פיברומיאלגיה (דאבת השרירים)

​​מהי פיברומיאלגיה?

המשמעות המילולית של פיברומיאלגיה (באנגלית: Fibromyalgia) היא כאב ברקמת החיבור ובשרירים, ושם המחלה בעברית הוא דאבת השרירים. מדובר בכאב כרוני מפושט וברגישות עזה על פני מקומות רבים בגוף בצירוף עייפות.

התסמונת פוגעת קשות ברמת התפקוד המקצועי, החברתי והמשפחתי של הלוקים בה. בתסמונת מטפלים בדרך כלל ראומטולוגים, אף שבניגוד למחלות ראומטולוגיות אחרות, אין בפיברומיאלגיה עדות לדלקת. את המחלה יכולים לאבחן גם רופאים למחלות פנימיות ורופאי משפחה.

מהם התסמינים של פיברומיאלגיה?

התסמין המרכזי של פיברומיאלגיה הוא כאב כרוני (שנמשך יותר משלושה חודשים) ומפושט (בכל הגוף). את הכאבים חשים בכל מערכת השרירים, המפרקים והשלד, ובמיוחד בצוואר ובגב, ברגליים ובידיים.

אין הקלה בכאבי השרירים בעת מנוחה, והכאבים אפילו מחמירים בשעות הלילה והבוקר.

רגישות ניכרת ללחיצות קלות על פני נקודות רבות בגוף (הוגדרו 18 נקודות כאב כאלה).

תסמינים נוספים:

• הפרעות שינה שכוללות קשיי הירדמות ויקיצות מרובות. כתוצאה מכך השינה אינה מרעננת, וישנה עייפות ניכרת במשך היום.

• כאבי ראש וסחרחורות.

• תסמיני חרדה ו/או דיכאון.

• לעיתים יש קשיי ריכוז וזיכרון.

• לעיתים יש תלונות שקשורות למערכת העיכול כמו כאבי בטן ותופעות של תסמונת המעי הרגיז (כאבי בטן, שלשול ועצירות לסירוגין ונפיחות בבטן). תלונה שכיחה נוספת היא הצורך להטיל שתן לעיתים קרובות.

מהם סימני האזהרה שמחייבים לפנות לרופא?

מאחר שפיברומיאלגיה כוללת כל כך הרבה תסמינים, ישנה נטייה לייחס כל תלונה לתסמונת, ובכך טמונה סכנה, מאחר שעלולים כתוצאה מכך "לפספס" סימני אזהרה חשובים למחלות אחרות.

לכן אם, למשל, מופיעים נפיחות או אודם במפרקים, ירידה במשקל או בדיקות דם לא תקינות - יש צורך לעשות הערכה רפואית מחודשת.

עד כמה זה שכיח?

בין 2% ל־8% מהאוכלוסייה סובלים מפיברומיאלגיה.

שיעור הנשים שסובלות מהתסמונת גדול פי 7 עד פי 9 משיעור הגברים.

המחלה מאובחנת בדרך כלל בין גיל 20 לגיל 50, אך היא יכולה לתקוף גם ילדים.

הנתון המדהים ביותר הוא שהתסמונת אינה מאובחנת אצל 75% מהאנשים שסובלים ממנה.

ממה נגרמת פיברומיאלגיה?

נראה שלפיברומיאלגיה יש רקע גנטי, שכן הסיכון ללקות בה גדל אם במשפחה הקרובה יש מישהו שסבל ממנה או שעדיין סובל ממנה.

כמו כן ידוע שאירועים טראומתיים שונים - כמו חבלות פיזיות, טראומות ולחץ נפשי - עלולים להביא להתפרצות התסמונת.

נמצא גם קשר בין זיהומים שונים - ובהם זיהומים נגיפיים קשים - לבין התפרצות פיברומיאלגיה.

עד כמה שכיחים התקפי פיברומיאלגיה? כמה זמן הם נמשכים?

מדובר במצב כרוני שבו יש תקופות של רגיעה ותקופות של החמרות: ישנן תקופות של התקפים שיכולים להימשך שבועות ועלולים לגרום להפרעות קשות בתפקוד, וישנן תקופות טובות יותר שבהן יש מעט תסמינים או שאין תסמינים כלל. 

התקפים מתרחשים לעיתים בעקבות חשיפה לגורמי דחק (סטרס) - פרידות מאדם יקר, מחלות או אירועים עם איום על החיים או טראומות מהעבר שחוזרות לתודעה או נמצאות בתת־מודע - ולעיתים גם ללא סיבה נראית לעין.

בעזרת טיפולים ואורח חיים נכון - כפי שיפורטו בהמשך - אפשר להפחית מאוד את הכאבים ולשפר את ההרגשה הכללית ואת התפקוד היומיומי.

איך מאבחנים פיברומיאלגיה?

לא קיימת בדיקת מעבדה ספציפית שבאמצעותה ניתן לאבחן את התסמונת. גם בדיקות הדמיה (רנטגן, MRI ,CT) אינן יכולות לסייע באבחון.

האבחנה של פיברומיאלגיה מתבססת על התלונות האופייניות ועל תגובת כאב בלחיצה על 11 נקודות לפחות מתוך 18 נקודות מוגדרות.

הקושי הגדול הוא להבדיל בין פיברומיאלגיה לבין מחלות ראומטולוגיות אחרות, ולכן ברוב המקרים כדי לבסס את האבחנה עושים גם בדיקות דם לגילוי נוגדנים למחלות ראומטולוגיות ודלקתיות. במקרה של פיברומיאלגיה מתקבלות תוצאות תקינות בכל הבדיקות האלה.

בביופסיה של העור ניתן לעיתים למצוא פגיעה בסיבי עצב קטנים (נוירופתיה), אך היא אינה ספציפית לפיברומיאלגיה ולא ברורה משמעותה.

 18 הנקודות הרגישות בגוף

איך מטפלים בפיברומיאלגיה?

מטרת הטיפולים היא לשמור על יכולת התפקוד, לשפר את איכות החיים ולהפחית את התסמינים. את המטרות האלה ניתן להשיג באמצעות טיפולים לא תרופתיים וטיפולים תרופתיים.

טיפולים לא תרופתיים
• פעילות גופנית היא נדבך מרכזי בכל תוכנית טיפול בפיברומיאלגיה. ההמלצה היא לקיים פעילות גופנית סדירה בעלת אופי אירובי כמו הליכה, שחייה ורכיבה על אופניים. חשוב לבנות תוכנית הדרגתית (שרמת הקושי שלה הולכת וגדלה בהדרגה), וחשוב עוד יותר להתמיד בה מדי יום ביומו.

• הידרותרפיה. יש מגוון של טיפולים פיזיותרפיים שנעשים במים - לרוב בטמפרטורה גבוהה יחסית.

• טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT). הטיפול הזה מתבסס על ההנחה שחלק מתהליך העיבוד של הכאב במערכת העצבים המרכזית נעשה באזורים קוגניטיביים, ולכן ניתן לשלוט בו. ב־CBT מנסים לשנות את דפוסי החשיבה השליליים ואת תחושות החרדה והדיכאון שמתלוות לעיתים קרובות לתסמונת.

• קשיבות (מיינדפולנס). הוכח ששיטת התרגול הפסיכולוגית הזאת שמבוססת, בין היתר, על מדיטציה, מסייעת למטופלים להתמודד טוב יותר עם כאבים ומשפרת את איכות החיים שלהם.

• היפנוזה. בעזרת טכניקות של סוגסטיה ניתן להשפיע על תחושת הכאב, על המחשבות ועל ההתנהגות.

• דמיון מודרך. במהלך ההדרכה מדמיינים מציאות פנימית שאינה קשורה לעולם החיצוני.

• דיקור סיני. מהניסיון ידוע שלדיקור סיני יש במקרים רבים השפעה מיטיבה על תחושת הכאב.

• טאי־צ'י, כך התברר, יעיל גם הוא לטיפול בפיברומיאלגיה.

טיפולים תרופתיים

• ניתן לתת תרופות נוגדות דיכאון וחרדה שהתברר כי יש להן השפעה מיטיבה על הכאב.

מדובר בתרופות כמו אלטרול (אמיטריפטילין), סימבלטה (דולוקסטין), איקסל (מילנציפרם), ונלה, ויאפקס ואפקסור (ונלפקסין), לוסטרל וסרנדה (סרטרלין), ציפרלקס, אסטו (אסציטלופרם), ציפרמיל, רסיטל (ציטלופרם) סרוקסט, פקסט (פרוקסטין), פרוזק, פלוטין, פריזמה (פלואוקסטין).

יש לשים לב: התרופות האלה אינן רשומות בארץ לטיפול בכאבים או בפיברומיאלגיה. עם זאת, מאחר שרבים מהחולים בפיברומיאלגיה סובלים גם מחרדה ומדיכאון, ניתן לתת להם את התרופות האלה ולהרוויח רווח כפול: גם טיפול בחרדה ובדיכאון וגם טיפול בכאבים.

• תרופות נוגדות אפילפסיה כמו ליריקה (פרגבלין) וגבפנטין - כך התברר - יעילות אף הן לטיפול בפיברומיאלגיה. אולם בעוד שפרגבלין רשומה בארץ לטיפול בפיברומיאלגיה, גבפנטין אינה רשומה לטיפול במחלה הזאת.

• ניתן להיעזר במשככי כאבים שונים. עם זאת, אין מחקרים שמוכיחים את יעילותו של קנביס רפואי לטיפול בפיברומיאלגיה, והשימוש בו להתוויה הזאת אינו מוכר במשרד הבריאות.

שיעור הנשים שסובלות מפיברומיאלגיה גדול פי 7 עד פי 9 משיעור הגברים

יש מזונות שיכולים להקל על התסמינים?

אין תזונה ספציפית לטיפול בפיברומיאלגיה. יחד עם זאת, כיוון שלא מעט חולי פיברומיאלגיה סובלים מתופעות של תסמונת המעי הרגיז (הרגיש), הרי שתזונה עשירה בסיבים תזונתיים ודלה בפחמימות (פירות, ריבות, סוכר, עוגות, שתייה מתוקה) יכולה להיטיב איתם בטווח הארוך.

מדריך התזונה המלא לסובלים ממעי רגיז

עלולים להיות סיבוכים?

פיברומיאלגיה, בניגוד למחלות ראומטולוגיות אחרות, אינה גורמת לעיוות של המפרקים ואינה מובילה לניוון שרירים. פיברומיאלגיה גם אינה מחלה פרוגרסיבית שהולכת ומידרדרת עם השנים והיא גם לא מקצרת את תוחלת החיים.

עם זאת, הלוקים בתסמונת הזאת עלולים לסבול מכאבים קשים ומגבילים בתפקוד היומיומי ומסבל נפשי רב.

מה עוד יכול לעזור?

במקרים רבים עצם הידיעה שפיברומיאלגיה אינה תהליך שמוביל לפגיעה גופנית קבועה גורמת לאנשים לא להמשיך לעבור בדיקות חוזרות ומכאיבות ולפתח גישה חיובית יותר בנוגע למצבם.

קבוצות תמיכה, כמו עמותת אס"ף, הן מקור עזרה להרבה חולי פיברומיאלגיה. עצם הידיעה שאתן ואתם לא לבד היא גורם מעודד ומחזק.

ד"ר אנדרה מטלון הוא מנהל המחלקה לרפואת המשפחה במרכז הרפואי רבין ובמחוז דן־פ"ת של כללית ומומחה לפיברומיאלגיה​​