סבוריאה

מהי סבוריאה?

סבוריאה (הנקראת גם סבוראיק דרמטיטיס ובאנגלית: Seborrheic Dermatitis) היא סוג של אקזמה (דלקת של העור).

קיים בלבול רב בציבור בנוגע לשימוש במילה אקזמה. כאשר רופא מאבחן אקזמה, רבים חוששים שמדובר בזיהום שנגרם מחיידק או מפטרייה, אך זה אינו המצב: אקזמה היא תהליך דלקתי שאינו נובע מזיהום של העור. הביטוי של האקזמה הוא עור אדום שעליו קשקשים.

סבוריאה היא מחלה כרונית שבאה והולכת במשך עשורים. הטיפולים הקיימים כיום לסבוריאה אינם מרפאים את המחלה, ויש צורך בטיפול חוזר או בטיפול מתמשך לסירוגין כדי למנוע הישנות.

האם הקשקשים בשערות נובעים מסבוריאה?

כן. קשקשים בשיער הם צורה קלה של סבוריאה. לכן השימוש בתכשירים מקומיים לסבוריאה, שנסקרים בהרחבה בהמשך, מתאים גם לאנשים שסובלים מקשקשים בשיער.

מהם תסמיני הסבוריאה?

סבוריאה מופיעה בעור שמכיל בלוטות חלב, כולל הקרקפת והפנים, ובאה לידי ביטוי בהופעת אקזמה: אודם וקשקשת עדינה. האקזמה עלולה לגרום לגרד, אך האנשים - ברובם - אינם מתלוננים על גרד עז כפי שמופיע בדלקת עור אטופית ("אסתמה של העור").

כפי שכבר צוין, קשקשים בקרקפת הם צורה קלה של סבוריאה, אך סבוריאה יכולה להופיע באזורים רבים נוספים בגוף: בפנים, באוזניים, בקדמת בית החזה העליון ובקיפולי הגוף (בתי השחי, המפשעות, מתחת לשדיים ובטבור). כמו כן היא יכולה להופיע בגבות, בצידי האף, בקפל שבין האף לשפתיים, בחזה ובגב העליון.

אצל גברים הסבוריאה חמורה יותר באזורים השעירים בפנים, בין היתר בזקן.

מה גורם לסבוריאה?

ייתכן שמדובר בתגובה של העור לפטרייה שנקראת Malassezia furfur או Pityrosporum ovale. עם זאת סבוריאה אינה מחלה פטרייתית.

מה מעלה את הסיכון לסבוריאה?

תסמיני הסבוריאה באים והולכים. הם עלולים להחמיר בעונות מסוימות (למשל בסתיו ובחורף, כשהטמפרטורות יורדות), בעקבות שינויים הורמונליים או בעקבות מתח נפשי. 

גם מצבים נוירולוגיים כמו מחלת פרקינסון עלולים להגביר את הסיכון להופעת סבוריאה.

סבוריאה בגברים לרוב חמורה מעט יותר מאשר בנשים.

לרוב היא מופיעה לראשונה בגיל ההתבגרות, ושכיחותה מגיעה לשיא בקרב בני 40. אצל קשישים תסמיני המחלה חמורים פחות מאשר אצל צעירים.

האם סבוריאה היא תופעה שכיחה?

2% עד 3% מאוכלוסיית העולם סובלים מסבוריאה. בצורתה הקלה יותר - קשקשים בקרקפת - המחלה נפוצה עוד יותר, ומוצאים אותה אצל 15% עד 20% מהאנשים.

איך מאבחנים?

אין צורך בבדיקות מעבדה כדי לאבחן סבוריאה. האבחנה מבוססת על התסמינים ועל בדיקת עור שעושה הרופא.

במקרים חריגים ונדירים יש צורך להבדיל בין סבוריאה לבין מחלות עור בעלות תסמינים מאוד דומים, ואז ייתכן שהרופא יפנה את המטופל לעשות תרבית לחיידקים או לפטריות מהנגעים בעור. במקרים נדירים עוד יותר ניתן לשקול את האפשרות לעשות ביופסיה של העור.

איך מבדילים בין סבוריאה לבין בעיות עור אחרות?

סבוריאה עשויה להידמות לפסוריאזיס, אך יש כמה הבדלים בולטים ביניהן:

• בפסוריאזיס קיימים רבדים אדמדמים המכוסים בקשקשים בגוון לבן־כסוף, וקיים גבול חד בין הקשקשים של הפסוריאזיס לבין העור התקין.

• לעומת זאת, בסבוריאה הקשקשת היא עדינה יותר, והגבול של הקשקשים מתמזג באופן הדרגתי עם העור, בניגוד לגבול הברור שבין עור תקין לבין עור שנגוע בפסוריאזיס.

• בפסוריאזיס מופיעים קשקשים במקומות שונים לחלוטין מהמקומות שבהם מופיעים קשקשי הסבוריאה.  למשל, קשקשי פסוריאזיס ניתן למצוא באיברי המין, במרפקים ובברכיים. במקרים רבים הפסוריאזיס מופיעה גם בציפורניים.

אבחנות נוספות שבאות בחשבון הן פטרת של הפנים, פטרת של הקרקפת (גזזת) וזאבת (שבאה לידי ביטוי בפריחה דמוית פרפר).

קשה יותר להבחין בין סבוריאה לבין רוזצאה. במקרים נדירים ביותר, בייחוד באנשים הנמצאים בסיכון מוגבר, עלולה הופעה חדשה של סבוריאה להעיד גם על איידס.

במקרים שבהם חושד הרופא שמדובר במחלת עור אחרת שהיא דמוית סבוריאה, הוא ישקול לשלוח את המטופל לעשות משטח או ביופסיה של העור.

האם סבוריאה מסוכנת?

סבוריאה לכשעצמה אינה מסוכנת, אבל תסמיני המחלה - אודם וקשקשים, בעיקר בקרקפת - דומים לתסמיני מחלות אחרות, וקיים החשש שאבחון לקוי יעכב את מתן הטיפול הנכון. 

לכן מומלץ במקרה של הופעת אודם וקשקשים להימנע מאבחון עצמי ולהיבדק אצל רופא עור. זה יאבחן את המחלה וישלול (או יאשר) שמדובר במחלת עור אחרת.

אצל חולי איידס יש שכיחות מוגברת של סבוריאה, ולכן כאשר מופיעה פריחה חדשה דמוית סבוריאה אצל מי שמצויים בסיכון להידבק בנגיף האיידס, עליהם לעשות בדיקת דם לאבחון HIV.

איך מטפלים בסבוריאה?

הטיפול במרבית המקרים הוא בתכשירים מקומיים או בשמפו. סבוריאה במבוגרים היא מצב כרוני, ולעיתים קרובות יש צורך בטיפול ממושך.

מהו הטיפול בסבוריאה בקרקפת?

קיימים כמה תכשירים לטיפול בסבוריאה - חלקם במרשם רופא וחלקם ללא מרשם. המוצרים ללא מרשם כוללים גם מותגי שמפו שונים לטיפול בקשקשים. 

הנה כמה דוגמאות לתכשירים נפוצים:

• שמפו אגיספור.

• שמפו אלפוסיל.

• קרם ניזורל.

• סבוסל.

• שמפו​ הד אנד שולדרס.

השימוש בתכשירים האלה הוא יום־יומי או לסירוגין (יום כן, יום לא) למשך כמה שבועות. לאחר מכן ניתן להפחית את תדירות הטיפול לפעם בשבוע.

יש לעסות כמות קטנה (5 עד 10 מיליליטר) של השמפו על הקרקפת הרטובה, להשאיר אותו על הקרקפת למשך כמה דקות ולבסוף לשטוף אותו היטב מהשיער.

ניתן להשתמש בתכשירים כל עוד יש בהם צורך. אם סוג מסוים של שמפו אינו עוזר, ואין שיפור בתסמינים בתוך 4 עד 6 שבועות, ניתן לעבור לתכשיר אחר.

איך מטפלים בסבוריאה בפנים ובגוף?

הטיפול בסבוריאה מבוסס על תכשירים נוגדי פטריות כמו קרם ניזורל (מכיל קטוקונזול) וכמו קרם ביפונזול (השם המסחרי: אגיספור). 

ניתן להשתמש גם בקרמים המכילים סטרואידים מקומיים עדינים או לשלב סטרואיד מקומי עם תכשיר נוגד פטרת, אך אסור להשתמש בסטרואידים באופן קבוע, אלא רק לסירוגין.

למי שסובלים מסבוריאה אסור להשתמש בתכשירים סטרואידיים חזקים באזור הפנים (כמו דרמובט) מכיוון שמדובר במחלה כרונית, ושימוש ממושך בתכשירים כאלה עלול לגרום לתופעות לוואי כמו שיעור יתר והופעת עור שנראה כאילו הזדקן טרם זמנו.

בשימוש בסטרואידים מקומיים תיתכן צמיחה של נימיות דם עדינות באזור המטופל.

כשמדובר בסבוריאה משמעותית יותר, ניתן לטפל בה באמצעות כדורים מסוגים שונים. את הטיפול הזה נותן רופא עור.

בתוך כמה זמן זה יעבור?

סבוריאה היא, כאמור, תופעה כרונית שעלולה להימשך שנים רבות. במהלך השנים יש תקופות של רגיעה ותקופות שבהן המחלה פעילה. את הטיפול יש לתת בכל פעם שהמחלה פעילה, וניתן להפסיק אותו בעיתות רגיעה. כיום אין עדיין טיפול שמעלים את המחלה באופן מוחלט ולתמיד.

ניתן להשתמש לסירוגין (למשל פעם או פעמיים בשבוע) בתכשיר המכיל קטוקונזול (למשל, קרם ניזורל) כדי למנוע את הישנות המחלה.

האם גם תינוקות סובלים מסבוריאה?

סבוריאה בתינוקות היא מחלה נפוצה מאוד, אך אצלם היא חולפת בדרך כלל בגיל 8 עד 12 חודשים - גם ללא טיפול.

בתינוקות עלולה הסבוריאה להיגרם בעקבות מעבר של הורמונים מהאם זמן מה לפני הלידה.

פרופ' ארנון כהן הוא מומחה ברפואת עור ומין בכללית