עיניים אדומות הן תופעה נפוצה מאוד.
לעיתים מדובר בבעיה קצרת טווח וחולפת, ולעיתים היא מתמשכת.
עיניים אדומות מפריעות לנו גם בגלל התחושה הלא נוחה הנלווית לאודם וגם בגלל הפגיעה במראה העין, אולם ישנם מצבים שבהם עין אדומה היא סימן לבעיה שמצריכה בדיקה דחופה אצל רופא עיניים.
מה יכולות להיות הסיבות לעיניים אדומות?
אודם בעיניים יכול להופיע מסיבות רבות, ביניהן:
• עייפות וחוסר שינה.
• קריאה ממושכת.
• חשיפה לגורמים חיצוניים המגרים את רקמת העין כמו אבק, תרסיסים, חומרים כימיים שונים, גוף זר שחדר לעין, זיהום שגורם לדלקת וגירוי מקומי מעדשות מגע.
• חבלה בעין או פגיעה ממחלה תוך־עינית.
כדי לטפל באודם בעיניים יש לברר ממה הוא נובע ולטפל בו בהתאם לממצאי הבירור.
כדי לבחון מהי הסיבה לעיניים האדומות יש לנסות לענות על כמה שאלות:
• האם התופעה חדשה או חוזרת?
• האם האדמומיות מופיעה בעין אחת או בשתיהן?
• האם היא מלוּוה בכאב או בגרד? האם קיימת הפרעה לראייה?
• האם נלוות לה תופעות באיברי גוף אחרים? (עור הפנים, למשל).
אילו מחלות ומצבים רפואיים עלולים לגרום לעיניים אדומות ומהם הטיפולים?
עיניים אדומות עם תחושת גוף זר
בכל מקרה של עין אדומה המלוּוה בתחושה שמצוי בה גוף זר, יש לברר אם העין נשרטה מגורם חיצוני כלשהו (ענף, ציפורן, דף נייר) או שמא חדר לעין גוף זר.
זה יכול להיות גרגיר חול, שבב מתכת או עץ ואפילו חרק שהתנגש בעין בעת רכיבה על אופניים או על קטנוע או בחשיפה למשב רוח עז. החרק שמתנגש בעין עלול לחדור למרווח שבין העפעפיים ללובן העין ולהטיל שם ביצים. הזחלים שבוקעים מהן גורמים לגירוי ולאודם בולטים בעין.
כל אלה יכולים לגרום להופעת אודם בעין המלוּוה בגירוי עז.
הטיפול: לשטוף את העיניים במים ולפנות לרופא עיניים בהקדם האפשרי. הוצאת הגורם הזר שחדר לעין מוקדם ככל האפשר חיונית להחלמה מלאה וללא סיבוכים. אזהרה: יש להימנע משפשוף העין.
- לאיתור מוקדים לרפואה דחופה
חומרים כימיים, כמו חומרי ניקוי, עלולים גם הם לחדור לעין ולגרום לאודם ולגירוי מקומי בולטים.
הטיפול: בעקבות כל כניסה של חומר כימי לעין יש לשטוף את העיניים בכמות גדולה של מים במשך כמה דקות ולפנות מייד לרופא עיניים. שטיפה מיידית ונמרצת של החומר שבא במגע עם העין יכולה למנוע פגיעה קשה בעין - עד כדי עיוורון.
בחשיפה כרונית לחומרים כימיים מגרים, כמו תרסיסים במעבדה או במספרה, יש לטפל באמצעות הרחקת הנפגע מהגורם המגרה, אוורור סביבת העבודה וכדומה.
פטריגיום
אודם מקומי קבוע בעין אחת או בשתי העיניים יכול להיגרם עקב תופעה שנקראת פטריגיום - רקמה עשירה בכלי דם שצומחת על לובן העין ובהמשך גם על הקרנית.
הטיפול: כל עוד הפטריגיום קטן ואינו מפריע לראייה, יש להשתמש בטיפות אנטי־דלקתיות ובמשקפי שמש, אך במקרים שבהם הפטריגיום גדול ומפריע לראייה, יש להסירו בניתוח. הניתוח הוא פשוט יחסית, אך דורש מיומנות כדי שיוסר ללא פגיעה ברקמת הקרנית וכדי להקטין את האפשרות להישנותו.
תסמונת העין היבשה
יובש בעיניים הוא תופעה נפוצה מאוד - בעיקר בקרב נשים מבוגרות - שעלולה לגרום לאודם ולגירוי בעיניים. במקרים של יובש משמעותי יכולה להיגרם למטופל אי־נוחות ניכרת.
הטיפול: קיימים אמצעים מגוונים לטיפול ביובש קשה בעיניים, ובהם טיפות מתקדמות, משחות, פיסות סיליקון הסוגרות את מעבר הדמעות לאף ועדשות מגע מיוחדות.
כאשר תחושת היובש אינה חולפת גם אם משתמשים בתחליפי דמעות, מומלץ להיבדק אצל רופא עיניים.
דימום תת־לחמיתי
אודם בעיניים יכול להיות גם עקב דימום מקומי תת־לחמיתי (שטף דם בעין). הדימום יכול להופיע באופן עצמוני או כתוצאה מחבלה בעין.
הטיפול: הדימום התת־לחמיתי חולף לרוב באופן עצמוני בתוך כ־10 ימים, ללא צורך בטיפול.
דימום ראשון שאינו קשור לחבלה, שאינו מלוּוה בשינוי בראייה ושאינו מלוּוה בדימומים במקומות אחרים בגוף, אינו דורש המשך בירור.
דימום חוזר, דימום שנובע מחבלה, דימום שמלוּוה בשינוי בראייה או שמלוּוה בדימומים במקומות אחרים בגוף דורש בירור ובדיקה של רופא עיניים.
בעיות בעפעפיים שיכולות לגרום לעין אדומה: "שעורה" ובלפריטיס
דלקות עיניים שונות על רקע אלרגי או זיהומי יכולות לפגוע גם בעפעפיים ולגרום לעיניים אדומות ולנפיחות של העפעפיים.
תופעה שכיחה שגורמת לאודם ולכאב מקומי בעין היא "שעורה" - דלקת כימית לא זיהומית שנגרמת כתוצאה מחסימה בבלוטות החלב שעל גבול העפעף. הדלקת יכולה לגרום לנפיחות ניכרת של העפעף ולכאב עז, אך לרוב חולפת בעזרת קומפרסים חמים - עם או בלי משחה המכילה סטרואידים.
דלקת כרונית של גבול העפעפיים, הנקראת בלפריטיס, היא בעיה נפוצה מאוד ויכולה לגרום אף היא לעיניים אדומות ולתחושת אי־נוחות מטרידה. הטיפול במקרה כזה כולל ניקוי מקומי קבוע של העפעפיים, תחליפי דמעות, משחות אנטיביוטיות וסטרואידים.
דלקת זיהומית של הלחמית
דלקת של הלחמית ממקור זיהומי היא מצב נפוץ ביותר. תסמיני הדלקת הם אודם, גרד, הפרשות ובצקת של העפעפיים. דלקת כזאת היא לרוב נגיפית וחולפת ללא טיפול.
דלקת עיניים זיהומית היא מידבקת מאוד: אסור לשלוח ילד שסובל מדלקת כזאת למוסד החינוכי שבו הוא לומד. ניתן להחזירו למוסד החינוכי - גן או בית ספר - רק באישורו של רופא עיניים.
יש לשטוף ידיים במים ובסבון לאחר כל מגע עם הפרשות מהעיניים כדי למנוע את הדבקת הסביבה.
דלקת לחמית אלרגית
גירוי כרוני בשתי העיניים יכול להיות תגובה אלרגית, והוא מלוּוה לרוב בגרד ובנפיחות סביב העיניים.
דלקת עיניים אלרגית יכולה להיגרם מרגישות לתרופות, למזון, לתכשירים קוסמטיים, לחומרי איפור או לחלקיקים כלשהם שמצויים באוויר כמו אבקני צמחים ואבק. גם שימוש ממושך בעדשות מגע עלול לגרום לרגישות־יתר לעדשות המגע ועקב כך לאודם ולתחושת אי־נוחות שחוזרים ונשנים.
הטיפול: הפסקת המגע עם הגורם המגרה, הסרת עדשות המגע, הזלפת טיפות אנטי־אלרגיות ואנטי־דלקתיות.
דלקת קרנית זיהומית
דלקת קרנית זיהומית היא מצב חירום שמאפיינים אותו כאב רב, ירידה בראייה, עיניים אדומות והפרשות מהעיניים. היא אומנם אינה שכיחה, אך מסכנת את הראייה ומופיעה בדרך כלל אצל מרכיבי עדשות מגע או לאחר חבלה בקרנית.
נגיף ההרפס עלול אף הוא לפגוע בקרנית ובחלקים אחרים של העין - גם באנשים שאינם משתמשים בעדשות מגע.
הטיפול: אסור לשים עדשת מגע בעין מגורה. במקרה של דלקת יש להסיר מייד את העדשה ולגשת לרופא עיניים לבדיקה.
מחלות נוספות הגורמות לעין אדומה
מחלות עיניים נוספות כמו אובאיטיס או גלאוקומה חריפה יכולות לבוא לידי ביטוי בעיניים אדומות וכן בכאבים ובהפרעות בראייה.
המחלות האלה מסכנות את הראייה ולכן בכל הופעה של אודם בעיניים המלוּוה בכאבים ובירידה בראייה יש לפנות מייד לבדיקה אצל רופא עיניים.
יש טיפות עיניים שהופכות מייד את האדום ללבן. האם הן מומלצות?
טיפול חוזר בתכשירים שמסתירים את האודם באופן זמני, כמו טיפות שמכווצות את כלי הדם בעיניים, לא יפתור את הבעיה ואף עלול להחמיר את המצב: בשימוש חוזר העיניים מפתחות תלות בטיפות, והאודם הזמני הופך לקבוע.
ד"ר ענת רובינסון היא מומחית ברפואת עיניים
פרופ' יואב נחום הוא סגן מנהלת מערך העיניים ומנהל שירות פני שטח העין במרכז הרפואי רבין מקבוצת כללית
