מהי תסמונת המעי הרגיש?
תסמונת המעי הרגיש (באנגלית: Irritable Bowel Syndrome - IBS) - המכונה גם תסמונת המעי הרגיז - היא השם שניתן למכלול של תסמינים במערכת העיכול שהעיקריים שבהם הם עצירות ושלשולים לסירוגין, כאבי בטן ונפיחות של הבטן. במרבית המקרים של תסמונת המעי הרגיש מופיעים כל התסמינים האלה ביחד.
יש להדגיש כי התסמונת אינה מסוכנת ואינה מרמזת על מחלה קשה. עם זאת, במקרים רבים התסמינים פוגמים באיכות החיים ומקשים על התפקוד היומיומי.
ההערכה היא שבין 5% ל־25% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם סובלים מתסמיני המעי הרגיש. נשים סובלות מהתסמונת פי שלושה מאשר גברים.
פרט מעניין: מי שסובלים מתסמונת המעי הרגיש מפסידים ימי עבודה בשיעור הגדול פי שלושה מאנשים בריאים.
ממה נגרמת תסמונת המעי הרגיש?
הסיבה להתפתחות התסמונת אינה ידועה, אך קיימות כמה השערות בנוגע לסיבותיה.
ההשערות המובילות הן שינויים בדפוס הפעילות של שרירי דופן המעי, תקשורת לקויה בין מערכת העצבים המרכזית לבין עצבי מערכת העיכול ואף שינויים הורמונליים היכולים להשפיע על תפקוד המעיים.
סיבות שכיחות נוספות להתפתחות התסמינים כוללים שינוי בהרכב החיידקים "הטובים" במעי הגס - שינוי שיכול להופיע לאחר טיפול אנטיביוטי או לאחר זיהום חולף במערכת העיכול.
הקשר הגנטי אינו חד־משמעי, אך סביר להניח שהוא קיים. נראה שהסיכון לסבול מהתסמונת גדל במעט אם יש קרובי משפחה שסובלים ממנה.
מהם התסמינים?
התסמינים של תסמונת המעי הרגיש מגוונים ויכולים להופיע יחדיו או לחוד. לתסמינים יש נטייה להחמיר בתקופות של לחץ גופני ונפשי.
התסמינים העיקריים הם:
• כאבי בטן המוקלים לאחר יציאה.
• שלשולים.
• יציאות מרובות.
• עצירות.
• שילוב של שלשולים ושל עצירות.
• הפרשת ריר בצואה.
• נפיחות של הבטן וגזים מרובים.
מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?
תסמונת המעי הרגיש עלולה לגרום אי־נוחות ניכרת, אך בדרך כלל אינה מובילה למצב חירום רפואי.
איך מאבחנים?
תסמונת המעי הרגיש מאובחנת בעיקר על פי תיאור התסמינים (אנמנזה) שמוסר המטופל לרופא ועל סמך בדיקה גופנית. דיווח על תסמינים טיפוסיים מספיק בדרך כלל כדי לאבחן את התסמונת באופן כמעט ודאי.
עם זאת לעיתים נעזר הרופא בכמה בדיקות נוספות כמו בדיקות דם וצואה.
• קריטריוני רומא (Rome Criteria) מאפשרים לרופא המטפל לקבוע מהי ההפרעה העיקרית בתפקוד המעי הרגיש ובכך להתאים את הטיפול היעיל ביותר למטופל.
• לאחר ריאיון רפואי ובדיקה גופנית עשוי הרופא להפנות את המטופל לבדיקות דם ולבדיקות צואה כדי לוודא שמדדי הדלקת אינם מוגברים באופן שמחשיד כי מדובר במחלת מעי דלקתית (כמו קרוהן או קוליטיס כיבית) או בזיהום במערכת העיכול.
• במקרים מסוימים עשוי הרופא להנחות את המטופל לעשות בדיקה אנדוסקופית של מערכת העיכול (גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה) כדי לשלול את קיומן של מחלות מעי דלקתיות או של סרטן המעי הגס או כדי לברר את מקורה של אנמיה (חסר ברזל) שסיבתה אינה ידועה.
• במקרים אחרים ינחה הרופא לעשות בדיקת דם למחלת הצליאק (רגישות לגלוטן) ובדיקות נשיפה לאבחון אי־סבילות לסוכרים מסוימים הנמצאים בפירות (פרוקטוז) או במוצרי חלב שונים (לקטוז).
• נוסף על כך ניתן לעשות בדיקת צואה ייחודית לגילוי קלפרוטקטין (שהוא תוצר לוואי של תאי דם לבנים מסוג נויטרופילים). הבדיקה הזאת עוזרת לנבא באופן יעיל אם ישנו תהליך דלקתי במעיים - דבר שאינו טיפוסי לתסמונת המעי הרגיש ומצריך בירור נוסף.
- מידע בנוגע לבדיקת לזכאות לבדיקת קלפרוטקטין במסגרת סל הבריאות
איך מטפלים בתסמונת המעי הרגיש?
מכיוון שהגורם לתסמונת אינו ידוע, הטיפול מתמקד בהקלה על התסמינים ולא בריפוי.
מומלץ להקפיד על ארוחות מסודרות ומזינות בזמנים קבועים במהלך היום, לשמור על אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית, ירידה במשקל (אם סובלים מעודף משקל), הקפדה על שתיית מים נאותה והפחתת לחץ בחיי היומיום ככל הניתן.
מניסיון שהצטבר ידוע כי קיימות טכניקות שונות שיעילות להפחתת לחץ כמו פעילות גופנית סדירה, יוגה, מדיטציה ואף טיפול פסיכותרפי. נוסף על כך ניתן להיעזר בטיפולים מתחום הרפואה המשלימה.
אם יש צורך בטיפול תרופתי, על הרופא להתאים את הטיפול לכל מטופל באופן אישי ומבוקר.
מי שסובלים מיציאות שלשוליות רבות יכולים להיעזר בתרופות ממצקות צואה כמו אימודיום או סוגים מסוימים של סיבים לא מסיסים.
מי שסובלים מתסמיני עצירות יכולים להסתייע בהעשרת הדיאטה בסיבים תזונתיים ואף במרככי צואה כגון נורמלקס.
למטופלים הסובלים מגזים מרובים מומלץ להימנע ממזונות בעלי ריכוז סוכרים גבוה המגבירים היווצרות גזים במעי הגס. מדובר במזונות כמו מיצים ממותקים וקטניות. גם צריכה מוגברת של פירות וירקות עלולה לעודד ייצור גזים במעי הגס.
פן נוסף וחשוב בטיפול הוא שימוש בתרופות נוגדות דיכאון (כמו ציפרלקס ואלטרולט) במינונים נמוכים. מהניסיון שהצטבר עולה שהטיפול הזה יעיל - בייחוד למטופלים הנוטים לסבול מכאבי בטן. מתברר שהתרופות האלה מאזנות את מנגנוני הכאב העצבי ומפחיתות את תשדורות הכאב מהמעי לאזורים מסוימים במוח.
כמה זמן זה נמשך?
תסמונת המעי הרגיש היא מצב כרוני המתאפיין בפרקי זמן ממושכים שבהם סובלים מהתסמינים, אך גם בתקופות משמעותיות שמתאפיינות בשקט ובהיעדר תסמינים.
הטיפולים יקלו על התסמינים באופן משמעותי ואף יעזרו להיות חופשיים מהם לתקופות ממושכות.
עלולים להיות סיבוכים?
תסמונת המעי הרגיש היא הפרעה תפקודית בעיקרה ולא מחלה דלקתית או מחלה ממאירה. התסמינים נובעים מתפקוד לקוי של אחד ממנגנוני המעי, ולכן ברוב המוחלט של המקרים אין סיבוכים משמעותיים במהלך החיים (כמו ניתוחים, טיפולים ביולוגיים או טיפולים בממאירות).
ד"ר מתן סיטרמן הוא גסטרואנטרולוג במכון הגסטרו במרכז הרפואי רבין
