דלקת עור משנית לאי־שליטה על סוגרים (באנגלית: Incontinence associated dermatitis או IAD), שקרויה גם "תפרחת חיתולים", היא תופעה שכיחה בקרב מטופלים שנזקקים לשימוש בחיתולים, בין אם בשל טיפולים רפואיים מורכבים או בשל מצב סיעודי.
מה גורם לתופעה?
• גירוי ממגע עם הפרשות
זוהי הסיבה המרכזית להתפתחותה של דלקת עור משנית לאי־שליטה על סוגרים. חשיפה ממושכת לשתן ו/או לצואה עלולה לגרום לגירוי העור (בדומה לכווייה כימית) באזור העכוז, בקפל בין העכוזים, במפשעות, באיברי המין, באשכים, בבטן התחתונה ובגב התחתון.
וישנם גורמים שמגבירים את הסיכון לתופעה ובהם: שלשולים, יציאות מרובות בעקבות שינויים בתזונה, החלפה לא סדירה של חיתולים, אי־שימוש בחומרי הגנה על העור, שפשוף העור על ידי חיתול או על ידי בגד הדוקים מדי.
• טיפול כימותרפי או אנטיביוטי
הן טיפולים כימותרפיים והן טיפולים אנטיביוטיים מגבירים את הסיכון לשלשולים, שהם, כאמור, גורם סיכון לדלקת בעור.
טיפול אנטיביוטי עלול להגביר את הסיכון לדלקת עור משנית לאי־שליטה על סוגרים, שכן הוא מכחיד את אוכלוסיית החיידקים "הטובים" בגוף.
• זיהום פטרייתי
כיסוי העור בחיתול יוצר חום, לחות וסדקים שדרכם עלולים להיכנס גורמים מזהמים כמו חיידקים ופטריות. בדרך כלל יופיע הזיהום בתוך קפלי העור ובמפשעות וילוּוה בפריחה אופיינית.
• עור רגיש
מי שסובלים מאסתמה של העור (אטופיק דרמטיטיס) או מסבוריאה נוטים במידה רבה יותר לפתח דלקת עור משנית לאי־שליטה על סוגרים.
איך ניתן למנוע?
המניעה הטובה ביותר היא הקפדה ככל האפשר שהאזור שבא במגע עם החיתול יהיה נקי ויבש. הנה כמה המלצות שימושיות שחשוב להקפיד עליהן:
• חיתול ובו צרכים יש להחליף בהקדם האפשרי.
• בכל החלפת חיתול יש לשטוף את האזור המחותל במים זורמים חמימים או לנקות אותו במגבונים ללא אלכוהול וללא חומרי בישום.
• את העור יש לייבש בעדינות במגבת, בלי לשפשף את העור.
• אסור להדק את החיתול יותר מדי.
• יש לאפשר מדי פעם לאזור הישבן להיות חופשי מחיתול.
• יש להשתמש בקביעות בתכשיר הגנה ייעודי.
מה לעשות כאשר מתפתח גירוי בעור?
דלקת העור אמורה בדרך כלל לחלוף בתוך 3 עד 5 ימים, בתנאי שמקפידים על כמה כללים:
• החלפת החיתול מייד לאחר עשיית הצרכים (שתן ו/או צואה) - גם בשעות הלילה.
• לאחר כל הסרה של חיתול מומלץ לשטוף את העור במים זורמים חמימים ובסבון בעל PH ניטרלי. לאחר מכן יש לייבש את העור היטב, אך בעדינות (לא לשפשף).
• יש למרוח קרם או פסטה שיהיו חיץ בין ההפרשות לבין העור. רוב התכשירים אינם דורשים מרשם רופא ומבוססים על מרכיבים שונים ובהם זינק אוקסיד (zinc oxide) או וזלין.
• יש להימנע משימוש בסבונים ובמגבונים שמכילים אלכוהול או חומרי בישום שעלולים להחמיר את הדלקת.
• יש להימנע מקרמים או ממשחות שמכילים סטרואידים. יש להשתמש בהם רק בהמלצת רופא או אחות מומחית בתחום של פצע סטומה או בתחום של אי־שליטה על סוגרים.
• יש להימנע מהידוק־יתר של החיתול ומלבישת מכנסיים צמודים מדי. יש להשתמש בחיתולים שגדולים מהמידה הרגילה - עד שהדלקת חולפת.
מתי לפנות לבדיקה רפואית?
אם אין שיפור לאחר 3 עד 5 ימי טיפול, ובמקרים הבאים:
• הפריחה חמורה או לא רגילה.
• הפריחה מחמירה למרות הטיפול.
• יש דימום או קילוף של העור באזור הפריחה.
• יש צריבה או כאב בעת מתן שתן או צואה.
• הפריחה מלוּוה בחום.
אולגה גוכשטיין היא אחות מומחית לטיפול בפצע סטומה ובאי־שליטה על סוגרים, מרכזת תחום פצע וסטומה בבית החולים שניידר
מיכל פנצ'ק היא אחות מומחית מדיניות ומנהל בסיעוד, מנהלת המחלקה לתכנון ולבקרה על מקצועות האֲחָיוּת בחטיבת בתי החולים בכללית
