כריתת רחם

​​​​​​​​​​​​כריתת רחם (באנגלית: hysterectomy) היא ניתוח שבו הרחם מוסר באופן מלא ונשלח לבדיקה פתולוגית. אחרי כריתת רחם לא ניתן להיכנס להיריון או לקבל מחזור חודשי.

לפני ההחלטה לכרות את הרחם תוכלי לשמוע מהרופא שלך על אפשרויות טיפול אחרות, אם יש כאלה. אפשרויות הטיפול תלויות בבעיה הרפואית שממנה את סובלת.​

מהן הסיבות לכריתת רחם?

ישנן סיבות שונות לכריתת רחם. אלה כמה מהסיבות העיקריות:

• שרירנים רחמיים​.

• כאבים רחמיים על רקע אנדומטריוזיס​ ואדנומיוזיס.

• דימום וסתי כבד או ממושך.

• דימום בין־וסתי משמעותי.

• צניחת איברי האגן, כולל צניחת רח​​ם​.

• סרטן הרחם, סרטן צוואר הרחם​, סרטן החצוצרות או סרטן השחלות.

מהם הסוגים השונים של כריתת רחם?

• כריתת רחם שלמה

הוצאת הרחם יחד עם צוואר הרחם. רחמים לא גדולים מוסרים בדרך כלל דרך הנרתיק. 

במקרה של רחם גדול נעשית הסרה של הרחם בפיסות באמצעות תהליך שנקרא מורסילציה. פיסות הרחם מוצאות דרך הנרתיק או דרך דופן הבטן.

• כריתת רחם על־צווארית

הוצאת הרחם ללא צוואר הרחם נקראת גם כריתת רחם תת־שלמה.

לאחר ניתוק הרחם מצוואר הרחם הוא מוצא דרך דופן הבטן. לאחר ניתוח כזה נדרשים המשך מעקב ובדיקות שגרתיות של צוואר הרחם. כמו כן, בכ־15% מהמקרים ייתכן דימום נרתיקי לאחר הניתוח. לרוב מדובר בדימום קל שאינו מצריך טיפול נוסף.

כיום מקובל יותר, ברוב המקרים, לעשות כריתת רחם שלמה ולא כריתה על־צווארית.

• כריתת רחם רדיקלית

זוהי כריתת רחם נרחבת יותר שנעשית במקרים של סרטן צוואר הרחם. סוג זה של הסרת רחם נעשה כיום בניתוח פתוח, והוא כולל את החלק העליון של הנרתיק ושוליים רחבים יותר מצידי הרחם.

האם יש צורך גם בכריתה של החצוצורות?

בכל אחד מסוגי הניתוח שתוארו כאן מומלץ לשלב כריתת חצוצרות כדי למנוע בעתיד ממאירות חצוצרתית. ניתן לשלב גם כריתה של השחלות.​

אצל נשים בגיל הפוריות הוצאת השחלות תגרום לאיבוד ההורמונים השחלתיים, דבר שיכול לגרום להופעת תסמיני גיל המעבר.

אצל נשים שאין להן וסת, יש יתרון אפשרי בהפחתת הסיכון לסרטן שחלה או חצוצרה בהמשך. אצל אותן נשים לא אמור לחול שינוי מבחינה הורמונלית בעקבות הוצאת השחלות.

מהן השיט​ות לכריתת רחם?

• כריתת רחם לדנית

כריתה דרך הנרתיק אפשרית כאשר יש צניחת רחם וכאשר הרחם אינו גדול. במהלך הניתוח ניתן לשלב גם תיקון של צניחת דופנות הנרתיק ותיקון של דליפת שתן.

• כריתת רחם בטנית

בשיטה הזאת נעשה חתך בבטן תחתונה לצורך ביצוע הניתוח והוצאת הרחם. החתך יכול להיות רוחבי או אורכי בהתאם לניתוח הנדרש.

ניתוח פתוח נעשה בדרך כלל כאשר לא ניתן לעשות את הניתוח דרך הנרתיק או בלפרוסקופיה. התאוששות לאחר ניתוח פתוח צפויה להיות ממושכת וכואבת יותר, ומשך האשפוז אחריו ארוך יותר.

• כריתת רחם לפרסוקופית

בשיטה הזאת נעשים 3 עד 4 חתכים קטנים (בגודל של 5 עד 15 מילימטרים) בדופן הבטן. דרך החתכים מוכנסות צינוריות קצרות, ודרכן נעשה הניתוח. במקרה כזה ניתן להוציא את הרחם ברצועות דרך הנרתיק או דרך דופן הבטן.

מדובר בשיטה בטוחה ויעילה שמאפשרת לרוב התאוששות מהירה עם פחות כאבים ופחות ימי אשפוז. ברוב המקרים משך האשפוז לאחר הניתוח יארך יום עד יומיים.

אף שטבעי שנשים יעדיפו את הדרך הכי פחות פולשנית, בכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא המנתח על הדרך הבטוחה והטובה ביותר לביצוע הניתוח.

איזו הכנה נדרשת לפני כריתת רחם?

כדי לקבל החלטה בנוגע לצורך בניתוח וכן בנוגע לסוג הניתוח הרצוי ולאופן ביצועו תידרשי לעשות הערכה טרום־ניתוחית. ההערכה הזאת כוללת תשאול, בדיקה גופנית ובדיקת אולטרסאונד.

1. שלב התשאול

התשאול כולל שאלות שקשורות לבעיה הרפואית שממנה את סובלת: סיבת הניתוח; אופי המחזורים; דימומים; כאבים; השפעות הבעיה על תפקוד מערכות אחרות כמו מערכת העיכול והשתן; צניחת איברי אגן; ממאירות גינקולוגית בעבר או בהווה ועוד.

תתבקשי לתת מידע מקיף גם על הריונות ולידות, בעיות בריאות, נטייה לדימומים או לקרישיות־יתר, ניתוחים בעבר, שימוש בתרופות, רגישות לתרופות, הרגלים (כולל עישון​ ושימוש באלכוהול או בסמים), רקע משפחתי של ממאירות ועוד.

2. בדיקה גופנית

הבדיקה הגופנית כוללת הערכה של מערכות הגוף, כולל הלב, הריאות, השדיים והבטן.

במהלך הבדיקה הגינקולוגית נעשית בדיקה ידנית באמצעות שתי הידיים בשילוב של בדיקה נרתיקית ובטנית כדי להעריך את גודל הרחם, את צורתו, את ניידותו, את רגישותו ועוד. 

נוסף על כך תיעשה בדיקה בעזרת מפסק נרתיק​י (ספקולום) שמאפשר בחינה של צוואר הרחם ושל הנרתיק.

3. אולטרסאונד

בדיקת אולטרסאונד גינקולוגית נעשית בגישה נרתיקית או בגישה בטנית, ולעיתים בשילוב של שתי הגישות. במהלך הבדיקה נעשית הערכה של גודל הרחם, של מרקמו ושל ניידותו. כמו כן נבחנים ממצאים חריגים בחלל הרחם או בדופן הרחם.

הרופא יבחן גם את האיברים הסמוכים, כולל השחלות, החצוצרות, שלפוחית השתן, השופכנים והמעיים.

לאחר ההערכה הטרום־ניתוחית יוחלט אם יש צורך בניתוח, מהו סוג הניתוח המתאים ביותר, מהי שיטת הניתוח המתאימה, והאם יש צורך בכריתת השחלות. בהתאם לכך יינתנו הנחיות להמשך הטיפול.

האם יש צורך בבדיקות נוספות לפני כריתת רחם?

לצורך ההערכה טרוםֽ־ניתוחית או לקראת הניתוח תתבקשי להשלים בדיקות נוספות:

• בדיקות דם​: ספירת דם​, כימיה​, תפקודי קרישה​.

• בדיקת שתן כללית​ ותרבית​.

• בדיקת PAP​ או בדיקת HPV של צוואר הרחם.

• דגימת רירית הרחם (בחלק מהמקרים).

• לפי הצורך: צילום חזה​, אק"ג​, אולטרסאונד כליות.

במקרה של בעיות רפואיות נוספות ייתכן שתתבקשי לעשות בדיקות נוספות.

אילו הכנות צריך לעשות לפני הניתוח?

צום

לניתוח יש להגיע כשהקיבה ריקה כדי למנוע מעבר תוכן מהקיבה לריאות במהלך ההרדמה (אספירציה). ההמלצות לצום משתנות בהתאם למנתח ולמרדים.

לרוב מקובל להיות בצום מוחלט - כולל הימנעות מאכילה, משתייה, מלעיסת מסטיק ומעישון - לפחות 6 שעות לפני המועד המשוער של הניתוח. ישנם מקרים שבהם מאפשרים לשתות מים עד 4 שעות לפני הניתוח.

טיפול תרופתי

ישנן תרופות שחשוב לקחת גם ביום הניתוח עם מעט מים. לעומת זאת, יש תרופות שמומלץ להפסיק את נטילתן לפני הניתוח כמו תרופות נוגדות קרישה, תרופות שמעכבות את ריקון הקיבה (כמו תרופות להרזיה או תרופות לטיפול בסוכרת). בכל מקרה חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל.

לפני הניתוח תבוצע הכנה גופנית שכוללת מקלחת עם סבון וגילוח העור באיזור הניתוח.

מה צפוי במהלך הניתוח?

כריתת רחם לפרוסקופית נעשית בהכרח בהרדמה כללית. כריתת רחם בגישה פתוחה או נרתיקית יכולה להיעשות בהרדמה כללית או בהרדמה​ אזורית של פלג הגוף התחתון.

לקראת תחילת ההרדמה והניתוח מקובל לתת כיסוי אנטיביוטי מניעתי.​​

​במהלך הניתוח יוכנס קתטר שתן, שעל פי רוב יוצא לאחר כמה שעות. לפעמים יש צורך בהשארת קתטר השתן למשך יום עד יומיים.

אחרי הניתוח תשהי כמה שעות ביחידת ההתאוששות, ולאחר מכן תעברי למחלקה. בחדר ההתאוששות ובמחלקה תקבלי טיפול נוגד כאב לפי הצורך.

משך האשפוז הצפוי לאחר ניתוח הוא יום עד 5 ימים. אשפוז​ לאחר ניתוח בטן פתוח הוא לרוב ממושך יותר. 

איך ארגיש אחרי הניתוח?

תקופת ההתאוששות לאחר ניתוח משתנה ממטופלת למטופלת ותלויה בגורמים שונים, כולל המצב הבריאותי, הגיל, גודל הניתוח, משך הניתוח וגורמים אישיים נוספים.

לרוב מומלץ לקחת חופשת מחלה של שבועיים עד שלושה שבועות אחרי הניתוח.

מהן הסכנות בכריתת רחם?

ניתוח לכריתת רחם נחשב לבטוח, והסיבוכים שלו לרוב נדירים. עם זאת, אם הם מופיעים, עלולות להיות להם תוצאות קשות ואפילו מסכנות חיים. במקרים כאלה עלול להיות צורך בניתוח נוסף.

לכן תמיד יש לדון עם הרופא שלך על הסכנות ועל התועלת של הניתוח לפני החלטה על כריתת רחם.

הרשימה שלהלן מונה את הסיכונים ואת הסיבוכים האפשריים שקשורים לכל ניתוח גדול, כולל כריתת רחם:

• סכנות שקשורות להרדמה: קשיים בהרדמה, אלרגיה לתרופות, בעיות לב, דלקת ריאות.

• זיהום: בפצע הניתוח או באזור הניתוח.

• דימום: בפצע הניתוח או סביב אזור הניתוח.

• קרישי דם בוורידי הרגל (טרומבוזה) עם סיכון לקרישים בריאות (תסחיף ריאתי).

• פגיעה באיברי בטן סמוכים כמו המעי, השופכנים ושלפוחית השתן.

• בקע דרך אחד מהחתכים או דרך הנרתיק.

כל אחד מהסיבוכים עלול להוביל לאשפוז ממושך ולהתערבות ניתוחית נוספת. סיבוך במהלך לפרוסקופיה עלול להוביל לפתיחה של הבטן לצורך השלמת הניתוח.

מה קורה לגוף אחרי כריתת רחם?

תופעות הורמונליות

באופן כללי, אם את בתקופת הפוריות בזמן כריתת הרחם, ותבחרי להשאיר את השחלות, לא צפוי לך כל שינוי הורמונלי משמעותי.

במקרה של כריתת שחלות ייתכנו לאחר הניתוח תסמינים של גיל המעבר כמו גלי חום​, נדודי שינה, עייפות ושינויים במצבי רוח. תיתכן גם ירידה בצפיפות העצם​ ונטייה מוגברת לשברים לאורך זמן. במקרה כזה דברי עם הרופא/ה שלך על טיפול הורמונלי חלופי או על טיפול אלטרנטיבי.

אם את אחרי גיל הפוריות, את לא אמורה לחוש כל הבדל משמעותי בעקבות כריתת השחלות.

ההשפעה על המיניות

ההשפעה של כריתת רחם על המיניות אינה ברורה, ובמחקרים שנעשו על כך התקבלו תוצאות סותרות. 

ישנן טענות, אם כי אינן מבוססות מספיק, כי שימור צוואר הרחם במהלך כריתת רחם נותן תוצאות טובות יותר מבחינת ההנאה מינית לאחר הניתוח. עם זאת ישנן חסרונות בהשארת צוואר הרחם כמו דימומים נרתיקיים ואפשרות של התפתחות ממאירות עתידית בצוואר הרחם.

תופעות רגשיות

ההשפעות הרגשיות של כריתת רחם משתנות מאישה לאישה ויכולות להיות בלתי צפויות. יש נשים שחשות עצב ודיכאון בשל אובדן הרחם והפוריות, ואילו אחרות חשות הקלה ושמחה על השיפור הניכר באיכות החיים שלהן.

שיחה גלויה עם בן/בת זוגך, עם חברים או עם הרופא/ה שלך - לפני הניתוח ואחריו - חשובה לצורך קבלת אהדה ותמיכה שיעזרו לך לעבור את התקופה.

לסיכום, אומנם מקובל לקשר לעיתים קרובות את המונח כריתת רחם עם חתך בטני גדול, תקופת החלמה ארוכה, תגובות רגשיות קשות והפרעות שקשורות ליחסי מין, אולם אם כריתת רחם נעשית על סמך שיקולים זהירים ובידיים נכונות, היא עשויה לשפר באופן משמעותי את איכות החיים.

ד"ר יובל קאופמן הוא האחראי ליחידה לכירורגיה זעיר־פולשנית במחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי כרמל ומנהל המרכז הרב־תחומי לטיפול באנדומטריוזיס במרכזים הרפואיים כרמל ולין