מחלת גרייבס (Graves' disease) היא הפרעה של המערכת החיסונית (מחלה אוטואימונית), והיא הסיבה השכיחה ביותר לפעילות־יתר של בלוטת התריס (שנקראת גם בלוטת המגן ובלוטת התירואיד - Thyroid gland). המחלה גורמת להפרשת־יתר של הורמון התירואיד מהבלוטה.
המחלה קרויה על שמו של רוברט ג'יימס גרייבס (Robert James Graves), רופא אירי שזיהה לראשונה את המחלה ב־1834.
מהם הגורמים למחלת גרייבס?
המחלה נובעת מהפרשתו לדם של נוגדן ייחודי לקולטן (רצפטור) של ההורמון המווסת את פעילותה של בלוטת התריס. הנוגדן נקשר לרצפטור וגורם לגירוי מוגבר שלו. עקב כך נגרמת הפרשה גדולה מהרגיל של הורמון התירואיד. הפרשת־היתר של ההורמון גורמת לשיבושים בפעילות של איברי גוף שונים.
מהם גורמי הסיכון למחלה?
מחלת גרייבס שכיחה יותר בקרב נשים, בעיקר בנות 40 עד 60 שנה, וכן היא נפוצה בקרב מעשנים. גם הגנטיקה משפיעה: המחלה מופיעה בשכיחות גבוהה יותר בקרב אנשים שהמחלה נפוצה במשפחתם. כמו כן היא נפוצה יותר בקרב לבנים מאשר בקרב שחורים.
האם יש סימנים מוקדמים להופעת המחלה?
לעיתים קודמים להופעת המחלה מתח נפשי ניכר או דלקת נגיפית דמוית שפעת.
מה מרגישים כשיש פעילות־יתר של בלוטת התריס?
המחלה משבשת את הפעילות של כמה מערכות בגוף, ולכן הסימנים להופעתה רבים ומגוונים. הסימנים שונים מאדם לאדם ותלויים בכמות הפרשת־היתר של ההורמון, במינו ובגילו של החולה וכן במבנה הגנטי הייחודי שלו.
אלה הם התסמינים האפשריים של פעילות־יתר של בלוטת התריס:
• עצבנות.
• אי־שקט.
• מצבי רוח משתנים.
• הפרעות בשינה.
• עייפות.
• רעד בידיים.
• הזעה מרובה.
• גרד בעור.
• חולשת שרירים.
• שלשולים.
• דופק מהיר וחזק (דפיקות לב).
• נשירת שיער.
• איבוד משקל למרות תיאבון מוגבר.
• הפרעות במחזור החודשי וירידה בפוריות.
• גודש בשדיים.
• הגדלה של בלוטת התריס בצוואר, לרוב ללא כאבים נלווים.
מהו הקשר בין פעילות־יתר של בלוטת התריס לבין העיניים?
מחלת גרייבס פוגעת גם בעיניים וגורמת למחלה שנקראת האופתלמופתיה של גרייבס (Graves' Ophthalmopathy או Thyroid Eye Disease).
הסימן הקליני הנפוץ ביותר של המחלה הוא מנח גבוה מהרגיל (רטרקציה) של העפעפיים העליונים (של אחד מהם או של שניהם) הגורם לעיניים להיראות גדולות מהרגיל. התסמין הנפוץ ביותר של המחלה הוא כאב באזור ארובת העין.
סימנים ותסמינים נפוצים נוספים הם דחיקה החוצה של העיניים - תופעה שנקראת בלט עין (Exophthalmos), בצקת או אודם בעפעפיים, נפיחות או אודם בעיניים, ראייה כפולה (דיפלופיה), פזילה, רגישות לאור ודמעת.
מאפיינים נוספים, נפוצים פחות, הם ירידה בחדות הראייה והפרעה בראיית צבעים.
נזק בלתי הפיך לעצב הראייה עלול להיגרם עקב לחץ מוגבר על העצב בתוך ארובת העין.
מדוע מופיעים הסימנים האופייניים למחלת גרייבס בעיניים?
בזמן פעילות־היתר של בלוטת התריס מתעבים ומתנפחים השרירים המניעים את גלגלי העיניים, וכן מתעבה ומתנפח השומן הממלא את נפח הארובה, ומופיעה נפיחות בעפעפיים. הגורמים לכך, ככל הנראה, הם חלבונים (אנטיגנים) שמשותפים לשרירים החוץ־עיניים, לשומן הארובתי ולבלוטת התריס.
תאי דלקת מצטברים בשרירים החוץ־עיניים וברקמת השומן בארובות העיניים וגורמים לעיבוי של השרירים, של השומן ושל העפעפיים. כתוצאה מכך נוצרות הפרעות בתנועה של גלגלי העיניים, וכן נוצרים לחץ מוגבר בתוך ארובות העיניים ושינוי במראה ובמנח של העפעפיים.
כל התופעות האלה עלולות לגרום לראייה כפולה, לדחיקת העיניים החוצה ולבלט שלהן ולשינוי משמעותי במראה העיניים. במקרים חמורים ופחות נפוצים אף עלול החולה לסבול מאובדן ראייה.
כיצד מאבחנים פעילות יתר של בלוטת התריס?
• הרופא מתרשם מהתלונות של החולה.
• הרופא בודק את הבלוטה במישוש.
• נעשות בדיקות דם כדי לעמוד על התפקוד של בלוטת התריס ועל רמתם בדם של הורמוני הבלוטה: TSH, T3, T4 וכן נבדקת הנוכחות של נוגדנים לבלוטת התריס.
• נעשית סקירה של בלוטת התריס באמצעות יוד רדיואקטיבי.
אבחון מוקדם של המחלה מומלץ לעשות לבני 35 שנים ויותר - במיוחד לנשים - באמצעות בדיקת רמתו של הורמון התירואיד בדם. על הבדיקות יש לחזור כל חמש שנים. במהלך הטיפול במחלה יש לעשות את בדיקות הדם בתדירות גבוהה יותר.
מהן הבדיקות לעיניים בעת חשד לאופתלמופתיה של גרייבס?
אלה הבדיקות שעושים במקרה שעולה החשד לאופתלמופתיה של גרייבס:
• בדיקה מלאה של תפקודי הראייה.
• בדיקה מלאה של העיניים.
• במקרה הצורך: בדיקה של שדה הראייה ובדיקת הדמיה (OCT) של עצב הראייה.
• בדיקת CT של ארובות העיניים.
כיצד מטפלים במחלת גרייבס?
• טיפול ביוד רדיואקטיבי לדיכוי הפעילות של בלוטת התריס. הטיפול מומלץ לרוב החולים שהם בני 50 שנים ויותר. לטיפול הזה אין סיבוכים רבים, אך לא נותנים יוד רדיואקטיבי לילדים ולבני נוער, לנשים הרות ולנשים מיניקות. יש לדעת: הטיפול עלול להחמיר באופן זמני את תסמיני המחלה בעיניים.
• מתן תרופות הפועלות נגד הנוגדנים לבלוטת התריס - אם מתברר שאכן קיימים נוגדנים כאלה. הטיפול הזה מיטיב לרוב את מצב העיניים.
• מתן תרופות הפוגעות בהפרשת הורמון התירואיד. הטיפול הזה מיטיב לרוב את מצב העיניים.
• כריתה - חלקית או מלאה - של בלוטת התריס. הטיפול הזה מיטיב לרוב את מצב העיניים.
הטיפול התרופתי הוא ממושך: לעיתים הוא נמשך יותר משנה. הסיבוך השכיח ביותר של כל הטיפולים בבלוטת התריס הוא תת פעילות של הבלוטה.
כיצד מטפלים בבעיות העיניים שנגרמות מאופתלמופתיה של גרייבס?
• כשמדובר במחלה קלה, הטיפול הוא בדרך כלל שמרני וכולל הפסקת עישון, הפחתת הצריכה של מלח,
שינה על כריות, שימוש בתחליפי דמעות ונטילת תוסף סלניום.
• כשמדובר במחלה בדרגת חומרה בינונית, ניתן לטפל בה באמצעות פריזמות למניעת כפל ראייה קל ובאמצעות תרופות נוגדות דלקת שניתנות באופן מקומי באזור העין וארובת העין.
• כשמדובר במחלה בדרגת חומרה גבוהה, מומלץ טיפול תוך־ורידי בסטרואידים או בהקרנות לארובה. לעיתים מומלץ לשלב טיפול אנטי דלקתי לא סטרואידי.
• במחלה קשה שכרוכה בירידה חדה בתפקוד של עצב הראייה מומלץ מתן תוך־ורידי של סטרואידים במינון גבוה או ניתוח דחוף לפתיחת הקירות של ארובת העין כדי להפחית מייד את הלחץ על עצב הראייה.
• יש לציין שבשנים האחרונות נכנסו לשימוש תרופות ביולוגיות, והוכח שהן בטוחות ומטפלות ביעילות באופתלמופתיה של גרייבס. מדובר בראש ובראשונה בתרופה טפזה (Tepezza) שקיבלה את אישורו של מנהל המזון והתרופות האמריקאי. התרופות הביולוגיות האלה עדיין לא נכנסו לשימוש שוטף בישראל.
• על פי רוב, האופתלמופתיה של גרייבס היא מחלה החולפת מעצמה לאחר פרק זמן שנע בין שנה לשלוש שנים. משמעות הדבר היא שהמחלה מגיעה לשיא של פעילות דלקתית ולאחר מכן היא שוכחת והופכת ללא פעילה מבחינה דלקתית.
עם זאת, שינויים מבניים שגרמו לבלט עין, לפזילה או לשינוי במנח העפעפיים עלולים להישאר. הטיפול המקובל לשיקום המראה והתפקוד של ארובת העין הוא כירורגי ונעשה בשלבים - בהתאם לצורך הרפואי ובהתאם לרצון המטופלים.
האם חייבים לטפל במחלת גרייבס?
כן ולאורך זמן! הטיפול מונע סיבוכים במערכות גוף שונות - עד כדי מוות. הטיפול בעיניים חשוב לא פחות לשמירה על תפקודי ראייה תקינים ועל מראה העיניים.
ד"ר אלעד בן ארצי הוא אוקולופלסטיקאי, מומחה להפרעות בתנועת העיניים, לניתוחי פזילה ולנוירואופתלמולוגיה במערך העיניים במרכז הרפואי רבין מקבוצת כללית
