זוקן ראייה (באנגלית: פרסביופיה, Presbyopia) מתבטא בקושי לראות היטב מקרוב. מההפרעה הזאת סובלים כל המבוגרים, בייחוד לאחר גיל 45 שנים.
פרסביופיה אינה מחלה אלא חלק טבעי מתהליכי ההזדקנות של העין, בדומה לתהליכי הזדקנות אחרים בגוף כמו קמטים בעור ושיער לבן.
פרסביופיה היא תהליך הדרגתי, אבל חשים בו לרוב רק אחרי אמצע העשור החמישי. הקושי הולך ומחמיר עם הזמן, אך ההחמרה נפסקת בדרך כלל בסביבות גיל 65 שנים. מאותו הגיל - פחות או יותר - נשארת הפרעת הראייה הזאת קבועה.
מומלץ לא להתעלם מהתופעה הזאת ולטפל בה. ישנם פתרונות פשוטים מאוד שבעזרתם ניתן לשפר את איכות החיים באופן משמעותי.
איך אדע שאני סובל מפרסביופיה? מהם התסמינים?
אלה הם הסימנים האופייניים לפרסביופיה:
• קושי לקרוא ממרחק קריאה רגיל (של כ־30 סנטימטר).
• נטייה להרחיק את דף הקריאה מהפנים כדי לשפר את חדות התמונה (עד שהיד "כבר אינה מספיק ארוכה").
• קושי לקרוא בתנאי תאורה לא טובים והשתפרות היכולת בתנאי תאורה טובים יותר.
• כאבי ראש, עייפות וצריבה בעיניים בעת הקריאה או לאחר מכן. נוסף על כך מופיע קושי לעשות פעילויות עדינות ומדויקות כמו השחלת חוט בקוף של מחט ותפירה.
מתי לפנות לרופא/ה?
אם חשים באחד או יותר מהסימנים שתוארו למעלה מומלץ לפנות לבדיקה אצל רופא/ת עיניים. בבדיקה ניתן יהיה לראות אם מדובר בפרסביופיה או בבעיה רפואית אחרת ולתת לה פתרון מתאים.
• ביקור אצל רופאי עיניים בכללית: כל המידע
מהו התהליך שגורם לפרסביופיה?
עם הגיל העדשה בעין מאבדת את היכולת למקד את האור על הרשתית בעת מבט לקרוב, ולפיכך חפצים קרובים נראים מטושטשים. כאמור, זהו תהליך הדרגתי וטבעי שאופייני לגיל המבוגר.
כדי לקבל תמונה מדויקת של חפץ קרוב - במרחק של כ־30 סנטימטר מהעין - ממקדת העין את ההסתכלות על חפץ מסוים במסגרת תהליך שנקרא אקומודציה. התהליך הזה מתאפשר הודות ליכולתה של העדשה לשנות את מידת קמירות שלה.
השינוי בקמירות העדשה מבוסס על התכווצות ועל הרפיה של שריר טבעתי בתוך העין (השריר הציליארי). התכווצות השריר והרפייתו גורמות למתיחה ולהרפיה של חוטים עדינים שנקראים זונולות.
הזונולות, שמחוברות לשריר בצד אחד, מחזיקות את הקופסית של עדשת העין במקומה מהצד האחר במעין ערסל שהן יוצרות. השינוי במתיחות הזונולות מאפשר לעדשה לקבל מבנה קמור יותר או פחות לפי צורכי הראייה.
כאשר העין מביטה למרחק, השריר רפוי, והזונולות נמתחות, כך שהעדשה מקבלת מבנה שטוח, ויכולתה לשבור את האור פוחתת. כשממקדים את המבט לקרוב, השריר מתכווץ, הזונולות מתרופפות, והעדשה נעשית קמורה יותר, כך שכוח שבירת האור שלה עולה.
השינויים האלה בקמירות העדשה, שמאפשרים מיקוד ברור של העין גם לרחוק וגם לקרוב, מחייבים פעילות תקינה של השריר הציליארי, בריאות של הזונולות וגמישות של העדשה.
כאשר העדשה מאבדת מהגמישות שלה, היא לא משנה יותר את צורתה בתגובה למתיחת השריר או להרפייתו.
אנחנו נולדים עם יכולת אקומודציה גבוהה מאוד, אך זו יורדת בהדרגה עם השנים. בגיל 25 יכולת האקומודציה יורדת לחצי מכוחה בעת הלידה, ובגיל 60 היא כמעט אפסית.
האקומודציה של העין: כך מתאימה את עצמה העדשה לראייה לקרוב ולרחוק
מהם גורמי הסיכון לפרסביופיה?
• גיל. כמעט כל בני ה־40 ויותר חווים במידה כזו או אחרת סימפטומטים הקשורים לפרסביופיה.
• מחלות רקע. אנשים שמגיל צעיר רואים היטב למרחק, אך מתקשים לראות מקרוב (מצב שנקרא "רוחק ראייה") וכן מי שסובלים ממחלות שונות כמו סוכרת או מחלות לב עלולים לחוות פרסביופיה בגיל צעיר יותר.
• תרופות. יש תרופות שמאיצות את תהליך הפרסביופיה ובכללן תרופות משתנות, אנטי־היסטמינים ותרופות פסיכיאטריות כמו נוגדי דיכאון.
מהו הפתרון לפרסביופיה?
לפרסביופיה פתרונות שונים שמטרתם לשפר את היכולת לראות מקרוב:
• משקפי קריאה. בחלק גדול מהמקרים יהיה צורך להתאים משקפיים לקריאה בלבד. המשקפיים האלה יהיו לרוב בטווח תיקון של 1.00+ דיופטר עד 3.00+ דיופטר.
• משקפיים בי־פוקליים או מולטי־פוקליים יותאמו למי שזקוקים גם לתיקון הראייה למרחק וגם לתיקון הראייה מקרוב.
• עדשות מגע יותאמו למי שאינם מעוניינים להרכיב משקפיים. יש עדשות מגע בי־פוקליות ומולטיפוקליות, ויש גם אפשרות להתאים עדשת מגע לעין אחת לראייה מקרוב ולעין האחרת לראייה לרחוק (מונו־ויז'ן).
במקרה כזה המוח לומד להעדיף את התמונה הברורה לכל מרחק מהעין הנכונה, וכך מושגת בו־זמנית ראייה טובה לרחוק ולקרוב.
עם זאת, לא כולם נהנים מהשיטה הזאת, ויש המתלוננים על סחרחורות, על בחילה ועל אי־נוחות. כמו כן השיטה הזאת אינה מתאימה למי שזקוקים לראיית עומק בעבודתם. הסיבה: לצורך ראיית עומק דרושה ראייה דו־עינית מתואמת.
• ניתוח רפרקטיבי בקרנית (ניתוח לייזר להסרת משקפיים). את המטרה שמשיגים באמצעות שימוש בעדשה חד־עינית ניתן להשיג באמצעות ניתוח של עין אחת בלבד (לרוב העין הלא דומיננטית) לראייה מקרוב.
לפני הניתוח מומלץ לעשות סימולציה של המצב הזה באמצעות הרכבת עדשת מגע בעין אחת. קיימות כמה שיטות לביצוע ניתוחים רפרקטיביים לפרסביופיה, ועל כך יש לקבל המידע מהרופא/ה המנתח/ת.
• ניתוח תוך־עיני להחלפת העדשה הטבעית בעדשה מלאכותית. הניתוח הזה נעשה לרוב במקרים שבהם יש גם עכירות (קטרקט) בעדשה. קיימות כיום עדשות תוך־עיניות שעשויות לפתור או לשפר את בעיית הפרסביופיה כמו עדשות מולטי־פוקליות ועדשות בעלות טווח תיקון רחב.
עם זאת, לעיתים עדיין יש צורך להרכיב משקפיים אחרי הניתוח, וייתכנו תופעות לוואי כמו הילות וסִנווּרים כשמשתמשים בעדשות כאלה. לכן הן אינן מתאימות לכל מנותח. נוסף על כך, אף שהניתוח נחשב לבטוח מאוד, יש לו סיכונים אפשריים כמו דלקת, זיהום, דימום ופגיעה בעין ובראייה.
• טיפות עיניים מכווצות אישון. ב־2021 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) טיפות שמאפשרות כיווץ זמני של האישון ותיקון של קוצר הראייה למשך כמה שעות ביום.
הטיפות האלה (ששמן המסחרי הוא Vuity) מכילות פילוקרפין במינון נמוך (1.25%) - חומר שמכווץ את האישון - וכך מתאפשרת הגדלה של עומק שדה הראייה ומיקוד לקרוב.
הטיפות האלה ניתנות במרשם רופא בלבד ועדיין אינן זמינות בישראל (נכון לדצמבר 2022).
טיפות פילוקרפין בריכוז גבוה יותר זמינות ומאושרות לשימוש בישראל - בעיקר בהתוויה של הפחתת לחץ תוך־עיני במחלת הגלאוקומה, אך תופעות לוואי אפשריות כמו כאבי ראש, אודם וצריבה בעיניים ובמקרים נדירים גם קרעים והיפרדות הרשתית, מגבילות את השימוש בהן.
בעת השימוש בטיפות פילוקרפין בכל ריכוז עלולה להיפגע הראייה בתנאים של תאורה מוגבלת/חשכה, ולכן מומלץ לא לנהוג בלילה בעת שמשתמשים בהן.
המלצות לבני כל הגילים
לבני 40 שנים ופחות: בדיקה שגרתית אצל רופא/ת עיניים אחת לחמש שנים.
לבני 40 עד 60 שנים: בדיקה שגרתית אצל רופא/ת עיניים אחת לשנה־שנתיים.
לבני גיל 60 שנים ויותר: בדיקה שגרתית אצל רופא/ת עיניים אחת לשנה.
אנשים המרכיבים משקפיים או עדשות מגע או אנשים הסובלים ממחלות עיניים שונות צריכים להיבדק לעתים תכופות יותר, בהתאם להמלצות של רופא העיניים שלהם.
ולכולם: חשוב להגן על העיניים מפני קרינת ה־UV של השמש באמצעות משקפי שמש איכותיים.
ד"ר רותי סלע היא מנתחת קטרקט וקרנית ומנהלת שירות הקטרקט במרכז הרפואי רבין מקבוצת כללית
