תבחין נשיפה (בדיקת הליקובקטר)

​​​מהו תבחין נשיפה?

תבחין נשיפה (באנגלית: Urea Breath Test) הוא בדיקה שמיועדת לגלות את הימצאותו של החיידק הליקובקטר פילורי בקיבה. זוהי דרך לא פולשנית ומדויקת לזיהוי הנוכחות של החיידק הזה. 

הבדיקה מבוססת על תכונתו של ההליקובקטר פילורי לפרק חומר כימי בשם אוריאה (שתנן) לאמוניה ולדו־תחמוצת הפחמן.

מתי מומלץ לעשות תבחין נשיפה?

חיידק ההליקובקטר פילורי מאוד נפוץ באוכלוסייה, אך רק אצל חלק קטן מהנדבקים הוא גורם להופעה של תסמינים מטרידים ושל מחלות כמו דלקת של הקיבה (גסטריטיס) וכיבים בקיבה או בתריסריון. 

בין התסמינים שמעוררים חשד לקיומו של זיהום שנגרם מחיידק ההליקובקטר פילורי:

• כאבים בבטן העל​​יונה.

• הרגשה של כובד לאחר הארוחות.

• בחילות והקאות.

• הימצאות כיבים - בעבר או בהווה - בקיבה או בתריסריון. מרבית הכיבים אכן קשורים להימצאות החיידק ומתרפאים לאחר הטיפול בו.

הערת הסתייגות: בכל מקרה שבו מדובר במטופל בן 50 ויותר ובכל מקרה שבו במדובר במטופל שסובל מסימני אזהרה כמו ירידה במשקל, אנמיה, הקאות דמיות, צואה דמית או קושי בבליעה, ייתכן שהרופא יעדיף לשלוח אותו לגסטרוסקופיה במקום לתבחין נשיפה.

את תבחין הנשיפה צריכים לעשות גם האנשים הבאים:

• מי שזקוקים לטיפול ממושך בתרופות מסוג NSAIDS (כמו וולטרן ואספירין). התרופות האלה מגבירות את הסיכון לפתח כיב קיבה, ונוכחות של חיידקי הליקובקטר מגבירה עוד יותר את הסיכון הזה.

• ניתן לשקול לעשות את הבדיקה - לאחר בירור מתאים - במקרים של מחסור בוויטמין B12 או מחסור בברזל שאין להם שום הסבר ידוע. הסיבה: חיידק ההליקובקטר גורם, בין היתר, לגסטריטיס אטרופית שאחת מתופעות הלוואי שלה היא מחסור בוויטמין B12 ובברזל.

• מי שסובלים מלימפומה נדירה מסוג MALT. סילוק החיידק משפר את מצבם ולעיתים אף מביא לריפוי המחלה.

• מי שסובלים מ־ITP - מחלה שגורמת לרמה מופחתת של טסיות דם וכתוצאה מכך לנטייה מוגברת לדימומים.

• אין צורך לעשות תבחין נשיפה במקרים של ריפלוקס חומצי או של צרבת.

צריך הכנה מוקדמת לבדיקת נשיפה להליקובקטר?

• יש להיות בצום במשך כ־8 שעות לפני הבדיקה - כולל שתייה. עם זאת מותר להמשיך לקחת את התרופות הקבועות (כמו תרופות נגד לחץ דם גבוה) באמצעות כמה לגימות קטנות של מים.

• אסור לעשן 8 שעות לפני הבדיקה, ומומלץ להפסיק לעשן בכלל...

• אם מקבלים טיפול אנטיביוטי יש להפסיק ליטול אותו לפחות 30 יום לפני הבדיקה.

• אם מקבלים טיפול נוגד חומצה מסוג PPI (כמו אסופרים, אומפרדקס, לנטון, לנסו, קונטרולוק, נקסיום, דקסילנט וכדומה) יש להפסיק ליטול אותו לפחות 14 ימים לפני הבדיקה. אין צורך להפסיק טיפול בנוגדי חומצה כמו טאמס, מאלוקס, גביסקון, פמו, זנטק, זוטון וגסטרו​.

• אם מקבלים תכשיר אחר לטיפול בצרבת, יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע להפסקת הטיפול.

• לאחר השלמת הטיפול האנטיביוטי לחיסול ההליקובקטר פילורי יש להמתין לפחות 30 יום לפני שעושים את תבחין הנשיפה כדי לברר את יעילות הטיפול.

• כדאי להצטייד במיץ תפוזים טבעי (לא מוגז), אך לא לשתות אותו לפני הבדיקה.

איך נעשית הבדיקה?

1. בתחילה נושף הנבדק לתוך מבחנה מיוחדת. 

2. לאחר מכן מקבל הנבדק טבלייה שמכילה חומר סימון (איזוטופ לא רדיואקטיבי של פחמן - C13). זו מומסת בתוך כוס מיץ תפוזים, והנבדק מתבקש לשתות אותו ולהמתין כחצי שעה.

מיץ התפוזים (שאותו הביא הנבדק מהבית) מכיל חומצה ציטרית (חומצת לימון) שמעכבת את הפינוי של חומר הסימון מהקיבה ומאפשרת להליקובקטר - אם אכן מצוי בקיבה - לפרק את האוריאה שבטבלייה.

במקום מיץ התפוזים אפשר לשתות במעבדה תמיסה של 2 עד 4 גרם חומצת לימון מהולה במים, אבל מיץ התפוזים טעים יותר...

3. בתום חצי שעה מתבקש הנבדק לנשוף שוב לתוך מבחנה נוספת.

4. מפענחי הבדיקה משווים בין הכמויות של איזוטופ הפחמן בשתי המבחנות, ולפי ההבדלים קובעים אם יש חיידקי הליקובקטר פילורי בקיבתו של הנבדק.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

כחצי שעה.

ירדימו אותי?

לא.

זה כואב? איך ארגיש במהלך הבדיקה?

הבדיקה אינה מכאיבה.

איך ארגיש אחרי הבדיקה?

קרוב לוודאי שלא תרגיש בשינוי כלשהו.

האם יש לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים?

הבדיקה בטוחה מאוד. החומר שבו משתמשים - איזוטופ של פחמן - אינו רדיואקטיבי ולכן אינו פולט קרינה ואינו מזיק לנבדק.

מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?

כן.

מתי אקבל את תוצאות תבחין הנשיפה?

בתוך כשבוע.

לצפייה בתוצאות בדיקות המעבדה שלכם בתיק הרפואי האישי לחצו כאן (כדי להיכנס לאתר כללית און־ליין יש צורך בקוד משתמש ובסיסמה. אם אין לכם עדיין קוד משתמש וסיסמה, תוכלו להירשם מהבית!).

האם ישנם סימני אזהרה לאחר הבדיקה שמחייבים התייחסות רפואית?

הבדיקה אינה צפויה לגרום לתופעות לוואי.

איך מפענחים את התוצאות ומה משמעותן?

הימצאות שיעור גבוה של האיזוטופ C13 בדו־תחמוצת הפחמן שנושף הנבדק מעידה שהאוריאה פורקה - מה שמוכיח ברמת דיוק גבוהה שבקיבתו של הנבדק אכן יש חיידקי הליקובקטר פילורי.

אילו טיפולי המשך צפויים לי לאחר הבדיקה?

אם מתברר שהנבדק סובל מזיהום שנגרם מהליקובקטר פילורי, עליו לקבל טיפול בו־זמני בכמה סוגי אנטיביוטיקה. הסיבה: חיידקי הליקובקטר פילורי הם עמידים יחסית.

אם שני טיפולים רצופים אינם מצליחים להביא להכחדת החיידק, יש לשקול את האפשרות לבדוק את רגישות החיידק לתרופות אנטיביוטיות ולהתאים לנבדק טיפול יעיל. כדי להשיג חיידקי הליקובקטר פילורי לצורך בדיקת הרגישות יש להיעזר בגסטרוסקופיה.

נוסף על טיפול אנטיביוטי צריך הנבדק לקבל תרופות שמפחיתות את הפרשת החומצה בקיבה.

לאחר מכן יהיה עליו לעבור בדיקה חוזרת כדי לוודא שהטיפול אכן הביא להיעלמות החיידק.

פרופ' דורון בו​לטין הוא גסטרואנטרולוג בכיר במערך לגסטרואנטרולוגיה של המרכז הרפואי רבין, מקבוצת כללית. כמו כן הוא מנהל מרפאת ההליקובקטר דיספפסיה במרכז הרפואי רבין