נהיגה, הריון, הנקה, אלכוהול
נהיגה: התרופה עלולה לגרום לטשטוש ולישנוניות. מותר לנהוג רק לאחר שמוודאים שהיא אינה גורמת לתופעות הלוואי האלה.
הריון: לא ידוע אם התרופה פוגעת בעובר. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
הנקה: לא ידוע אם התרופה פוגעת בתינוק היונק. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
אלכוהול: שתיית אלכוהול בעת שמטופלים בזוקלופנתיקסול עלולה לגרום לדיכוי מוגבר של המוח.
מתי אסור להשתמש?
1. אם קיימת רגישות־יתר לזוקלופנתיקסול.
2. אם סובלים מדיכוי חמור של מערכת העצבים המרכזית או של מוח העצם.
3. במצב של תרדמת (קומה).
4. אם סובלים מפאוכרומוציטומה (גידול שפיר קטן בבלוטת יותרת הכליה).
5. בעקבות הרעלה מאלכוהול או מברביטורטים או מאופיאטים.
6. לפני גיל 18 שנים.
אזהרות חשובות
1. הפסקת טיפול. אסור להפסיק בבת אחת את השימוש בתרופה, שכן הפסקה פתאומית כזאת עלולה לגרום להופעתם של תסמיני גמילה. אלה עלולים לבוא לידי ביטוי בתסמינים הבאים: הקאות, בחילות ונדודי שינה. התסמינים מופיעים בדרך כלל בתוך 4 ימים מרגע הפסקת הטיפול ועלולים להימשך בין שבוע לשבועיים. אם צריך להפסיק את הטיפול, יש לעשות זאת באופן הדרגתי ולעקוב אחרי תסמיני גמילה.
2. מחלות כליה וכבד. מי שסובלים ממחלות של הכליות או של הכבד צריכים להשתמש בתרופה בזהירות רבה. אין מידע בנוגע לאופן שבו יש להתאים מינון למי שסובלים מאי־ספיקת כליות. התרופה מתפרקת בכבד.
3. מחלות לב ובהן בעיות הולכה בלב. התרופה עלולה לגרום לשינויים בקצב הלב. היא אסורה למי שסובלים מהתסמונת של מרווח Q-T מוארך ולמי שנוטלים תרופות שעלולות להאריך את מרווח Q-T.
4. תרופות שמדכאות את מערכת העצבים המרכזית (תרופות הרדמה והרגעה). זוקלופנתיקסול עלולה להגביר את תופעות הלוואי של התרופות האלה.
5. אפילפסיה. תרופות אנטיפסיכוטיות מפחיתות את הסף לפרכוסים. מי שסובלים מאפילפסיה ו/או מנזק מוחי צריכים להשתמש בתרופה בזהירות רבה.
6. גלאוקומה. אסור לתת את התרופה למי שסובלים מגלאוקומה מסוג זווית צרה.
7. התסמונת הנוירולפטית הממאירה. אסור לתת את התרופה למי שסבלו בעבר מהתסמונת הנוירולפטית הממאירה (ראו הסבר בסעיף "הוראות שימוש").
8. ויסות חום הגוף. התרופה עלולה לפגוע ביכולת לווסת את חום הגוף. לכן בעת שמטופלים בתרופה יש להימנע מפעילות גופנית מוגזמת, מחשיפה לחום קיצוני ומהתייבשות. כמו כן יש להימנע מחשיפה לחומרי הדברה אורגנו־זרחניים ולתרופות בעלות תכונות אנטיכולינרגיות.
9. פרקינסון. חולי פרקינסון מצויים בסיכון רב יותר לסבול מתופעות הלוואי של זוקלופנתיקסול.
10 תופעות אנטיכולינרגיות. זוקלופנתיקסול עלולה לגרום לתופעות אנטיכולינרגיות שכוללות, בין היתר, עצירות, יובש בפה, ראייה מטושטשת ואצירת שתן. במצבים הבאים יש להשתמש בתרופה בזהירות רבה: תנועתיות מופחתת של מערכת העיכול, אצירת שתן, הגדלה שפירה של הערמונית, יובש בפה או בעיות בראייה. עם זאת, בהשוואה לתרופות אנטיפסיכוטיות אחרות, התופעות האלה פחות שכיחות בקרב מי שמטופלים בזוקלופנתיקסול.
11. פגיעה במוח עצם. התרופה עלולה לגרום לירידה במספריהם של תאי הדם הלבנים ואף לאגרנולוציטוזיס (מחסור חמור ומסוכן בתאי דם לבנים) - ובעיקר לנויטרופניה (מחסור בנויטרופילים, שהם סוג של תאי דם לבנים). לכן לפני שמתחילים להשתמש בתרופה וכן במהלך הטיפול יש לעשות ספירת דם.
12. פגיעה בתנועתיות הוושט ואספירציה (חדירה של מזון, של רוק או של חומצות קיבה לדרכי הנשימה). יש לתת את התרופה בזהירות רבה לחולי אלצהיימר ודמנציה, שכן הם מצויים בסכנת מוגברת לאספירציה ולדלקות ריאה.
13. תופעות חוץ־פירמידליות (נוירולוגיות). התרופה עלולה לגרום להפרעות שונות בתנועה:
א. פרקינסוניזם מופיע בתוך 5 עד 90 יום אצל 15% מהמטופלים. תסמיני התופעה הזאת כוללים, בין היתר: רעד, איטיות, קיפאון, עלייה בטונוס השרירים וריור. גורמי הסיכון כוללים מין (לנשים סיכון גבוה פי שניים מאשר לגברים) וגיל (מוצאים את תופעת הלוואי הזאת בעיקר אצל בני 40 ויותר).
ב. דיסטוניה מופיעה אצל כ־10% מהמטופלים - לרוב בשעות הראשונות או בימים הראשונים לאחר התחלת הטיפול. הביטוי שלה הוא טונוס מוגבר של שריר או של קבוצת שרירים. להתקפי דיסטוניה עלולים להתלוות חרדה ניכרת וכאבים. קבוצות השרירים המושפעות ביותר מדיסטוניה הם שרירי הצוואר, הפה, הלסת והעיניים. הדיסטוניה שכיחה יותר בקרב גברים צעירים (שטרם מלאו להם 40 שנה) ובקרב מי שמקבלים את התרופה בהזרקה תוך־שרירית.
ג. אקטיזיה יכולה להופיע בתחילת הטיפול ובמהלכו. היא באה לידי ביטוי בצורך עז להיות בתנועה, באי־שקט ובתחושה של סבל רב.
ד. טרדיב דיסקינזיה. שימוש ממושך בזוקלופנתיקסול עלול להוביל לטרדיב דיסקינזיה (דיסקינזיה מאוחרת), שבאה לידי ביטוי בתנועות לא סדירות ולא רצוניות - בעיקר באזור הפה והלשון, אך גם בגפיים ובשאר חלקי הגוף). התנועות מחמירות במצב של סטרס ופוחתות בזמן השינה. כאשר התנועות האלה מופיעות בוושט, ייתכנו אספירציות (חדירה של מזון או של רוק או של חומצות קיבה לדרכי הנשימה). ככל שמינון התרופה גדול יותר והנטילה שלה ממושכת יותר, כך גדל הסיכון לתופעת הלוואי הזאת. בין 5% ל־10% ממי שמטופלים בתרופה במשך יותר משנה מפתחים טרדיב דיסקינזיה. גורמי סיכון נוספים לתופעת הלוואי הזאת: מין (נשים נוטות לסבול ממנה יותר מגברים), גיל (התופעה הזאת נפוצה יותר אצל בני 50 ויותר), נזק מוחי, הפרעות מצב רוח (הפרעות אפקטיביות).
14. סוכרת מסוג 2. התרופה עלולה לגרום לסוכרת או להחמרה של סוכרת קיימת וכן לעלייה במשקל. יש למדוד את רמות הסוכר בדם ולהישקל לפני שמתחילים ליטול את התרופה וכן במהלך הטיפול.
15. עלייה ברמות הפרולקטין בדם. חסימת הקולטן לדופמין מגבירה שחרור של פרולקטין. לכך עלולות להיות תופעות לוואי שונות כמו גניקומסטיה (הגדלת החזה בגברים), גלקטוריאה (הפרשת חלב מהשד), אין־אונות בגברים, אל־וסת ואנאורגזמיה (אי־יכולת או קושי ניכר להגיע לאורגזמה) בנשים. במיוחד צריכים להיזהר גברים ונשים שסבלו בעבר מסרטן השד או מגידולים התלויים בפרולקטין. כמו כן יש לדעת שרמות גבוהות של פרולקטין לאורך זמן עלולות לגרום לירידה בצפיפות העצם הן אצל נשים והן אצל גברים.
16. פגיעות בעיניים. זוקלופנתיקסול עלולה לגרום לפיגמנטציה של הרשתית ולרגישות לאור.
17. ירידת לחץ דם אורתוסטטית מופיעה בתחילת הטיפול ונגרמת עקב חסימה של קולטנים אדרנרגיים. הסכנות של התופעה הזאת הן התעלפויות, נפילות וחבלות. הפתרון למצב הזה הוא הקפדה על מעבר הדרגתי ואיטי משכיבה לעמידה. נוסף על כך יש להימנע מצריכת קפאין, לשתות הרבה מים ולעיתים להוסיף מלח למזון (אם לא סובלים מלחץ דם גבוה).
18. הרגעה ודיכוי של מערכת העצבים. התרופה עלולה לפגוע בערנות - ולכן יש להימנע מנהיגה בעת שמטופלים בה. כדי לא לסבול מתופעת הלוואי הזאת מומלץ ליטול את התרופה לפני השינה.
19. מיניות. כמחצית מהגברים המטופלים בתרופה עלולים לסבול מהפרעות בזקפה ובפליטה. נשים עלולות לסבול מירידה בחשק המיני ומחוסר יכולת להגיע לאורגזמה (אנאורגזמיה).
20. דמנציה. קשישים הסובלים מפסיכוזה הקשורה לדמנציה (שיטיון) נמצאים בסיכון מוגבר ללקות באירוע מוחי בעקבות נטילת תרופות אנטיפסיכוטיות.
21. פקקת ורידים. התרופה מעלה את הסיכון לפקקת ורידים. יש לבדוק את מידת הסיכון לפקקת ורידים לפני הטיפול ובמהלכו.
מהן תופעות הלוואי האפשריות?
שכיחות גבוהה
תשישות, דיסטוניה (הפרעה במתח השרירים שגורמת לעוויתות שרירים), אקתיזיה (תנועות לא רצוניות), פרקינסון מדומה, הפרעת תנועה מאוחרת (תנועות לא תקינות ולא רצוניות, בעיקר של הפנים, של הלשון, של הפה ושל הצוואר), פרכוסים, התסמונת הנוירולפטית הממאירה.
שכיחות נמוכה
תת לחץ דם בעמידה, סחרחורות, קצב לב מהיר, שינויים בהולכה, תשישות, רגישות לאור, צביעה של העור, דלקת עור. הגדלת חזה, הפרשת חלב, תוצאות חיוביות מדומות של בדיקת הריון, אל־וסת, תת סוכר או עודף סוכר בדם. אצירת שתן, הפרעה בפליטת זרע, אין־אונות. ירידה במספריהם של תאי הדם הלבנים, עלייה במספר האאוזינופילים (סוג של תאי דם לבנים), אנמיה המוליטית, אנמיה אפלסטית, מחסור בטסיות המלוּוה בפריחה, צהבת. ראייה מטושטשת, שינויים בקרנית, צביעה של הרשתית.
תגובות בין תרופתיות
תרופות שמדכאות את מערכת העצבים המרכזית עלולות בשילוב עם זוקלופנתיקסול להגביר את הדיכוי של מערכת העצבים המרכזית. לכן בעת שמטופלים בזוקלופנתיקסול יש להיזהר מפני שימוש בתרופות הרגעה ושינה, בנוגדי דיכאון, באנטי־היסטמינים ובברביטורטים.
תרופות אנטיכולינרגיות. זוקלופנתיקסול עלולה להגביר את תופעות הלוואי של תרופות אנטיכולינרגיות.
מעכבי אצטילכולינאסטרז עלולים - בשילוב עם זוקלופנתיקסול - להגביר את הסיכון לתופעות לוואי כולינרגיות ולתנועות בלתי רצוניות.
תרופות אנטיאריתמיות (לטיפול בהפרעות קצב, כמו אמיודרון וכינידין) עלולות - בשילוב עם זוקלופנתיקסול - להגביר את תופעות הלוואי בלב. יש להימנע מהשילוב הזה.
מתוקלופרמיד. השילוב של זוקלופנתיקסול עם מתוקלופרמיד עלול להחריף את התנועות הבלתי רצוניות.
אמפטמינים. זוקלופנתיקסול מפחיתה את ההשפעה נוגדת התיאבון של אמפטמינים, ואילו אמפטמינים מפחיתים את הפעילות האנטיפסיכוטית של זוקלופנתיקסול.
תרופות נגד פרקינסון. זוקלופנתיקסול עלולה להפחית את השפעת התרופות נגד פרקינסון.
סותרי חומצה המכילים אלומיניום הידרוכסיד או מגנזיום מעכבים את הספיגה של זוקלופנתיקסול ומחלישים את פעולתה. מומלץ לקחת סותרי חומצה רק שעה או שעתיים אחרי נטילת זוקלופנתיקסול.
פרופרנולול וזוקלופנתיקסול מעכבות זו את פירוקה של זו. במקרה שנוטלים את שתי התרופות ייתכן שיש להפחית הן את המינון של פרופרנולול והן את המינון של זוקלופנתיקסול.
קווינולונים. תרופות ממשפחת הקווינולונים עלולים - בשילוב עם זוקלופנתיקסול - לפגוע בפעילות החשמלית של הלב.
ליתיום: מתן משולב של ליתיום ושל תרופות נוגדות פסיכוזה אחרות עלול לגרום לתופעות לוואי קשות במוח. יש לעקוב אחר חולים שמקבלים את שילוב התרופות הזה.
טרמדול. מומלץ שלא לקחת אותה עם פנותיאזינים, שכן השילוב הזה עלול לגרום לתופעות לא רצויות כמו עוויתות ודיכוי הנשימה.
חומצה טראנקסמית (הקסקפרון) עלולה לגרום לכיווץ כלי דם במוח ולירידה בזרימת הדם.
נוגדי קרישה הנלקחים דרך הפה. זוקלופנתיקסול עלולה לבטל את השפעתם של נוגדי קרישה הנלקחים דרך הפה. במקרה של נטילה משולבת יש לעקוב אחרי תפקודי הקרישה ולהתאים מינון נוגד קרישה לפי הצורך.
