נגיף הקורונה: תשובות לכל השאלות החשובות

​​​מהי מגפת הקורונה?

זוהי מגפה של מחלה נשימתית חדה שאובחנה לראשונה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן שבסין ומשם התפשטה לכל העולם. 

הגורם למגפה הזאת הוא נגיף (וירוס) הקורונה ששייך למשפחת נגיפי הקורונה. עם המשפחה הזאת נמנים גם נגיף הסארס (שבשנים 2002 ו־2003 גרם להתפרצות שבה מתו יותר מ־800 בני אדם) ונגיף המרס (Mers). כשמסתכלים על נגיף הקורונה במיקרוסקופ אלקטרוני רואים תמונה שמזכירה כתר, ומכאן שמו (משמעות המילה "קורונה" בלטינית היא כתר).

ישנם נגיפי קורונה נוספים, שלרוב גורמים בבני אדם למחלה נשימתית קלה. עם זאת, במגפה הנוכחית מדובר בנגיף אלים מבחינת יכולתו להתפשט ולגרום לתחלואה. בתחילה כינה אותו ארגון הבריאות העולמי "נגיף הקורונה החדש", אך בהמשך נזנח השם הזה, ובמקומו החלו להשתמש בשם שנתנו למחלה שהוא מחולל: COVID-19 - קיצור של coronavirus disease 2019.

מדובר במחלה נשימתית שעל פי רוב היא קלה וחולפת מעצמה, אך עלולה להיות ממושכת וקטלנית בעיקר בקרב מי שמשתייכים לקבוצות סיכון: מבוגרים ואנשים שסובלים ממחלות רקע.

מאז פרצה המחלה בשלהי 2019 חלו בה יותר מאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם, ומתו ממנה מיליוני בני אדם. 

אני רוצה לדעת
• מהם התסמינים של מחלת הקורונה?
• בתוך כמה זמן מההדבקה מופיעים תסמינים? מהו זמן הדגירה?
• מי נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה ולמוות?
• האם עישון מחריף את סיכוני הקורונה?
• איך נדבקים בקורונה?
• מי יכול להדביק?
• כמה זמן חולה קורונה מידבק?
• היו שטענו שמחוסנים ולא מחוסנים מדביקים באותה המידה...
• באילו דרכים אנחנו יכולים להגן על עצמנו?
• מה קורה לחולי קורונה במצב קשה?
• איך מטפלים במי שחלה בקורונה?
• אני בהריון ונדבקתי בנגיף הקורונה. מה צפוי לי ולעובר?
• התינוק והילד שלי חלו בקורונה. האם המחלה שלהם צפויה להיות קלה?
• האם יש לקורונה השפעות ארוכות טווח שמורגשות גם לאחר שהנגיף נעלם מהגוף?
• האם מי שחלה בקורונה מחוסן לכל חייו?
• אבל יש דיווחים על אנשים שהנגיף נשאר אצלם גם לאחר היעלמות הסימפטומים.

עוד מדריכים

• החיסון נגד קורונה: תשובות לשאלות הבוערות

• איך קובעים תור לחיסון

מהם התסמינים של מחלת הקורונה?

רבים מהנדבקים בנגיף הקורונה אינם מפתחים תסמינים (סימפטומים) כלשהם, אך הם עלולים להדביק אחרים, ולכן בשלבים הראשונים של המגפה נדרש הציבור לשמור בקפידה על עטיית מסכה ועל כללי הריחוק החברתי.

נדבקים רבים אחרים מפתחים תסמינים קלים ומחלימים בלי שהם נזקקים לטיפול רפואי כלשהו.

אם מופיעים תסמינים הם בדרך כלל בדרכי הנשימה העליונות (שיעול יבש, קוצר נשימה) עם חום או בלי חום. לתסמינים האלה עלולים להתלוות כאבי שרירים. במקרים חמורים עלולות להתפתח דלקת ריאות ואי־ספיקה נשימתית.

לפי ארגון הבריאות העולמי אלה הם התסמינים הנפוצים ביותר של מחלת הקורונה (התסמינים האלה משתנים בשכיחותם בין הווריאנטים השונים שהופיעו במהלך המגפה):

• חום.

• שיעול יבש.

• עייפות.

תסמינים אחרים, פחות נפוצים

• אובדן של חוש הטעם ושל חוש הריח.

• גודש באף.

• דלקת הלחמית (שבאה לידי ביטוי בעיניים אדומות).

• כאב גרון.

• כאב ראש.

• כאבי שרירים וכאבי מפרקים.

• סוגים שונים של פריחה על העור.

• בחילות והקאות.

• שלשול.

• צמרמורת, סחרחורת.

תסמינים של מחלת קורונה חמורה

• קשיי נשימה, קוצר נשימה.

• אובדן תיאבון.

• בלבול.

• כאבים ממושכים בחזה, תחושת לחץ מתמשך בחזה.

• חום גבוה (יותר מ־38 מעלות צלזיוס).

תסמינים אחרים, פחות נפוצים, של קורונה

• רגזנות.

• חרדה.

• דיכאון.

• הפרעות שינה.

• סיבוכים נוירולוגיים חמורים ונדירים כמו אירוע מוחי, דלקת מוח, הזיות, פגיעות עצביות.

בחזרה למעלה

מהם התסמינים של קורונה אצל מחוסנים?

גם מי שמחוסנים באופן מלא עלולים להידבק בקורונה ולפתח תסמינים.

עם זאת, כפי שעולה מ​מחקרים, התסמינים אצל מחוסנים באופן מלא נוטים להיות חמורים פחות מאשר תסמינים אצל לא מחוסנים. המשמעות היא שהסיכון שלהם להתאשפז ולמות כתוצאה מהמחלה הוא נמוך הרבה יותר.

בתוך כמה זמן מההדבקה מופיעים תסמיני קורונה? מהו זמן הדגירה?

זמן הדגירה הוא הזמן שעובר ממועד ההידבקות בנגיף ועד להופעת התסמינים.

אצל 50% מכל מי שנדבקו בנגיף והם תסמיניים (סימפטומטיים) יופיעו התסמינים בתוך 4 ימים (הטווח: 2 עד 7 ימים).

כאמור, גם אם אירעה הדבקה, לא תמיד יופיעו תסמינים, ובמקרה כזה מדובר במחלה א־תסמינית (א־סימפטומטית).

אדם שנדבק בקורונה ולא פיתח תסמינים כמובן אינו מודע להיותו מאומת. כפי שצוין, חולים א־סימפטומטיים עלולים להדביק אחרים.

בחזרה למעלה

מי מצוי בסיכון מוגבר לתחלואה ולמוות מקורונה?

מדובר באנשים בני 65 פלוס וכן באנשים בכל גיל הסובלים ממחלות רקע.

בחזרה למעלה

האם עישון מחריף את סיכוני הקורונה?

הצטברו ראיות לכך שחולי קורונה מעשנים סובלים מסיבוכי המחלה ומתמותה בשיעורים גבוהים יותר מאשר חולי קורונה שאינם מעשנים. כך, למשל, ממחקר שנעשה בסין על 80 חולי קורונה עולה שלחולי קורונה מעשנים סיכון גדול פי 14 מאשר לחולים לא מעשנים לסבול מסיבוכי המחלה.

הנתונים האלה אינם צריכים להפליא שכן עישון גורם למחלות רקע רבות ומשמעותיות שהסובלים מהן חשופים במיוחד לסיבוכי הקורונה. מדובר, בין היתר, במחלות של הלב ושל כלי הדם ובמחלות של מערכת הנשימה כמו מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). נוסף על כך ידוע שעישון מחליש את מערכת החיסון.

בחזרה למעלה

איך נדבקים בנגיף הקורונה?

הדבקה טיפתית
ההדבקה מאדם לאדם היא בעיקר טיפתית, בדומה להדבקה בשפעת: רסיסי טיפות שמקורם באדם נגוע (שהשתעל או שהתעטש ואפילו אם דיבר) נושאים את הנגיף באוויר וחודרים למערכת הנשימה של בני אדם לא נגועים. 

מכיוון שטווח הפיזור של הרסס הטיפתי הזה הוא מוגבל, הרי ששמירה על ריחוק חברתי - נוסף על עטיית מסכה - היא אמצעי יעיל למניעת הדבקה.

הדבקה אווירנית

נוסף על כך, במצבים מסוימים, ובאופן נדיר יותר, עלולה להתקיים גם הדבקה "אווירנית" (airborn transmission). זוהי הדבקה באמצעות חלקיקי אוויר זעירים הרבה יותר הנישאים ב"ארוסול" (צבר של רסיסי טיפות כאלה) שעקב קוטנם הם נישאים למרחקים גדולים יותר ושורדים זמן רב יותר.

זהו אחד ההסברים שניתן למקרי הדבקה הנדירים יחסית שאירעו כשהמקור והנדבק שהו במרחק של יותר משני מטרים זה מזה. 

מצבים שבהם יש סכנה גדולה יותר להדבקה מהסוג הזה הם בעת פעולות רפואיות מסוימות (החייאה, החדרת צינור לקנה הנשימה), בעת שהייה ממושכת (יותר מחצי שעה) בחללים סגורים ולא מאווררים ובעת פעולות כמו שירה וצעקות.

הדבקה במגע

דרך הדבקה נוספת, משמעותית הרבה פחות, היא באמצעות מגע, למשל עם כף יד שחולה קורונה התעטש לתוכה. מכאן החשיבות של רחיצת ידיים תכופה במים ובסבון או באלכוג'ל. עם זאת, כאמור, הדבקה באמצעות מגע היא זניחה בחשיבותה בהשוואה להדבקה טיפתית דרך האוויר.

כמה זמן נשארים נגיפי קורונה פעילים על חפצים ועל משטחים?

השאלה הזאת הייתה במוקד ההתעניינות עם תחילת המגפה, אך היום נראה שחשיבותה שולית. זהו בפירוש לא מסלול התפשטות חשוב במנגנוני ההתפשטות של הנגיף.

האם קורונה עוברת באמצעות מזון?

עד כה אין שום עדות לכך שנגיף הקורונה יכול לעבור מאדם לאדם באמצעות מזון. אם נאכל מזון שעליו נגיפי קורונה, קרוב לוודאי שלא נידבק.

בחזרה למעלה​

מי יכול להדביק?

ההדבקה היא מחולים סימפטומטיים (חולים שיש להם סימפטומים של המחלה), מחולים פרה־סימפטומטיים (שנדבקו ועתידים לפתח תסמינים, אך עדיין לא פיתחו אותם) ומחולים א־סימפטומטיים (חולים שנדבקו בנגיף, אך לא פיתחו ולא יפתחו את תסמיני המחלה).

לא כל מי שנחשף לחולה קורונה אכן יידבק ויחלה.

בחזרה למעלה​

כמה זמן חולה קורונה עלול להדביק אחרים?

אדם עלול להידבק אם הוא נחשף למאומת בתקופה שבין 4 ימים לפני הופע​ת התסמינים אצל המאומת ועד לרגע שבו נקבע שהמאומת החלים. 

בחזרה למעלה

היו שטענו שמחוסנים ולא מחוסנים מדביקים באותה המידה...

זה לא נכון. מהמידע הקיים עולה בוודאות שמחוסנים מדביקים פחות.

בחזרה למעלה

בראש ובראשונה יש להתחסן על פי ההנחיות.

בחזרה למעלה

​ מה קורה לחולי קורונה במצב קשה?

אצל החולים הקשים, הנזקקים לאשפוז, נצפים שני שלבים עיקריים: השלב הראשון, הנגיפי, ושלב מאוחר של "סערת ציטוקינים". הבנת שני השלבים האלה היא חיונית לצורך מתן הטיפול המתאים. יש לציין שיעילות הטיפול התרופתי - נכון להיום - היא מוגבלת. 

בשלב הראשון, הנגיפי, חודר הנגיף לתאים בדרכי הנשימה ומתרבה בתוכם, בדומה לכל מחלה נגיפית אחרת של דרכי הנשימה. בשלב הזה כל התהליכים המתרחשים בגוף מקורם בפעילות הנגיף עצמו, ולכן הטיפול בשלב הזה מכוון למנוע התרבות של הנגיף ולהביא לחיסולו.

השלב הקשה ביותר: סערת הציטוקנים

השלב השני, שנקרא "שלב סערת הציטוקינים", הוא הקשה יותר, והתהליכים המתרחשים בגוף במהלכו נגרמים מתגובת הגוף שלנו נגד הנגיף: גופו של האדם החולה מגייס את כל המנגנונים של מערכת החיסון שלו כדי לפעול נגד הפולש הזר שחדר לגוף. הציטוקינים הם חלק ממערך הלחימה הזה.

ציטוקינים הם חלבונים המופרשים מתאים של מערכת החיסון שלנו ומייצרים שרשרת של תגובות שמטרתן היא לחסל את הנגיף.

התהליכים האלה הם שמחוללים את "סערת הציטוקינים", שלרוע המזל פוגעת לא רק בנגיפים, אלא גם בגופו של החולה וגורמת להחמרה הקלינית שרואים אצל חולים כשבוע ואף יותר לאחר תחילת המחלה: חום גבוה, עלייה במדדי הדלקת, החמרה בקוצר הנשימה ובדלקת הריאות. 

בשלב הזה גם נגרמת הפרעה במנגנון הקרישה של הגוף - מה שעלול להוביל להופעתם של קרישי דם מסכני חיים באיברים שונים ובהם הריאות.

הטיפול התרופתי בשלב הזה אינו מכוון לפגוע בנגיף אלא מתמקד בדיכוי התהליכים הדלקתיים האלה כפי שמקובל במחלות אוטואימוניות אחרות. הטיפולים האלה מיועדים לדכא את המנגנונים של מערכת החיסון הטבעית שמפעיל הגוף שלנו, ולכן טומנים בחובם סכנות אחרות, כמו כל התרופות שמדכאות את מערכת החיסון.

בחזרה למעלה

איך מטפלים במי שחלה בקורונה?

כשפרצה מגפת הקורונה נחקרו תרופות שונות במחקרים קליניים לטיפול בקורונה. מדובר היה בתרופות שכבר היו בשימוש למטרות אחרות, ונחקרה מידת התאמתן גם לטיפול בקורונה. כמה מהן אכן קיבלו את אישורן של רשויות הבריאות (בין היתר בארצות־הברית, באירופה ובישראל) לשימוש במסגרת אשפוז בבתי חולים. זה היה אישור חירום שניתן בשל מורכבות המחלה ובשל הצורך למצוא מענה מהיר לתחלואה הנרחבת.

לאחר זמן מה אושרו לשימוש גם תרופות שפותחו באופן ייעודי לטיפול בקורונה למתן בבית המטופל. לחצו כאן כדי לקרוא סקירה מקיפה על התרופות לקורונה.

חולי קורונה שאינם נזקקים לאשפוז מקבלים בבית בעיקר טיפול תומך: עליהם להקפיד על ארוחות מסודרות ועל שתייה כדי למנוע התייבשות, ולעיתים ממליץ להם הרופא להיעזר במשככי כאבים ובתרופות נגד חום (אם הם סובלים מכאבים ומחום) וכדומה.

כשמדובר בחולים שאינם מאושפזים ונשארים בבית ויש להם גורמי סיכון (כמו גיל מבוגר ומחלות רקע שונות), קיימת כיום אפשרות לתת להם טיפול מוקדם המונע הידרדרות למחלה קשה יותר ושעשוי למנוע את הצורך באשפוז. מדובר בתרופה בשם פקסלוביד הניתנת דרך הפה במשך 5 ימים. ישנה תרופה נוספת - מולנופירביר - שניתנת למי שאינם יכולים לקבל פקסלוביד. שתי התרופות יעילות - אם הן ניתנות בתוך פחות מ־5 ימים מתחילת המחלה.

חולים הנזקקים לאשפוז מקבלים תמיכה נשימתית לפי הצורך (חמצן, הנשמה) וטיפולים ספציפיים המכוּונים לשלב של מחלתם: טיפולים אנטי־וירליים (כמו התרופה רמדסיביר) ו/או טיפולים נגד סערת הציטוקינים (כמו התרופה אקטמרה). 

בחזרה למעלה

אני בהיריון ונדבקתי בנגיף הקורונה. מה צפוי לי ולעובר?

הכנו לך מדריך בנושא.

בחזרה למעלה

התינוק והילד שלי חלו בקורונה. האם המחלה שלהם צפויה להיות קלה?

יש לנו מדריך גם בנושא הזה.

בחזרה למעלה

האם יש לקורונה השפעות ארוכות טווח שמורגשות גם לאחר שהנגיף נעלם מהגוף?

קיימות עדויות על סדרה ארוכה של סיבוכים ושל נכויות מתמשכים המופיעים אצל מחלימי קורונה. זאת בדומה למחלימים מנגיפי קורונה אחרים כמו SARS ו־MERS, שסבלו בחלקם מנזקים גופניים ארוכי טווח ואף תמידיים. התופעה הזה נקראת גם פוסט קורונה ו־Long Covid.

בחזרה למעלה​

האם מי שחלה בקורונה מחוסן לכל חייו?

המחלה אינה מבטיחה הגנה לכל החיים.

בחז​רה למעלה

אבל יש דיווחים על אנשים שהנגיף נשאר אצלם גם שבועות לאחר היעלמות הסימפטומים.

הדיווחים האלה נכונים, אך בדיקות ה־PCR בשלבים המאוחרים שלאחר ההחלמה הקלינית אינן מעידות על הימצאותו נגיף חי בעל כושר הדבקה.

שיטה מדויקת יותר שמאפשרת לקבוע חיוּת של נגיף ואת יכולתו להדביק בני אדם היא באמצעות גידולו בתרביות תאים - טכניקה  השמורה למעבדות מחקר בלבד.

כיום כבר יודעים שאין קורלציה בין שתי הבדיקות (בדיקה של נגיפים חיים בתרבית ובדיקת PCR) הנעשות למחלימים.

בחזרה למעלה

מידע נוסף על נגיף הקורונה

• מתחם הקורונה באתר משרד הבריאות
• האתר של ארגון הבריאות העולמי
• המרכז האמריקאי לבקרות מחלות ולמניעתן (CDC)
• המרכז האירופי לבקרת מחלות ולמניעתן

​ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית