בדיקה סרולוגית לקורונה (בדיקת נוגדנים)

​מהי בדיקה סרולוגית?

זוהי בדיקת דם לגילוי נוכחות של נוגדנים בדם למחוללי מחלות שונים. קיום של נוגדנים מעיד על כך שהנבדק חלה בעבר במחלה. בהקשר של קורונה מיועדת הבדיקה לגלות נוגדנים לנגיף הקורונה.

לפי הנתונים הקיימים כיום הבדיקות הסרולוגיות לגילוי נוגדנים לקורונה אינן נחשבות כלי אמין לקביעת רמת ההגנה נגד הדבקה - לא לאחר החלמה מקורונה ולא לאחר קבלת החיסון.

הבדיקה מגלה אם נדבקתי שלשום בנגיף הקורונה?

לא. הבדיקה מסוגלת לגלות חשיפות בנות שבועיים ויותר. הסיבה לכך היא שהגוף נזקק לכשבועיים כדי לייצר נוגדנים לנגיף. הידבקות טרייה מגלים באמצעות בדיקת קורונה רגילה (בדיקת PCR) שיכולה לזהות את נוכחות הנגיף עצמו בגוף.

לכן, אם מישהו נחשף לחולה מאומת - אין טעם לעשות בדיקה סרולוגית לפני שחלפו לפחות 21 ימים מאז החשיפה האחרונה לחולה המאומת.

מהי המשמעות של תוצאות הבדיקה הסרולוגית?

תוצאה חיובית

אם מוצאים נוגדנים בדמו של מטופל יודעים כמעט בוודאות (יותר מ־99%) שהוא נחשף בעבר לנגיף הקורונה.

תוצאה שלילית

המשמעות היא שלא נמצאו נוגדנים לנגיף הקורונה החדש. תוצאה שלילית אינה שוללת בהכרח חשיפה לנגיף הקורונה בעבר מכיוון שבחלק מהמקרים הנוגדנים נעלמים עם הזמן או שאינם נוצרים כלל.

תוצאה "שלילי לצורך הגדרת מחלים"

אי אפשר לקבוע בוודאות נוכחות או היעדר של נוגדנים נגד קורונה, ולכן הנבדק אינו מוגדר מחלים.

מי ש"חיובי" בבדיקה הסרולוגית מחוסן מפני קורונה?

עדיין אין תשובה חד־משמעית לשאלה הזאת. קיימת הערכה כי כמעט כל מי שנדבק בקורונה - ואין זה משנה אם היו לו סימפטומים או שלא היו לו סימפטומים - מחוסן בפני המחלה.

אין שום הערכה בנוגע למשך החיסון, וכן אין מידע האם החיסון שנוצר הוא מוחלט או חלקי או חסר משמעות מבחינת ההגנה שהוא מקנה.

האם מי שיש לו נוגדנים לקורונה יכול להדביק אחרים במחלה?

הנוגדנים רק מראים על זיהום שהיה קיים בעבר. רק מעטים מאוד מאלה שאצלם מגלים נוגדנים נדבקו בקורונה זמן לא רב לפני הבדיקה ועלולים עדיין לשאת את הנגיף ולהיות מידבקים.

מבחנות של בדיקות סרולוגיות במעבדה של כללית

קיבלתי תוצאה חיובית בבדיקה הסרולוגית לקורונה. האם יש לי פטור מבידוד?

תוצאה חיובית של בדיקה סרולוגית (בדיקת נוגדנים בדם), כולל בדיקה סרולוגית מהירה, שבוצעה בהתאם לפרוטוקול של משרד הבריאות, מזכה בתעודת החלמה, בתנאי שלא ניתנה מנת חיסון לפני מועד הבדיקה.

האם כל אחד יכול לעשות בדיקה סרולוגית?

לא, הבדיקה עשויה להינתן לאוכלוסיות מסוימות - אך ורק לפי שיקול הצוות הרפואי.

הבדיקה הסרולוגית נועדה לצורך מחקר ולצורך זיהוי מחלימים שלא נבדקו בזמן המחלה או שמחלתם לא אותרה באמצעות בדיקת PCR (בדיקת מטוש).

מי שמשתייכים לאוכלוסיות הבאות עשויים לקבל הפניה לבדיקת נוגדנים:

• מי שחוזרים מחו"ל ושחלו בחו"ל בקורונה, לצורך אישוש האבחנה ושחרור מבידוד.

בכל מקרה, אין לבצע את הבדיקה הסרולוגית במצבים הבאים:

• אם קיימים תסמינים לקורונה.

• אם הנבדקים ידועים כמחלימים מקורונה בישראל (יש להם כבר תוצאה חיובית לבדיקת מטוש).

• אם הנבדקים חוסנו נגד קורונה.

לפי הנחיות משרד הבריאות, לא תינתן יותר מבדיקה סרולוגית אחת ברבעון.

איפה אני צופה בתוצאות הבדיקה הסרולוגית?

אם עשית בדיקה סרולוגית בכללית, התוצאות שלך יופיעו בכללית און־ליין - בשירות "תוצאות בדיקות מעבדה" בתיק הרפואי האישי.

האם לפני קבלת החיסון נגד קורונה כדאי לעשות בדיקה סרולוגית?

אין המלצה כזאת, וגם אין צורך בכך.

• לתשובות לכל השאלות החשובות על החיסון נגד נגיף הקורונה

התחסנתי נגד קורונה. האם מומלץ לי לעשות בדיקה סרולוגית?

אין סיבה מוצדקת לבדוק את רמת הנוגדנים לאחר החיסון (אלא במסגרת מחקר). זאת מכיוון שהערכות המשמשות לבדיקת הנוגדנים למחלימים מקורונה אינן נחשבות כלי אמין לזיהוי רמת ההגנה שנוצרה מהחיסון.

החלמתי מקורונה. האם מומלץ לי לעשות בדיקה סרולוגית?

לפי משרד הבריאות, בשלב הזה מומלץ שלא לעשות בדיקות סרולוגיות למחלימים כדי להעריך את מידת ההגנה מהדבקה חוזרת (אלא במסגרת מחקר).

הסיבה: מחלים נחשב מחוסן בלי קשר לרמת הנוגדנים. כלומר, מי שהוגדרו מחלימים ייחשבו מחוסנים גם אם יקבלו תוצאת שלילית בבדיקה הסרולוגית. לפי הנתונים הנוכחיים סביר להניח שההחלמה מנגיף הקורונה מספקת הגנה מפני מחלה חוזרת גם ללא רמת נוגדנים שניתנת למדידה בערכות הקיימות.

נמצאתי חיובי בבדיקה סרולוגית ולאחר זמן מה הופיעו לי תסמינים של קורונה. מה לעשות?

אומנם מצב של הדבקה חוזרת בקורונה הוא נדיר מאוד, אך היו מקרים כאלה שדווחו. בכל חשד קליני להידבקות בנגיף הקורונה, גם בקרב מחלימים, מומלץ לעשות בדיקת מטוש לקורונה.

הסקר הסרולוגי לנגיף הקורונה

בחודשים יולי עד ספטמבר 2020 ערך משרד הבריאות סיקור סרולוגי לאומי כדי לבדוק את הימצאותם של נוגדנים לנגיף הקורונה באוכלוסיית ישראל. הסקר הסרולוגי כלל כ־55,000 נבדקים. מתוצאות הסקר עולה כי שיעור ההימצאות של נוגדנים לקורונה באוכלוסיית המדגם הוא 3.8% (5.5% לאחר השוואת המשתנים לשיעורם באוכלוסייה הכללית בישראל). למידע נוסף על תוצאות הסקר הסרולוגי.

במהלך הגל הראשון נעשה סקר סרולוגי אקראי בבני ברק במסגרת פרויקט משותף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, של משרד הבריאות, של מכון גרטנר ושל עיריית בני ברק.

משרד הבריאות עשוי לערוך סקרים סרולוגיים נוספים בעתיד.

פרופ' שי בן שחר הוא מנהל המחלקה לרפואה מותאמת אישית גנומית בכללית ובמכון כללית למחקר, מערך החדשנות