חיסון לקורונה: תשובות לשאלות החשובות

איך עובדים החיסונים נגד קורונה?

spikes הם הזיזים שמאפיינים את נגיף הקורונה ושמקנים לו צורה של כתר (ומכאן השם שניתן לנגיף. משמעות המילה "קורונה" בלטינית היא כתר). ל־spikes יש תפקיד חשוב בחדירה של נגיפי הקורונה לתאים האנושיים.

מטרת החיסון נגד נגיף הקורונה היא להציג לגוף רק את חלבון ה־spike הנמצא על פני נגיף הקורונה, בלי לחשוף את המתחסן לנגיף השלם. הכוונה היא שהגוף ייצור נוגדנים נגד החלבון הספציפי הזה. ברגע שמערכת החיסון תוקפת את ה־spikes היא למעשה מנטרלת את הנגיף.

המיוחד בטכנולוגיית החיסון שפיתחו חברות פייזר ומודרנה הוא שאת חלבון ה־spike מייצר המתחסן עצמו. החיסון מכיל את "הוראות ההפעלה" לגוף ליצור את החלבון הזה של הנגיף, ורק אותו. את הוראות ההפעלה האלה נושא ה־mRNA. לאחר שה־mRNA משלים את משימתו הוא נהרס ולא נשאר בגוף.

לשיטה הזאת יש כמה יתרונות בולטים:

• היא אינה משתמשת בנגיף חי, כך שאין שום סיכון שבעקבות החיסון יתחיל הנגיף להתפשט בגופו של המחוסן.

• מדובר בשיטה שבאמצעותה ניתן להפיק חיסונים רבים בזמן קצר יחסית, שכן במסגרתה אין צורך בתהליך הממושך של גידול הנגיפים.

• החיסון המופק באמצעות השיטה הזאת יכול לשפעל את המערכת החיסונית בעוצמה מספקת בלי להזדקק לתוספת של חומרים משפעלים נוספים (אדג'ובנטים) כפי שלעיתים קורה בחיסונים אחרים.

• בשיטת החיסון החדשנית הזאת ישנה אפשרות נוחה לשנות את מולקולת ה־mRNA בהתאמה לזן חדש של נגיף הקורונה, אם מתרחשת בו מוטציה - כפי שכבר קרה במקומות רבים בעולם - ובעקבות זאת משתנה חלבון ה־spike (ראו התייחסות למוטציות בנגיף הקורונה).

​ היו שטענו שהחיסונים נגד קורונה משנים את החומר הגנטי של המתחסנים ועלול לגרום למוטציות...

לטענות האלה אין שום בסיס. החומר הגנטי שלנו נמצא בגרעין של התאים שלנו, ואילו התהליך שבו נוצר החלבון של הנגיף (באמצעות החיסון) מתרחש מחוץ לגרעין התא ואינו קשור לחומר הגנטי שבגרעין. זמן מה לאחר שמסתיים התהליך של יצירת החלבון מתפרק ה־mRNA ונעלם מגופנו.

​ איך אדע שהחיסון בטוח?

כבר ניתנו ברחבי העולם מיליארדים רבים של מנות חיסון, ולכן גם הצטבר מידע רב שממנו עולה כי מדובר בחיסון בטוח מאוד. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר שנצפו היו קלות וחלפו בתוך יום־יומיים - בדיוק כפי שנצפה גם במחקרים הראשוניים.

את מי אסור לחסן? מה בנוגע למי שסובלים מאלרגיה? 

הכנו לכם מדריך בדיוק בנושאים האלה עם המידע המעודכן ביותר של משרד הבריאות. 

דוגמאות לקבוצות שאין מניעה לחסן אותן:

• אנשים הסובלים ממחסור באנזים G6PD.

• אנשים הסובלים מדיכוי חיסוני מסיבה כלשהי.

• נשאי HIV וחולי איידס.

• אנשים שסבלו מפריחה מפושטת ומגרד בתגובה לטיפול שקיבלו בעירוי.

חזרה למעלה

האם נותנים חיסון למחלימים מקורונה?

ניתן לחסן מחלימים החל מגיל 5 שנים.

הנחיות משרד הבריאות לחיסון מחלימים הן:

• מחלימים שלא קיבלו אף מנת חיסון - מומלץ לחסן אותם במנה אחת בלבד לאחר שעברו 3 חודשים לפחות ממועד הגדרתם "מחלימים".

• מי שאומתו לנגיף אחרי קבלת מנה אחת של החיסון - יכולים לקבל את המנה השנייה לאחר שחלפו 3 חודשים לפחות ממועד הגדרתם "מחלימים".

• מי שנמצאו חיוביים לקורונה על סמך בדיקה סרולוגית (בדיקת נוגדנים) יכולים להתחסן במנה אחת בכל מועד לאחר קבלת התשובה החיובית.

• מחלימים שאינם מדוכאי חיסון ושאומתו לקורונה אחרי קבלת שתי מנות חיסון - אינם זקוקים למנות חיסון נוספות.

מה בנוגע למתן חיסון למטופלים שסובלים ממערכת חיסון מוחלשת?

מכיוון שהחיסון החדש לקורונה אינו מבוסס על נגיף חי, אין סכנה שהוא יתרבה בגוף, ולכן ניתן לתת את החיסון גם למי שסובלים ממערכת חיסון מוחלשת.

כידוע, מי שסובלים ממערכת חיסון מוחלשת הם בסיכון גבוה למחלה קשה ולמוות אם יידבקו בנגיף הקורונה, ולכן מומלץ לחסן אותם.

​האם החיסון עלול לגרום לי לחלות בקורונה?

ממש לא, שכן לא מדובר בחיסון חי, אלא ברכיב חלבון אחד של הנגיף שאינו מסוגל להתרבות ולגרום למחלה.

​ האם לפני קבלת החיסון כדאי לעשות בדיקה סרולוגית (בדיקה לרמת נוגדנים בדם)?

אין כל המלצה כזאת. להיפך, אם מדובר במי שטרם חוסן, בדיקה מקדימה עלולה לעכב התחסנות, מה גם שלא תמיד מובטחות לנו תוצאות חד־משמעיות. המשמעות של תוצאה שאינה חד־משמעית עלולה להיות אי־חיסון של בני אדם שזקוקים לחיסון.

האם אחרי קבלת חיסון כדאי לעשות בדיקה סרולוגית כדי לוודא שהחיסון "תפס"? 

משרד הבריאות אינו ממליץ לעשות בדיקת נוגדנים, למעט במסגרת מחקר שבו אוספים נתונים בנוגע להימצאות נוגדנים לאורך זמן באוכלוסיות ספציפיות (למשל, מדוכאי חיסון).

יש לשים לב שהמבחנים הסרולוגיים מכוּונים בחלקם לגילוי נוגדנים בעקבות מחלה טבעית ובחלקם - לגילוי נוגדנים בעקבות חיסון, מה שעלול להקשות על פירוש נכון של הממצאים.