המאמץ לפתח תרופות לקורונה
במאי 2023 הכריז ארגון הבריאות העולמי שהקורונה כבר אינה מצב חירום (אם כי המחלה עדיין קיימת ועדיין מדביקה בני אדם ומפילה קורבנות), וזהו זמן טוב לסיכומי ביניים, בין היתר של המאמץ הרב שהושקע כדי להתגבר על המגפה באמצעות תרופות. אלה - כך התברר - היו תוספת חיונית לצד החיסונים.
האם קיים טיפול תרופתי יעיל לקורונה?
מאז פרצה המגפה בשלהי 2019 נערכו מחקרים רבים שנועדו למצוא תרופות לקורונה. השאיפה הייתה למצוא טיפול ממוקד שינטרל את הנגיף או לפחות יפחית את חומרת המחלה ואת שיעורי התמותה ממנה.
בתחילת המגפה ניתנו התרופות רק בבתי החולים למטופלים שסבלו מקורונה בינונית עד קשה, והחל מסוף 2021 נכנסו לשימוש גם תרופות המיועדות למטופלים בבית שמשתייכים לקבוצות סיכון וסובלים מקורונה קלה עד בינונית.
אילו תרופות ניתנות כיום בקהילה?
נכון להיום קיימות שתי תרופות שקיבלו אישור חירום של ה־FDA ושל הסוכנות האירופית לתרופות (EMA). בעקבות האמריקאים והאירופים אישר אותן גם משרד הבריאות לשימוש בישראל.
התרופות האלה ניתנות במקרים של קורונה קלה עד בינונית למי שמשתייכים לקבוצות שנמצאות בסיכון גבוה לסיבוכים מהמחלה. לקבוצות האלה משתייכים מושתלי איברים ומדוכאי חיסון וכן מבוגרים ומי שסובלים ממחלות רקע (כמו סוכרת, מחלות לב, COPD, מחלות נוירולוגיות ומחלות אונקולוגיות).
פקסלוביד (Paxlovid נכתב גם פקסלוביד וגם פקסלוויד) היא תרופה חדשנית שפיתחה חברת פייזר לטיפול בחולי קורונה במצב קל עד בינוני המטופלים בקהילה, ושיש להם גורמי סיכון שעלולים לגרום למחלתם להפוך לקשה ואף לקטלנית.
במחקר הקליני שנעשה על פקסלוביד הביא השימוש בתרופה להפחתה משמעותית בשיעור האשפוזים של חולי קורונה. ממחקר שנעשה בכללית עולה שהשימוש בפקסלוביד הפחית באופן משמעותי את הסיכון לאשפוזים ולתמותה מקורונה בקרב מטופלים בני 65 שנים ויותר.
התרופה קיבלה אישור חירום של ה־FDA בדצמבר 2021 ואושרה לשימוש גם בישראל.
התרופה היא שילוב של שתי תרופות:
• נירמטרלביר (Nirmatrelvir), שפועלת נגד אחד החלבונים של נגיף הקורונה ובכך מונעת את השתכפלותו בגוף.
• ריטונביר (Ritonavir) שמאריכה את משך הפעילות של נירמטרלביר ומונעת את פירוקה המהיר בגוף.
לפקסלוביד יש אינטראקציות עם תרופות רבות, ולכן לפני שמתחילים להשתמש בה, בוחן הרופא המטפל את רשימת התרופות שנוטל המטופל ובודק אם קיימות לפקסלוביד אינטראקציות איתן. יש תרופות שאסור לשלב עם פקסלוביד, ויש תרופות שניתן לשלב - בתנאי שמפחיתים את המינון שלהן בעת שמטופלים בפקסלוביד.
פקסלוביד משוּוקת בטבליות לבליעה. משך השימוש בתרופה הוא 5 ימים בלבד, והטיפול ניתן למטופל בביתו.
הרופא קובע את המינון המומלץ של פקסלוביד לכל מטופל. המינון המקובל הוא 3 טבליות (2 טבליות ורודות וטבליה אחת לבנה) פעמיים ביום במשך חמישה ימים.
במקרים של אי־ספיקת כליות בינונית צפוי הרופא להפחית את המינון. המינון המופחת הוא 2 טבליות (טבלייה אחת ורודה וטבלייה אחת לבנה) פעמיים ביום במשך 5 ימים.
במקרים של אי־ספיקת כליות חמורה, אסור להשתמש בפקסלוביד.
השימוש בפקסלוביד הוא נוח. כל בליסטר באריזה מסומן בצידו האחורי בשני צבעים: צהוב וכחול. הצד הצהוב מכיל את מנת הבוקר, ואילו הצד הכחול מכיל את מנת הלילה.
השימוש בפקסלוביד עלול לגרום לתופעות לוואי כמו שלשולים, שינויים בחוש הטעם, טעם מר בפה, עלייה בלחץ הדם, כאבי שרירים, עלייה קלה ברמות של אנזימי הכבד בדם. תופעות הלוואי האלה חולפות בדרך כלל עם סיום הטיפול.
מולנופירביר (Molnupiravir, נכתב גם מולנופירביר וגם מולנופירוויר) היא תרופה חדשנית נוספת לקורונה שאותה פיתחה חברת MSD.
מהמחקר שנעשה על התרופה עולה שהשימוש בה מפחית את הסיכון הן להתפתחות תסמינים קשים והן לאשפוזים כתוצאה מהקורונה.
מולנופירביר ניתנת בקהילה לחולי קורונה שנמצאים בסיכון גבוה להידרדרות במצבם ושאינם יכולים לקבל את התרופה פקסלוביד.
מולנופירביר משוּוקת בכמוסות שצבען בורדו (אדום כהה). המינון הוא 4 כמוסות פעמיים ביום במשך 5 ימים.
מולנופירביר אפשר לתת רק לבני 18 שנים ויותר. אסור לתת אותה למי שטרם מלאו להם 18 שנים משום שהיא עלולה לפגוע בסחוסים של מתבגרים.
מולנופירביר עלולה לפגוע גם בהתפתחות של עוברים, ולכן אסור לתת אותה לנשים הרות. נשים בגיל הפוריות שאינן בהיריון צריכות לשלול אפשרות להיריון (באמצעות בדיקת היריון) בטרם יתחילו להשתמש במולנופירביר, ועליהן להשתמש באמצעי מניעה יעיל בעת שהן נוטלות את התרופה וכן בארבעת הימים שלאחר סיום הטיפול.
כאשר התרופה ניתנת לגבר שבת הזוג שלו בגיל הפוריות, עליהם להשתמש באמצעי מניעה יעיל במהלך השימוש בתרופה וכן בשלושת החודשים שלאחר סיום השימוש במולנופירביר.
אילו תרופות ניתנות בבתי החולים?
בקורונה קלה עד בינונית אפשר לטפל גם בבתי החולים באמצעות התרופות פקסלוביד או מולנופירביר. בקורונה בינונית עד קשה ניתן לטפל באמצעות רמדסיביר.
רמדסיביר היא תרופה נוגדת נגיפים. ממרבית המחקרים עולה שהתרופה יעילה בעיקר כשמדובר בחולים שלקו בקורונה קשה כתוצאה מהנגיף. לעומת זאת, כשמדובר בחולים שחלו בקורונה קלה או בינונית, יעילות התרופה פחות מרשימה. לכן התרופה מיועדת רק לחולים שסובלים מקורונה קשה ומאושפזים בבית חולים.
רמדסיביר ניתנת בעירוי לווריד במשך 5 עד 10 ימים (בהתאם לחומרת המחלה).
תופעות הלוואי העיקריות של התרופה הן בחילות, הקאות ועלייה ברמות של אנזימי הכבד בדם. כמו כן התקבלו דיווחים על מקרים של אנמיה, של אי־ספיקת כליות ושל עלייה ברמות הסוכר בדם. בעת שמטופלים בתרופה מקיימים הרופאים מעקב רפואי רצוף אחרי מצבו של המטופל, בין היתר באמצעות בדיקות דם.
תרופות נוספות שנותנים לעיתים רחוקות בבתי חולים לחולי קורונה קשה הן דקסמתזון (תרופה ממשפחת הסטרואידים), טוסיליזומב (השם המסחרי: אקטמרה) ובריסיטיניב (השם המסחרי: אולומיאנט).
חשיבותו של ויטמין D
בתקופת הקורונה יצאו גופי בריאות שונים בעולם בהמלצות לתת ויטמין D לכלל האוכלוסייה. הסיבה: ממחקרים שונים עולה כי קיים קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D בדם לבין תחלואה מוגברת בקורונה.
האם יש תרופות להקלה על התסמינים?
תרופות להקלה על החום
אם בעקבות הקורונה סובלים מחום גבוה, אפשר להיעזר בתרופות להורדת החום. התרופה המומלצת ביותר לכך היא פרצטמול (המוכרת בשמות המסחריים אקמול ודקסמול, אך משוּוקת בשמות מסחריים רבים נוספים), וניתן לתת אותה גם לילדים וגם למבוגרים שסובלים מקורונה.
בתחילתה של מגפת הקורונה הועלו טענות שגויות שלפיהן תרופות מהמשפחה של נוגדי דלקת לא סטרואידיים (NSAID) כמו איבופרופן (המוכרת בשמות המסחריים: נורופן, אדוויל ואדקס) עלולות להחמיר את תסמיני הקורונה. ארגון הבריאות העולמי ורשויות רגולטוריות בעולם ובישראל קבעו כי אין שום עדות לכך שהתרופות האלה פוגעות במערכת החיסון או בסיכוי להחלים מקורונה. ניתן אפוא להשתמש באיבופרופן אם השימוש בפרצטמול אינו מסייע.
עם זאת יש לזכור שאיבופרופן ותרופות אחרות מהמשפחה של NSAID אינן מומלצות למי שסובלים מאחת או יותר מהמחלות הבאות: לחץ דם גבוה, מחלות לב, כיב קיבה, מחלות כליה.
ניתן להשתמש גם בדיפירון (אופטלגין) במקרים של חום גבוה בעקבות הידבקות בקורונה, אם פרצטמול אינה מפחיתה במידה מספקת את החום.
תרופות להקלה על השיעול
אם סובלים משיעול מטריד, יש לדווח על כך לרופא המטפל. הרופא יכול לרשום טיפול ממוקד בשיעול באמצעות סירופ או טבליות נגד שיעול. התרופות האלה אכן יכולות להקל על השיעול, אך אין להן השפעה על מחלת הקורונה.
משאפים ותמיסות לאינהלציה
אם סובלים מאסתמה או מ־COPD או ממחלות נשימה אחרות ומשתמשים במשאפים, יש להמשיך את השימוש בהם גם בעת שחולים בקורונה. אם חלה החמרה במצב הנשימה בעקבות הקורונה, יש לדווח על כך לרופא המטפל.
שימוש בתמיסות לאינהלציה במטופל שסובל מקורונה עלול לגרום להעברת נגיף הקורונה מהמטופל לבני משפחתו ולסובבים אותו. הסיבה לכך היא שמכשיר האינהלציה יוצר חלקיקי בועות באוויר שעלולים להכיל את נגיף הקורונה.
מהסיבה הזאת הפחיתו במרפאות קופות החולים ובבתי החולים את השימוש במכשירי אינהלציה ועברו לשימוש במשאפים רגילים. גם בבית המטופל יש להעדיף את השימוש במשאפים על פני השימוש במכשירי אינהלציה.
המלצות לניהול תקין של הטיפול התרופתי בימי הקורונה
• אם קיבלתם טיפול בתרופה לקורונה בבית (פקסלוביד או מולנופירביר), משך הטיפול בתרופה הוא 5 ימים. יש להקפיד על משך הטיפול הזה.
• יש להקפיד על נטילה בזמן של שאר התרופות הקבועות - בהתאם להנחיות שנתנו הרופא או הרוקח. אם נוטלים פקסלוויד, ייתכן שהרופא יורה להפסיק את השימוש בחלק מהתרופות הקבועות או יפחית את המינון שלהן למשך תקופת השימוש בפקסלוביד. יש להקפיד על הנחיות הרופא המטפל.
• יש להקפיד על תנאי אחסון נאותים של התרופות. תרופות שדורשות אחסון במקרר יש לשמור במקרר. בכל מקרה אסור לחשוף את התרופות לחום גבוה או ללחות. את התרופות פקסלוביד ומולנופירביר ניתן לשמור בטמפרטורת החדר (בין 20 ל־25 מעלות צלזיוס).
ד"ר קובי כהן הוא רוקח קליני במחוז דן-פתח־תקווה בכללית ועורך בכיר של מדריך התרופות באתר כללית
