נגיף ההרפס (Herpes Simplex Virus) הוא בין הנגיפים השכיחים ביותר בקרב בני האדם. מקור שמו במילה היוונית "הרפס" שפירושה "לזחול" - הודות ליכולתו להתפשט לאורך השלוחות של תאי העצב שלנו.
לנגיף ההרפס יש שני זנים עיקריים:
• HSV 1 פוגע לרוב בריריות הפנים, בעיקר בשפתיים ובעיניים. במצבים מסוימים עלולה פגיעה בעיניים לגרום לעיוורון קרניתי (עיוורון ברמה שפוגעת בתפקוד היומיומי ושמקורו בבעיה בקרנית).
• HSV 2 פוגע לרוב בריריות של איברי המין.
מה מרגישים כשיש הרפס בעין?
הידבקות ראשונית בנגיף פוגעת בדרך כלל בעפעפיים וברירית העין. בשלב הזה מבחינים בפריחה שלפוחיתית על פני עור העפעף או בעין אדומה, דומעת ומגורה מעט, המלוּוה במעין תחושה של גוף זר. הזיהום הזה חולף לבד, ללא טיפול.
בהמשך, כשההתפרצויות חוזרות, בדרך כלל מתפתחת דלקת בקרנית הקרויה קרטיטיס. הקרטיטיס מופיעה לרוב בעין אחת ובאה לידי ביטוי בתסמינים הבאים:
• כאב בעין.
• תחושה של גוף זר בעין.
• אודם מקומי בעין.
• רגישות לאור.
• דמעות.
• ראייה מטושטשת.
הפגיעה בראייה נעה בין קלה לחמורה מאוד, תלוי במיקום הדלקת בקרנית ובמספר שכבות הקרנית המעורבות בדלקת. טיפול מהיר במצבים האלה מקטין את הסיכון להיווצרות צלקת משמעותית ולפגיעה מתמשכת או חמורה בראייה.
פריחה שלפוחיתית על פני עור העפעף עשויה להעיד על הידבקות ראשונית בנגיף ההרפס בעין
איך נדבקים בהרפס?
הנגיף HSV 1 מועבר מאדם לאדם באמצעות מגע עם נוזלי הגוף, ולכן שכיחות ההידבקות בו גבוהה מאוד.
החשיפה הראשונית לנגיף ההרפס מתרחשת בדרך כלל בילדות, כאשר הנגיף מתמקם בריריות כמו רירית העין (לחמית), חלל הפה ואיברי המין. הגוף מפתח נוגדנים לנגיף, אך גם לאחר שהזיהום חולף, הנגיף נשאר במצב רדום בתאי העצב של מערכת העצבים ההיקפית באזור הפנים - עד להתפרצות המחודשת שלו באחד מאיברי המטרה.
יש גם אפשרות שווריצלה זוסטר (VZV), נגיף נוסף ששייך למשפחת ההרפס, יחולל זיהום בעין. מקרה כזה שכיח יותר בקרב מבוגרים שסובלים משלבקת חוגרת (הרפס זוסטר, באנגלית: Shingles) ובילדים החולים באבעבועות רוח (שתיהן מחלות שהגורם להן הוא נגיף הווריצלה זוסטר).
מתי הרפס בעין מידבק?
נגיף ההרפס מדבק בשלב האקוטי במגע ישיר עם ההפרשות, בין אם מדובר בפריחה העורית ובין אם ישירות מהעין או מהפה.
מהי הסיבה להתעוררות הנגיף?
הסיבה לכך אינה ידועה. הסברה הרווחת היא שישנו קשר בין התעוררות הנגיף לבין מצבי דחק ולחץ ובהם:
• חום גבוה בעקבות מחלה נגיפית או חיידקית, למשל דלקת גרון, שבעקבותיה מתפתח זיהום הרפטי (זיהום שנגרם מנגיף ההרפס).
• מתח נפשי.
• שינויים הורמונליים.
• פעילות ירודה של מערכת החיסון (למשל, בעקבות מחלה שפוגעת בפעילות של מערכת החיסון כמו איידס או בשל טיפול מדכא חיסון שניתן כדי להתמודד עם מחלות מסוימות).
• אירוע טראומתי.
• חשיפה לקרינת UV (שמקורה בדרך כלל בשמש).
האם הזיהום בהרפס עלול לחזור?
נגיף ההרפס נמצא רדום בגופנו עד שאחד ממצבי הדחק שמצוינים למעלה מחליש את מערכת החיסון ומספק לנגיף חלון הזדמנויות להתפרץ.
לפיכך יש לזיהום ההרפטי נטייה להופיע בהתקפים חוזרים, ומי שנדבק פעם אחת בנגיף ההרפס בעין יהיה חשוף לזיהומים חוזרים במשך כל חייו. אבל יש קצת מקום לאופטימיות: תדירות ההתקפים ועוצמתם פוחתות עם הזמן.
כיצד משפיע ההרפס על תפקוד העין?
נגיף ההרפס הוא הסיבה השכיחה ביותר לעיוורון קרניתי בעולם המערבי. הזיהום שהוא מחולל מסוכן לעיניים מכמה היבטים:
• הנגיף נכנס לתאי האפיתל של הקרנית והורס אותם. כתוצאה מכך נוצר כיב בקרנית שקרוי "כיב דנדריטי" ושנראה כמו ענף עם שלוחות.
• הכיב עלול ליצור צלקת בקרנית, וזו גורמת לעכירות בקרנית ולירידה קבועה באיכות הראייה.
• מכיוון שהנגיף פוגע בעצבי הקרנית, הוא פוגע ברגישות שלה למגע ומפחית את התחושה בה באופן ניכר. עקב הירידה בתחושה הופכת הקרנית לפגיעה יותר, ותהליך הריפוי שלה נמשך זמן רב.
יתר על כן, העין כולה נעשית פגיעה יותר משום שלתחושה תקינה יש תפקיד חשוב בשלמות האפיתל (השכבה החיצונית ביותר של הקרנית) ובחידושו, ובהגנה על הקרנית. למשל, גירוי בקרנית גורם לנו למצמץ או להפריש דמעות ובכך לסלק גופים זרים. אפיתל בריא מונע חדירה של מחוללים זיהומיים לתוך הקרנית.
• נגיף ההרפס עלול לתקוף גם את חלקי העין הפנימיים ולגרום לדלקת פנימית הנקראת אובאיטיס.
• נגיף ההרפס עלול לגרום לצמיחת כלי דם לתוך רקמת הקרנית.
• נגיף ההרפס עלול להעלות את הלחץ התוך־עיני.
נגיף ההרפס יוצר כיב בקרנית שקרוי "כיב דנדריטי" ושנראה כמו ענף עם שלוחות. בדיקה בתאורת UV
איך מאבחנים זיהום מהרפס בעין?
האבחנה מתבססת בדרך כלל על התסמינים שהוזכרו למעלה בשילוב עם דגימה שרופא העיניים לוקח מהעין באמצעות מטוש ושולח לבדיקה במעבדה. במעבדה נעשית תרבית נגיפית או בדיקת PCR לאיתור נוכחות של מקטע מהגנום של הנגיף.
• ביקור אצל רופאי עיניים בכללית: כל המידע
כיצד מטפלים בזיהום בעין שנגרם מהרפס?
חשוב לאבחן את הבעיה ולטפל בה במהירות לפני שהנגיף חודר אל חלקי העין הפנימיים וגורם לירידה משמעותית בראייה.
הטיפול בזיהום כולל בדרך כלל שילוב של התרופות הבאות:
• טיפול מקומי באציקלוביר - משחה אנטי־ויראלית.
• נטילת זובירקס - כדורים אנטי־ויראליים המכילים את אותו החומר הפעיל שבמשחה.
הטיפול עשוי להשתנות בהתאם לחומרת הזיהום בעין. בחלק מהמקרים עשוי רופא העיניים להמליץ על טיפול מקומי בטיפות שמכילות סטרואידים, בעיקר כאשר הזיהום ההרפטי מערב את השכבות הפנימיות של הקרנית. חשוב להיבדק אצל רופא עיניים מכיוון שבמצבים מסוימים עלולים הסטרואידים דווקא להחמיר את הזיהום ולעכב את ריפוי הקרנית.
אם הזיהום ההרפטי בקרנית חוזר לעיתים תכופות ניתן לקחת טיפול מונע בכדורים של זובירקס במינון נמוך במשך זמן רב. לפי מחקרים, הטיפול המונע מפחית בכ־50% את הסיכון לחזרתו של זיהום ההרפס. ככל הידוע, אין מניעה להשתמש בתכשיר אציקלוביר גם בזמן ההיריון.
האם צריך להשתיל קרנית חדשה?
הנגיף נוטה לתקוף את העין יותר מפעם אחת ובכל פעם גורם נזק נוסף לרקמת הקרנית בפרט ולעין בכלל. השתלת קרנית מתורם נדרשת כשהקרנית עכורה ומצולקת, וכתוצאה מכך נגרמת ירידה ניכרת בראייה.
לפעמים אפשר לשפר את חדות הראייה למרות צלקת בקרנית באמצעות עדשות מגע מיוחדות. אם העדשות אינן עוזרות, אין ברירה אלא להשתיל קרנית מתורם.
כל כמה זמן צריך להיבדק אצל רופא עיניים?
בשלב האקוטי של התלקחות הזיהום צריך להגיע לרופא העיניים מדי כמה ימים עד חלוף הזיהום. הבדיקה מאפשרת לרופא להתאים את הטיפול הנכון למצב הנתון. המעקב אצל רופא העיניים חיוני משום שיש להפסיק את הטיפול רק לאחר היעלמות מלאה של סימני הזיהום.
בשלב הרדום אפשר להגיע למעקב אחת לכמה חודשים, בהתאם למצב העין. בכל מצב של עין אדומה על המטופל לפנות מייד לבדיקה אצל רופא העיניים.
זיהו אצלי פעם הרפס בעין. אני יכולה להרכיב עדשות?
העובדה שההיסטוריה הרפואית האישית כוללת זיהום בהרפס אינה שוללת את האפשרות להרכיב עדשות מגע. להפך, יש כיום עדשות מגע מיוחדות שמאפשרות שיפור בראייה לרמה סבירה עד טובה גם כשנותרת צלקת לאחר זיהום הרפטי. עם זאת, יש לזכור שאסור להשתמש בעדשות מגע בזמן זיהום אקוטי. בכל מקרה יש להתייעץ עם רופא עיניים או עם אופטומטריסט מומחה בנוגע להרכבת עדשות מגע.
ד"ר ענת רובינסון היא מומחית ברפואת עיניים
ד"ר אורי אלבז הוא רופא בכיר ומומחה למחלות קרנית במחלקת עיניים במרכז הרפואי רבין, מקבוצת כללית
