מהי בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית?
קולונוסקופיה וירטואלית היא בדיקת הדמיה של החלק הפנימי של המעי הגס ללא אנדוסקופיה (הכנסה של צינור עם מצלמה למעי דרך פי הטבעת).
בשונה מבדיקת קולונוסקופיה רגילה, שכוללת החדרה של צינור ארוך למעי הגס ומתן תרופות מטשטשות לנבדק, קולונוסקופיה וירטואלית דורשת הכנסה של צינורית דקה וקצרה לפי הטבעת ללא צורך בטשטוש הנבדק.
מדובר למעשה בבדיקת CT בטן שנעשית בעת שהמעי הגס מנופח באוויר או בגז אחר. עיבוד ממוחשב של צילומי ה־CT יוצר תמונה מדויקת מאוד של החלק הפנימי של המעי הגס.
מהם היתרונות ומהם החסרונות של קולונוסקופיה וירטואלית?
לקולונוסקופיה וירטואלית יש כמה מגבלות וחסרונות - אך גם יתרונות - בהשוואה לקולונוסקופיה רגילה:
• בניגוד לקולונוסקופיה רגילה בקולונוסקופיה וירטואלית לא ניתן לעשות פעולות שונות במעי כמו כריתה של פוליפים או לקיחת ביופסיות. אם מתגלה נגע בבדיקה הווירטואלית, יש צורך לעשות קולונוסקופיה רגילה.
• מאחר שמדובר בבדיקת CT, התמונות שהיא מייצרת אינן רק של המעי הגס אלא גם של איברים סמוכים כמו כליות ואבי העורקים. כתוצאה מכך ייתכנו ממצאים אקראיים - לעיתים אפילו חשובים מאוד - שאותם בכלל לא חיפשנו ואשר אפילו לא עלה על דעתנו לחפש.
לעיתים זהו יתרון שמאפשר לגלות באופן אקראי ממצאים חשובים בבטן ובחזה, אך זו יכולה להיות גם מגרעת: במקרים מסוימים הממצאים החשודים אינם ברורים ומובילים לבדיקות, שבדיעבד מתברר שהיו מיותרות.
יש לזכור שלבדיקות יש לעיתים מחיר: קרינה (בבדיקות רנטגן ו־CT), פציעה וזיהום (למשל בעקבות ביופסיה) וחרדה (בעקבות ההודעה על מציאת ממצא חשוד).
בכל מקרה, הקולונוסקופיה הווירטואלית אינה תחליף לבדיקת CT בטן מבחינת הדיוק והאיכות.
• מאחר שבמהלך הבדיקה מוחדר קתטר לפי הטבעת לניפוח המעי, התמונות שמתקבלות מהאזור הזה הן באיכות פחות טובה מאשר התמונות שמתקבלות מהאזורים האחרים.
• קולונוסקופיה וירטואלית מדויקת יותר לגילוי פוליפים גדולים יחסית - של יותר מ־10 מילימטרים. מאחר שהנגעים הגדולים הם אלה שלהם הסיכוי הגדול ביותר להפוך במשך הזמן לגידולים ממאירים, אין משמעות רבה לכך שהקולונוסקופיה הווירטואלית אינה מיטיבה לגלות נגעים קטנים.
מתי צריך לעשות קולונוסקופיה וירטואלית?
• כאשר רוצים לעשות בדיקת סקר לא פולשנית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס (הבדיקה הזאת למטרה הזאת עדיין לא נכללת בסל הבריאות).
• כאשר לא ניתן לעשות קולונוסקופיה רגילה בגלל קושי טכני או סיכון מוגבר - למשל בעקבות מחלות רקע או גידול חוסם במעי הגס - החלופה המקובלת היא קולונוסקופיה וירטואלית.
חשוב לדעת: המידע המוגש כאן הוא לידיעה כללית בלבד. כל בקשה לאישור הבדיקה תצריך בחינה פרטנית של המקרה וכפופה להוראות של סל הבריאות.
|
צריך הכנה מוקדמת?
ההכנה לבדיקת קולונוסקופיה וירטואלית דומה להכנה לבדיקת קולונוסקופיה רגילה. מטרתה היא שהנבדק יגיע לבדיקה לאחר שהמעי רוקן לחלוטין משאריות צואה. מעי נקי לחלוטין הוא תנאי הכרחי לקבלת תמונה מיטבית של המעי הגס.
כדי להשיג מעי נקי עושים דיאטה שהולכת ומחריפה ככל שמתקרב יום הבדיקה.
72 שעות לפני הבדיקה
יש להפסיק לאכול מזונות עשירים בסיבים כמו פירות וירקות ולחם מלא, ויש להסתפק במזונות שעניים בסיבים כמו תפוחי אדמה, לחם לבן, איטריות, דגים וביצים. במקביל יש להקפיד על שתייה מרובה - אך לא חלב ולא משקאות חריפים.
24 שעות לפני הבדיקה
יש להפסיק לאכול מזון מוצק מכל סוג שהוא, ומותר לצרוך אך ורק מזונות ומשקאות המורכבים מנוזלים צלולים כמו מרק צח, תה, מיצים צלולים ומים. את הנוזלים האלה ניתן לשתות ללא הגבלה, ומותר להמתיק אותם לפי הטעם.
צריכת הנוזלים היא לא רק מותרת אלא אף חובה: יש להקפיד על שתייה מרובה - לפחות כוס בשעה - אך לא חלב ומשקאות חריפים.
4 שעות לפני הבדיקה
יש להיות בצום מוחלט. עם זאת ניתן לשתות מים עד שעתיים לפני הבדיקה. לאחר מכן גם מים אסור לשתות.
ביממה שלפני הבדיקה יש גם לשתות תמיסה משלשלת. לעיתים נעזרים בתרופות משלשלות ובכדורים נגד בחילה בזמן הכנת המעי לבדיקה.
במקרה שלא הושג ריקון מלא של המעי ישנה האפשרות לתת לנבדק חומר מיוחד שמסמן את הצואה ועוזר להבדיל בינה לבין פוליפים במעי הגס בזמן שמפענחים את הצילומים.
הנחיות מפורטות בנוגע להכנות לקראת הבדיקה ניתן לקבל ממכון הדימות שבו תיעשה הבדיקה. במידת הצורך ניתן לקבל מרופא המשפחה הסבר נוסף ומרשמים.
היות שמדובר בבדיקה לא פולשנית, אין צורך להפסיק נטילה של תרופות מדללות דם. יש להתייעץ עם הרופא המטפל אם להפסיק תרופות נגד סוכרת כיומיים לפני הבדיקה.
איך עושים את הבדיקה?
לקראת הבדיקה מבקשים בדרך כלל מהנבדק ללבוש חלוק. לאחר מכן מבקשים ממנו לשכב מיטת הבדיקה של מכשיר ה־CT, ורופא או איש צוות מחדיר לפי הטבעת שלו צינורית עדינה מצופה במשחת הרדמה. דרך הצינורית מוזרם אוויר או גז אחר אשר מנפח את המעי ומאפשר לבדוק את חלקו הפנימי.
מדי פעם מבקשים מהנבדק לעצור את הנשימה כדי להשיג תמונות חדות יותר.
הצילומים נעשים לרוב בשתי תנוחות - בשכיבה על הגב ובשכיבה על הבטן. בזמן הבדיקה "נוסעת" מיטת הבדיקה אל תוך מכשיר ה־CT הטבעתי.
כמה זמן נמשכת הבדיקה?
כעשר דקות.
ירדימו אותי?
לא
זה כואב?
לא.
איך ארגיש במהלך הבדיקה?
תיתכן תחושה של נפיחות או של לחץ בבטן.
איך ארגיש אחרי הבדיקה?
זמן קצר לאחר הבדיקה עדיין תיתכן תחושה של נפיחות או של לחץ בבטן, אך עם יציאת האוויר או הגז מהמעי תחלוף התחושה הזאת במהירות.
מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?
כן.
מתי "אחזור לעצמי"?
לאחר כמה שעות.
האם יש לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים?
זוהי בדיקה בטוחה מאוד. עם זאת יש לשים לב לנקודות הבאות:
• נבדקים שסובלים ממחלות רקע משמעותיות - במיוחד אי־ספיקת כליות או אי־ספיקת לב - צריכים לעיתים לעשות את ההכנות לבדיקה בתנאי אשפוז כדי לאפשר מעקב צמוד.
• לעיתים נדירות ביותר ייתכן קרע בפי הטבעת או במעי כתוצאה מהניפוח. זהו סיבוך מסוכן שלעיתים מחייב אשפוז ואף ניתוח.
• במהלך הבדיקה נחשף המטופל לקרינת רנטגן. כמות הקרינה שסופגים בבדיקה אומנם קטנה - יחסית לבדיקת CT בטן רגילה - אך חשיפות חוזרות ונשנות לקרני רנטגן עלולות להעלות את הסיכון לחלות בעתיד בסרטן.
סימני אזהרה לאחר הבדיקה שמחייבים התייחסות רפואית
יש לפנות לרופא בכל מקרה של חום מעל 38 מעלות וכאבי בטן שהולכים וגוברים.
מתי אקבל את תוצאות הבדיקה?
רופא רדיולוג (מומחה לבדיקות הדמיה) יפענח את תוצאות הבדיקה ויכתוב דו"ח לרופא המטפל.
אם מדובר במקרה דחוף, יימסר לך הפענוח ביד מייד (אלא אם כן הרופא המפנה ביקש אחרת) כדי שתוכל לחזור בהקדם לרופא המטפל עם התוצאות. פענוחים שאינם דחופים ייכתבו ויישלחו אליך בתוך כשבוע.
יש לחזור אל הרופא שהפנה אותך לבדיקה כדי לשוחח איתו על תוצאות הבדיקה ועל משמעותן.
מהי המשמעות של תוצאות הבדיקה?
אם היו ממצאים כלשהם בבדיקה - בעיקר פוליפים במעי הגס - יכלול דו"ח הפענוח תיאור מפורט שלהם ובכלל זה גודל, צורה ומיקום בתוך המעי הגס. כמו כן יכלול הדו"ח ממצאים שהתגלו באקראי באיברים אחרים בבטן כמו אבנים בכליות או הרחבה של אבי העורקים.
אילו טיפולי המשך צפויים לי לאחר הבדיקה?
אם ההכנה לבדיקה לא הייתה באיכות מספקת, ייתכן שיהיה צורך בבדיקה חוזרת לאחר הכנה קפדנית יותר.
כל ממצא של פוליפ במעי הגס מחייב לעשות קולונוסקופיה רגילה שבמהלכה הוא נכרת ונשלח לביופסיה.
אם התגלו באקראי ממצאים משמעותיים באיברים אחרים בבטן, עשוי הרופא לתת הפניה לבדיקות הדמיה נוספות כמו CT בטן או CT חזה כדי לקבל צילומים מדויקים יותר.
ד"ר עזמי שחברי הוא מומחה למחלות של דרכי העיכול, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז החדש לרפואה יועצת בעפולה והרכז לתחום הגסטרואנטרולוגיה במחוז הצפון