זן אריס
הזן EG.5 (שנקרא Eris) הוא אחת המוטציות החדשות ביותר של נגיף האומיקרון, ונכון לסוף אוגוסט 2023 הוא הדומיננטי בישראל ובארצות־הברית: הוא זוהה אצל יותר מ־20% מנדבקי הקורונה החדשים במדינות האלה.
EG.5 התפתח מתוך מוטציה אחרת של האומיקרון - זן XBB - שהיה הדומיננטי בחורף 2023-2022.
זן פורנקס
הזן השני בשכיחותו - כ־13% מכלל חולי הקורונה החדשים בארצות־הברית - הוא FL.1.5.1 (שנקרא Fornax). הזן הזה מתפשט במהירות רבה והכפיל את תפוצתו בקרב חולי הקורונה בתוך שבוע אחד בלבד בשלהי אוגוסט 2023.
כאמור, שני הזנים החדשים - EG.5 ו־FL.1.5.1 - התפתחו ממשפחת האומיקרון, ושניהם חולקים אותה מוטציה שמעניקה להם יתרון שרידות על פני כל הזנים הקודמים (ראו בהמשך) ומאפשרת להם להתפשט במהירות.
זן פירולה
בשלהי אוגוסט 2023 זוהה זן נוסף - BA.2.86 (שמכונה Pirola) - שאף הוא מוטציה של האומיקרון. שכיחותו עדיין נמוכה, אך תפוצתו רחבה. הוא נושא מספר רב של מוטציות, ולכן מעורר עניין ודריכות.
על תפוצתו הנרחבת של הזן הזה לומדים בעיקר מניטור נגיפים במי שפכים, אך גם מדיווח על חולים בפועל בכמה מדינות (ובהן ארצות־הברית, בריטניה, דרום־אפריקה, דנמרק וגם ישראל). כאמור, בינתיים מדובר במספר נמוך של חולים בזן הזה, אך הפיזור הנרחב של הנגיף משקף את פוטנציאל ההתפשטות שלו.
יש לזכור שכיום עושים בדיקות קורונה בעיקר בקרב מאושפזים והרבה פחות בקרב הציבור הרחב, ולכן המידע שבידינו על תפוצת המחלה עלול ללקות בהערכת חסר. נכון להיום, בקרב אוכלוסיית המאושפזים אין לזן הזה ביטוי חריג, ובינתיים אין סיבה לחשוש שמדובר בזן אלים במיוחד.
זן BA.2.86 עבר שינוי גנטי גדול - שינוי שבהיקפו דומה לקפיצת הדרך הגדולה שעשה זן האומיקרון הראשון בהשוואה לזן שקדם לו - הדלתא (הזן ההודי). עם זאת, עדיין לא ידוע עד כמה השינוי הזה מקנה לנגיף את היכולת לחמוק מהגנת החיסונים הקיימים.
מהו זן אומיקרון?ב־23 בנובמבר 2021 זיהה המכון למחלות מידבקות בדרום־אפריקה וריאנט חדש של קורונה שקיבל את השם אומיקרון (Omicron). כינויו המדעי הוא BA1.
הזן הזה התפשט במהירות מסחררת ברחבי העולם ודחק לשוליים את כל הזנים שקדמו לו ובהם זן דלתא. מדובר בזן שיש לו מוטציות מרובות, ושעשרות מהן קשורות לייצור חלבון הספייק - החלבון שאחראי לחדירת נגיף הקורונה לתאים בגוף האדם, ואשר נגדו פועלים החיסונים הנוכחיים. מאיפה הגיע השם אומיקרון? בעקבות ההחלטה לתת לכל זן של קורונה שם של אות באלפבית היווני, צריך היה הזן החדש להיקרא נו. השם הזה נפסל כי הוא דומה מאוד למילה ניו (חדש) באנגלית - מה שעלול היה לגרום לבלבול. האות שלאחר מכן היא שי - כשמו של נשיא סין - וכנראה זו הסיבה שגם על השם הזה דילגו, וכך הגיעו לאות שלאחר מכן: אומיקרון.
|
מהם התסמינים של זני הקורונה החדשים? עד כמה הם מסוכנים?
מידת המסוכנות של כל זן חדש נבחנת לפי ההיבטים הבאים:
• מהו כושר ההדבקה וההתפשטות של הנגיף?
• מהי מידת אלימותו של הנגיף, דהיינו מהי מידת יכולתו לגרום למחלה קשה?
• עד כמה הוא יכול לחמוק מהשפעת החיסונים ומהטיפול התרופתי הקיים?
• עד כמה קשה לזהות אותו במעבדה?
מהנתונים שנאספו עד כה עולה שהזנים אריס ופורנקס אינם שונים בהרבה מזני האומיקרון הוותיקים יותר.
מי שנדבקו משני הזנים החדשים סובלים מתסמינים (סימפטומים) כמו של שפעת: שיעול, כאב ראש, נזלת, כאבי שרירים וחולשה.
גם מבחינת חומרת המחלה אין הבדל בין הזנים החדשים לזנים הישנים - כך קבע ארגון הבריאות העולמי.
עם זאת יש לזכור שקשה להשוות בין תכונות הנגיפים החדשים לעומת אלה הישנים מכיוון שהזנים החדשים "פוגשים" היום אוכלוסייה מחוסנת (בשל חשיפה קודמת או בשל התחסנות פעילה), ולכן פגיעתם פחותה.
איך מאבחנים את הזנים החדשים?
על פניו נראה כי בינתיים אין ירידה ביכולת האבחון של הזנים החדשים בשיטות המקובלות, והקביעה הזאת נכונה גם בנוגע לערכות הבדיקה הביתיות.
עד כמה מגן החיסון הקיים מפני הזנים החדשים?
ההנחה היא שהחיסון שפותח נגד האומיקרון יעיל גם נגד הזנים אריס ופורנקס מכיוון שהם דומים לזני האומיקרון הקודמים שהחיסון הנוכחי מגן מפניהם. אשר ליכולתו להגן מפני זן הפירולה - עדיין אין מידע על כך.
כעת מושקע מאמץ רב לפתח חיסונים לזנים שעלולים להתפתח בעתיד מהזנים החדשים. חברת פייזר וחברת מודרנה כבר הודיעו שהחיסונים המעודכנים שבפיתוח מכוּונים לא רק נגד הזנים הקיימים אלא גם נגד הזנים העתידיים.
עד כמה יעיל הטיפול התרופתי נגד הזנים החדשים?
נגד הקורונה הוכנסו לשימוש תרופות ותיקות ופותחו תרופות חדשות. בשלב הזה ברור שאחת התרופות היעילות ביותר שפותחו - פקסלוביד - לא איבדה מיעילותה נגד זן הפירולה.
האם אנו צפויים למוטציות אומיקרון נוספות?
אין ספק שבעתיד יופיעו עוד ועוד זני קורונה חדשים. אז מה ניתן לעשות? יש להתחסן על פי המלצות משרד הבריאות, להישאר בבית בעת מחלה ולהיבדק לקורונה. אין כעת המלצות גורפות לשימוש במסכות, אך יש לשקול להשתמש בהן בעת שסובלים מצינון, במיוחד אם באים במגע עם אוכלוסייה בסיכון.
גם שאר ההנחיות להתגוננות מפני קורונה עדיין רלוונטיות כמו אוורור חללים ושמירה על היגיינה אישית (למשל, לרחוץ ידיים לעיתים קרובות).
הזנים הקודמים של הקורונה
תת־הזנים BA4 ו־BA5 - שניהם מוטציות של האומיקרון - היו הדומיננטיים באביב 2022. קדם להם זן BA2 שהיה הדומיננטי בתחילת 2022.
כמו כל זן חדש - גם הזנים האלה נשאו מוטציות חדשות ששיפרו את יכולת השרידות שלהם. למשל, זן BA2 הפך להיות הדומיננטי בישראל בתחילת 2022 בשל יכולת ההדבקה המשופרת שלו: הוא היה מידבק בכ־30% יותר מהאומיקרון המקורי (BA1), שגם הוא היה זן מידבק במיוחד בהשוואה לזנים הראשונים שבתחילת המגיפה.
עוד לפני כן הופיעו זנים רבים אחרים, ובהם הזן ההודי, הבריטי והדרום־אפריקאי.
• לקביעת תור לחיסון קורונה בלחיצת כפתור
מהי בעצם מוטציה?המידע הגנטי לייצור חלבונים בבעלי חיים, בצמחים, בחיידקים ובנגיפים מוצפן בדרך כלל במולקולות ה־DNA שלהם. המידע שב־DNA עובר למולקולת RNA, וממנה מתורגם המידע - ה"מתכון" - ליצירת חלבון. בחלק מהנגיפים - כמו נגיף הקורונה - קיימת רק מולקולת RNA, והיא זו שנושאת את המטען הגנטי של הנגיף.
מוטציה היא שינוי בקוד הגנטי של התא - ב־DNA או ב־RNA - ומתרחשת באופן ספונטני, כל הזמן, תוך כדי תהליך השכפול של התא. שינוי כזה יכול להוביל, בין היתר, לשינוי במבנה של חלבוני הזיזים (הספייקים) שמעטפת הנגיף, שבאמצעותם חודר הנגיף לתאים האנושיים. כתוצאה מכך הנוגדנים לספייקים, שנוצרים בתגובה לחיסון, עלולים שלא להכיר את החלבונים החדשים - מה שמפחית מיעילות החיסון.
מוטציות נפוצות יותר בנגיפי RNA כמו נגיף האיידס (HIV), נגיף השפעת ונגיף הקורונה. נגיף השפעת, למשל, עובר מדי שנה שינויים קטנים, ובהתאם לכך משתנה גם החיסון נגדו מדי שנה.
ככל שיש יותר שכפולים של הנגיף - כך מתרחשות יותר מוטציות, ועולה הסיכון שאחת מהן תשרוד ואולי אף תשגשג ותתפוס את מקומו של של הנגיף בעל הקוד הגנטי המקורי. לצורך ההמחשה נדמיין שמתוך כל 100 נגיפים חדשים שנוצרים יש לנגיף אחד מוטציה יעילה (שמשפרת את השרידות שלו). משמעות הדבר היא שמתוך כל מיליון נגיפים חדשים יהיו ל־10,000 נגיפים מוטציות יעילות. מה שקובע אם מוטציה תשרוד או תיעלם הוא התרומה שלה לכושר ההישרדות של הנגיף. ככל שהתרומה הזאת משמעותית יותר, כך משתפרים סיכוייה של המוטציה לשגשג. למשל, מוטציה שמשפרת את כושר ההדבקה של הנגיף מגדילה את יכולת ההישרדות שלו.
בנגיף הקורונה נצפו אלפי שינויים מאז שהתגלה לראשונה. השינויים האלה היו בחלקם חסרי משמעות, אך שינויים אחרים היו מוצלחים מאוד (מבחינת הנגיף) ולכן התפשטו ותפסו את מקומו של הנגיף הראשוני, המקורי.
|
ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית. כמו כן היא משמשת יועצת בקהילה בכללית בתחום של מחלות זיהומיות ושל שימוש באנטיביוטיקה
