נו, עכשיו תתחילו להזיז את הישבן?

תעשו ספורט, תעשו ספורט, תעשו ספורט! כמה פעמים כבר כתבנו לכם את זה? המון! אם כבר הפנמתם - הרווחתם בגדול. ואם עוד לא - כדאי שתזיזו כבר את הישבן, לפני שיהיה מאוחר מדי.

כבר גילינו שפעילות גופנית מקטינה את הסיכון למגוון מחלות שרחוקות מלהיות סימפטיות, כולל מחלות לב, סוכרת ודמנציה. ממחקר חדש, שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine, עולה כי כאשר אתם מזיזים את עצמכם, אתם עשויים להקטין באופן משמעותי את הסיכון לחלות ב־13 סוגים של סרטן, ובהם כמה מהסוגים הקטלניים ביותר.

נכון שכבר ממחקרים קודמים עלה כי קיים קשר בין פעילות גופנית לבין סיכון מופחת למספר קטן של סוגי סרטן, אבל אותם המחקרים כללו מספר קטן של משתתפים, ובאף אחד מהם לא דובר על מספרים: בכמה יורד הסיכון לסרטן אם עושים פעילות גופנית. המחקר החדש שונה לחלוטין.

1.44 מיליון אנשים!

חוקרים מהמכון הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב ניתחו מידע שהצטבר מ־12 מחקרים בארה"ב ובאירופה שבהם דיווחו 1.44 מיליון אנשים על הפעילות הגופנית שהם עשו בשעות הפנאי. המחקרים שנבחרו כללו רק אנשים שדיווחו על פעילות גופנית מתונה (למשל הליכה, יוגה או עבודה מאומצת בגינה) או על פעילות גופנית בעצימות גבוהה (למשל ריצה). בממוצע עשו המשתתפים שעתיים וחצי של פעילות גופנית מתונה בכל שבוע.

טווח הגילים של המשתתפים נע בין 19 ל־98 (59 בממוצע). ה־BMI הממוצע היה 26 - מה שאומר כי הרבה מהמשתתפים סבלו ממשקל עודף. לאף אחד לא היה סרטן בתחילת המחקר. במהלך 11 שנות מעקב אובחנו 187 אלף מקרי סרטן אצל אותם 1.44 מיליון אנשים.

והרי התוצאות...

כל משתתף קיבל ציון שנע בין 0 ל־100 בהתבסס על משך הפעילות הגופנית שלו ועל עצימותה. מהממצאים עלה כי האנשים בעשירון העליון מבחינת רמת הפעילות הגופנית ועצימותה (שעסקו בפעילות שהיא שוות ערך ליותר משעת הליכה מהירה ביום) היו בסיכון מופחת לחלות ב־13 סוגים שונים של סרטן  - מתוך 26 שנבדקו - לעומת האנשים בעשירון התחתון של הפעילות הגופנית. הרמה הגבוהה ביותר של פעילות גופנית נמצאה קשורה לסיכון נמוך ב־7% לכל סוגי הסרטן.

עוד בשורה מהמחקר החדש היא שגם אנשים שסבלו מעודף משקל או מהשמנת־יתר נהנו מסיכון מופחת ל־10 סוגי סרטן (מתוך 13) בזכות הפעילות הגופנית. בנוגע לסרטן הריאות, הקשר בין סיכון מופחת ופעילות גופנית היה אפילו חזק יותר אחרי שהחוקרים הביאו בחשבון את גורם העישון.

ובכיוון ההפוך...

ואלה הם סוגי הסרטן שלא נמצא קשר בינם לבין פעילות גופנית: לימפומה שאינה הודג'קין, סרטן בלוטת התריס, סרטן קיבה שאינו בפי הקיבה, סרקומה של הרקמות הרכות, סרטן הלבלב, לוקמיה לימפוציטית, סרטן בשחלות וסרטן המוח.

במפתיע, רמות גבוהות של פעילות גופנית נקשרו דווקא לסיכון מוגבר של 5% לסרטן הערמונית. החוקרים משערים כי גברים שפעילים יותר ספורטיבית עושים יותר בדיקות הדמיה לסרטן הערמונית, ולכן קיים סיכוי גבוה יותר שהמחלה תאובחן אצלם.

רמות גבוהות של פעילות גופנית נקשרו גם בסיכון מוגבר - של 27% - למלנומה ממאירה, כנראה כי המתאמנים היו חשופים יותר לשמש כאשר עשו ספורט. החוקרים ציינו כי הקשר בין פעילות גופנית למלנומה היה גבוה יותר באזורים שבהן קרינת השמש חזקה במיוחד.

מחכים למחקרים נוספים

אף שמדובר במחקר מרשים מאוד, יש בו כמה בעיות: משתתפי המחקר הם שדיווחו על רמת הפעילות הגופנית שלהם, אבל ייתכן כי המידע שמסרו לא היה מדויק - בין אם מסיבות של חוסר נוחות (חוסר רצון שייווצר להם דימוי של "בטטות כורסה") ובין אם מסיבות של זיכרון לקוי שלא תאם את המציאות. נוסף על כך, לא הובאו בחשבון הרגלי התזונה של המשתתפים, שייתכן כי גם הם השפיעו על התוצאות.

מומחים רבים שקראו את המחקר מסכימים כי הוא חשוב מאוד ובמקביל הבהירו כי למחקרים עתידיים בנושא הזה יש אתגר גדול יותר: להעריך את התזמון המדויק (באיזה שלב בחיים), את העוצמה המדויקת ואת המינון של הפעילות הגופנית הדרושים להפחתת הסיכון לסרטן.

את דברי הסיום נשאיר לאונקולוגית דייל שפרד מקליבלנד קליניק, אחד מבתי החולים המובילים בארה"ב: "הקפידו על תזונה מזינה, תישנו מספיק שעות, שימו לב למשקל שלכם ועשו פעילות גופנית. אלה דברים שמונעים סרטן. אלה דברים שיכולים לעזור לחולי סרטן לעבור בצורה קלה יותר את הטיפולים. לכן לפעילות גופנית יש פה חלק עצום".

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית ומומחית ברפואת משפחה