חיפוש

dsdsdsd
בחור הסובל מלחץ תוך־גולגולתי מוגבר מחזיק את הראש

לחץ תוך גולגולתי (PTC)

סובלים מכאבי ראש ומהתקפים של ראייה מטושטשת? בדיקה אצל רופא עיניים עשויה לחשוף את הסיבה: עודף נוזלים בגולגולת לוחץ על עצבי הראייה. הטיפול המקובל: תרופות

פרופ' חנה לייבה, פרופ' יואב נחום

הגולגולת היא קופסה קשיחה וסגורה הבנויה מעצמות, ותפקידה הוא להגן על המוח המצוי בתוכה.

המוח עטוף בנוזל צלול - נוזל חוט השדרה (Cerebro-Spinal Fluid או בקיצור CSF). תפקידו העיקרי של נוזל השדרה הוא לשמש שכבה רכה ומבודדת בין המוח לעצמות שסביבו.

כמות הנוזל סביב המוח היא קבועה ונשמרת כך הודות לשיווי משקל בין קצב היצירה של הנוזל המסתנן מכלי דם של המוח לקצב ניקוזו אל כלי הדם שמסביב למוח.

כאשר מופיע גידול במוח, "כמות הרקמה" בגולגלת גדלה, ובמקביל גדל הלחץ בתוך הראש. עליית הלחץ עלולה לגרום לתחושת לחץ בעיניים ובראש או לטשטוש ראייה פתאומי לזמן קצר. עם זאת, לא כל עלייה בלחץ בתוך הראש מצביעה על קיומו של גידול.

כאשר יש לחץ גבוה בראש, ואין גידול, מתקבל מצב שמחקה סימפטומים וסימנים של גידול. המצב הזה מכונה "פסאודוטומור" או בתרגום חופשי: "גידול מדומה".

ישנה מחלה בה לחץ ה־CSF עולה מסיבה לא ידועה ונקרא לחץ תוך גולגולתי אידיופאתי (IIH), או בשם נוסף, ישן יותר: פסאודוטומור צרברי (PTC).

ולמה שיהיה לחץ גבוה בראש אם אין גידול?

הכמות הקבועה של נוזל השדרה נשמרת באמצעות קיום שיווי משקל בין קצב היצירה וקצב הניקוז של הנוזל. בפסאודוטומור צרברי (PTC) יש הפרעה בניקוז נוזלי המוח, וכתוצאה מכך נוצר עודף נוזלים בתוך הראש . כלומר, תוספת הנפח בגולגולת היא בגלל נוזלים ולא בגלל גוש גידולי.

ולמה זה קורה?

הסיבה לכך אינה ידועה. המחלה שכיחה בעיקר אצל נשים צעירות שסובלות מעודף משקל, ולכן חשבו בעבר שיש קשר בין המחלה להורמונים הנשיים. אולם המחלה קיימת גם בקרב גברים וילדים, ולכן קשר כזה אינו חד־משמעי.

ישנם מצבים או תרופות שיכולים לגרום לעלייה בלחץ התוך־גולגולתי, כמו סטרואידים, הורמון בלוטת התריס, תרופות אנטיביוטיות שונות ורטינואידים לטיפול באקנה.

מהם התסמינים של לחץ תוך גולגולתי מוגבר?

הסימפטומים השכיחים ביותר הם כאב ראש וטשטוש ראייה שבא והולך (ראייה מטושטשת).

כאבי הראש יכולים להתבטא בצורות שונות ועלולים להיות חזקים מאוד ומלווים בבחילות ובהקאות.

הטשטוש בראייה מתאפיין בדרך כלל בהתקפים קצרצרים של ערפול או של עמעום בראייה ולעיתים בראייה כפולה. לפעמים יש גם רעשים באוזניים, מעין קולות זרימה.

למה לחץ גבוה בראש גורם לטשטוש ראייה (ראייה מטושטשת)?

העין ממוקמת בארובת העין, שהיא מחוץ לגולגולת, אך עצב הראייה, המוביל את האינפורמציה מהעין אל המוח, נמצא בחלקו גם בתוך הגולגולת. הנוזל המצטבר בלחץ גבוה בתוך הגולגולת לוחץ גם על הסיבים של עצב הראייה וגורם לבצקת ולהפרעה בתפקוד.

הראייה המרכזית בדרך כלל נשמרת, כך שחדות הראייה לא יורדת עד לשלבים מאוד מאוחרים של המחלה, אך שדה הראייה מצטמצם.

איך מאבחנים את המחלה?

כדי לברר את הסיבה להופעתם של כאבי ראש יש צורך לעיתים קרובות בבדיקת עיניים. לאחר בדיקת חדות הראייה ותפקודי עצב הראייה (ראיית צבעים, שדה ראייה) מרחיבים את האישונים בעזרת טיפות. הרחבת האישון מאפשרת לבדוק את החלק האחורי של העין, שם נמצא ראש (הקצה של) עצב הראייה. 

אם רואים עצב ראייה בצקתי ונפוח דו־צדדי - עולה החשד ללחץ תוך־גולגולתי מוגבר.

השלב שלאחר מכן הוא בדיקת הדמיה של המוח (CT או MRI) כדי לוודא שאין גידול במוח וכדי לשלול מחלות אחרות שיכולות להעלות את הלחץ בראש, כמו קרישי דם במערכת המנקזת או מומים מולדים.

אם ההדמיה תקינה, ולא נמצא גידול, צריך למדוד את הלחץ התוך־גולגולתי. לשם כך עושים ניקור מותני. בזמן הניקור מודדים את הלחץ שבו יוצא נוזל CSF מחוט השדרה וגם שולחים דגימות נוזל לבדיקה כדי לוודא שאין בו תאים לא תקינים, תאי דלקת או חלבונים.

איך מטפלים במחלה?

לאחר שנעשתה אבחנה ודאית שמדובר בפסאודוטומור צרברי (PTC), ניתן להוריד את הלחץ באמצעות טיפול תרופתי בכדורי דיאמוקס (אוראמוקס). התרופה הזאת מפחיתה את הייצור של נוזל השדרה.

במקרים של עודף משקל יכולה ירידה במשקל להביא לירידה משמעותית בלחץ עד כדי כך שניתן להפסיק את הטיפול התרופתי. במקרים של כאבי ראש חזקים או של ירידה מתמשכת בראייה למרות הטיפול בדיאמוקס ולמרות ירידה במשקל, ניתן לנסות טיפול בטופימארט (טופמקס, Topamax).

מה עושים כשהטיפול התרופתי לא עוזר?

אחת האפשרויות היא להכניס נקז להוצאה קבועה של נוזלים מהמוח או מחוט השדרה אל חלל הבטן (lumbo-peritoneal shunt/vitreo).

אם אין כאבי ראש, ורק תפקודי הראייה הולכים ונפגעים, ניתן לעשות ניקוז מקומי של הנוזל שמסביב לעצבי הראייה. בניתוח הזה עושים חור קטן במעטפות העצב, והנוזל שסביבו מתנקז אל חלל ארובת העין.

האם זו מחלה כרונית?

המחלה מתנהגת בצורה שונה אצל אנשים שונים. לפעמים היא נמשכת שנה־שנתיים וחולפת. לפעמים יש הפוגות והתלקחויות ולפעמים המחלה נמשכת שנים רבות.

פרופסור חנה לייבה היא מנהלת מערך העיניים במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית

פרופ' יואב נחום הוא סגן מנהלת מערך העיניים ומנהל שירות פני שטח העין במרכז הרפואי רבין מקבוצת כללית

* המידע המופיע במדריך הוא לידיעה כללית בלבד. יש לעיין בתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש