל אישה בהיריון להתחסן נגד שעלת במהלך הטרימסטר השלישי. הנוגדנים שייווצרו בגופה יגנו על התינוק במהלך מחצית השנה הראשונה לחייו, עד שהחיסונים שיקבל בטיפת חלב יקנו לו הגנה משמעותית.
ד"ר אמיר קליביצקי הוא מומחה לרפואת ילדים ולמחלות זיהומיות בכללית ומנהל המרכז לבריאות הילד בבת־ים
