פסיכוזה

מהי פסיכוזה?

פסיכוזה (באנגלית: Psychosis) היא מצב נפשי קיצוני של אובדן חלקי או מלא של הקשר עם המציאות ופגיעה חמורה בשיפוט ובתובנה.

אדם שנמצא בפסיכוזה מתקשה להבדיל בין המציאות החיצונית לעולמו הפנימי - לרוב על רקע הזיות ומחשבות שווא. לעיתים באה פסיכוזה לידי ביטוי בחשיבה, בדיבור או בהתנהגות שהם בלתי מאורגנים בצורה קיצונית.

הפסיכוזה מאופיינת בהתנהגות שבעיני המתבוננים בה נראית מוזרה, חריגה ובלתי מובנת ושעלולה לעורר לעיתים בקרב בני אדם רגשות של חרדה ושל דחייה.

ממה נגרמת פסיכוזה?

מצב פסיכוטי מצביע על תפקוד לקוי של המוח באחד או יותר מהתחומים הבאים: תחושה, תפיסה, תקשורת, חשיבה, רגש - או בכל התחומים האלה יחד. לא תמיד יודעים מהן הסיבות לתפקוד הלקוי.

מצב פסיכוטי יכול לנבוע ממספר רב של גורמים ושל מחלות, למשל ממחלת הסכיזופרניה, שאחד הביטויים הקליניים המרכזיים שלה הוא התקפים פסיכוטיים חוזרים ונשנים. המצב הפסיכוטי בסכיזופרניה נובע כנראה מהצפת המוח בדופמין - חומר כימי המשוחרר במוח ואחראי, בין היתר, לדחפים, לתנועה וליכולת לחוות הנאה.

למצבים פסיכוטיים יכולות להיות גם סיבות אחרות כמו זיהומים במוח, מחלות שונות שתוקפות את המוח - כמו דמנציה ואלצהיימר, גידול במוח, אפילפסיה ואירוע מוחי - ושימוש בסמים ובאלכוהול.

מהם התסמינים של פסיכוזה?

מחשבות שווא והזיות הן התסמינים הנפוצים ביותר. אליהן מתלוות הפרעות חמורות ביכולת החשיבה והרגש.

לעיתים יש מתאם בין תסמיני הפסיכוזה למצב רוחו של המטופל. כך, למשל, אצל מטופל שלוקה במאניה עלולות להופיע מחשבות שווא של גדלות (לדוגמה, המטופל עלול להאמין שהוא המשיח); אצל מטופל שסובל מדיכאון עלולות להופיע מחשבות שווא של אשמה (המטופל עלול להשתכנע שהוא אשם באירועים שאין לו כל קשר אליהם).

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

התנהגות חריגה יכולה לבטא מצבים שונים, ולא כל אדם שחושב ומתנהג באופן חריג סובל מפסיכוזה או ממחלת נפש אחרת כלשהי.

עם זאת, אלה הם סימני האזהרה שיש לשים לב אליהם: שינוי בהתנהגות, דיבור לא הגיוני, קושי קיצוני לארגן את החשיבה, מצב של חוסר קשר עם המציאות. במקרים כאלה יש לפנות לרופא כדי לברר את הצורך בטיפול.

כמה זמן נמשכת פסיכוזה?

תלוי בגורם למצב הפסיכוטי. למשל, בפסיכוזה כתוצאה מסכיזופרניה מופיעות מחשבות שווא והזיות במשך שבועות ואף חודשים, וקיימת הפרעה בתחומי החשיבה, התפיסה וההתנהגויות הדרושות לניהול אורח חיים תקין.

איך מאבחנים?

לפי הגדרה רחבה, מצב פסיכוטי מתאפיין במחשבות שווא ובהזיות שנמשכות לפחות חודש ימים וכן בהפרעה חמורה בתחומי החשיבה, התפיסה וההתנהגות הדרושים לניהול אורח חיים תקין.

הזיות תפיסתיות בתחום השמיעה, הראייה, הטעם והריח הן סממן מובהק לפסיכוזה: אדם רואה או שומע דברים או מריח ריחות או חש בטעמים שאינם קיימים במציאות - רק הוא רואה ושומע אותם ורק הוא חש בריח שלהם ובטעמם.

סימנים נוספים לפסיכוזה הם מחשבות שווא - מחשבות שאינן מעוגנות במציאות, אבל האדם שמצוי בהתקף הפסיכוטי משוכנע בנכונותן. הוא עלול לחשוב מחשבות שווא מסוגים שונים, למשל שרודפים אחריו או שהוא בעל כוחות מיוחדים. 

נוסף על כך יכול התקף פסיכוטי לבוא לידי ביטוי בדרכים רבות נוספות: דיבור מבולבל, אובדן קשר עם המציאות, מעבר מהיר מנושא לנושא ללא קשר ביניהם, התנהגות מוזרה, מצבי רוח שמשתנים במהירות, מחשבות אלימות או אובדניות, התנהגות תוקפנית ללא היגיון, חוסר מנוחה, חוסר ריכוז וכושר שיפוט לקוי.

בדרך כלל, אף לא אחד מהתסמינים שהוזכרו מעיד לבדו על פסיכוזה, אבל כשנמצא יותר מסימפטום אחד, ובייחוד אם מזהים התנהגות נטולת בקרה ושיפוט - מדובר במצב פסיכוטי.

איך מטפלים בפסיכוזה?

הטיפול בהתקפים פסיכוטיים הוא משולב וכולל גם מתן תרופות אנטי־פסיכוטיות וגם טיפול פסיכולוגי.

טיפול באמצעות תרופות נוגדות פסיכוזה עשוי להביא לרגיעה בהתנהגות בתוך שעות ספורות. אולם היעלמות מוחלטת של הסימפטומים תושג רק לאחר כמה ימים ולעיתים רק לאחר כמה שבועות.

טיפול בתרופות
התרופות האנטי פסיכוטיות נחלקות לשתי קבוצות עיקריות:

תרופות טיפוסיות (דור ראשון) נוגדות פסיכוזה כמו הלופרידול (פריקט, הלופר, פרידור), תיאורידזין (רידזין, מלריל, תיורידזין), פרפנאזין (פרפנן) וזוקלופנטיקסול (קלופיקסול) שאפשר לתת אותן בכדורים או בזריקות.

תרופות לא טיפוסיות (דור שני) נוגדות פסיכוזה כמו ריספרידון (ריספרדל, ריספונד, ריספרידקס), אולנזפין (זיפרקסה, אולנזפין טבע, אולנזפין טבע ODT, זאפה, זיפרקסה ולוטב), קוואטיאפין (סרוקוול, קוואטיאפין טבע, סרוקוול XR), זיפרסידון, (גאודון), פאליפרידון (אינווגה, קפסליון). אם החולה הפסיכוטי אינו מגיב לטיפולים האלה, ניתן לטפל בו באמצעות קלוזפין (לפונקס, לוזפין).

תרופות אנטי פסיכוטיות מסייעות להפחית את הסימפטומים הקשים של התקפי הפסיכוזה ועוזרות למטופל לתפקד בחיי היום־יום.

לעיתים מלוּוים ההתקפים הפסיכוטיים גם בדיכאון ובחרדה, ובמקרה כזה יש צורך להוסיף לתרופות האנטי פסיכוטיות גם תרופות נוגדות דיכאון וחרדה.

לטיפול התרופתי נגד התקפים פסיכוטיים יש לעיתים תופעות לוואי כמו תנועות לא רצוניות של העיניים ושל הפנים, עייפות, רעד ונוקשות. על כל תופעת לוואי יש לדווח בהקדם לרופא המטפל.

טיפול פסיכולוגי

טיפול פסיכולוגי עוזר למטופל להבין את דפוסי המחשבה וההתנהגות השליליים והפוגעניים בחייו, לזהות אותם, לשנותם ולהחליפם בדפוסי מחשבה והתנהגות חיוביים ויעילים. מדובר בדרך כלל בטיפולים התנהגותיים־קוגניטיביים, בפסיכותרפיה תמיכתית ובלימוד מיומנויות חברתיות שונות כדי לסייע למטופל לתקשר בצורה תקינה עם הסביבה ובכך לחזור לנהל חיי שגרה.

טיפול במסגרת אשפוז

לפעמים, בעיקר במצב החריף של פסיכוזה, יש צורך בטיפול במסגרת אשפוז. מסגרת האשפוז מאפשרת מתן טיפול צמוד מצוות מוסמך שכולל בדרך כלל פסיכיאטרים מומחים, פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק, עובדים סוציאליים וצוות אחים ואחיות המוסמכים בתחום בריאות הנפש.

במסגרת האשפוז מתאפשרת השגחה טובה יותר על צרכיו הבסיסיים של החולה, לרבות תזונה, שינה מספקת, עזרה בשמירה על ניקיון אישי וסיוע בנטילת הטיפול התרופתי נדרש.

במקרים חמורים, שבהם קיימת סכנה ממשית לחייו של המטופל או לבני אדם שנמצאים בסביבתו, יכול הפסיכיאטר המחוזי להורות על אשפוז כפוי על סמך חוק טיפול בחולי נפש.

זה חד־פעמי? זה יחזור?

פסיכוזה יכולה ללבוש צורות שונות - בהתאם לגורם למצב הפסיכוטי. לעיתים עשוי אירוע של פסיכוזה לחלוף בלי שיותיר סימני מחלה, ואילו במקרים אחרים עלול אירוע פסיכוטי להיות חלק ממחלה כרונית כמו סכיזופרניה.

תרופות נוגדות פסיכוזה עשויות להפחית חרדות ותוקפנות בתוך שעות מרגע נטילתן. עם זאת עלולים לחלוף כמה ימים ואף כמה שבועות עד שהטיפול ישפיע על סימפטומים אחרים, כמו מחשבות שווא והזיות.

עלולים להיות סיבוכים?

הסיבות לפסיכוזה קובעות במידה רבה את הסיכון שיהיו לה סיבוכים. היא יכולה להיות חלק ממחלה קשה, ואדם שלוקה בה נפגע רגשית ונפשית, ובעיקר נפגעים תפקודיו בחיי היום־יום. עם זאת ישנם בני אדם שסובלים מפסיכוזה, אך מצליחים לתפקד ברמה גבוהה שמאפשרת להם לעבוד ולהקים משפחה.

איך לומדים לחיות עם פסיכוזה?

ישנן מסגרות תמיכה שונות שמסייעות בשיקום תעסוקתי וחברתי. גם לטיפול הפסיכו־סוציאלי יש חשיבות רבה במצבים פסיכוטיים.

הוא נותן כלים בידי המטופל כדי לשפר את תפקודו בחברה ולאפשר לו ליזום מערכות יחסים ולשמור עליהן, לתקשר עם אנשים, לפתור בעיות וקונפליקטים, להתמודד עם כעס ועם מפח נפש, לפתור סכסוכים עם אחרים, ללמוד לנהוג בצורה חיובית ולא אגרסיבית ולהתמודד עם מצבי לחץ.

לרוב נדרשת גם תמיכה טיפול משפחתית כדי לסייע לקרובי המטופל להתמודד עם האתגרים ועם הקשיים. ניתן לפנות למרכזי הייעוץ למשפחות הנמצאים בבתי החולים ובמרכזים קהילתיים. בנוסף, ניתן להיעזר בקבוצות תמיכה שמורכבות ממתמודדים בעלי אבחנות דומות.

ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית ברפואת משפחה בכללית ומנהלת מרפאת לב העיר בפתח־תקווה

ד"ר אמיר קריבוי הוא פסיכיאטר מומחה ומנהל מחלקה ב' מבוגרים במרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת כללית