קולונוסקופיה: מדריך הכנה לבדיקה ומשמעות התוצאות

​​​​​​​​​​​​​​
 

מהי בדיקת קולונוסקופיה?

קולונוסקופיה (באנגלית: Colonoscopy) היא בדיקה שמאפשרת להתבונן בחלחולת (רקטום) ובכל המעי הגס (קולון) עד החלק הסופי של המעי הדק. הבדיקה מאפשרת לאבחן מחלות של דרכי העיכול התחתונות ולעיתים אף לטפל בהן.

מתי יש ​​צורך בבדיקת קולונוסקופיה?

במצבים הבאים עשוי הרופא להפנות מטופל לבדיקת קולונוסקופיה:

• בירור תסמינים המחשידים למחלה במערכת העיכול התחתונה, למשל: כאב בטן, דימום מפי הטבעת, עצירות כרונית, שלשול ממושך, ירידה במשקל, אנמיה.

• המשך בירור במקרה של תשובה חיובית בבדיקת דם סמוי בצואה.

• בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.

האם יש מקרים שבהם אסור להיבדק?

במקרים הבאים יש ליידע את המרפאה שבה תיעשה הבדיקה:

• אם הנבדקת נמצאת בהיריון. 

• אם ידועה רגישות לתרופות מסוימות או למזון כמו סויה, ביצים וסולפיט. 

• אם סובלים ממחלה מידבקת או ממחלה שגורמת לדימום.

• אם נושאים קוצב לב מלאכותי. ​

​מהי ההכנה לבדיקת קולונוסקופיה?

​לפני בדיקת קולונוסקופיה יש צורך לרוקן באופן קפדני את המעי הגס. ריקון חלקי עלול להסתיר את דופן המעי ולגרוע מאמינות הבדיקה - מה שעלול לעיתים להצריך בדיקה חוזרת.

התאמת הטיפול התרופתי לפני קולונוסקופיה

• ייתכן שלקראת הבדיקה יהיה צורך להפסיק או לשנות חלק מהטיפול התרופתי הקבוע. יש להתייעץ עם הרופא הבודק בנוגע לטיפול התרו​​פתי, כולל תוספי מזון ותכשירים טבעיים.

הרופא עשוי לתת הנחיות מיוחדות במקרה של מחלת לב, מחלת ריאות, מחלת כליה או סוכרת וכן במקרה של נטילת תרופות נוגדות קרישה (לדילול דם) כמו קומדין​, פלוויקס​, אפיאנט, פרדקסה​, קסרלטו​, אליקוויס.

בעבר נהגו להורות לנבדקים להפסיק כליל את הנטילה של כל נוגדי הקרישה, כולל אספירין , 5 עד 7​ ימים לפני הבדיקה (מחשש לדימום בלתי נשלט במקרה של הסרת פוליפ או של ניקוב דופן המעי), אולם כיום ההנחיה היא שמותר להמשיך ליטול אספירין אפילו ביום הבדיקה עצמו.

לעומת זאת את כל שאר התרופות נוגדות הקרישה יש להפסיק לקחת כמה ימים לפני הבדיקה - בהתאם להוראת רופא המשפחה. כדי לקבל את ההנחיות המדויקות באיזה שלב צריך להפסיק את הנטילה של כל תרופה נוגדת קרישה יש להיפגש עם רופא המשפחה 10 ימים לפני בדיקת הקולונוסקופיה.

• תכשירים שמכילים ברזל ופחם - יש להפסיק את נטילתם 5 ימים לפני הבדיקה.

• חולי סוכרת - בבוקר יום הבדיקה אסור להזריק אינסולין​ או לקחת תרופות אחרות לסוכרת.

• תרופות קבועות למחלות כרוניות ניתן ליטול עד 3 שעות לפני הבדיקה עם מעט מים.

תזונה לפני קולונוסקופיה: מה מותר לאכול ומתי?

לפני קולונוסקופיה יש להיכנס למשטר דיאטה קפדני כדי להגיע לבדיקה כשהמעי הגס מרוקן לחלוטין.

72 שעות לפני הבדיקה יש להפסיק לאכול מזונות עשירים בסיבים כמו פירות וירקות מכל סוג שהוא (הן חיים והן מבושלים), לחם מלא, דייסת קוואקר ודגני בוקר. כמו כן אסור לקחת תוספי סיבים כמו סובין חיטה או סובין שיבולת שועל.

בשלב הזה עדיין מותר לצרוך מזונות עניים בסיבים כמו תפוחי אדמה, לחם לבן, מרגרינה, דבש, ריבה, מרקים, איטריות, דגים, ביצים, עוף והודו.

במקביל יש להקפיד על שתייה מרובה - אך לא חלב ולא משקאות חריפים.

24 שעות לפני הבדיקה יש להפסיק לאכול מזון מוצק מכל סוג שהוא. 

מותר לצרוך אך ורק מזונות ומשקאות שמורכבים מנוזלים צלולים ושמכילים אלקטרוליטים כמו מרק צח עם מלח, תה (מותר להמתיק בהתאם לטעם האישי), מיצים צלולים.

יש להקפיד שהנוזלים הנצרכים אינם כוללים רק מים. צריכת הנוזלים היא לא רק מותרת אלא אף חובה: יש להקפיד על שתייה מרובה - לפחות כוס בשעה - אך לא חלב ומשקאות חריפים וכאמור לא רק מים.

ניתן לשתות נוזלים צלולים עד שעתיים לפני הבדיקה. לאחר מכן גם אותם אסור לשתות.

נטילת חומר משלשל

חומר משלשל (שתפקידו לרוקן את המעיים) ניתן בצורה של כדור או של תמיסה או של אבקה.

אופן נטילת המשלשל משתנה בהתאם לסוג המשלשל שלוקחים ולפי שעת הבדיקה. לפעמים ההנחיה היא להתחיל לקחת משלשל חלש יחסית פעם ביום יומיים־שלושה לפני הבדיקה, ואת המשלשל החזק נותנים יום לפני הבדיקה. במקומות אחרים נותנים רק פעם אחת משלשל חזק ביום שלפני הבדיקה.

את ההחלטה איזה חומר משלשל לתת לפני הבדיקה מקבל הרופא - בין היתר בהתאם למצבו הרפואי של הנבדק. כך, למשל, יש חומרים משלשלים שאינם מתאימים למי שסובלים ממחלות כליה.

החומר המשלשל עלול לגרום להתייבשות ולהפרעות אלקטרוליטיות בשל אובדן נוזלים ומלחים, ולכן יש להקפיד על ההנחיות הבאות:

• אם מדובר בחומר משלשל כמו פיקולקס, שניטל בשתי מנות (הוא משוּוק בשתי שקיות), יש להקפיד על מרווח של 6 עד 8 שעות בין מנה למנה.

• כדי לפצות על אובדן הנוזלים בעקבות נטילת החומר המשלשל יש לשתות נוזלים רבים, אך יש להקפיד שאלה יהיו לא רק מים אלא גם נוזלים צלולים שמכילים אלקטרוליטים (מלחים) כמו מרק צלול שמכיל מלח ומיצי פירות צלולים. 

שתייה של מים בלבד ללא אלקטרוליטים עלולה לגרום לתופעות לוואי חמורות שבנסיבות מסוימות אף עלולות להיות מסכנות חיים.

• יש להתייעץ בדחיפות עם הרופא המטפל אם בעקבות נטילת החומר המשלשל סובלים מאחת או יותר מתופעות הלוואי הבאות: כאב בטן חריף או ממושך, הקאות חריפות, כאב ראש חריף, בלבול, הרגשה רעה.

• בכל מקרה יש לקרוא בעיון את העלון למשתמש המצורף לחומר המשלשל.

• אם התכשיר המשלשל נלקח באופן שגוי (למשל, בין נטילת השקית הראשונה של החומר המשלשל לשקית השנייה הפרידו רק שעתיים במקום 6 עד 8 שעות כנדרש) יש להתייעץ עם הרופא המטפל או לגשת לחדר מיון. 

יש לציין כי לפעמים מורה הרופא הבודק לנבדק לעשות חוקן זמן קצר לפני בדיקת הקולונוסקופיה.

החומר המשלשל שנרשם לי הוא טבליות לקסדין. מהן הוראות הנטילה?

החל משלושה ימים לפני הבדיקה מומלץ לקחת שתי טבליות לקסדין בכל ערב, ובסך הכול שש טבליות.​​

איך נעשית בדיקת קולונוסקופיה?

את הבדיקה עושה לרוב רופא גסטרואנטרולוג, שהוא מומחה למחלות של דרכי העיכול. 

לפני הבדיקה המטופל מתבקש להסיר את כל בגדיו וללבוש חלוק בית חולים בלבד. לרוב מרכיבים לו צנתר תוך־ורידי ונותנים לו תרופת הרגעה באמצעות עירוי תוך־ורידי - מה שמסייע לו לעבור את הבדיקה בצורה נינוחה יותר.

לפני הבדיקה מבקשים מהנבדק לשכב על הצד השמאלי, לרוב בברכיים מקופלות לכיוון בית החזה. 

הרופא מחדיר בעדינות קולונוסקו​פ - מכשיר שבנוי מצינור דק ובו מצלמה זעירה שממוקמת בקצהו - ​​דרך פי הטבעת לאורך המעי הגס, עד החלק האחרון של המעי הדק.

תוך כדי הבדיקה מתבונן הרופא בצג שאליו משודרות התמונות מהמצלמה הזעירה שבקצה הקולונוסקופ.

בזמן הבדיקה מנפחים את המעי באמצעות לחץ אוויר כדי להקל על מעבר הקולונוסקופ ולאפשר צפייה בכל קפלי המעי. כתוצאה מכך תיתכן תחושת לחץ ומלאוּת.

אם יש צורך לעשות ביופסיה או לכרות פוליפ, מחדיר הרופא מכשור מיוחד דרך הקולונוסקופ ועושה את הפעולה באמצעות הסתכלות בצג. הפעולה הזאת אינה כרוכה בכאב.

לאחר שהרופא מסיים את הבדיקה, הוא שולף באיטיות את הקולונוסקופ דרך פי הטבעת.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

בדיקת קולונוסקופיה נמשכת לרוב בין 20 דקות לשעה.

ירדימו אותי?

ברוב המקרים נעשית הבדיקה לאחר מתן חומר הרגעה שגורם לטשטוש ולנמנום, אך לא בהרדמה מלאה.

זה כואב? איך ארגיש במהלך הבדיקה?

אף שבדרך כלל הבדיקה אינה מכאיבה, היא עלולה להיות לא נעימה, וייתכנו תחושות של אי־נוחות ושל לחץ ותחושת מלאות. חומרי הטשטוש שניתנים מקילים מאוד על התחושה הלא נעימה בזמן הבדיקה.

מתי אוכל לחזור הביתה?

אחרי הבדיקה מעבירים את הנבדק לחדר ההתאוששות - שם מתאפשר לו לנוח בהשגחת הצוות הרפואי של המכון עד להתפוגגות ההשפעה של חומר ההרגעה. ברוב המקרים נמשכת ההתאוששות כשעה. 

לאחר מכן ניתן בדרך כלל לחזור הביתה - אם יש מלווה. אם אין מלווה, על הנבדק להמתין לפחות שעתיים לפני שישוחרר. בכל מקרה שחרורו יתאפשר בהתאם למצבו.

אילו תופעות לוואי מצפות לי אחרי קולונוסקופיה?

נבדקים רבים מדווחים לאחר הבדיקה שהם חשים ערניים, אולם יש לזכור שחומר ההרדמה עלול להאט מאוד את יכולת התגובה ולפגוע ביכולת השיפוט. 

לכן מומלץ לנוח ביממה שלאחר בדיקת קולונוסקופיה ולהימנע מנהיגה ומכל פעילות אחרת שעלולה לסכן את הנבדק ואת הסביבה.

תחושה נוספת שאופיינית לאחר קולונוסקופיה היא של מלאות ושל צורך לשחרר גזים. התחושה הזאת, שעלולה להימשך כמה שעות לאחר הבדיקה, היא תוצאה של ניפוח המעי באוויר במהלך הבדיקה. הליכה מתונה עשויה להקל על תחושת האי־נוחות ולסייע בפינוי האוויר מהמעי.

האם יש סיכונים בבדיקת קולונוסקופיה?

קולונוסקופיה היא בדיקה בטוחה. יחד עם זאת קיים סיכון קטן לסיבוכים הבאים:

דימומים. ייתכן שבצואה הראשונה לאחר הבדיקה יהיה מעט דם - במיוחד אם בוצעה כריתה של פוליפ או נלקחה ביופסיה מרקמה שאינה פוליפ במהלך הבדיקה. התופעה הזאת צפויה ואינה צריכה לעורר דאגה. יש להתייעץ עם הרופא אם הדימום נמשך או מתגבר, אם יש כאבי בטן עזים או אם מופיע חום. 

במקרים נדירים עלול להיגרם דימום שמחייב אשפוז ומתן עירוי דם. במקרים נדירים ביותר יש צורך גם בהתערבות אנדוסקופית ובניתוח.

נקב בדרכי העיכול. זהו סיבוך נדיר שעלול להתרחש בעיקר בעת כריתת פוליפ או במקרה שישנם סעיפים רבים ופיתולים חדים במעיים. אם תקלה מעין זאת קורית, יש צורך באשפוז ולעיתים אף בניתוח.

חומרי טשטוש והרגעה. אלה עלולים לגרום לעיתים נדירות להפרעות נשימה ולהפרעות בפעילות הלב - בעיקר אצל חולי לב ואצל חולי מערכת הנשימה - ולתגובות אלרגיות בדרגות חומרה שונות.

מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?

לא. אסור לנהוג במשך 12 שעות לפחות לאחר הבדיקה, ולכן יש לחזור הביתה במונית או באמצעות מלווה.

לא רק מנהיגה יש להימנע, אלא גם מהפעלת ציוד מסוכן מכל סוג שהוא. באופן כללי מומלץ לאחר הבדיקה לפנות את שאר היום למנוחה. כמו כן מומלץ להימנע משתיית אלכוהול ב־24 השעות שלאחר הבדיקה.

סימני אזהרה לאחר הבדיקה שמחייבים התייחסות רפואית

קולונוסקופיה היא בדיקה בטוחה שכרוכה בשיעור נמוך של סיבוכים. אולם אם אחת מהתופעות הבאות מופיעה בתוך 48 שעות ממועד הבדיקה, יש להתייעץ מייד עם רופא:

• כאבי בטן - בעיקר אם הם הולכים ומתגברים או אם הם שונים באופיים ובעוצמתם מכאבי בטן "רגילים" שמוכרים כמעט לכל אדם.

• חום.

• דימום רב מפי הטבעת.

מתי אקבל את תוצאות הבדיקה?

עם סיום הבדיקה ימסור הרופא, בדרך כלל, את תוצאותיה. אם במהלך הבדיקה נלקחה ביופסיה, תתקבל התשובה כעבור כחודש. יש לשאול את הרופא מתי יש לצפות לתשובה.

איך מפרשים את תוצאות הבדיקה שקיבלתי?

תשובה תקינה פירושה שדרכי העיכול התחתונות נראות תקינות, ולא נמצא ממצא חריג. עם זאת, תשובה תקינה אינה שוללת לחלוטין את האפשרות למחלה בדרכי העיכול. 

אם נמשכות התלונות שבגללן הוחלט לעשות את הבדיקה או אף ישנה החמרה, ייתכן שהרופא ימליץ על בדיקה חוזרת או על בדיקות אחרות בהמשך.

אם מתקבלת תשובה תקינה לקולונוסקופיה שנעשתה במסגרת בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, ימליץ הרופא על בדיקה חוזרת כעבור 10 שנים או במועד מוקדם יותר - בהתאם לדרגת הסיכון האישית לחלות בסרטן המעי הגס.

תשובה לא תקינה מתקבלת כאשר הרופא מוצא פוליפים או רקמה לא תקינה בדופן המעי הגס. רוב הפוליפים שמוצאים בקולונוסקופיה אינם סרטניים. חלקם עלול להיות טרום־סרטני או סרטני. 

הפוליפים או דגימות מביופסיה יישלחו למעבדה לבדיקה מיקרוסקופית שתקבע אם מדובר בפוליפים שפירים, טרום־סרטניים או סרטניים.

אילו טיפולי המשך צפויים לי לאחר הבדיקה?

המשך הבירור והטיפול תלוי בסיבות לביצוע הבדיקה ובתוצאותיה. אם נמצאו בבדיקה פוליפים, ההחלטה על המשך הטיפול והמעקב תתקבל בהתאם למספר הפוליפים, לגודלם ולמאפייניהם וכן בהתאם לקיומם של גורמי סיכון נוספים לסרטן המעי הגס.

אם הרופא לא הצליח לראות את כל חלקי המעי בבירור כתוצאה מהכנה לקויה או מסיבות אחרות, ייתכן שימליץ על בדיקה חוזרת או על בדיקות נוספות כמו קולונוסקופיה וירטואלית כדי לבחון את החלקים שלא נצפו בבדי​קה.